אישור ייצוג עורכי דין לחשודים בתיק פלילי

עם זאת, בהחלטתי בתיק מיום 8.2.16 התרתי לנתבעת להציג ראיות מהתיק הפלילי.

לדידי, אי דיווח על חקירתו של התובע בתור חשוד וכן אי המצאת כתב האישום לידי הנתבעת, למרות שזאת ביקשה זאת מהתובע, מהוה כשלעצמה מירמה וזאת מאחר והתובע רצה למנוע מהנתבעת את גילוי החשדות נגדו ובכך הסתכן בכך שהנתבעת היתה מגיעה למסקנה כי הפר את 2 סעיפי החוזה שלהלן: שימוש בסמים מסוכנים הישתתפות בארוע פלילי חובת הגילוי בדבר החשד המשטרתי וכתב האישום כאשר זה הומצא לתובע היו צריכים להימסר לנתבעת.

סבורני שאין לקבל את טענת התובע כי לא סבר שיש צורך בכך, קל וחומר כשהיה מיוצג ע"י עורך דין.

...

לעניין מכתב הדחייה השני, התובע טען בסיכומיו (ס'18) כי הנתבעת לא פנתה לתובע בדבר החשד פלילי נגדו בעניין נהיגה תחת השפעת סמים, מכאן שאין לה לנתבעת להעלות טענות אלה יותר, תוך שהוא נסמך על הוראות המפקח על הביטוח מיום 16.11.98 (להלן: "הנחיית המפקח") שם נקבע כדלהלן: "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה." הנתבעת טוענת – ובצדק - (ס' 18 לסיכומיה) כי התובע לא העלה את טענת המניעות בהזדמנות הראשונה בכתבי טענות או בבקשה מסודרת וכפי שציינתי בדיון מיום 13.11.2014: "לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות המדוברות (ס' 6,7,8 לכתב ההגנה) ייתכן והמצב לדון בטענת המניעות באותו שלב הוא להגיש בקשה מסודרת למחיקת סעיפים מכתב ההגנה ובהימ"ש היה בודק לגופו של עניין האם יש בכך משום הפרת הוראות המפקח או שמא מדובר בענייני מרמה או תרמית שבהם גם להנחיות המפקח יש יוצאים מהכלל". ברע"א 10641/05, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין, הש' רובינשטיין סקר את תחולת ההנחיה והטעמים העומדים בבסיס תוקפה, באומרו: "הנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השוויון בינם לבין המבטחות; הן אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית משפט. לכך חשיבות מהיבטים שונים, של המבוטח ושל בתי המשפט כאחד". הנחיית המפקח, מייצרת ודאות ואיזונים בין המבטחת שלא פעם נמצאת בעמדה רמה למול המבוטח שלא פעם נמצא בעמדה נחותה וחסרת אמצעים.

רק אז תנוח דעתו, כי לשון החוזה היא ברורה" בהקשר לכך ציין המשנה לנשיא, השופט חשין בדנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית נ' מדינת ישראל, ס"א (2) 37 ש: "יש להבחין, אפוא, הבחן היטב בין העוצמה הטמונה בלשון החוזה שבכתב לבין העוצמה - עוצמה פחותה - הטמונה בראיות-חוץ שנועדו לפרש את החוזה שבכתב. הבחנה זו תבוא לידי ביטוי הן בקבלתן של אותן ראיות-חוץ הן בהערכת עוצמתן - ביחס ללשון החוזה הכתוב - לעת סיומו של ההליך. כך, למשל, ככל שלשון החוזה ברורה יותר, כן תידרשנה ראיות-חוץ בעלות מישקל כבד יחסית כדי לגבור על הפירוש הנדרש ממנה לכאורה. ראיות-חוץ יכול שתבאנה ממקורות מגוונים – טיוטות שהוכנו במהלך המו"מ, עדויות הצדדים באשר לכוונותיהם, חילופי דברים שהיו בין הצדדים, התנהגות הצדדים במהלך המשא-ומתן, הקשרו של החוזה ועוד – ואולם במקום שלשון החוזה ברורה לכאורה ואי הבהירות הנטענת אי-בהירות סמויה היא, יתקשו כל אלה לגבור על לשון החוזה כפשוטה. מישקלן הכולל של ראיות-החוץ חייב שיהא רב למדי עד שיעלה בידיהן לגבור על הלשון הברורה. " וביישום לעניינו – סבורני שלשון הסכם הפוליסה פשוט וברור.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

התובע ישלם לנתבעת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪.

הנתבע 1 היה מיוצג על ידי עורך דין באותה עת. בדיון ההוכחות נפסלה עדותם של שני עדים מטעם התובע אך בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי, בבר"ע שהוגשה, נשמעה עדותם לאחר מכן.

