לטענת התובעת, רק לאחר הגשת כתב התביעה (כשנתיים לאחר הפגישה) הנתבעת פעלה מול כיבוי אש כדי לקבל את אישורה בדבר עמידה בדרישה של מערכת בהתאם לתקן זאת למרות הליקוי המופיע בתעודת מכון התקנים, פעולה שהיה על התובעת לבצע שנתיים לפני הגשת התביעה, ובכך הפרה הנתבעת את ההסכם וגרמה לתובעת להתקין מערכת ספרינקלרים בעלות גבוה, מקום שלא היה עליה להתקין מערכת כזו בשלב הזה.
...
האפשרות לביטול חלקי של חוזה קבועה בסעיף 7(ג) לחוק החוזים תרופות וסעיף 19 לחוק החוזים, ובעניינו סבורני כי זו החלופה המתאימה מאחר וביטול מלא של החוזה אינו צודק בנסיבות שבהן הנתבעת התקינה את המערכת, הפעילה אותה ולאחר מכן נתבקשה לתחזק אותה, וכל שנותר זה לסלק סעיף ליקוי אחד כדי לעמוד בשלב השני של ההסכם ולהשיג את אישור מכון התקנים.
לאור האמור לעיל, אני מקבלת את תביעת התובעת באופן חלקי, וקובעת כי בנוגע להפרת ההסכם בכל הקשור לקבלת אישור מכון התקנים, המדובר בהפרה יסודית המזכה את התובעת בסעד של ביטול חלקי של ההסכם, זאת ביחס לחלק של ההסכם הנוגע לשלב השני של ההסכם, ואשר בגינו שילמה התובעת לידי הנתבעת (ביום 26/6/2011) את סך של 4,600 ₪ בתוספת מע"מ עבור בדיקת מכון התקנים, כאשר הסכום משוערך להיום עומד על סך 5,870 ₪, ובגין הסכום הזה התובעת תהיה זכאית לסעד של השבה בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק החוזים תרופות.
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה.
