אישור וחוב לרשויות הנפקה וניהול

בשיטה זו הנפיק מנהל החשבונות, במשך כמה שנים, מסמכים כוזבים רבים מאד (תלושי שכר, אישורי העסקה, מכתבי סיום העסקה וכיו"ב), ששמשו כבסיס להגשת מאות תביעות כוזבות לנתבע.

ההרשעה לא באה במקום תשלום מס אמת, אלא ההפך - בסעיף 4 להסדר הטיעון עם המעסיק הנחזה נקבע: "המדינה מבהירה כי הסדר הטיעון מתייחס רק להליך הפלילי ואינו פוגע בזכות המדינה לגבות מהנאשם כל חוב לרשויות המס או כל רשות אחרת בגין הפעילות נשוא כתב האישום". בהודעתו של מר יאיר קרן צור במישטרה הוא לא זיהה את שמה של התובעת כמי שהועסקה על ידיו.

...

אדרבא, לטעמנו התייחסות "מתונה" לתביעה שבפנינו חותרת תחת תכליתו של תחום הביטחון הסוציאלי.

משהשתכנענו כי התובעת השתמשה בתלושי שכר פיקטיביים ואישורי העסקה כוזבים על מנת לזכות שלא כדין בדמי אבטלה, הרי ששוכנענו כי המדובר בנסיבות חמורות בהן יש לקבל את הבקשה החריגה של הנתבע לחייב בהוצאות לדוגמא.

על כן אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבע תוך 30 יום הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח .

הראיות שהוצגו בתיק זה והעובדות העולות מהן: התובעת צירפה לכתב התביעה, טופס תקופות העסקה של הנתבע, תלושי שכר, מכתבי הפסקת עבודה, החלק הרלוואנטי לאישור המעסיק מטפסי התביעה לדמי אבטלה, מכתב הנתבע אודות תשלום דמי אבטלה עבורה, ואת מכתבי הנתבע אודות החוב שנצבר לחובתה בגין גמלאות ששולמו לה מבלי שהייתה זכאית להן.

דיווחים ותשלומים לרשויות לצורך יצירת מצג שוא: להשלמת המצג הכוזב דאג מנהל החשבונות לבצע פעולות שונות בספרי הנהלת החשבונות של אותם "מעסיקים נחזים" –, אשר במקרה דנן, הורשע חלק מהם בפרשה זו – ודיווח על אותם עובדים פקטביים כאילו הם עובדיהם של המעסיקים, בדיווחים השוטפים החודשיים והשנתיים לנתבע ולרשויות המס.

בשיטה זו הנפיק מנהל החשבונות, במשך כמה שנים, מסמכים כוזבים רבים מאד (תלושי שכר, אישורי העסקה, מכתבי סיום העסקה וכיו"ב), ששמשו כבסיס להגשת מאות תביעות כוזבות לנתבע.

...

אדרבא, לטעמנו התייחסות "מתונה" לתביעה שבפנינו חותרת תחת תכליתו של תחום הביטחון הסוציאלי.

משהשתכנענו כי התובעת השתמשה בתלושי שכר פיקטיביים ואישורי העסקה כוזבים על מנת לזכות שלא כדין בדמי אבטלה, בהיקפים גדולים, לאורך שנים, בהגשת 3 תביעות עוקבות וכוזבות לדמי אבטלה, שבגין אחת מהן הורשעה התובעת בפלילים, הרי ששוכנענו כי המדובר בנסיבות חמורות בהן יש לקבל את הבקשה החריגה של הנתבע לחייב בהוצאות לדוגמא.

על כן אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבע תוך 30 יום הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

בשיטה זו הנפיק מנהל החשבונות, במשך כמה שנים, מסמכים כוזבים רבים מאד (תלושי שכר, אישורי העסקה, מכתבי סיום העסקה וכיו"ב), ששמשו כבסיס להגשת מאות תביעות כוזבות לנתבע.

