אישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית בגין אי העברת רכיב גמל ופיצויים

מונחת לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה מתוקן בתובענה ייצוגית שעניינה קבלת סעד הערכה בהתאם לסעיף 338 לחוק החברות בעקבות הצעת רכש מלאה של חברת אוליצקי כרייה (1990) בע"מ. הבקשה הוגשה בהתאם לסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות) ולתקנה 12 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 (להלן: תקנות תובענות ייצוגיות).

ביום 31.07.23 הוגשה הודעת הצדדים שלפיה תוקן סעיף 5.4.9 בהסדר הפשרה המוצע, לאור החלטתי הנ"ל ולאור עמדות הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים, כך שיתרת הסכומים שלא ישולמו בתוך פרק זמן של 8 חודשים, למי מחברי הקבוצה הזכאים לתשלום לפי ההסדר, עקב אי יכולת לאתרו, תועבר לקרן ללא צורך במתן הוראות נוספות (להלן: ההסדר המתוקן).

ההסדר יאושר אם הצדדים יתקנו גם מרכיב זה של הפשרה.

בהקשר זה נקבע, כי בית המשפט הדן בתובענה הייצוגית אינו משמש כ"חותמת גומי", אלא עליו לוודא כי הסדר הפשרה הוא הדרך ההוגנת, הסבירה והיעילה לסיום המחלוקת בעיניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך על דרך הפשרה מגשים את תכליות ההליך הייצוגי בצורה המיטבית, בשים לב לנסיבות העניין (ראו אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא (2011) 5 (להלן: קלמנט, פשרה והסתלקות) בעמ' 7-6; וראו גם בר"מ 2744-19 עריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ, פסקות 14-5 (נבו 10.03.21) (להלן: עניין בריל); רע"א 3832/17 רחל לוין נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ, פסקה 12 (נבו, 4.7.2017)).

בתוך כך, הבודק מקבל לידיו את כל הנתונים שבית המשפט אינו חשוף אליהם, ויכול לבחון נקודות תורפה של כל צד, להצביע על הפצוי ההולם לטובת חברי הקבוצה, ולהביע דעתו הן בשלב אישור ההסדר והן בשלב יישומו (עוד על מטרת הסעיף ראו קלמנט, פשרה והסתלקות, בעמ' 16-17).

בנוסף, כיוון שאין מדובר בהליך אדוורסארי, אלא שני הצדדים עותרים לאישור הסדר הפשרה, קובע החוק כי היועמ"ש, כנציג הציבור, יביע את דעתו לעניין הסכם הפשרה.

...

הפיצוי לקבוצה – במסגרת הפשרה ישלמו הנתבעים לבעלי המניות חברי הקבוצה סך סופי וכולל של 2,300,000 ₪ (להלן: סכום הפשרה) הכולל את שיפוי הרשות לניירות ערך בגין הוצאות מימון ההליך, החזר הוצאות ההליך, גמול התובע המייצג, שכ"ט עוה"ד המייצגים, שכ"ט הנאמן ומע"מ. מינוי נאמן - לצורך חלוקת סכום הפשרה לקבוצה ימונה נאמן שיפעל לביצוע התשלומים בהתאם לרשימות הנתבעים, חברי הבורסה ולקוחותיהם הזכאים לתשלום, ויעקוב אחרי ביצועם.

אני סבורה כי הפחתה זו, אף ללא קשר לסכום המומלץ, הגבוה אף ביחס למבחנים שנקבעו בעניין רייכרט, אינה הוגנת כלפי חברי הקבוצה ואינה מהווה מענה ראוי לחשש המתעורר בהקשר הפער בין האינטרסים של המייצגים לבין האינטרס של חברי הקבוצה.

סוף דבר הבקשה לאישור הסדר הפשרה בנוסחו הנוכחי נדחית.

טעמים המצדיקים ההסדר – בהסכם הפשרה הראשון טענו הצדדים שמדובר בהסדר ראוי וסביר מהשיקולים הבאים: חסכון משאבים לניהול וקיצור זמן ההליך המשפטי; ההסדר מגשים אינטרסים של עובדים מוחלשים, המשתכרים שכר נמוך, שנגישותם לערכאות אינה קלה וההסדר יקל עליהם לקבל את זכויותיהם; הפצוי הנו בעל ערך רב לציבור העובדים; ההסדר מאזן סכויי וסכוני התביעה לאחר שיקלול הנתונים העובדתיים שהוצגו על ידי המשיבה לאחר בקשת האישור; המשיבה דחתה את טענות המבקשים בכללותן וקיים סיכוי שהתובענה תידחה במלואה; ניהול ההליך עשוי לארוך שנים וניהולו אינו כדאי לאור הנתונים העובדתיים שהציגה המשיבה ובהנתן סכום הפצוי; חברי הקבוצה הם עובדים שנקלטו במשיבה בינואר 2017 עקב הליך מיזוג ובימים הרלוואנטיים לבקשת האישור הראשונה מיתקיים משא ומתן להסכם קבוצי.

