התובעים טענו להפרת הסכם תמ"א בו התקשרו עם היזם, ועתרו בתביעתם למינוי כונס נכסים קבוע לשם ביצוע פעולות שונות בזיקה לבניין, ולהסמיכו בין היתר :
· למכור את יתרת זכויות הנתבעת במקרקעין, ולכל הפחות דירת הפנטהאוז בבניין;
· להשלים באמצעות בעלי מיקצוע מתאימים את בניית הפרויקט ולקבל עבורו אישור איכלוס;
· לבחון את כלל ההסכמים שנעשו בין היזם ובין כל הגורמים הרלוואנטיים במקרקעין, בתמורה, בתמורה חלקית או ללא תמורה, לרבות חוקיותם ו/או כשרותם;
· לפרוע מתוך יתרת תמורת המכירה, לאחר השלמת בנית הפרויקט, את החובות האמיתיים המובטחים בעיקולים במירשם המקרקעין, או לחילופין להביא להסרתם, הכל בהתאם לסדר הקדימות שבדין.
עקב כך, פנתה הנתבעת 10 אל הערכאות, ניהלה הליך נגד הנתבעת ובמסגרת תיק הוצאה לפועל, הוטל עיקול במירשם המקרקעין על זכויות הנתבעת במקרקעין נשוא התביעה, כשסכום החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל עמד בזמנים הרלוואנטיים, ע"ס של 115,649 ₪.
כן ניתן להפנות ל"עקרונות היסוד" של התקנות החדשות בחלק א' של התקנות, ובכלל זה לתקנה 1, אשר קובעת כי התקנות יועדו בין היתר, להשיג "תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסיכסוך".
כונס נכסים הנו למעשה אדם המשמש "זרועו הארוכה" של בית המשפט לבצוע משימה או יעד (מאור ודגני על כונס נכסים, כנוס נכסים בהוצאה לפועל ובהליכי אכיפה מנהלית (2015), עמ' 35).
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את כלל נסיבות המקרה, מצאתי להיעתר לבקשת התובעים למינוי כונס נכסים כבר בשלב זה של ההליך;
ראש וראשון אציין כי לא יכולה להיות מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעים 1 ו-2 לא עמדו בהוראות הסכם התמ"א, לפחות בנוגע ללוח הזמנים שנקבע.
בבוחני שיקולים אלה, שוכנעתי כי הנתבעת אשר הפרה את ההסכם, מיצתה את תקופת החסד שניתנה לה ע"י התובעים, והגיעה העת לקידום הפרויקט ע"י גורם חיצוני אובייקטיבי, שיתמנה ע"י בית המשפט ויקח את המושכות, ייכנס בנעלי הנתבעת לעניין השלמת הבניה, מסירת הדירות וקבלת אישור אכלוס.
השאלות הדיוניות הנוגעות לבירור הטענות ביחס לנתבעים 7 ו-8 תידונה בהמשך, במסגרת קדם משפט שייקבע לצורך זה.
על כן, ולאור המקובץ, שוכנעתי כי קיימת הצדקה למינוי כונס נכסים לצורך השלמת הפרויקט, וכך אני מורה.
