מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור מהנדס על סיום בניית דירה שמאפשר אכלוס הדירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נספח ג' לתעודת עובד הציבור החתומה על ידי מהנדסת הועדה הגב' טלמור, הנו "כתב אישור, ויתור והתחייבות לשיפוי הנכס ברחוב הגפן בקשה להיתר בנייה". מיסמך זה החתום על ידי הנתבעת הנו מיסמך שהנתבעת נדרשה לחתום כתנאי למתן היתר הבנייה על ידה.
הואיל ולא יכלה לעשות זאת לפני שקבלה היתר, והואיל ועל מנת שהבנייה תושלם ויינתן טופס 4 היה צורך בסלילת כביש גישה לבתים, במסגרתו יחוברו הבתים הנבנים למערכות הביוב, התיקשורת, החשמל והמים, והואיל והועדה המקומית הסכימה לתת את ההיתר, על מנת לאפשר לנתבעת לממש את נכסיה, נדרשה הנתבעת לחתום כי היא מודעת לכך שסלילתו של כביש 10 טרם החלה, כי לא ידוע עדיין מי יבצע את הסלילה, כי ההיתר ניתן בתנאי לפיו: "תנאי למתן טופס 4 לאיכלוס יהיה השלמת ביצוע התשתיות והפעלתן בחלק המשרת את יחידות הדיור". מהמסמך עולה, כי הנתבעת הצהירה כי היתחייבותה והסכמתה תחול עליה, ועל כל מי שיבוא מטעמה, לרבות רוכשי הדירות (סעיף 3 לנספח ג').
יותר מכך, הנתבעת מפרטת בתצהיר מר קובו בסעיפים 1-17 השתלשלות עניינים ממנה עולה היתמודדות של הנתבעת עם הועדות השונות בניסיונותיה לקבלת היתר, ומסקנתה בסיכומו של דבר הנה בסעיף 17 כי "התברר לי שלא ניתן לסמוך על הבטחות הערייה או על זמן ביצוע סביר לכביש, לכן הדגשתי שלא ניתן להתחייב לקבלת טופס 4 לאיזו מהדירות שנמכרו במיתחם, אלא לגבי מועד סיום בניית הדירות." דברים כדורבנות, גם מר קובו אינו אומר ולו ברמז כי איזה מהמידע שהוא פרט בסעיפים הקודמים הובא לידיעת התובעים ו/או מי מהם, או כי הוא זה שניהל את המשא ומתן, או הסבר כלשהוא מדוע משהו מכל המפורט על ידו לא מצא את ביטויו בהסכם שבין הצדדים.
...
הוראות חוק המכר קובעות כי הפיצוי ישולם מידי חודש בחודשו, ולעניין זה ראה דברי כבוד השופטת אפעל-גבאי בעניין (י-ם) 3584/09 תא (י-ם) 3584-09 נדב קדרון נ' אחים חסיד חברה קבלנית לבניה בע"מ [פורסם בנבו] (30.7.12), שם היא אומרת: "הפיצוי בגין איחור במסירה נועד לכסות, באופן מלא או חלקי, את הנזק שנגרם לרוכשים עקב האיחור, היינו את הנזק שנגרם להם עקב אי היכולת לעשות שימוש בדירה (במיוחד מקום שהוסכם על פיצוי המחושב על פי מספר החדרים). עבור מי שרכש את הדירה לשם מגורים מתבטא נזק זה בצורך במציאת פתרון דיור חלופי, לרוב בדמי שכירות חודשיים. עבור מי שרכש את הדירה לשם השקעה מתבטא הנזק בדרך כלל באי יכולתו להשכירה תמורת דמי שכירות חודשיים. מצב דברים זה תומך במסקנה, כי הפיצוי בגין האיחור במסירה צריך אף הוא להשתלם באופן עיתי, מדי חודש." אם נעיין בהסכם שבין הצדדים נגלה כי הצדדים בענייננו קבעו כי הפיצוי ישולם מידי חודש בחודשו (סעיף 6ג' להסכם).
לו היה מדובר בהפרה נוספת או אחרת בטיבה ובמהותה ייתכן והיה מקום לשקול תוספת פיצוי מוסכם בגין ההפרה הנוספת, ואולם הואיל והמדובר בהפרה אחת, האיחור במסירת החזקה בניגוד למועד החוזי המוסכם, אני סבורה כי לאור הוראות החוק יש ליתן פיצוי אחד והוא הפיצוי על פי הוראות החוק.
