אישור מהנדס מוסמך על תקינות בנייה

בהסכם נקבע גם כי צד שיפר את התחייבותו יהא חייב לפצות את הצד המקיים, על כל הנזקים וההפסדים שיגרמו לצד זה. לאחר שהסתיימו עבודות הבניה ושולמה לנתבעת מלוא התמורה, פעלו התובעים, באמצעות בסופ הנדסה, לאישור הממ"ד מול הגורמים המוסמכים, לרבות מול הג"א. ואולם, בבקורת של הג"א במקום, התברר הן כי מקומו של המרזב החודר את תיקרת הממ"ד אינו תקין, והן כי קיר ההדף אינו בנוי מבטון כנדרש.

...

לגבי טענת הנתבעת בדבר העדר פיקוח מתאים של המהנדס, מקובלת עלי עדות המהנדס כי לא הגיע לפקח על בניית הקיר, שכן נאלץ לשהות בבית חולים ליד מיטת אחותו החולה.

לאור חוות דעת המהנדס המונחת בפני, אני קובעת כי חדירת המים הינה כתוצאה מביצוע איטום לקוי על ידי הנתבעת.

לסכום זה יש להוסיף סך של 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש שכן לתובעים נגרמה אי נוחות כתוצאה מהצורך לבנות שוב את הקיר הפנימי של הממ"ד ולבצע תיקונים בממ"ד. סוף דבר: לאור כל האמור אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 19,588 ₪ בגין עלות תיקון הליקויים + 531 ₪ בגין עלות ייעוץ וסיוע משפטי (ראו קבלה שצורפה לכתב התביעה), + 1,000 ₪ בגין עוגמת הנפש ובסך הכל, סך של 21,119 ₪.

במסגרת הבקשה עתרו המבקשים לקבל את הסעדים הנוספים הבאים: להורות למשיבים בשלב הראשון להזמין מודד מוסמך על חשבונם ולבצע מדידה, בה יסומן הגבול המשותף בין המקרקעין ובין מקרקעי המשיבים.

להורות למשיבים בשלב שני, לאחר ביצוע המדידה וסימון גבולות, לבנות קיר תקני מבטון מזוין, וזאת לפי תכנית שתאושר על ידי מהנדס מוסמך, או על פי היתר, על הגבול המשותף בין המקרקעין ובין מקרקעי המשיבים.

...

אני סבורה כי צדק בית המשפט קמא משקבע: במקרה דנן לא הוכחה נחיצות מתן צו עשה זמני נוסף.

עוד אני סבורה כי יש לדחות את טענת המבקשים בנוגע למועד המשך הדיון שנקבע בבית משפט קמא ליום 20.11.2022.

סיכום: לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בנוסף, מסירת המתקנים התעכבה בשל היתנהלות התובעת, שלמרות שבהסכם השני נקבע כי עליה להמציא אישור על ביצוע כל ההכנות הנדרשות באתר חודש לפני המועד שנקבע לאספקת המתקנים, העבירה רק ביום 18.9.2016 תוצאות מדידה באמצעות המייל (נספח ו לתצהירו של מנהל אינטרפז), כך גם קביעת הבודק המוסמך מטעם משרד העבודה (להלן – "הבודק מוסמך") למתקנים בפרויקט 21 מיום 14.3.2017 אשר מצא כי גובה המקום שהוכן לחניון אינו נכון, נענתה על ידי מנהל אינטרפז בכך שהמתקנים תקינים לגמרי, וכי סגירת המרווחים בהקף המתקן, הנה באחריות התובעת, כפי שהתריע על כך במכתבו לב"כ התובעת מיום 26.7.2017 (נספח ט1' תצהירו של מנהל אינטרפז).

עיון בנספח 12 לתצהירו של מנהל התובעת, מיסמך הנושא תאריך 31.8.2017 ונערך על ידי מהנדס העיר- הועדה המקומית לתיכנון ובניה "חיפה", מלמד על כך שאישורי כבאות, מחלקת הדרכים, פקוח כללי, ועוד, הוצגו או התקבלו אצל מהנדס העיר, רק בחודש 4/2017, מה שמלמד על כך שגם ביום 14.3.2017, לא השלימה התובעת את כל התנאים בהם נדרשה לעמוד לצורך קבלת טופס 4 קבוע, ורק במועד עריכת מיסמך זה (חודש 4/2017), נקבע כי אין מניעה עקרונית למתן טופס 4.

עיון בטופס האכלוס שצורף כנספח 31 לתצהירו של מהנדס התובעת, מלמד על כך שההערה היחידה המופיעה במסגרתו היא: "הרצת מערכות למעליות ולמערכות מיזוג בלבד עד ליום 16.8.2017". לטענתה, רק ביום 20.8.2017- למעלה מחודשיים וחצי לאחר המועד שהיו בידי התובעת מלוא האישורים לקבלת טופס אכלוס למעט אישורים על מיתקני החניה, הומצא דו"ח בודק מוסמך, ובהתאם- טופס האכלוס היתקבל ביום 24.8.2017 (נספח 35 לתצהירו של מהנדס התובעת).

