אישור להכריז על סכסוך עבודה בהתאם לחוק

ההסתדרות הכריזה על סיכסוך עבודה כדין לפני כשנתיים שעניינו דו"ח מבקר המדינה ודו"ח משרד הבריאות שכאמור לעיל היתייחס לאי שביעות הרצון של עובדי המעבדות מתנאי השכר והזדקנות המיקצוע.

קשה לקבל מצב שעובד מעבדה בבית חולים ממשלתי תהיה לו זכות לשבות וחברו בשרותי בריאות כללית מנוע מכך על אותו סיכסוך עבודה שאושר כחוק.

...

בנוסף על כך, ביחס לכללית - לא מצאנו הצדקה לשביתת המעבדות המופעלות על ידה בבתי החולים ובקהילה שעה שידיה של כללית כבולות ואין היא יכולה לנהל משא ומתן כאמור לעיל וכאשר אין לה כל השפעה על סיום השביתה.

סוף דבר: על דעת הרוב כנגד דעתו החולקת של נציג הציבור, מר איסר באומל, בקשת הכללית מתקבלת במלואה.

בקשת המדינה נדחית בחלקה כך שאנו מתירים לעובדי המעבדות לשבות (למעט עובדי שירותי בריאות כללית).

תמצית טענות הצדדים לטענת המבקשת, סיכסוך העבודה שהוכרז על ידי המשיבה ביום 15.3.18 לא הוכרז כדין, ובכל מקרה אינו עוד בתוקף, וזאת בין היתר לנוכח העובדה כי עילות השביתה כפי שפורטו בו לא היתקיימו במועד ההכרזה, וכל שכן אינן עוד רלוואנטיות.

לזאת נוסיף כי כמפורט לעיל, ארגון העובדים הכריז לראשונה על סיכסוך עבודה ועל כוונה לעשות שימוש בנשק השביתה עוד בחודש מרץ, דהיינו לפני למעלה מחצי שנה, ולמרות זאת נימנע מלעשות שימוש בכלי זה במשך חודשים ארוכים, כשבשלושת החודשים האחרונים נעשו הדברים בהתאם להמלצת בית-הדין ובמטרה לאפשר לצדדים למצות את נתיב המשא ומתן; שלישית אין בידינו לקבל את טענות המבקשת, כי עילות הסיכסוך כפי שנכללו בהכרזה על סיכסוך העבודה ופורטו לעיל אינן בתוקף, נוכח חלוף הזמן וההתפתחויות מאז ניתנה ההכרזה.

...

המבקשת מוסיפה וטוענת כי דרישות המשיבות במשא ומתן עימה הינן חסרות אחריות וחסרות תקדים, באופן המחייב את המסקנה כי השביתה המתוכננת תהווה אמצעי לחץ פסול, שהנזק בקיומה עולה לאין ערוך מהתועלת (שלא קיימת) בה. על כן, טוענת המבקשת, מתחייבת המסקנה כי נקיטה בצעדים ארגוניים בעת הזו ובנסיבות המקרה הינה בגדר פעולה מחוסרת תום לב, שאין לאשרה.

באופן ספציפי, נבהיר כי השתכנענו בכך שאף שאכן קיימת לעת הזו נכונות עקרונית של המבקשת להחיל את חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות על עובדי המשיבה, דהיינו אין עסקינן ב"סירוב עיקש" להחלתה, שהיה אחת מעילות ההכרזה, הרי שבין הצדדים עדיין קיימים פערים משמעותיים באשר למספר העובדים שעליהם תוחל החוקה, בדבר משמעות החלת החוקה ביחס לעובדים כאלה ואחרים, ובפרט בדבר משמעות החלת החוקה על עובדים המשתכרים כיום מעל הקבוע בחוקה; רביעית אין בידינו לקבל את טענות המבקשת, כי דרישות המשיבה נוגדות את הנחיות הממונה על השכר באוצר, ומטעם זה אין להתיר את השביתה.

ולבסוף אין בידינו לקבל את טענות המבקשת לפיהן מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

סוף דבר הבקשה, למתן צווי מניעה שימנעו מן המשיבה לנקוט בשביתה או בצעדים ארגוניים בחצרי המבקשת, נדחית.