הואיל וכפי שעולה מהאמור בפסק דיני הבית טרם נמסר לתובעים, ועדיין לא ברור מה יהא מועד המסירה שכן רק בחודש פברואר פנתה הנתבעת לוועדה לצורך קבלת היתר לשינויים שביצעה בבית שנבנה שלא על פי ההיתר, ולא ברור כלל האם יינתן היתר שינויים כפי שהתבקש, ומתי יתקבל טופס אכלוס אם בכלל, ובנוסף טרם נבחן נושא הליקויים אני סבורה כי יש טעם סביר להורות על פיצול סעדים.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

הסכם הרכישה בין התובע לנתבעת נערך ביום 27.5.15 ועוד טרם שחלף מועד המסירה הנקוב בהסכם שבין הנתבעת לקבלן (להלן: הסכם המכר הקבלני), וממילא אף בטרם הסתיימה בניית הדירה וטרם שנמסרה החזקה בה לידי הנתבעת.
עוד טען התובע כי חתם על פרוטוקול המסירה נוכח העובדה שבקש להביא מהנדס לבצוע בדק בית בדירה, והיזם סרב הכנסת מהנדסים כאמור טרם שייחתם פרוטוקול המסירה ומפתחות הנכס יעברו לידי הנתבעת.
ויובהר - אין באמור כאן כדי ללמד על משמעותו והשלכותיו של מיסמך זה במישור היחסים שבין התובע והנתבעת אל מול היזם, נוכח המשטר הקוגנטי החל ביחסים אלו כאמור, וכן נוכח העובדה שלשון היתר הבניה אינה מונחת לפניי, ואולם אין זה בלתי סביר להניח כי על פי ההיתר איכלוס הדירה טרם קבלת האישור הנידרש לחיבור הדירה כאמור הנו אסור, באופן שאכלוס הדירה קודם לקבלת האישור ממילא עשויה להוביל לחשיפת הרוכש לעבירה פלילית של שימוש בנגוד להיתר, וממילא עומד בנגוד לתקנת הציבור, נוכח הבדיקות הנדרשות טרם מתן האישור האמור (אשר לא נועדו אלא להבטיח את עמידת היזם בהוראות היתר הבניה, התכניות, והבטיחות טרם חיבור הדירה למערכות השונות).
זאת, נוכח העובדה שאם לא תאמר כן עשוי אתה למצוא עצמך במקום שבו הסכמים הופכים חסרי משמעות משפטית וכלכלית כאחד, על כל המשתמע מכך במשטר החוזי ובעולם המסחרי שאנחנו נוהגים בו. לבסוף יש לשים לב לעובדה שטענות התובע בנוגע לחתימה על פרוטוקול המסירה בשל תנאים שהעמיד היזם בנוגע לאפשרות להכניס אחרים אל הדירה אינן מועלות כלפי התובע, והתובע אינו טוען כי הנתבעת כפתה עליו לחתום על הפרוטוקול.
...
המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לשאלה מהי הפרשנות הראויה שיש ליתן להסכמת הצדדים לפסיקת פיצוי מוסכם, כמפורט בסעיף 7 להסכם שנערך ביניהם, ובהתאמה מה דין התנהלות הצדדים לאחר החתימה על ההסכם, והאם יש בה כדי להקים השתק לפני התובע בתביעתו זו. אקדים ואומר כי לאחר שבחנתי את החומר המונח לפניי הגעתי לכלל מסקנה כי במישור היחסים שבין התובעים (להלן: התובע) כאן לנתבעת כאן יש לקבוע כי התובע מושתק מהעלאת טענות כנגד הנתבעת ביחס לעיקר התביעה.
כך או אחרת, דומני כי יש לקבוע כי התובע מושתק מהעלאת טענות כנגד הנתבעת בגין הפרה של הסכם המכר בין השניים ביחס למועד מסירת החזקה, נוכח מצגיו מעת חתימתו על פרוטוקול המסירה, ואני קובעת כי בהתאמה על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין איחור במסירה מהמועד החוזי (שבין שניים אלו), 15/9/15, ועד יום החתימה על פרוטוקול המסירה וקבלת מפתחות הנכס, קרי עד יום 26/11/15 בלבד.
התביעה בגין יתרת התקופה נדחית.