...

דין טענת התובעת לפיה חברת נוסבאום מחויבת כלפיה בהתאם להסכמים, בשל העובדה שחלק מהתמורה שולמה ישירות אליה, או בשל הטענה לפיה מדובר בחברת אם וחברת בת, ומכוח קשרים אלה יש להשית את החיוב על חברת נוסבאום – להידחות.

יוצא אפוא, כי טענות התובעת לעניין הזכות לקבלת פיצוי כספי בשל הפרת ההסכמים, צריכות להיות מופנות- ככל שהן רלבנטיות- כנגד חברת אינטרפז וכנגד חברת Parking GmbH Nussbaum.

לפיכך, יש לדחות את תביעתה של התובעת גם בגין ראש נזק זה. תשלום עלות מנוף בפרויקט 21 בניגוד להסכם- סעיף 19.4 לעיל בעוד שהתובעת טוענת כי חויבה בעלות הבאת מנוף לפרויקט 21 בכפל ללא כל סיבה של ממש לכך, טוענת חברת אינטרפז כי החיוב הכפול נבע מכך שהאתר לא היה מוכן בעת הגעת המנוף לקליטת המתקנים.

לפיכך, דינה של התביעה בגין ראש נזק זה להידחות.

לפיכך, מצאתי לדחות את התביעה גם בגין ראש נזק זה. סוף דבר.

"מתכנן שלד הבנין" מוגדר בתקנה 1 כ "מי שהורשה להגיש חישובים סטאטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתיכנון שלד הבנין נושא הבקשה ולבצוע פקוח עליון על הקמתו". תקנה 15.02 קובעת את תפקידי מתכנן שלד הבניין: "מתכנן שלד הבנין חייב –(1)   לערוך את החישובים הסטאטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנידון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה;. "חישובים סטאטיים" הם "חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בנין ויציבות ביסוסו" לפי תקנה 1.

לפי הבנתי מחוות הדעת של המומחה הייתה בעיה הקשורה באופי הקרקע, איך היה אפשר לבנות אחרת כדי להמנע מהתזוזה שגורמת לסדקים? בהליך בנייה תקין ונכון קודם כל מזמינים מהנדס מומחה להנדס קרקע וביסוס מבנים, רואה את פרופיל הקרקע, בודק רטיבות בקרקע כמה היא משתנה, כי סביר להניח באיזור התענכים שהרטיבות הולכת וגדלה עם העומק ולמה חשוב לבדוק רטיבות כי האיזור העליון בעפולה ותענכים הוא מאוד רגיש להרטבה.

...

בנוסף ישלם הנתבע 1 לתובע שכר טירחת עורך דין בהתאם לתעריף המינימלי בהתאם למצוות תקנה 153 לתקנות, וכן אגרה אך זאת בהתאם לסכום הנפסק ובסל הכל 13,000 ₪ (כולל) בעניין זה אני לוקחת בחשבון כי סכום התביעה הועמד על 850,000 ₪ ונפסק לתובע כ- 10% מהסכום.

התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות משפט ששולמו על ידו למומחה מטעם בית המשפט (לפי קבלה שתומצא) וכן שכ"ט עו"ד בהתאם לסכום התביעה, ובהתאם לתעריף המינימלי כמצוות תקנה 153 לתקנות.

התובע ישלם לנתבע 2 שכ"ט עו"ד בסך כולל של 47,000 ₪.

לאחר הבדיקה, מועבר דו"ח בדיקה למהנדס מוסמך על מנת לאשר את המשך בניית המבנה.

מעשיו פגעו בערכים המוגנים רבים, ועיקרם, שמירה על אמון הציבור ברשויות הציבוריות, תדמיתן של הרשויות ועובדיהן, טוהר המידות של עובדי הציבור והגנה על תקינות המנהל הצבורי.

...

יישומן של הלכות אלה על המקרה שלפני מוביל לטעמי אל המסקנה כי ראוי לחריגה לקולא מטעמי שיקום.

לאחר שבחנתי את כלל השיקולים, ונתתי דעתי גם לכך שברגיל, משקלם של שיקולי השיקום עבירות שוחד, מוגבל (עניין בר זיו, פסקה 21), מצאתי לקבוע, כי מדובר בנאשם המצוי בהליך שיקומי משמעותי, בעל סיכויי שיקום גבוהים ויש בכל אלו כדי להוות בסיס נאות לסטייה מרף הענישה שנקבע מכח סעיף 40ד(א) לחוק.

לאור האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנה מהיום עבירות על פי סימן ה' בפרק ט' לחוק העונשין.