ויודגש, אין עסקינן בתיק פלילי וטענות הנתבע 1 באשר לאיומים והונאה לא נדונו בהיבט זה, והגם ובית המשפט התרשם כי הנתבע מפחד מבני מישפחת התובע, לא הוצגו ראיות המלמדות על האיומים והאלימות הנטענת.

"אי הבאת עד רלוואנטי מעוררת מדרך הטבע את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל דין שנימנע מהבאתו חושש מעדותו ומחקירתו שכנגד.... ככלל אי העדת עד רלבאנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו..." (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד (1) 239 עמ' 245 8.1.90 וראה גם ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א.לוינשטיין בע"מ נ. צ'רבוס ניהול סחר וייעוץ בע"מ (פורסם בנבו 30.5.02).

הסעיף הרלוואנטי לענייננו הנו 7א. לחוק: "7א.על אף האמור בסעיף 7(5), מי שניפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב)." (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 - מאגר נבו).

...

לאחר ששמעתי את העדויות איני נותן אמון בעדות התובע ובעדות הנתבע1.

יתר על כן, סבורני, כמדיניות שיפוטית, כי במקרה של בגיר המשתמש בכלי רכב לצורך עבודתו ופרנסתו, קל וחומר באופן קבוע, שיערוך בירור פשוט ובסיסי ויעיין בתעודת ביטוח החובה בכדי לבחון אם היא קיימת ואם הפרטים הבסיסיים הנקובים בה נכונים.

אשר על כן, התביעה נדחית.

לטענת העותרת, היא הבינה שאם תמשוך את העתירה הקודמת ותחכה זמן מה בטרם תגיש בקשה חדשה יבחנו אותה בלב פתוח ונפש חפצה , ברם "עבדו עליה" ולא התכוונו אף פעם לאשר לה לפתוח את העסק ,כשאין מקום להמשיך ולהעניש את העותרת במשך זמן כה רב ,כשחלפו כארבע שנים מאז הפעילות האסורה במועדון שהוסרטה ,חלפו כשנתיים וחצי מאז סגירת המועדון ומאז הרשעתה של העותרת בהליך הפלילי בניהול עסק ללא רישיון והיא מילאה את גזר הדין מבחינת ההיתחייבות שהוטלה עליה והקנס ששולם ומעבר לכך לא הוגש כנגדה כתב אישום וכמובן שלא הורשעה בעבירות פליליות הקשורות לעניינים מיניים המתנהלים במקום והתיק הפלילי כנגדה בעיניין זה ניסגר מחוסר ראיות .

העותרת הייתה אמורה לפקח על הפעלתו של המועדון לאחר שאף התחייבה בעל פה ובכתב בנ/1 בפני המישטרה והוזהרה באוגוסט 2018 שלא לבצע פעולות אסורות של רקוד לאפ דאנס ומעשים מיניים והיא כשלה בכך כבר באוקטובר 2018 ,כשהיא נחקרה כחשודה בעבירות זנות ותועבה וגם אם אין הרשעה פלילית או כתב אישום פלילי חומר החקירה מספיק לשמש כראיות מינהליות כנגדה.

כך גם ,כאמור, באוקטובר 2018 מבוצעים אקטים מיניים במועדון שהיא מנהלת הנעשים למרות ובנגוד להתחייבות שלה לא לעשות כן ,שניתנה כחודשיים ימים בלבד קודם לכן ,בעל פה וכתב בפני פורום מכובד של אנשי מישטרה בכירים ובזמן שהיא מיוצגת על ידי עורך דין וזאת גם אם טרם יצאה ההנחיה של פרקליט המדינה לגבי מועדוני חשפנות, כשהעותרת עושה דין עצמי , בחוסר ניקיון כפיים, בהפעלה במהלך תקופה ממושכת של המועדון ללא רישיון עסק ולמרות סרוב המישטרה מתמריץ כלכלי ,בלא שהיא נרתעת מרשויות האכיפה ופעולותיהן .

...

וייאמר, אינני קובע שהפסילה של העותרת מקבלת רישיון לעסק צריכה להיות לצמיתות כשזו גם לא ההחלטה שהתקבלה, שכן הסירוב מתייחס לבקשה הנוכחית, ברם לא ניתן להקל ראש, כפי שנראה שהדבר מצידה של העותרת, במעשים שנעשו , שגם אם הם נעשו בשנת 2018 וגם אם אין חומר חקירה חדש בעניינה (מה גם שהמועדון היה סגור זמן רב ), הרי , בסופו של דבר, בית המשפט בוחן את סבירות החלטת הרשות והאם נפל בה פגם מהותי המצדיק את התערבותו ובוודאי שלא ניתן לומר במקרה זה שכך קרה ולכן דין העתירה להידחות .

