אישור חלקי של תובענה ייצוגית

משכך, עתרו ב"כ הצדדים לכך שבית המשפט יפטור את הנתבעת מתשלום החלק השני של אגרת המשפט והפנו לפסיקה בסוגיה זו. ב"כ המדינה היתנגדה למתן פטור מן החלק השני של אגרת המשפט בנימוק שעצם ההגעה להסדר פשרה אינה מצדיקה לכשעצמה פטור מיתרת האגרה, הואיל ושיקול זה כבר הובא בחשבון בהוראת תקנה 7א(א)(3) של תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, והטעמים "הרגילים" המשמשים את בית-המשפט בבחינת בקשות לאישור הסדרי פשרה אינם יכולים, כך נטען, לשמש כ"טעמים מיוחדים שיירשמו" לצורך מתן פטור מן החלק השני של האגרה, אשר נועדה לכסוי חלקי של עלות ניהול ההליך, ויש איפוא להקפיד על-כך שבמסגרת "הטעמים המיוחדים" לפי תקנה 7א(א)(3) הנ"ל ייכללו טעמים כבדי משקל המהוים חריג לכלל הקובע שעל הנתבעת לשאת בתשלום החלק השני של האגרה בנסיבות השגת הסדר פשרה, שאם לא כן תימצא הקופה הציבורית לוקה בחסר.

אמנם, הסדר הפשרה הושג (לאחר הליכי גישור) לאחר ישיבת קדם משפט אחת בלבד (ביום 30.12.20) לאחר שהתובענה אושרה כייצוגית, ואולם, יש בהחלט להביא בחשבון גם את ההליך הלא קצר שהתנהל בבקשת האישור בטרם אושרה (באופן חלקי) התובענה כייצוגית, דהיינו: לאחר שהוגשו תגובת הנתבעת לבקשת האישור, ותשובת התובעת והמבקשת הנוספת, היתקיימה ישיבת דיון מקדמי ביום 24.9.19.

...

לאחר שנתתי דעתי לטיעוניהם של ב"כ הצדדים וב"כ המדינה, הגעתי לכלל מסקנה שאין באפשרותי להיעתר לבקשה למתן פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט.

הבקשה נדחית.

במסגרת הודעה ראשונה זו לתיק, לא טענה המדינה את הטענה שהעלתה בשלבים מאוחרים יותר של ההיתדיינות, כי שינוי המדיניות הזה נעשה ללא כל קשר לדבר הגשתה של הבקשה לאישור, ובמשתמע, עולה לדעתנו בבירור מהודעה ראשונה לתיק כי השינוי אכן נעשה בעקבות הגשת הבקשה לאישור, כפי טענת המבקש; שנית גם ב"היתייחסות המשיבה לבקשה ההבהרה" שהגישה המדינה ביום 6.8.15, ושכללה פירוט והסבר לשינוי המדיניות, ציינה המדינה באופן הברור ביותר כי "טענת המבקש המופיעה בסעיף 6(ב) לבקשה לאישור תובענה כייצוגית מקובלת על ידי המשיבה, באופן שמחודש יוני 2015 תשנה את מדיניות חישוב כפל הגימלאות בהתאם לתקופה בה היה המעסיק השני מוגדר כ'קופה ציבורית". גם כאן, אין כל זכר לטענה כי שינוי המדיניות נעשה מסיבה חיצונית כלשהיא להתדיינות, והדרך היחידה לפרש את המסמך הכתוב הזה הנה כי המדינה החליטה, בעקבות הגשת הבקשה לאישור, לאמץ את דרך פרשנות החוק שהציע המבקש, באופן המיטיב עם הקבוצה שהוא ביקש לייצג; שלישית ביום 27.7.16 הגישה המדינה כתב בי דין נוסף, שכותרתו "תגובה מטעם המשיבה לבקשה לאישור חלקי של התובענה כתובענה ייצוגית". במסמך זה הדגישה המדינה כי עמדה לה הזכות לשנות את המדיניות, ולפרש את הוראות החוק באופן המיטיב עם המבוטחים, אך היא לא טענה כי שינוי המדיניות נעשה מסיבה כלשהי שאינה קשורה למענה לבקשה לאישור; רביעית גם בתצהירה של גב' אירית צייגר, מנהלת תחום בכיר במנהלת הגימלאות, שהוגש מטעם המדינה לתיק ביום 26.6.19, אין כל אמירה על כך ששינוי המדיניות נעשה מסיבה מלבד הצורך להשיב לבקשה לאישור, וקבלת עמדת המבקש כפי שפורטה בה. בחקירתה הנגדית של גב' צייגר היא התבקשה להסביר מדוע בוצע השינוי האמור, ותשובתה היתה כי "הייתה חוות דעת של הלישכה המשפטית שנעבוד לפי הגישה החדשה" (עמ' 30 ש' 15).

...

נבהיר עם זאת, כי לא מצאנו מקום להיכנס לעובי הקורה בכל הנוגע למשמעויות הכספיות המדויקות של שינוי המדיניות שבו מדובר, שכן אף שבהחלט ייתכן שהפרשי הגמלה המשולמים לאותם 48 גמלאים מאז יוני 2015 ועד היום הינו נמוך בהרבה מהסך שבו נקב זילברברג, הרי שהתועלת לציבור הגמלאים כתוצאה משינוי המדיניות אינה מסתכמת בתועלת לאותם 48 גמלאים, ויש להביא בחשבון שהיא תועיל לעובדים רבים שייצאו בעתיד לגמלאות, ושגמלתם תחושב לפי המדיניות החדשה והמיטיבה; שנית ההתדיינות במקרה שלפנינו נמשכה יותר מחמש שנים וחצי, ובמהלכה התקיימו לא פחות משישה דיונים בבית-דין זה, וכן דיון בבית-הדין הארצי.