בשים לב לתוצאה אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

הבקשה השניה הוגשה בת"א 55071-08-18 ע.א.ח. סלע הנדסה (1993) בע"מ נ' א.י אדיר- ברזל בנין וחומרי בניה בע"מ, במסגרתה עתר היזם למתן סעד של צו עשה להורות לקבלן לסלק את ידו מאתר הבניה ולמסור ליזם את כל מפתחות הדירות, המחסנים, הדלת הראשית ותיבות הדואר וכל סעד אשר יקדם סיום עבודות הבניה בדירות ומסירתן לרוכשים.
במסגרת הבקשה השניה טוען היזם כי לאחר שהקבלן הקודם הפסיק את העבודות, ביום 4.1.16, נחתם הסכם היתקשרות לבצוע עבודות בין הקבלן ליזם לפיו, כך לטענת היזם, בין היתר נקבעו מועדים להשלמת עבודות, קבלת טופס איכלוס (28.2.17) ומסירת הדירות לרוכשים תתבצע עד ליום 30.5.17.
עוד טוען היזם בבקשה, כי סילוק ידו של הקבלן מהאתר לאלתר יאפשר ליזם להכנס בנעליו, לסיים את עבודות הבניה על מנת לאפשר אכלוס ומסירת הדירות לרוכשים ללא דיחוי נוסף.
...
לא שוכנעתי כי יש ליתן הוראות נוספות בשלב זה. היזם לא הבהיר אלו חלקים נוספים דורש הוא לקבל לחזקתו אלא דרש, באופן כללי, לפנות את הקבלן מן הפרויקט.
סיכומו של דבר, מתקבלות הבקשות כדלקמן: הדירות יימסרו לרוכשים, אולם לא לפני שיבקר בהן המומחה אשר מונה על ידי בית משפט השלום במסגרת ת.א. 11300-04-18, מועד אשר נקבע, כך מסרו ב"כ הצדדים, ליום 6.9.18.
לצורך כך, ועל מנת שלא יגרום היזם לדחיית הביקור מחמת אי-תשלום שכר הטרחה, אני מורה ליזם לפעול להעברת חלקו בשכר טרחת המומחה, עוד היום, לא יאוחר משעה 17:00.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

לערר הנ"ל אין כל קשר לאישור איכלוס לשלוש הדירות במקרקעין נשוא התביעה כאן, אשר בנייתן הסתיימה בשנת 2011 בהתאם להיתר אשר ניתן בשנת 2009.
המהנדסת הוסיפה וצירפה לתצהירה מטעם הנתבעת, מכתב בחתימתה מיום 18/05/15, מכתב אותו ניסחה בתשובה לנציבות תלונות הציבור (להלן: "התשובה לנציבות") בהתייחס לתלונת התובע בנוגע לאי קבלת אישור איכלוס לשתי הדירות הנוספות.
סיכום ביניים - משהסתיימו עבודות הבנייה על פי היתר הבנייה אשר ניתן בשנת 2009, ולא הוכח כי הוצגו דרישות לתיקונים ולא הוכח כי היו חריגות כלשהן או סטיות מן ההיתר, היה על הנתבעת לתת לתובע אישור בהתאם להוראות סעיף 157א (ה)(1) לחוק, ובכך לאפשר איכלוס שלוש הדירות גם יחד.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הסכום של 183,700 ₪.
משזו שולמה על ידו אני מורה על השבתה לתובע, באמצעות ב"כ. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לשם חישובי ימי האיחור, לאור כל האמור לעיל, אני רובע כי הקבלן סיים את עבודות הבניה בתאריך 4/9/19, המועד בו היתקבל טופס 4 המאפשר את איכלוס הדירה.
עוד טענו, שעפ"י ההסכמים והמוסכם בין הצדדים היה על מי דן לשלם לפני קבלת היתר הבניה את היטל ההשבחה בגין מחצית המקרקעין שנותרה בבעלותם ובגין בניית הדירה שלהם עצמם.
בעיניין הטענה לתשלום פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם הבניה עקב אי תשלום מלוא התמורה, ביהמ"ש קובע כי קביעת המהנדס המכריע בדבר הפרת ההסכם עקב איחור במסירה, שומטת הקרקע מתחת לדרישת החברה לתשלום פיצוי מוסכם עקב אי תשלום מלוא התמורה.
...
התייחסותי הינה לחשבון חלקי מס' 1 מיום 30/3/19, מאחר שאני סבור כי החשבון הראשון הינו החשבון הרלבנטי, למעט הסכמות שניתנו לגביו.
סיכום התשלומים לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי על מי דן לשלם לקבלן את התשלומים כדלקמן: 17.1.
סוף דבר ביהמ"ש מחייב את מי דן לשלם לחברה כלהלן הסך של 415,827 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו