אישור מהנדס על גמר יציקת התקרה שמאפשר המשך הבנייה

הקבלן ימסור למזמין את החניון כשהוא מוכן להפעלה בתוך 90 יום ממועד השלמת יציקת תיקרת קומת הפודיום ולא יאוחר מ- 11 חודשים ממועד קבלת צו התחלת העבודה".

התובעת הבהירה בנוסף, כי נכון למועד הארוע, אורתם-סהר עומדת בלוח הזמנים, אפילו זה היה "לוח זמנים מלחיץ". התובעת לומדת זאת מעיון בישיבות הבצוע והמסמכים שהוצגו במהלך הדיון המראים כי במועד הארוע – דצמבר 2008/ינואר 2009 הבניה הייתה בשלבי סיום תיקרת המרתף, ביצוע איטום לקירות המרתף וכל אלה כאשר עפ"י ההסכם והלו"ז יש להשלים את ריצפת ה- 0.00 (לובי ראשי) בתוך 7 חודשים מיום מתן צו התחלת העבודה, היינו מרץ 2009.

כך גם אישר מר ביטלמן, כי נכון ל- 24.6.10 המשיכו לבצע הזרקות (עמ' 43 מול ש' 3) וכך גם מבהיר מר צבי לייפר, כי ההזרקות הסתיימו בחודש יוני 2010 (עמ' 115 מול ש' 27), גם השמאי טוסמן מטעם הנתבעת מאשר זאת (דו"ח טוסמן מיום 5.7.10 קלסר 1 לראיות הנתבעת נספח 4 עמ' 6 סעיף 2, בו מצוין כי "... תביעה והערכה זו של הנזקים בנושא ההזרקות שבוצעו באתר מתחילת הטיפול בנזק ועד לתאריך 30/4/2010, החל הארי של ההזרקות. מציין כי ההזרקות מתוכננות להסתיים עד לסוף שבוע זה וכי בהמשך מתוכננת להתבצע פגישה ובדיקה באתר לצורך מסירה של עבודות ההזרקה ואישור כי אלה אכן הסתיימו").

כך למשל, המהנדס צבי לייפר – נציג השותפות שבנתה יחדיו הבניין שהשתתף בישיבת וועדת המשנה לתיכנון ובניה, במסגרת הדיונים להפרדת היתרי הבניה מיום 26.10.11, כי מועד פתיחת החניון אמור להתבצע אך ורק לאחר גמר עבודות השלד של הבניין כולו, לרבות המעטפת והחיפויים החיצוניים ואף אישר זאת בחקירתו הנגדית (ר' נ/27 עמ' 23, שם מציין "אנחנו רוצים את הפרדת ההיתרים כי אנחנו רוצים להפעיל את החניונים לפני שאנחנו מסיימים את כל הבניין. כמובן שכל זה יהיה כפוף, יש פרוגרמה של מהנדס בטיחות כדי שלא יהיה מצב שמישהו שיסתובב למעלה חלילה יסכן את עצמו בגלל שבונים מעליו. גם כל זה יקרה אחרי שכל השלד של הבניין יהיה גמור, הוא למעשה גמור היום אבל אנחנו רוצים גם שכל החיפויים החיצוניים וכל העבודות שמחוץ למעטפת של הבניין תהיינה גמורות ככה שסכנה כזו לא תהיה קיימת", וכן עמ' 181 לפרו' מול ש' 12).

התובעת לא יכלה לבקש היתר מפוצל למרתפים קודם שקבלה היתר לבניית 400% עפ"י התב"ע המעודכנת לפיה ניבנו המרתפים בפועל למרות שטרם היתקבל היתר לפי תב"ע זו והמרתפים כאמור ניבנו בפועל עפ"י התב"ע המאפשרת 400% ללא קשר לקבלת היתר לבנותם עפ"י התב"ע החדשה.

...

משסברתי, כי לכל היותר יש עיכוב בן 7 חודשים בשל חדירת המים, ולא עיכוב גדול יותר דווקא מחמתה של התובעת, והכל בשל אותו עיכוב בקבלת פיצול ההיתר, כי אז גם 6 חודשים אלה של עיכוב לכאורה מטעם הנתבעת, נבלעים באותו פרק זמן בו התעכב הפרויקט והכל מבלי לקבוע מסמרות בכך שהנתבעת דווקא עיכבה הטיפול בתיקון מחד ומאידך ככל שניתן היה להקדים את ביצוע הפתרון עדיין ניתן לייחס זאת לפרק הזמן הראשון בתקופת העיכוב היינו באותו פרק זמן ביחס אליו לא הוגשה עדיין הבקשה לפיצול ההיתרים ולפיכך לא ניתן היה לקבל טופס 4 מחמתה של התובעת כאמור לעיל ומכאן שיתכן בהחלט כי פרק זמן זה נבלע דווקא בתקופה זו. המסקנה מהאמור לעיל הינה כי לא ניתן לקבוע שאמנם קידוחי הגלילים הביאו לעיכוב בפתיחת החניון ומכאן שלא ניתן לחייב בכך את הנתבעת.

סוף דבר התביעה נדחית על כל ראשיה.

משנדחתה התביעה כאמור, תשלם התובעת לנתבעת הסך של 100,000 ₪ כהוצאותיה לרבות שכ"ט עו"ד. עוד נדחות יתר ההודעות שהוגשו בהליך.

בתצהירו פירט שכאשר מגיע הוא לבקורת לבדוק יציקת ריצפה ותקרה כדרך קבע הוא מבקש לראות יומני עבודה של מפקח הבניה ובודק שאכן בוצעו היציקות שקדמו לכך לפי התוכנית וכן בודק שהמהנדס חתום על התוכניות ורק לאחר מכן מאשר הריצפה והתיקרה (ראה סעיף 12 לתצהירו).

זאת ועוד, כיצד אישר יציקת הריצפה והתיקרה אם לא ראה כל אישור של מהנדס על התוכניות? באשר לסכום ששולם לנתבע בגין עבודתו.

אילו סבר שבשלב מוקדם יותר חלק כשל כלשהו, היה לעיו להתפטר מתפקידו בשלב זה ולא לחתום על תעודת הגמר למבנה.

כן העיד שהעובדה שהתקן מאפשר לו לחפור לעומק 8 מטר בלבד אין זה אומר שתמיד עומק זה מספיק, כאשר יש לבחון העומסים בבנין והעומק הסופי של הכלונס אמור להיקבע בהתאם לעומדים הקיימים בבניין, כאשר אם העומס דורש הגדלה עד 10 מטר יש לעשות כן. (ראה עמ' 25 שורות 27-30).

על כן בשלב כלשהו במהלך ביצוע העבודה הגיע הנתבע למקום ואישר את המשך ביצוע העבודה על ידי הנתבעים, מבלי שהעלה כל תהיה לגבי עומק הכלונסאות.

...

מה הנזק שנגרם לתובעים: מומחה התובעים קצור קבע בחוות דעתו שאין מנוס אלא לבנות הבית מחדש והעריך מלוא הבניה בסך של 1,350,000 ₪ כולל מע"מ. בבית המשפט חזר על קביעתו זו. כן העיד שלא סבור שיש צורך בתשלום אגרת בניה או בהגשת בקשה חדשה להיתר (ראה עמ' 12 שורות 21-24).

אין ספק שכאשר יבנה בית התובעים מחדש יהיו זקוקים הם לדיור חלופי, כאשר יש לזכור שעסקינן בפרק זמן של כשמונה חודשים כפי שהעריכו התובעים, על כן סבורני שיש מקום לפצותם בסך של 50,000 ₪.

סוף דבר: על הנתבע מס' 1 לשלם לתובעים סך של 1,232,500 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי הפגור בלוח הזמנים נבע מהתנהלותם של התובעים ומהעדר תכניות בנייה כנדרש להמשך הבנייה והשלמת השלד, לרבות תכניות פיתוח בגדר של תוספות ושינויים הנובעים מרצון התובעים ליצור חללים שלא על פי היתר הבנייה והתוכניות.

"עבדנו באופן רציף ככל שהתאפשר, למיטב ידיעתי היו עיכובים ותקלות בשל העדר בתכניות בנייה, חוסר מקצועיות של מר אייל בן מלך ובעיות שצצו בעת הבנייה ולא היו לגביהם תכניות" (מוסא אבו גיאדה, סעיף 5 לתצהיר).

בעיניין זה הצהיר התובע כי: "בשלב זה של ההתכתבות – לאחר יציקת התיקרה במפלס 3+, הפסיקו הנתבעים, כימעט לחלוטין, את כל עבודות הבניה בבית.

בדוא"ל מיום 2.8.11 (נספח לח לתצהיר התובע) כתב הנתבע 2 כי "העבודה הופסקה עקב בעיות עם לוח התשלומים הקיים והתקציב העומד לשם השלמת הפרוייקט אינו מותאם על מנת שנוכל לגמור את העבודה...". המומחה מטעם בית המשפט התבקש להתייחס בחוות דעתו, בין היתר, לשאלה האם נכונה טענת הנתבעים כי לא יכלו לעבוד באופן רציף או להשלים את העבודות נוכח חוסר תוכניות.

בהקשר זה נטען כי משעה שחוות דעתו של המהנדס קרבצ'יק הוצאה מתיק בית המשפט אין כל ראייה הסותרת את קבלת פיצוי זה. הנתבע הצהיר כי: "בשל הפסקת עבודתנו והוצאתנו ממקום הבנייה, תוך הפרת ההסכם ע"י הנתבעים שכנגד, נותר במקום הבנייה, ציוד בנייה וחומרי בנייה יקרי ערך אשר מוערך בסך של: 30,000 ₪.

...

הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪.

אני דוחה את טענת הנתבעים לפיה משוויתרו התובעים על חוות דעתו של המהנדס קרבצ'יק אין הם זכאים להשבת עלותה.

על פי בקשת התובעים, אני מאשרת את העיקולים הזמניים שהוטלו על זכויות הנתבעים אצל צדדים שלישיים.

עוד נטען כי המהנדס מטעם הנתבעים, מר סרג'י סאמר אישר בכתב ביום 7.6.17 כי הבית ניבנה לפי היתר וכי מצבו בתאריך הנ"ל הנו גמר עבודות שלד בלבד.

לפי האמור בהסכם 02/17, כנגד תשלום סך כולל של 500,000 ₪, אמור היה התובע להשלים את עבודות ריצוף, בניית מעטפת, יציקת ממ"ד, קירות תומכים עד גובה התיקרה, יציקת תיקרה ראשונה ומדרגות חוץ, בניית מעטפת קומה שניה, יציקת עמודים עד גובה התיקרה, יציקת גג אחרון ומעקה.

הצדדים חלוקים לגבי נסיבות הפסקת העבודות מצד התובע, ובעיקר בסוגיית מיהות העבודות שביצע התובע עד מועד הפסקת העבודות, ומיהות העבודות שנותרו עוד לבצוע על ידו, לפי ההסכמים שבין הצדדים, והאם דרישתו מהנתבעים לסלק יתרת חוב כתנאי להמשך העבודות הייתה לגיטימית, אם לאו? אין חולק כי עד חודש 05/17 שילמו הנתבעים לתובע מס' תשלומים בסך כולל של 540,000 ₪, וזאת על חשבון התמורה החוזית (ראו: חקירתו הנגדית של התובע פ' עמ' 4 ש' 24-25).

זאת ועוד, לא הוצגו ראיות מספיקות מצד התובע בכל הקשור למיהות וכמויות הציוד שהותיר אחוריו באתר הבניה, באופן המאפשר להעריך את שוים, כנטען.

זאת ועוד, עולה מחומר הראיות כי התובע הפסיק את העבודות בטרם הושלם פריט 1 של עבודות הגמר על ידו, אך לא הוכח האם עבודות המסגרות של מדרגות הפנים נכללות בעבודות השלד או בעבודות הגמר, ואם נכללות בעבודות הגמר תחת איזה מספר פריט, בהנתן שהתובע החליט להפסיק את העבודות בטרם סיים את עבודות הגמר תחת פריט 1.

...

סיכומו של דבר, הוכח בפניי כי שווי עבודות הגמר שביצע התובע (מעבר לעבודות השלד) מסתכמים בסך של 35,000 ₪, ואילו שווי ה-"עבודות הנוספות" נשוא מסמך 3 שהוכח כי בוצעו על ידו, מסתכם בסך 5,000 ₪ בלבד (שביל הבטון), סה"כ 40,000 ש"ח. התביעה הנגדית לגרסת התובעים שכנגד, מעבר לטענה כי שולם ביתר על ידם לתובע סך של 40,000 ₪, הרי שלאחר שהתובע הפסיק את העבודות ועזב את אתר העבודה, הם נאלצו לפנות לספקים אחרים על מנת להשלים את העבודות.

סיכומו של דבר, הוכח ע"י התובעים שכנגד כי שילמו לתובע 40,000 ₪, מעבר לסך של 500,000 ₪ בגין השלמת עבודות השלד.