ההרשעה לא באה במקום תשלום מס אמת, אלא ההפך - בסעיף 4 להסדרי הטיעון עם המעסיקים הנחזים נקבע כך: "המדינה מבהירה כי הסדר הטיעון מתייחס רק להליך הפלילי ואינו פוגע בזכות המדינה לגבות מהנאשם כל חוב לרשויות המס או כל רשות אחרת בגין הפעילות נשוא כתב האישום". התביעות לדמי אבטלה שהגישה התובעת בשנים 2009 ו- 2013 מצוינות בפירוש כתביעות פיקטיביות בפסק הדין המרשיע של מנהל החשבונות (כנספח לכתב האישום המתוקן מיום 26.10.17): תביעותיה של התובעת דנן מופיעה ברשימה זו כך: גם לכתב האישום של המעסיק, יהונתן עמיר, מיום 19.6.18, בו הורשע, בהודאתו, בעבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה, התשכ"א -1961 , צורפה רשימה של תביעות פיקטיביות (נספח 5ב לכתב האישום).

...

אדרבא, לטעמנו התייחסות "מתונה" לתביעה שבפנינו חותרת תחת תכליתו של תחום הביטחון הסוציאלי.

משהשתכנענו כי התובעת השתמשה בתלושי שכר פיקטיביים ואישורי העסקה כוזבים על מנת לזכות שלא כדין בדמי אבטלה, בהיקפים גדולים, לאורך שנים, בהגשת תביעות כוזבות לדמי אבטלה, הרי ששוכנענו כי המדובר בנסיבות חמורות בהן יש לקבל את הבקשה החריגה של הנתבע לחייב בהוצאות לדוגמא.

על כן אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבע תוך 30 יום הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

בשיטה זו הנפיק מנהל החשבונות, במשך כמה שנים, מסמכים כוזבים רבים מאד (תלושי שכר, אישורי העסקה, מכתבי סיום העסקה וכיו"ב), ששמשו כבסיס להגשת מאות תביעות כוזבות לנתבע.

ההרשעה לא באה במקום תשלום מס אמת, אלא ההפך - בסעיף 4 להסדרי הטיעון עם המעסיקים הנחזים נקבע כך: "המדינה מבהירה כי הסדר הטיעון מתייחס רק להליך הפלילי ואינו פוגע בזכות המדינה לגבות מהנאשם כל חוב לרשויות המס או כל רשות אחרת בגין הפעילות נשוא כתב האישום". בהודעתו במישטרה של מר רמי חורב (המעסיק הנחזה מהתביעה לדמי אבטלה מ-11.4.13), הוא לא זיהה את שמה של התובעת כמי שהועסקה על ידיו.

...

ודוק: המורשעים בפסקי דין אלו הודו והורשעו גם בכך שהתביעות שהגישה התובעת לקבלת דמי אבטלה – התביעות נשוא הליך זה – הן תביעות פיקטיביות.

אדרבא, לטעמנו התייחסות "מתונה" לתביעה שבפנינו חותרת תחת תכליתו של תחום הביטחון הסוציאלי.

משהשתכנענו כי התובעת השתמשה בתלושי שכר פיקטיביים ואישורי העסקה כוזבים על מנת לזכות שלא כדין בדמי אבטלה, בהיקפים גדולים, לאורך שנים, בהגשת 2 תביעות עוקבות וכוזבות לדמי אבטלה, הרי ששוכנענו כי המדובר בנסיבות חמורות בהן יש לקבל את הבקשה החריגה של הנתבע לחייב בהוצאות לדוגמא.

על כן אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבע תוך 30 יום הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

מעבר לכך, ברי כי הדרך להעלאת טענה בעיניין זה אינה יכולה להיות במסגרת היתנגדות להנפיק אישור לרישום בלישכת רישום המקרקעין, אלא במסגרת הגשת בקשה להארכת מועד למנהל המיוחד לבדיקת תביעת החוב, דבר שלא נעשה עד ליום זה. אני מוצאת, כי עמדת הערייה בדבר האפשרות כי תוגש בקשה הארכת המועד להגשת תביעת חוב, הועלתה על ידה לראשונה במסגרת היתנגדותה זו ולצרכיה בלבד.

בדומה לענייננו, גם בעיניין סלומון סירבה הרשות להנפיק אישור לטאבו בדבר העידר חובות לצורך השלמת רישום.

...

משכך, ולאחר ששקלתי, אני מקבלת את בקשת כונס הנכסים.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני מקבלת את בקשת כונס הנכסים (בקשה מספר 10).

אני מורה לעירייה להנפיק לידי כונס הנכסים את האישור הנדרש לצורך רישום הזכויות ע"ש החברה והשלמת רישום הבית המשותף, תוך 30 ימים.