אישור כתב תביעה ייצוגית נגד בנק

מונחת בפניי בקשה מוסכמת להסתלקותה של המבקשת, הגב' לודמילה וינוב (להלן: "המבקשת") מבקשתה לאישור תובענה ייצוגית כנגד בנק הפועלים בע"מ (להלן: "בקשת האישור" ו-"המשיב" בהתאמה).

על פי האמור בבקשת האישור, הדרישה לנסח טאבו הוספה בכתב יד כנראה על ידי פקידת הבנק המטפלת בעיניינה של המבקשת.

...

בנסיבות העניין ומבלי לקבוע מסמרות, סבורני כי טוב עשו הצדדים משבאו ביניהם בדברים והגיעו להסכמה המדוברת.

סוף דבר בקשת ההסתלקות המוסכמת מתקבלת.

הנני מורה על דחיית תביעתה האישית של המבקשת ועל מחיקת בקשת האישור.

רקע ביום 14.2.17 הגיש מר אהרון ניסנבאום (להלן: "המבקש"), כתב תביעה ובקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק", ו- "בקשת האישור", בהתאמה).

...

בנסיבות העניין, כפי שפורטו לעיל, משנמצא כי סיום ההליך במסגרת הסדר הפשרה נחזה כדרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת, וכן כי יש בהסדר הפשרה כדי לענות על מטרות החוק והוא ראוי, סביר והוגן בנסיבותיה של הבקשה, ולנוכח התועלת שהושגה עבור חברי הקבוצה בדמות פיצוי כספי בסך כולל של 6,500,000 ₪ וההתחייבויות לעתיד שהבנק נטל על עצמו כמפורט לעיל, ובהתחשב בטרחת המבקש ובאי כוחו, במורכבות ההליך ובשלב הדיוני שבו גובש הסדר ובהסדרה העתידית הבאה לידי בהתחייבויות הבנק כפי שפורטו לעיל, אני מקבלת את המלצת הצדדים בכל הנוגע לסכומי הגמול ושכר הטרחה, ובנוגע למועדי התשלום.

  סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) בחוק, אני מורה על פרסום הודעה על הסדר פשרה זה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.

ביום 29.3.2018 הוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שבכותרת, בטענה כי הבנק גובה מלקוחותיו עמלת כתב בגין ביצוע העברות בנקאיות במטבע חוץ לחוץ לארץ, וזאת בנגוד לתעריפון הבנק ולהוראות הדין.

לאור ההחלטה שניתנה ביום 16.8.2017 בתביעה ייצוגית דומה כנגד בנק דיסקונט (ת"צ 55667-03-17 סמוחה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "תביעת דיסקונט"), בה נדחתה הבקשה לסילוק על הסף שהוגשה דשם, הגיעו הצדדים בהליך זה להסדר דיוני, לפיו הבנק ימשוך את בקשתו לסילוק על הסף ויגיש את תשובתו לבקשת האישור במועדים שהוסכמו על ידי הצדדים.

...

הנני מחייבת על כן את המבקשת בהוצאות המשיב בסך 10,000 ₪.

בכתבי התשובה שהגישו המשיבים לבקשת האישור נטען כי יש לדחות את הבקשה, שכן אין איסור לגביית העמלות המדוברות בסכומים קטנים והובהר כי המבקשים מלינים הלכה למעשה על מתן הטבות מצד הבנקים ללקוחותיהם.

בנוסף צוין כי המבקשים עמדו על בקשתם אף לאחר שבית המשפט הצביע על הקשיים העולים ממנה, וכי המבקשת 3, שהעלתה טענות כלפי המשיב 3, היא מגישה סדרתית של תביעות ייצוגיות כנגד בנקים, כאשר כל ההליכים בהם נקטה (ושהדיון בהם הסתיים) נדחו או נמחקו.

לאור התרשמותי מטענות הצדדים בהליך, ובהיתחשב במידה רבה בעמדתו הברורה של המפקח על הבנקים שהוגשה בתיק דנן, במסגרתה הבהיר כי עמדתו בעיניין אופנהיים רלוואנטית גם לעניין שירות עמלת חליפין, וכי במסגרת שני סוגי תתי-השירותים שרשאים הבנקים לקבוע, כך שבכל שירות יוצג המחיר במבנה של אחוז מינימום ואחוז מאקסימום, רשאים הם לקבוע מדרגות מחיר, סבורני כי מתייתר הצורך בהמשך בירורה של בקשת האישור כנגד המשיבים.

...

