יתירה מכך, בבקשה החייבת ציינה כי:
"התמריץ של הנאמן לנהוג בדרך זו ולפתוח בהליך הוצאה לפועל בהיתעלם מהמגעים לפדיון ולהסדרים בתיק נעוץ בשאיפתו להרויח שכר טירחה גבוה יותר, הנגזר ממכירת הדירה, פעולות ביצוע הפינוי, עלויות שמירה על הנכס, עלויות פירסום, היינו בסופו של יום החייבת היא זו שתישא בשכר טירחת הכונס והוצאותיו ואילו לנושים יוותר עוד פחות משהיו מקבלים בהצעות שהציעה החייבת וצד ג'."
מכאן, שהחייבת הייתה מודעת היטב לעלויות השמירה ולא היתנגדה לכך, בזמן אמת.
לפיכך, בנסיבות העניין, נראה כי האיזון הנכון הנו כי מחצית מהוצאת השמירה תנוכה מחלקה של החייבת ואילו במחצית השניה תישא קופת הפש"ר.
התוצאה
לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הוצאות השמירה, שמחציתן ישולמו מחלקה של החייבת מתמורת המכר ומחציתן מחלקה של קופת הפש"ר.
אין בהחלטה זו כדי לקבוע דבר ביחס להוצאות אחרות בתיק זה.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
...
לפיכך, אני מאשרת את הוצאות השמירה, במלואן (בהפחתת הסך של 14,400 ₪).
לפיכך, בנסיבות העניין, נראה כי האיזון הנכון הינו כי מחצית מהוצאת השמירה תנוכה מחלקה של החייבת ואילו במחצית השניה תישא קופת הפש"ר.
התוצאה
לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הוצאות השמירה, שמחציתן ישולמו מחלקה של החייבת מתמורת המכר ומחציתן מחלקה של קופת הפש"ר.
אין בהחלטה זו כדי לקבוע דבר ביחס להוצאות אחרות בתיק זה.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
