אישור ייצוגית נגד חברות הביטוח

טענו חברות הביטוח, כי דין בקשת האישור לדחיה על הסף גם מחמת העידר כל יריבות, בין המבקשים לבינן, הואיל ולא נטענת כל טענה, במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, כנגד חברות הביטוח וגם לא הובאה כל תשתית ראייתית המבססת עילת תביעה לכאורה כנגד חברות הביטוח.

...

ד י ו ן אקדים ואומר כי לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי זה המקרה החריג אשר מצדיק סילוק התובענה על הסף.

משכך, ומשנמצא כי הבקשה והתובענה מקורם בחוסר תום לב קיצוני וממניעים פסולים דין התובענה להידחות על הסף.

יוצא אפוא, כי משהונפקו פוליסות הביטוח, והחוזה עומד בתוקפו וחברות הביטוח מצהירות כי החוזים בעינם, מחזיק כל צד כדין במה שקיבל על פי החוזה.

בת"צ (מרכז) 22190-01-13 נדב נ' הפול (ניתן ב- 5.4.2016) נידונה על ידי בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד חברות הביטוח העוסקות בביטוח חובה לרכב, במסגרתה נטען כי יש לחייב את חברות הביטוח להשיב כספים המתייחסים לתקופה שקדמה למועד תשלום הפרמיה, וזאת בטענה שאין זה הוגן שחברת הביטוח תזכה לתשלום בעבור תקופה בה לא נשאה בסיכון.

...

למצב דברים מסוג זה מתייחס סעיף 8(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע כדלהלן: "מצא בית המשפט כי התקיימו כל התנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואולם לא מתקיימים לגבי המבקש התנאים שבסעיף 4(א)(1) עד (3), לפי הענין, יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג". לפיכך בקשת האישור תאושר גם נגד הראל, כאשר באי הכוח המייצגים ידרשו להודיע על זהות התובע המייצג המוצע על ידם בעניינה של הראל בתוך פרק זמן שייקבע בחלק האופרטיבי של החלטה זו. ט.3.

לאחר התלבטות מסויימת בסוגיה זו (אשר נגעה בעיקרה לאפשרות לצרף אליהם בא כוח מייצג נוסף) הגעתי למסקנה שאין מקום לעשות כן. כפי שכבר ציינתי, עו"ד גולדנברג ועו"ד קסטנבאום הם באי הכוח המייצגים בכל התובענות ביחס לגביית גורם הפוליסה, ולהתרשמותי הם פעלו לאורך כל ההליכים המורכבים באופן ראוי ומקצועי.

סוף דבר מהטעמים המפורטים בפרט ח' של החלטה זו (פסקאות 63 – 97 לעיל) אין באפשרותי לאשר את הסדר הפשרה שהוגש בת"צ 30028-04-11, וזאת מאחר שהסדר זה איננו "הסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". מהטעמים המפורטים בפרק ט' של החלטה זו (פסקאות 98 – 169 לעיל) יש מקום לאשר באופן חלקי את שלוש בקשות האישור שלפניי, וזאת בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: מבוטחים של כל אחת משש חברות הביטוח המשיבות (מגדל, כלל, מנורה, הראל, הכשרה ואיילון) בפוליסות ביטוח חיים משולבות חיסכון שנערכו בין השנים 1992- 2003 (פוליסות המכונות בשמות שונים כגון "עדיף", "מיטב", "יותר", "עדי", "מעולה", "פרופיל" וכיו"ב), אשר החיסכון שנצבר לטובתם נפגע בשל גביית גורם הפוליסה.

ביום 23.9.20 אושרה על ידי בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת ביטוח אחרת (ביטוח ישיר) בת"צ 60234-05-17 בטענות דומות ונקבע, בין היתר, כי העלאת סכום הביטוח ודמי הביטוח בשיעור בלתי מבוטל, מהוה שינוי מהותי בפוליסה הדורש הסכמה אקטיבית של המבוטחים לכך, כי לא ניתן בפוליסה היתר לחברת הביטוח לעשות כן ללא הסכמת המבוטחים, וכי המבוטחים לא נתנו הסכמתם בפוליסה לאמור לעיל.

...

אשר על כן, אני סבור שהסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, והוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

אי מינוי בודק מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.

<#3#> פסק דין בפני בקשה לאישור תביעה כייצוגית נגד חברת ביטוח, על פי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, הקובע כדלהלן: "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן...". סעיף 39(2) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 קובע שהוראות חוק זה לא יחולו על מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א – 1981.

...

בית המשפט קבע שמבטחת בסופו של דבר היא עוסק.

לאור כל האמור, אני מורה על מחיקת הבקשה, כפי שהוגשה.

שם נדונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברות ביטוח בטענה כי הן אינן משלמות את רכיב המע"מ בשל נזק מבוטח או צד ג', עת הנזק לא תוקן בפועל.

...

לאור האמור, ומכל הטעמים שצוינו יש לדחות רכיב זה. סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: פיצוי בסך כולל של 117,201 ₪.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע שכר מומחה התובע וכן חלקו של התובע בשכר טרחת מומחה בית המשפט בסך כולל של 9,126 ₪.