נוכח כל האמור, הגענו לכלל מסקנה שיש לפסוק למבקש גמול בסך של 75,000 ₪, וכן לפסוק לבא כוחו שכר טרחה בסך של 200,000 ₪.

סוף דבר הבקשה לאישור נדחית.

אקדים ואומר כי לנוכח השלב בהליך בו אנו מצויים – ערעורים על החלטה לאישור חלקי של תובענה ייצוגית – ובהנתן הקביעה הלכאורית בלבד כי דלק הפרה את החובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת, אין מקום להדרש לסוגיית הרדמת המניות, שהנה מורכבת ורבת פנים, ויש להותירה לבירור והכרעה במסגרת הדיון בתובענה הייצוגית לגופה.

...

כמו כן אני סבורה, ואף זאת בשונה מבית המשפט קמא, כי הגנת הפטור הקבועה בסעיף 6 לפקודת הנזיקין אינה יכולה לחול על המשפחות אפילו ניתן היה לייחס להן חובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת כאמור.

לעניין ההתעשרות - בית המשפט המחוזי הגיע אל המסקנה כי "קיימת אפשרות סבירה כי השאלות העובדתיות והמשפטיות הנדונות יוכרעו לטובת קבוצת התובעים" וזאת בלא שנדרש באופן פרטני לשאלת ההתעשרות.

סוף דבר בשל כל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי לדחות את ע"א 6316/16 שהגישו המשפחות ולקבל בחלקו את ע"א 4154/14 שהגישו המערערים במובן זה שהבקשה תאושר נגד דלק בעילה של הפר חובה חקוקה ונגד המשפחות בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' קיסרי) בת"צ 1318/99 מיום 30.4.2017, בגדרה נדחתה בקשה לאישור הסדר פשרה חלקי בתובענה ייצוגית שהוגשה על-ידי המשיבות 5-1; על החלטתו מיום 7.11.2016, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת להצטרף לדיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה החלקי; על החלטתו מיום 19.3.2017, בגדרה המליץ בית המשפט המחוזי לתקן את הסדר הפשרה החלקי; ועל החלטתו מיום 9.4.2017, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת "לעיון חוזר ומשלים בבקשה לאישור הסדר הפשרה החלקי". המועדים להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטות מיום 7.11.2016 ומיום 19.3.2017 – חלפו עברו (תקנה 398 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

...

על כן, התייתרה בקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 9.4.2017, והיא נדחית.

לאחר שנדרשתי לטענות המבקש בבקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 30.4.2017, סבורני כי דינה של בקשה זו להידחות גם כן. "הפסיקה הכירה [...] באפשרות לצירופו של מערער אשר לא היה בעל דין בהליך קמא (בין אם צירוף להליך ערעורי קיים ובין אם היתר ליזום הליך ערעורי) וזאת בהתקיימם של שני תנאים מצטברים: האחד, שההחלטה משנה את מערך הזכויות שהיו נתונות לו והחובות אשר חלו עליו בטרם מתן ההחלטה; והשני, שהתקיים "הליך נלווה" בו הוא היה בעל דין בפועל ובסיומו ניתנה אותה החלטה הקובעת סופית את המצב המשפטי בין הצדדים בשאלה מסוימת [.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

ממילא נדחית גם הבקשה לאחד את הדיון בתיק זה עם בקשת רשות הערעור ברע"א 3832/17.

בשים לב לכך ולאחר שקילה זהירה של מכלול הנתונים והשיקולים העומדים בפנינו, נחה דעתנו כי הונחה בפנינו תשתית משפטית וראייתית התומכת לכאורה באישור חלקי של התובענה הייצוגית.

...

בייצוגם המשותף של חברי הקבוצה מצאנו אף מזור לניסיונו המצומצם יחסית, לכאורה, של ב"כ המבקשת בכל הנוגע לייצוג בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות במשפט העבודה ו/או בירורן (טענות החברה בהקשר זה לא הוכחשו או נסתרו).

אלא שפסק הדין בהליך המקביל ניתן ביום 30.8.20 ולא מצאנו כי המבקשת טענה מאז, בהליך הנוכחי, כי בוצעו בעניינה הפקדות בשיעור הנמוך מ-5% על ידי החברה.

סוף דבר הבקשות לאישור תובענה ייצוגית מתקבלות בחלקן, בתנאים המפורטים להלן: חברי הקבוצה: כמפורט לעיל; התובעים המייצגים: גב' שני ויסלבט מזרחי ומר מאיר ספיר; באי כוח המייצגים: עוה"ד משה וקרט ועוה"ד אריק שלו; עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה הייצוגית: אי ביצוע הפקדות לתגמולים מכוח ההסכם הענפי באיזה מששת חודשי העבודה הראשונים (מר ספיר); אי ביצוע הפקדות לתגמולים בגין מלוא השכר, לרבות העמלות במלואן, ולגבי התקופה שבין 2011-2013 – אי ביצוען גם בשיעורים המתחייבים מן ההסכם הענפי (גב' ויסבלט מזרחי); אי הכללת עמלות בחישוב דמי החופשה ודמי המחלה עד לחודש דצמבר 2016 (כולל) (גב' ויסבלט מזרחי); אי הכללת עמלות בחישוב ההפקדות לפיצויי פיטורים מכוח הצו המשקי עד לחודש יולי 2017 (כולל) (גב' ויסבלט מזרחי).