הראיות שהוצגו בתיק זה והעובדות העולות מהן:
התובעת צירפה לכתב התביעה, טופס תקופות העסקה של הנתבע, תלושי שכר, מכתבי הפסקת עבודה, החלק הרלוואנטי לאישור המעסיק מטפסי התביעה לדמי אבטלה, מכתב הנתבע אודות תשלום דמי אבטלה עבורה, ואת מכתבי הנתבע אודות החוב שנצבר לחובתה בגין גמלאות ששולמו לה מבלי שהייתה זכאית להן.
דיווחים ותשלומים לרשויות לצורך יצירת מצג שוא: להשלמת המצג הכוזב דאג מנהל החשבונות לבצע פעולות שונות בספרי הנהלת החשבונות של אותם "מעסיקים נחזים" –, אשר במקרה דנן, הורשע חלק מהם בפרשה זו – ודיווח על אותם עובדים פקטביים כאילו הם עובדיהם של המעסיקים, בדיווחים השוטפים החודשיים והשנתיים לנתבע ולרשויות המס.
בשיטה זו הנפיק מנהל החשבונות, במשך כמה שנים, מסמכים כוזבים רבים מאד (תלושי שכר, אישורי העסקה, מכתבי סיום העסקה וכיו"ב), ששמשו כבסיס להגשת מאות תביעות כוזבות לנתבע.
...
אדרבא, לטעמנו התייחסות "מתונה" לתביעה שבפנינו חותרת תחת תכליתו של תחום הביטחון הסוציאלי.
משהשתכנענו כי התובעת השתמשה בתלושי שכר פיקטיביים ואישורי העסקה כוזבים על מנת לזכות שלא כדין בדמי אבטלה, בהיקפים גדולים, לאורך שנים, בהגשת 3 תביעות עוקבות וכוזבות לדמי אבטלה, שבגין אחת מהן הורשעה התובעת בפלילים, הרי ששוכנענו כי המדובר בנסיבות חמורות בהן יש לקבל את הבקשה החריגה של הנתבע לחייב בהוצאות לדוגמא.
על כן אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבע תוך 30 יום הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.