אגרת מנכ"ל המשיבה: ביום 11.12.2019 הפיץ מר פרי איגרת לעובדים ובו ציין, בין היתר, כך: "כמנכ"ל בחברה אחראית ומסודרת, מיניתי למשא ומתן צוות מיומן ומוסמך שהשקיע זמן ועבודה בגיבוש הצעות החברה במשא ומתן הקבוצי...על פי הסכמות הצדדים, המשא ומתן עדיין לא מיתנהל על התנאים הכלכליים של העובדים, אלא מתרכז בחלק האירגוני שקובע את מידת המעורבות של נציגי הועד וההסתדרות בניהול החברה. לצערי, ההסתדרות דחתה את הצעות החברה, העלתה דרישות בלתי ריאליות וכעת גם הכריזה סיכסוך עבודה. באמצעות סיכסוך העבודה מנסים למעשה נציגי הועד וההסתדרות לנהל את החברה בפועל...היתנהלות נציגי הועד וההסתדרות, אשר פונה ללקוחות סאני ומנסה לשדל אותם שלא לקנות בחברה פוגעת בחברה ובכם! והמרוויחים העקריים מהתנהלות בלתי אחראית זו הם המתחרים שלנו והעובדים שלהם. החברה מכבדת את זכות עובדיה להיתאגד, אך מצפה מההסתדרות ומכל אחד ואחת מכם להתנהל באחריות כלפי מקום העבודה ועתידנו ולא לתת יד להתנהלות שתיפגע בחברה כלכלית, תחזק את המתחרים שלנו ואין לי ספק שגם תשפיע על המרקם האנושי בחברה". (נספח 37 לבקשה ונספח 31 לתשובה.

בעניינינו, המבקשת הכריזה על סיכסוך עבודה ביום 10.12.2019, ובהתאם לכך, השביתה את העבודה בחלק מסניפי המשיבה החל מיום 26.12.2019 למשך מספר שעות (ס' 183 לבקשה).

...

המשיבה נהגה במר שטרית כדין ואף למעלה מכך; מר שטרית אינו מבצע את עבודתו כמתחייב מחוזה העסקתו, ונראה כי שכח שבנוסף לתפקידו בוועד העובדים, הוא בראש ובראשונה עובד ומנהל במשיבה; טענות המבקשת כאילו המשיבה מתנכלת למר שטרית הועלו רק לאחר שהמשיבה שיקפה למבקשת ולמר שטרית את חוסר שביעות רצונה מתפקודו; למרות שיחת תיאום הציפיות, ובניגוד להתחייבותו של מר שטרית לעבוד כנדרש, הוא לא מבצע את עבודתו כנדרש; עובדה זו באה לידי ביטוי בתגמול שמהווה חלק משכרו; דרישת המבקשת כי המשיבה תשלם לו תגמול מלא גם מקום בו הוא אינו מבצע את מלוא היקף משרתו, היא שערורייתית ובלתי מוסרית; אין ממש בטענות המבקשת בנוגע ל"חופשות" של מר שטרית.

כמו כן, אנו מורים למשיבה להכליל שעות היעדרות מאושרות למר שטרית (עד 15 שעות ועד בחודש) בחישוב אחוזי המשרה.

אנו מורים למשיבה לשלם למר שטרית שכר בגין שני ימי החופשה שאושרו לו: 24 ו-25 בחודש דצמבר 2019 ובוטלו על ידה שלא כדין ואשר טרם שולמו.

המשיבה תשלם למבקשת הפיצוי הכולל בסך 300,000 ₪ בתוך 30 יום.

כללית הנה שירות צבורי כמשמעו בסעיף 37 לחוק יישוב סיכסוכי עבודה, התשי"ז-1957 (חוק ישוב סיכסוכי עבודה) וגוף נתמך בהתאם לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"א-1985, הכפופה לרגולציה מצד משרד הבריאות והממונה על השכר ויחסי עבודה במשרד האוצר.

גם לאחר ההכרזה על סיכסוך עבודה, ביום 21.6.21 וביום 29.6.21 היתקיימו פגישות בנושא בהישתתפות הצדדים.

לפיכך, בשלב זה דעתנו היא כי חלף הכוונה לצאת לשביתה בלתי מוקצבת בזמן יש מקום לאשר שביתת אזהרה בת 8 שעות משעה 7 בבוקר (בהתאם להודעה על שביתה) עד 15:00; העובדים הרלוואנטיים יעבדו ב"מתכונת חירום", היינו עבודה במתכונת שבת.

...

לאחר ששמענו את הצדדים ובחנו את טענותיהם להלן החלטתנו (יובהר כי כל הקביעות שלהלן הן ברמה הלכאורית בלבד).

מסקנה זו מקובלת למעשה על כללית שהודתה בצורך ובחשיבות לאשר את ההסכמות עם העובדים וכי רק משום התנגדות הממונה נמנע ממנה לעשות כן. הכללית אף אינה חולקת על כך שנעשו כל הניסיונות, השיחות והפגישות הנדרשות לצורך גיבוש ההסכמות ואישורן.

סוף דבר בקשתה של כללית מתקבלת בחלקה ובהתאם לאמור לעיל.

בפרשה זו הובהר כי ביחס לאפשרות לנקוט בצעדי מחאה, כמו המבוקש במקרה שלפנינו, אין חובה להקדים לצעדים הכרזה על סיכסוך עבודה בהתאם לסעיף 5א לחוק יישוב סיכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, והמתנה של פרק זמן של חמישה עשר יום כפי דרישת חוק זה. וכך נקבע, ואנו מסכימים: "בכל הנוגע להודעה עובר לשביתה, אכן כבכל שביתה ראשונית יש לכאורה ליתן הודעה מוקדמת בהתאם לסעיף 5א לחוק יישוב סיכסוכי עבודה. עם זאת, תכליתה של ההודעה המוקדמת עובד לסכסוך עבודה לפי חוק יישוב סיכסוכי עבודה, היא מתן אזהרה והזמנות לקיים משא ומתן בנושאים הרלוואנטיים לדיון. אולם בשביתת מחאה, הרי שאין צורך לקיים משא ומתן ולכן נראה שאין להחיל את הוראות סעיף 5א' לחוק יישוב סיכסוכי עבודה. עם זאת, מכוח עקרון תום הלב בקיום חוזה, עקרון החל על מעביד וארגון עובדים כצדדים ליחסי עבודה, בכל מקרה יש ליתן הודעה סבירה עובר לבצוע השביתה, גם אם מדובר בשביתת מחאה". בכל הנוגע למידתיותה של השביתה, המשיבה הבהירה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי בנגוד למה שהשתמע מהודעתה הראשונית ביום רביעי האחרון בערב, הרי שאין כוונה מצידה לפתוח בשביתה כוללת ללא הגבלת זמן, וכי בפועל היא ביקשה ומבקשת לנקוט בצעדי מחאה מדודים אשר מטרתם להביע את דאגתם מהמתווה החדש.

נציין ונבהיר, כי המבקשת הודתה אף היא כי קיימים לעת הזו קשיים ופערים משמעותיים, בין היתר בחלוקת בדיקות האנטיגן, ואף שמענו ממנכ"לית משרד החינוך שאך אתמול היא הוציאה "הנחיית ביניים" שעניינה בשאלה כיצד יש לנהוג בעיניינו של ילד שלא קיבל בדיקות, דהיינו אף לשיטתה המתוה החדש לא הוחל באופן מלא על כלל תלמידי ישראל, ורק "ביום ראשון כאשר כל הבדיקות תהיינה אז המתוה יחול על כל התלמידים" (עמ' 8 ש' 23, וכן ראו תשובתה בעמ' 9 ש' 24 שממנה גם עולה שרק ביום ראשון יהיו מספר ערכות בדיקה מספיק לכלל התלמידים).

...

בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה. נקדים ונאמר, כי לצרכי מתן החלטה זו, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלה כיצד תוכרע הטענה בסופה של ההתדיינות בבקשה זו, אין בידינו לקבל את טענת המבקשת, לפיה עילת השביתה ו/או הצעדים הארגוניים המתוכננים הם בגדר שביתה פוליטית אסורה.

סוף דבר אנו מורים על קיום הידברות בין הצדדים, כמפורט בסעיפים 10 ו-11 להחלטה זו. בהמשך לכך תגיש המשיבה הודעה מעדכנת עד יום שני ה-31.1.22 בשעה 10:00 בבוקר, ולאורה יינתנו על ידינו הוראות לעניין המשך הדיון בבקשת הצד התלויה ועומדת.