סוף דבר מכל האמור לעיל אני מחליט לדחות את שתי התביעות ההדדיות, מבלי לעשות צו להוצאות.

המסקנה מחקירתו הנגדית של היא שבמסגרת תפקידו כמהנדס מתכנן ולא כמהנדס ביצוע הוא לא היה אחראי על ביצוע העבודות בפועל למעט "פקוח עליון". לכן לטענת המהנדס שתי התקלות שארעו תוך כדי ביצוע העבודות יציקת עמודים במיקום שגוי תוך חסימת חלון ביתה של השכנה וכן יציקת תיקרה בבניה החדשה שמשמשת גם כרצפה של הדירה בקומה מעל תוך יציקת הפרישי גבהים בין ריצפת הדירה הקיימת לבין הריצפה בתוספת החדשה ולא בצורה מפולסת הן תקלות שמצויות באחריותו הבלעדית של הקבלן המבצע, דהיינו התובעת שכנגד.

לאור טענת המהנדס כי לא ניתן אישור מצידו לפניית מנהל התובעת שכנגד, הוגש מכשיר הטלפון של מנהל התובעת שכנגד תוך כדי חקירתו הנגדית של המהנדס על מנת לבחון את חלופת המסרונים שבין המהנדס למנהל התובעת שכנגד ואכן התברר כי פניית מנהל התובעת שכנגד נותרה ללא מענה בכתב מצד המהנדס.

בחקירתו הסביר המהנדס כי על הקבלן המבצע לעמוד בתקן הדורש עובי תיקרה מינימלי של 12 ס"מ וכן הוא צריך לוודא כי ריצפת הדירה מעל תהא מפולסת ללא הפרישי גובה על מנת לאפשר לשכן המתגורר בדירה שמעל דירת הנתבעים שכנגד לעשות שימוש בשטח הריצפה החדשה כהמשך ישיר לרצפה בדירה הקיימת וזאת מבלי שתווצר מדרגה בשל הפרישי גבהים.

במכלול השיקולים בנוגע לעלויות שנגרמו לתובעת שכנגד בשל הצורך בהריסת היציקות שבוצעו לצורך בניית הממ"ד ובנייתן מחדש, אני סבורה כי אין לקבל את גרסת התובעת שכנגד לפיה על הנתבעים שכנגד לשאת בעלויות אלה, שכן אמנם הנתבעים שכנגד מסרו בידי התובעת שכנגד את התכניות שהוכנו עבורם אלא שהתובעת שכנגד זהתה את הטעות במיקום העמודים עוד לפני שהחלו היציקות .למרות זאת ,לא הוצג בפניי אישור שניתן לתובעת שכנגד להתחיל בבצוע העבודות על ידי המהנדס.

אספקת ארונות מקלחת – לטענת התובעת שכנגד , על פי ההסכם, אספקת ארונות מקלחת היא באחריות מזמין העבודה (סעיף 6) ולכן על הנתבעים שכנגד לשלם עבור ארון בסכום של 400 ש"ח. הנתבעים שכנגד הפנו אל רשימה חומרי גמר לאישור .שם בסעיף 8 חויבו הנתבעים שכנגד עבור ארונות מקלחת ואף שילמו עבורם .לכן אינם נדרשים לשאת בעלות נוספת.

...

בעדותו של מנהל התובעת שכנגד השיב כי הייתה דרישה מצד הנתבעים שכנגד לשינוי בחלוקה הפנימית של הדירה על דרך של הוספת חדר (עמ' 183-184 לפרוטוקול), אך הגשת מסמך להוכחת הדרישה לא אושרה מאחר שהמסמך לא גולה בשלביו המקדמיים של ההליך, עם זאת כפי שנכתב בהחלטה שוכנעתי על בסיס עדותו כי אכן התקבלה דרישה לשינוי בחלוקה הפנימית בדירת הנתבעים שכנגד.

לסיכום, מחייבת את הנתבעים שכנגד לשלם לתובעת שכנגד עבור עבודות נוספות סכום של 27,378 ש"ח (23,400 ש"ח בצירוף מע"מ).

מהסכומים שנפסקו במסגרת התביעה שכנגד רשאים הנתבעים שכנגד לקזז את הסכומים שנפסקו לחובת התובעת שכנגד בתביעתם בסכום של 63,550 ש"ח. לאור האמור לעיל ונוכח התוצאה שאליה הגעתי בתביעה ובתביעה שכנגד, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו ובשכר טרחת עורכי הדין.