אישור מכר חברה בכינוס נכסים

רקע בפניי בקשת כונס הנכסים עו"ד ארז חבר לאשר את מכר זכויות החברה בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 48 בגוש 6375 הנמצא ברחוב הברון הירש 11 בפתח תקוה ("הנכס") למציע עו"ד אלירן דוייב בנאמנות ("המציע") תמורת סכום של 6,370,000 ₪ בצרוף מע"מ כדין.

...

החברה גורסת כי אם תפדה את הזכות ייחסכו הוצאות של מס שבח והיטל השבחה בסכומים ניכרים ובסופו של דבר יישאר בקופת כונס הנכסים סכום גבוה יותר מזה שיוותר בה אם יימכר הנכס.

התוצאה היא שאני דוחה את בקשת החברה לפדיון הנכס.

לסיכום אני דוחה את ההתנגדויות של המציעה מס' 1 ושל החברה, מאשר את המכר למציע על פי ס' 34 א לחוק המכר, תשכ"ח-1968, ונותן לכונס הנכסים הוראות כמבוקש.

דא עקא, הנאמן לא הסתפק בטענותיו לעניין גורל הכספים, אלא שב וטען פעם נוספת כי יש לבטל את מכירת הנכס על ידי כונס הנכסים וחלף זאת להתיר לו עצמו לפעול מחדש למימוש הנכס.

תקנה 8(א) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) תשמ"א-1981 (להלן: "תקנות שכר הטירחה") קובעת כי: "לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי מימוש, כמפורט להלן... ולמעט הכספים שהועברו לבעל התפקיד מכונס נכסים או מפרק אחר". יש בתקנה זו טעם רב שכן אחרת יעמדו הנושים בפני גבייה כפולה: פעם אחת שכרו של בעל התפקיד שגבה את הכספים או מימש את הנכס, ופעם נוספת עבור בעל התפקיד בתיק שבו הם נושים (ראה החלטתי בעיניין פרק (ת"א) 38141-09-10 רו"ח חן ברדיצ'ב נ' כונס הנכסים הרישמי, פס' 17-21 (נבו 17.04.2019)).

...

בנסיבות אלה המלצתי לנאמן שלא לעמוד על הבקשה לביטול המכר, אלא להסתפק בדרישה כספית לקבלת תמורת המכר לטובת נושיו של החייב, במקום שהכספים יועברו לקופת הפירוק של רוביקון, ודומה היה אותה שעה שהנאמן אכן קיבל המלצה זו. לפיכך, בתום דיון ממושך ניתנה החלטתי בגדרה ציינתי את הצהרתו של כונס הנכסים כי לא יחלק את יתרת תמורת מימוש הנכס עד להודעה חדשה.

נקבע שם כי המשכון השני בטל אך ורק כלפי הנושה בעל המשכון המוקדם, אך לא בטל כלפי הנאמן לנכסי החייב שם (ראה גם החלטתי בעניין פר"ק (מחוזי ת"א) 6438-11-17 עו"ד מור נרדיה, כונס נכסים לאכיפת שעבודים קבועים על נכסי מיצויוסי בדרך שלך בע"מ נ' יהודה אריה פרלמן (נבו 13.03.2018)).

סיכום נוכח האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

כונס הנכסים יעדכן את רשם ההוצאה לפועל בדבר החלטתי זו ויפעל בהתאם להוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.

כך קבע כב' השופט חגי ברנר (ראה: נספח 8 לבקשה לסילוק על הסף): "נוכח הסכמת המפרקים, ניתן צו כמבוקש לאכיפת השיעבוד ולמינוי כונסת נכסים קבועה, בכפוף להתחייבות עצמית של הכונסת בסך 200,000 ₪ (...)". ביום 16.8.2017 הגישה כונסת הנכסים בקשה לאישור מכירת מניות חברת יטלסיס בתמורה לסך של 625,000 יורו (בקשה מס' 3 בתיק פר"ק 3754-05-17, להלן: "בקשת מכירת המניות", ראו נספח 9 לבקשה לסילוק על הסף).

...

זה המקום לציין כי נעתרתי לבקשת הבנק והארכתי את המועד להגשת תגובת הבנק והמשיב הנוסף, בצלאל איגר (להלן: "איגר"), עד להכרעה בבקשה לסילוק על הסף, ראו החלטתי מיום 22/5/19.

מדובר ב"מעשה עשוי", כשכל הצדדים הסתמכו בראש ובראשונה על החלטות חלוטות של בית משפט זה. ראו בעניין זה פר"ק 238/00 אלדוויק נ' מ. בן גיאת ובניו חברה להנדסה ובניין בע"מ (11.4.11) [פורסם במאגרים]: "הנה כי כן, נראה כי אין מנוס אלא לדחות את הבקשה מן הטעם שמדובר למעשה ב"מעשה עשוי" באופן שלא ניתן להחזיר הגלגל אחורנית (רע"א 8129/02 ארגיל שירותי הובלה (1993) בע"מ נ' רו"ח טובלסי, פ"ד נז (5) 481 (2003)), לאור התקופה הארוכה מאוד שחלפה מיום הגשת הבקשה לפירוק בשנת 2001, דרך מועד הגשת הבקשה בשנת 2003, חוסר מעש מצד המפרק עד שנת 2009 ומתן הודעה על מחיקה מחוסר מעש, בקשת המפרק לקיים ההליך ולשמוע המצהירים – בואכה כתיבת שורות אלה.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק על הסף (בקשה מס' 56) מתקבלת בזאת מהטעמים המפורטים לעיל.

כפועל יוצא מכך, הצורך בהגשת תגובות לבקשה למתן הוראות (בקשה מס' 52)- מתייתר בזאת והבקשה נדחית על הסף.

הבנק מציין כי לא יכול להיות חולק דבר תום ליבו עובר למתן ההלוואות, הוא פעל לבדיקת מלוא המסמכים וההסכמים, דרש וקיבל לידיו את ההחלטות בדבר מינוי הנתבע 5 ככונס נכסים, וידא רישום הערות אזהרה, קיבל את אישור המכר מתיק ההוצל"פ המאשר את מכירת הנכסים לרוכשים, וכל טענות התובע כלפיו נטענו בעלמא ואף אם יצליח התובע להוכיח טענותיו ביחס לשאר הנתבעים, זכויותיו במקרקעין עדיפות על זכויות התובע (ר' בהרחבה סעיפים 1–5).

כל שופט בישראל, עם מינויו מצהיר בפני נשיא המדינה כי הוא מתחייב "לשפוט משפט צדק". בצדק ציין השופט י' זמיר כי "בית המשפט מבקש, בכל נפשו ובכל מאודו, לעשות צדק. אוי לשופט אם עשה דין ללא צדק, ואוי לו אם עשה צדק ללא דין. אשרי השופט שעשה דין עם צדק (אהרן ברק, שופט בחברה דמוקרטית, 154 (2004)) (ר' גם: עש"א (ת"א) 45432-11-16 דאר נ' יצחק ואח' (פורסם בנבו, 18.6.17); רע"א 1685/14 סדן נ' פנינסולה נכסים (פורסם בנבו, 20.1.15, פסקה 3).).

...

בסופו של יום, לאור כל המפורט בהרחבה בפסק הדין, שמיעת כל העדויות ובחינת הראיות ומשקלן "כפרי של ניתוח ההיגיון בשילוב עם התרשמות של חושים" (ר' בג"צ 2684/12 התנועה לחיזוק הסובלנות נ' היועמ"ש (פורסם בנבו, 9.12.15), פסקה נא) והסתכלות אף על התמונה העובדתית והמשפטית בכללותה, במבט רחב ותוך איזון כלל האינטרסים הנוגעים בדבר לרבות של רוכשים פוטנציאליים בהליכי מכר בהוצל"פ, באתי לכלל מסקנה כי דין התובענה להתקבל.

התביעה כנגד נתבעים 7 ו־8 נדחית בלא צו להוצאות, בהיעדר המצאה.

הנני מחייב כל אחד מזוגות הנתבעים בנפרד (נתבעים 1–2 ונתבעים 3–4) לשלם לתובע בגין שכר טרחת בא כוחו, ביחד ולחוד במסגרת 'הזוג', באורח מתון על רקע נסיבות התובענה, סך כולל של 25,000 ₪.

נטען כי המבקש כלל לא ידע על התקיימות הליכי ההוצאה לפועל וכי לאחרונה נודע למבקש, מפי החברה, כי נערכה היתמחרות ובעקבותיה הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור מכר כל הזכויות במקרקעין תמורת 38.4 מיליון ₪, מבלי שהמבקש הוזמן להליך ההתמחרות.

...

בשלב הנוכחי ולאחר שאושר המכר בסכום העולה באופן ניכר על מחיר השמאות, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה למתן סעדים זמניים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה למתן סעדים זמניים נדחית.

המבקש ישלם הוצאות ושכ"ט עו"ד לטרונטולן ולכונס הנכסים יחדיו בסכום כולל של 15,000 ₪ ולקונה ישולם על ידו סכום זהה (בסך הכל – 30,000 ₪) והכל תוך 45 ימים מהיום.