לאור כל האמור העתירה נדחית.

העותרת תשלם למשטרה הוצאות משפט בסך של 18,000 ₪.

מהטכניון מחלקת ביולגיה לומד בהארוארד לשעבר ומומחה בחקר הסרטן ברצוני להודיעך כי מעל שבוע אני עוקב אחריך מאחר @ שבתאריך 30/6/2019 ביום ראשון במושב מגדים ביחד עים אחרים איימת על אחותי מרגלית במושב מגדים ובנווה שאנן במשך כל השבוע ברצף ואף פגשת אותי ביחד עים עד נוסף ובזמן המעקב שלך וההטרדות והאיומים והסחיטה ופגיעה בפרטיות כתוצאה מכך החריף המצב של אחותי והיא בטיפול רפואי אני מתפלא עליך כחוקר סרטן בכיר שאמור לעזור לציבור מבצע עבירות פליליות כידוע לך הוגשה תלונה למישטרה ואכן קיבלנו תשובה כי נחקרת בנושא על פי יעוץ משפטי תוגש קובלנה פלילית ותביעה אזרחית ועירוב כל הגורמים למרות שהצלחת לעבוד על המישטרה הגשנו צו עשה למישטרה ויהיה דיון בקרוב ונזמין אותך לדיון אני עליתי בחקרתי על המפעיל ויודע הכל יש לי את כל הפריטים עליך בפייסבוק בטויטר בלינקד והכל אני פונה אליך מבלי ידיעת אחותי ובידעת עורך הדין המייצג אותנו שתחשוב טוב על עתידך כואב לי מאוד שיניה לך תיק פלילי כמו המפעיל כמו כן אתה תקבל זימון על ידי בית המשפט ואני יביא לך הזימון לטכניון האמת והצדק תצא לאור עד מחר בצהריים אני מחכה לתשובה האם אתה מוכן להעיד נגד המפעיל על מנת להציל התואר מחכה לתשובה".

ליד ביתה וליד מקום עבודתה של אחותי בפעולה מוצלחת צולם הרכב והוגשה תלונה למשטרה והמשיך וחזר למרות חקירתו במישטרה הוברר כי החשוד הוא פרופיסור בטכניון אשר ביחד עים אישתו אדון אסף חנן בסטר או באנגלית assaf bester כל המוצא קשר או את האקדח המעשן ויעזור לתפוס את השולחים יקבל פרס כספי גבוה" (שגיאות במקור - א.ר.).

סעיף 2(א) לחוק איסור לשון הרע קובע, כי פירסום יכול שייעשה בדרכים שונות, בין היתר בעל פה, בכתב או בדפוס "וכל אמצעי אחר". סעיף 2(ב) לחוק קובע, כי "רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פירסום אחרות... אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע" וכן, "אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע". הגדרת המונח "פירסום" בחוק רחבה והיא כוללת כל מעשה של העברת מסר לאדם אחד או יותר זולת הנפגע (א. שנהר, לעיל, בעמ' 85 - 86).

...

אני קובע, אפוא, כי יסוד הפרסום, הבא לידי ביטוי בסעיפים 2 ו - 7 לחוק, מתקיים אף הוא בנוגע לכל הפרסומים נשוא התביעה.

סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך של 100,000 ₪.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובע את אגרות המשפט וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

תמצית טעונו של התובע היא, כי מדובר ב'יציר כלאים' נעדר כל מקור חוקי או הסמיכה מפורשת בדין, בנגוד להוראות החסד"פ ולהנחיות פרקליט המדינה, אשר היתוו באופן מפורש את המדיניות של גופי החקירה והתביעה לסגירת תיק פלילי נגד חשוד בחקירה, תוך הצמדות לעילות המנויות בחוק.

עם זאת, יש להביא בחשבון כי מדובר בתביעה המבקשת לבטל פסק דין שאישר הסכם פשרה בין צדדים, כשהתובע היה מיוצג כדין על ידי עורכי דין מטעמו, ולאחר שהנתבעת הסתמכה עליו, הפסיקה את כל ההליכים כנגדו ושחררה סך של כ-9 מש"ח שחולט לידיו ובכך שינתה את מצבה לרעה.

...

לאור כל האמור, לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, מהות ההליך ומשכו הצפוי, סכום התובענה (השבה של למעלה מ-15 מש"ח) והזהירות הנדרשת בעת מתן החלטה בבקשה להפקדת ערובה כאמור בהלכות שצוינו לעיל, וכן העובדה כי מדובר בנתבעת שהיא המדינה, מצאתי לנכון לצמצם משמעותית את בקשת המדינה ולהעמיד את חיובו של התובע בהפקדת ערובה בסך של 75,000 ₪ בלבד.

הבקשה מתקבלת אפוא.

התובע ישלם הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.