ביום 7.6.2021 התקיים בפניי דיון קדם משפט, בסופו ניתנה החלטתי לפיה לאור טענת המבקשים כי אין דין המרת מט"ח כדין העברת מט"ח, תערך פנייה במסגרת ההליך דנן לרגולטור על מנת שיחווה דעתו האם עמדתו שהובעה בעניין אופנהיים, באשר לפרשנות התעריפון המלא בקשר להעברת מט"ח (בהתייחס לשאלה "האם כאשר התעריפון המלא קובע כי עמלה מסוימת המתייחסת להעברה ו/או לטיפול אחר במטבע חוץ צריכה להיקבע במבנה של אחוז (מינימום מקסימום), רשאי הבנק לקבוע בתעריפון הבנק את אותה עמלה בתצורה הכוללת מספר סכומי מינימום התלויים בגובה הפעולה או עמלת מינימום בתוספת הנחות בגין פעולות בסכומים נמוכים") - שרירה וקיימת גם כאשר מדובר בהמרת מט"ח. ביום 28.6.2021 התקבלה עמדת הרגולטור, המפקח על הבנקים, ולפיה בכל הנוגע לשירות "עמלת חליפין", מכוח פרט (1) לחלק 5 לתעריפון המלא, הקבוע בתוספת הראשונה של כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח-2008, מתאפשר לבנקים לקבוע שני סוגים של תתי-שירותים בהתאם לשיקול דעתם, ובלבד שבכל שירות יוצג המחיר במבנה של "...אחוז (מינימום, מקסימום)", כאשר בתוך שני הסוגים של תתי-השירותים, רשאים הבנקים לקבוע מדרגות מחיר.

לאור התרשמותי מטענות הצדדים בהליך, ובהתחשב במידה רבה בעמדתו הברורה של המפקח על הבנקים שהוגשה בתיק דנן, במסגרתה הבהיר כי עמדתו בעניין אופנהיים רלוונטית גם לעניין שירות עמלת חליפין, וכי במסגרת שני סוגי תתי-השירותים שרשאים הבנקים לקבוע, כך שבכל שירות יוצג המחיר במבנה של אחוז מינימום ואחוז מקסימום, רשאים הם לקבוע מדרגות מחיר, סבורני כי מתייתר הצורך בהמשך בירורה של בקשת האישור כנגד המשיבים.

סוף דבר - בקשת ההסתלקות מאושרת.

תביעותיהם האישיות של המבקשים נדחות.

(החלפת התובע המייצג ופירסום הסדר פשרה להתייחסויות) ביום 6.9.16 הגיש התובע המייצג (להלן גם: "עו"ד ויסולי") בקשה לאישור התובענה שבכותרת כייצוגית נגד הנתבע (להלן גם: "הבנק").

ר' למשל סעיפים 4.2.3(4) ו-4.2.4(3) לחוות הדעת לפיהם במידה ואל מול הערבות היו ביטחונות נזילים, שיעור העמלה היה נמוך יותר ועמד על 3%; ביחס לטענה לפיה יש לחשב את הריבית בתביעה בהתאם לריבית משיכת יתר – מדובר בטענה שנדחתה במסגרת החלטת בית המשפט מיום 11.7.19 בבקשת המשיב למחיקת חלקים מכתב התביעה המתוקן (שהוגש לאחר החלטת האישור) משום שנקבע כי מדובר בהוספת רכיבי נזק שלא נדרשו בבקשת האישור ובכתב התביעה המקוריים, ומשכך אינם חלק מהתביעה.

...

אסכם את הדברים בכך, שאני סבור כי בא הכוח המייצג פועל בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה, ומיטיב לייצג את האינטרסים שלה.

פרסום הסדר הפשרה להתייחסויות ברע"א 2458/10 פופיק נ' פזגז בע"מ (5.2.12) קבע השופט גרוניס כי אין מניעה שבית המשפט ידון בבקשה לאישור הסדר פשרה עוד בטרם החלפת התובע המייצג: "מבלי להביע עמדה לגבי תוכנו של הסדר הפשרה, סבור אני כי אין מניעה לדון בבקשה לאישור ההסדר עוד בטרם הוחלף התובע המייצג בהליך. סעיף 8(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, קובע כי בית המשפט רשאי להורות על החלפתו של תובע מייצג במסגרת החלטה על אישור תובענה ייצוגית. זאת, אם נמצא כי מתקיימים התנאים המצדיקים אישור של תובענה ייצוגית, אך התובע המייצג אינו מתאים לנהל את ההליך. כלומר, זהותו של התובע המייצג אינה בעלת משקל מכריע לצורך ההחלטה בדבר אישור תובענה כייצוגית. סבורני, כי הדברים יפים גם בכל הנוגע להליכי אישורו של הסדר פשרה. זאת, בפרט משתוכן הסדר הפשרה מתייחס באופן מפורש לאפשרות החלפתו של התובע, ואף מציע תובע חלופי. לפיכך, אינני רואה מניעה כי בית המשפט המחוזי ידון בבקשה לאישור הסדר הפשרה בטרם יוחלף התובע המייצג" (ההדגשות אינן במקור).

אשר על כן, לאור האמור לעיל, ולאור השלב בו מצוי הדיון בבקשה לאישור הסדר פשרה, איני רואה מניעה לתת החלטה בבקשה לאישור הסדר הפשרה המתוקן עתה, אף בטרם הוחלף התובע המייצג (כמובן שבסופו של יום אישור הסדר הפשרה יהיה בכפוף לכך שיימצא תובע מייצג חלופי), כדלקמן: לאחר שעיינתי בבקשה המתוקנת לאישור הסדר פשרה ובהסדר הפשרה המתוקן, הגעתי למסקנה כי אין מקום לדחות את הבקשה על הסף.