עוד טוענת התובעת כי המומחה לא שלל מפורשות את אישורי המחלה שהונפקו ביחס למועדים אליהם לא היתייחס, כאשר לשיטתה התעוד הרפואי מוכיח כי הייתה הצדקה רפואית למתן אישורי מחלה בעבור תקופה זו.
מנגד, טוען הנתבע כי מחוות דעתו של המומחה עולה כי אין בידו אינדיקאציה רפואית להעדר יכולת התובעת להתייצב בלישכת שירות התעסוקה, ואין די בהנפקת התעודות הרפואיות לבדן להכרעה בשאלה זו. בנוסף, טוען הנתבע כי מתשובתו של המומחה עולה כי הרישום הרפואי הקיים אינו מעיד על העידר יכולת להתייצב, שהרי מדובר בליקויים קלים ביותר, ומשכך יש לדחות את התביעה.
הכללים שנקבעו לעניין סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי, פורטו בתקנה 6(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), התשל"ג-1972, לפיה: "רואים אדם רשום בלישכת העבודה כמחוסר עבודה, לעניין סעיף 127ו(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלישכת העבודה בימים ובשעות שקבעה לישכת העבודה למתן סדורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לישכת עבודה".
תקנה 6 מפנה לכללים שונים הקבועים בתקנון שירות התעסוקה, אשר מסדיר בין היתר את שאלת התייצבות דורש עבודה בלישכת שירות התעסוקה.
לגבי מועדים אלו, ציין המומחה כדלקמן:
"גם בתאריך 1.2.2016 אין רישום רפואי, ישנו רישום רטרואקטיבי מתאריך 3.2.2016 אודות שיעול עם ליחה ללא חום קיבלה אישור מחלה רטרואקטיבי מתאריך 1.2.2016 ועד לתאריך 4.2.2016.
...
עוד טוענת התובעת כי המומחה לא שלל מפורשות את אישורי המחלה שהונפקו ביחס למועדים אליהם לא התייחס, כאשר לשיטתה התיעוד הרפואי מוכיח כי הייתה הצדקה רפואית למתן אישורי מחלה בעבור תקופה זו.
מנגד, טוען הנתבע כי מחוות דעתו של המומחה עולה כי אין בידו אינדיקציה רפואית להעדר יכולת התובעת להתייצב בלשכת שירות התעסוקה, ואין די בהנפקת התעודות הרפואיות לבדן להכרעה בשאלה זו. בנוסף, טוען הנתבע כי מתשובתו של המומחה עולה כי הרישום הרפואי הקיים אינו מעיד על העדר יכולת להתייצב, שהרי מדובר בליקויים קלים ביותר, ומשכך יש לדחות את התביעה.
דיון והכרעה
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו במסמכים השונים בתיק הגענו לכלל מסקנה לפיה החלטת הנתבע לדחיית התביעה לגמלה להבטחת הכנסה בעבור התקופה שבמחלוקת (חודשים 1/2016 עד 2/2016) בדין יסודה.
משכך, התביעה מתקבלת בחלקה ביחס לחודש 12/15 בלבד.
