לגבי מהות הפגם הנובע מאי פירסום בקשה להקלה, נקבע:
"מה אופיו ומה מהותו של הפגם, הכרוך באי – פרסום הודעה על מתן הקלה? ...הועדה המקומית (באישור הועדה המחוזית) מוסמכת ליתן הקלה, אך החוק קובע תנאים מסוימים הדרושים להפעלת הסמכות. עניין לנו אפוא לא בעצם הסמכות אלא באופן השמוש בסמכות, כלומר, בכוח ההחלטה. על פי פירושה הנכון של הסמכות, אין להפעיל את כוח ההחלטה, בטרם פורסם דבר הדיון, ובטרם ניתנה היזדמנות לגורמים מעוניינים לטעון טענותיהם. מטרתה של הגבלה זו על השמוש בסמכות היא משולשת: ראשית, היא באה לעשות צדק עם בני-אדם, שהאינטרס שלהם עשוי להפגע מההחלטה; שנית, היא באה לחדד ולגבש, בדרך של יצירת "סיכסוך" (lis) בין גורמים מעוניינים שונים, את עיקר הבעייתיות, באופן שהגוף המחליט יוכל לראות את הבעיה על השלכותיה השונות, ובכך להגיע להחלטה ראויה ומאוזנת; שלישית, היא באה להבטיח קביעת משטר של הגינות ויושר בפעולותיה של הרשות השלטונית, ובכך אף להבטיח את אמון הציבור בפעולותיה" (ע"פ 768/80 ש.שפירא ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 337 (1982); בג"ץ 362/82 חברת כ.א.ן להנדסה ולבנין ולעבודות מתכת בע"מ נ' הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה, פ"ד לז(1) 57 (1983); עע"ם 9168/05 טווקולי נ' מנהל אגף רשוי ופקוח בעריית תל אביב (נבו) (22.5.08), בפיסקה 8).
.
(5) בניה מעבר לקו שנקבע בתכנית כגבול לבניה בחזית המיגרש, למעט אחת מאלה:
(א) בניית גזוזטראות הנמצאות 2.50 מטרים לפחות מעל מפלס פני הקרקע הסופיים ושאינן בולטות מעבר לקו האמור יותר מ-2 מטרים או 40% מהמרווח הקידמי של המיגרש, הכל לפי הבליטה הקטנה;
(ב) בניה בהתאם לקו שלפיו בנויים רוב הבנינים, באותו קטע רחוב, בין שני צמתים;
(6) בניה מעבר לקו שנקבע בתכנית כגבול לבניה מצידי המיגרש, למעט אחת מאלה:
(א) בניית קיר, עם פתחים, לרבות בליטה או גזוזטרה החורגת ב-10% או פחות, מהמרווח שנקבע בתכנית בצידי המיגרש והמשאירה מרחק של 2.70 מטרים לפחות, מהגבול הצדדי של המיגרש;
(ב) בניית קיר, שאין בו פתחים, המשאירה מרחק של 2.70 מטרים לפחות, מהגבול הצדדי של המיגרש;
(7) בניה מעבר לקו שנקבע בתכנית כגבול לבניה בצידו האחורי של המיגרש, למעט אחת מאלה:
(א) בניית קיר, עם פתחים, החורגת ב-10%, או פחות, מהמרווח שנקבע בתכנית בצידו האחורי של המיגרש;
(ב) בניית גזוזטרה בגובה של 2.50 מטרים לפחות, מעל מפלס פני הקרקע הסופיים, והחורגת ב-2 מטרים או 40%, לפי הנמוך מבין השניים, מהמרווח בצידו האחורי של המיגרש;
(ג) בניית קיר, שאין בו פתחים, החורגת ב-30% או פחות מהקו שנקבע בתכנית כגבול לבניה בצידו האחורי של המיגרש;"
"
מן המקובץ עולה כי מעבר לסמכות הכללית שהוענקה בחוק לועדה המקומית להעניק הקלה, המחוקק הכיר בסמכות הועדה המקומית לאשר הקמת והצבת מתקנים שונים במרווחי הבנייה, בין קו הבניין לגבול המיגרש, אף ללא צורך בהקלה.
ועדת הערר קבעה באותו עניין כי: "התקנת מיתקני חנייה בחצרות בנייני מגורים הנו לעיתים קרובות פיתרון ראוי ונכון לשם סיפוק מקומות חנייה באיזורי מגורים, בעיקר כאשר מדובר בהסדרת מקומות חנייה במגרשים עם בנייה קיימת. המתקנים מאפשרים ניצול יעיל של שטחים מתחת לקומה המפולשת ובחצרות בנייני מגורים, ובדרך זו לספק את תקן החנייה הנידרש ולהקל על מצוקת החנייה בערים". באותו מקרה כללה הבקשה התקנת ארבעה מיתקני חניה משולשים במרווח הבניה האחורי של המיגרש, והקמת מתקן חניה לשני רכבים במרווח הבנייה הדרומי של המיגרש, וצוין כי הבקשה הייתה כרוכה בפירסום הקלה ביחס לחניות שהתבקשו באמצעות מיתקני חנייה בתוך מריווחי הבניה.
...
סוף דבר
תוצאת כל האמור לעיל היא שהעתירה נדחית.
העותרות ישלמו שכ"ט עו"ד והוצאות בסכום כולל של 25,000 ₪ למשיבה 1, וסכום כולל של 25,000 ₪ למשיבה 2.
נוכח העובדה שמשיבות 3 ו- 4 יוצגו יחד, ישלמו העותרות סכום כולל של 25,000 ₪ למשיבות 3 ו- 4 יחד.