אולם, הצדדים היתנו את תוקפו של הסדר הפשרה האישי בכך שיאושר גם הסכם הפשרה בתובענה הייצוגית.

הערכת הסכומים נעשתה לאחר בדיקה וניתוח מסמכים, לרבות באמצעות המגשרת; מינוי בודק – הובהר שהצדדים מוכנים למינוי כל בודק; מעשה בית דין – נטען שאין פסול בהכללת רכיב הפצוי בגין שעות נוספות עקב אי מתן הפסקה בת 8 שעות בין משמרת למשמרת, ומדובר בחלק ממארג הסיכונים והסכויים; הסדרה עתידית – נטען שתשלום 15 דקות עבור התייצבות אצל קצין בטיחות הוא מעבר לנדרש ובכל מקרה הצדדים הסכימו להערת היועמ"ש לפיה לעתיד התשלום יבוצע לפי זמן הגעתם לתדריך הבטיחות או הסדר מיטיב אחר כלשהוא; תביעה אישית של התובע המייצג 1 – המדובר בפצוי נמוך, פחות מ-1% מסכום התביעה ובלאו הכי הצדדים הסכימו למינוי בודק חצוני; גמול ושכ"ט – במסגרת ההסדר המתוקן נעשתה התאמה כך שמוגשת הודעה מתאימה לבית הדין לאחר השלמת כל אחד מהשלבים ורק לאחר מכן מועבר תשלום לבאי הכוח.

בהמשך לאמור, ביום 7.12.20 הגישה המשיבה טבלאות ערוכות ומסודרות: טבלת ימי לוח לצורך הסדר פשרה – ימים בתוך התקופה הרלוואנטית לתובענה בהם היתקיימו יחסי העסקה, כפי שהתקבלו ממערכת השכר; שעות 100% לצורך גמל – שעות 100% לאחר שנצבר ותק של 6 חודשי עבודה, מהתקופה הרלוואנטית לתובענה; תשלום בגין ימי לוח לצורך פשרה – התשלום המתקבל מחלוקה של סך התשלום בגין הרכיב, בכלל ימי הלוח המצטברים של כל העובדים (כל ימי הלוח בטבלה כולה) ובמכפלה של סכום הימים של העובד הרלוואנטי (חלוקת הסכם הכספי הכולל שהוקצה לרכיב בחלקו היחסי של העובד מסך ימי הלוח); תשלום בגין ימי חופשה לצורך פשרה – נערך בהתאם לימי הלוח, על פי ההסבר בסעיף הקודם.

...

אשר לדעתנו, אנו סבורים שנוכח ההשקעה האדירה בהליך במשך למעלה מ-5 שנים שבהם היה תלוי ועומד, והעובדה שאין מחלוקת שהסכם הפשרה כולל "הסדרה עתידית" לפיה לעתיד התשלום יבוצע לפי זמן הגעתם לתדריך הבטיחות או הסדר מיטיב אחר כלשהו, יש לאשר תשלום ראשון משמעותי שאינו מותנה בתשלומים בגין העבר.

המשיבה תשלם למבקשים את גמולם בסך 44,434 ₪ (מהם כ-25,217 ₪ למבקש 1); וכן החזר הוצאות גישור המותנה באסמכתאות לתשלום בפועל, בסך 13,956 ₪.

המשיבה תשלם לבא כוח המבקשים שכ"ט בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ תוך 14 ימים ממתן פסק דין זה; 10,000 ₪ נוספים ישולמו עם השלמת הוראות 4.8.3 להסדר הפשרה המתוקן; והיתרה בסך של 25,610 ₪ (10,610 ₪ הוצאות שכ"ט למבקשים + 15,000 ₪ שכ"ט ישיר) תשולם עם השלמת האמור בסעיף 4.9 להסדר הפשרה.

בפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית.

הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים הועבר להתיחסות היועמ"ש ובעקבות ההערות שהתקבלו הסכימו הצדדים על תיקונים שונים להסכם, אשר בעקרו של דבר קבע תיקון צופה פני עתיד וביחס לעבר נקבע כי חברי הקבוצה יזכו לפצוי בסך מחצית מסכום ההפרשות בגין רכיבי הבונוס/העמלות.

במסגרת זו אף צויין כי בהסכם העבודה האישי שנחתם עם המבקש נכתב במפורש כי אין זכאות להפרשות בגין רכיב העמלות/הבונוס, כמו גם העובדה שלתובע שולמו פצויי פיטורים בגין רכיב העמלות ולפיכך לא עומדת לו עילת תביעה בעיניין.

אשר לעבר הסכימו הצדדים כי על רקע חילוקי הדיעות בדבר קיומה של עילת תביעה ינתן לחברי הקבוצה פיצוי חלקי (50%), בגין רכיב ההפרשות לגמל ולפיצויי פיטורים.

" לאור הערת בית הדין הודיעו הצדדים כי הגיעו ביניהם להסכמות בדבר שכלול מנגנון היידוע של חברי הקבוצה באופן שיכלול משלוח הודעה בדואר רשום, הודעתSMS ושיחה טלפונית לחברי הקבוצה באופן שייתר שימוש במנגנון OPT IN. ההסכמה הועברה לתגובת היועמ"ש אשר הודיעה כי לדידה בנסיבות העניין יש לפעול בהתאם לתקנה 13 ב לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע 2010 ולשלוח את ההודעה על הזכאות מכח הסדר הפשרה בהתאם לכתובת עדכנית של חברי הקבוצה, שתתקבל ממרשם האוכלוסין, שכן יש חשש שהכתובת שמצויה אצל המשיבה אינה מעודכנת.

...

לאחר שעיינתי בבקשה המשותפת וכן בהערות היועצת המשפטית לממשלה החלטתי לאשר את הבקשה וליתן תוקף להסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים וטעמי הם כדלקמן: עיקר המחלוקת והשתלשלות העניינים בתיק הנתבעת היא חברה שעיסוקה במתן שירותים טכנולוגים לרבות תמיכה טכנית ללקוחותיה.

הכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בעמדת היועמ"ש אני סבורה כי בנסיבות דנן משנבחר מנגנון מסוג OPT OUT אכן יש מקום לאתר את מענם של חברי הקבוצה באמצעות פניה לרשות האוכלוסין.

לאחר שבחנתי את הוראות הסדר הפשרה והגעתי למסקנה שהוא עומד בדרישות המפורטות בחוק לאישור הסדר פשרה ובשים לב לכך שלא הוגשו לו התנגדויות מהציבור ובשים לב לתיקונים עליהם הוריתי לאחר שעיינתי בהערות היועמ"ש והצדדים החלטתי כי יש מקום לאשר את הסכם הפשרה ולתת לו תוקף של פסק דין.

בקשת אישור התובענה כייצוגית הוגשה בטענה כי המשיבה לא ביצעה הפרשות של חלק המעסיק לגמל ולפיצויים וקרן הישתלמות בהתאם להסכמים הקבוציים או צוי ההרחבה בענף השמירה ולחלופין לא ביצעה הפרשות מעסיק לגמל ולפיצויים על פי צו ההרחבה פנסיה חובה במשק.

בבקשת האישור נטען כי יש להרים את מסך ההיתאגדות בין מר פרידמן לבין המשיבה וכן לחייב את מר סרולוביץ כמנהל של המשיבה, עקב אי העברת נכויים להסדר הפנסיוני.

דיון והכרעה סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". הסדר פשרה "ראוי, הוגן וסביר" הוא "הסדר המבטיח לקבוצה סעד או פיצוי המשקפים כהלכה את הסכויים והסיכונים הטמונים בהליך הייצוגי, שיש בו משום "קניית סיכון" שיכול להתייחס לעובדות או לשאלות משותפות השנויות במחלוקת; וזאת כל עוד "קניית הסיכון" או "מכירת הסיכוי" מתיישבת עם מטרותיו ותכליותיו של ההליך הייצוגי (ברע"מ 2744/19 עריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ, פסקות 15-14 (10.3.2021))" (כאמור ברע"א 2298/19 פינצ'בסקי – הנסיך מיפעל לייצור טחינה בע"מ (4.8.21)).

אשר לפצוי בגין אי ביצוע הפרשות כדין לפנסיה ולקרן הישתלמות בגין התקופה מושא הסדר הפשרה (9/2017 – 4/2018 (כולל)) – לצורך עריכת חישוב ובדיקה של ההפרשים לתשלום נעשו בדיקות על ידי בודקת שכר מוסמכת, עו"ד הדר מועלם.

בנסיבות אלו, הסדר הפשרה יאושר בכפוף לכך שיצוין כי המבקשים מסתלקים מהתביעה בגין רכיב זה (שי לחג).

...

המשיבים טענו מנגד כי יש לדחות את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית מהטעמים העיקריים הבאים: לטענתם, בניגוד לנטען, המשיבה העניקה לעובדיה, בכל הזמנים הנדרשים שי לחג כנדרש בצו הרחבה בענף השמירה והאבטחה 2014 (לתמיכה צירפה הצהרות של מספר עובדים בעניין, כנספח 1 לתשובה לבקשת האישור).

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועמדת היועמ"ש הגענו לכלל מסקנה כי אכן צודקת היועמ"ש שאין מקום לאשר דבר זה וכי מן הדין כי הסדר הפשרה יחול גם על המבקשים.

עם זאת, בהתחשב בכלל השיקולים כאמור בסעיף 23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות – התועלת לחברי הקבוצה; הטרחה שטרחו ב"כ המבקשים והסיכון שנטלו על עצמם כי ההליך יסתיים ללא קבלת שכר כלשהו או החזר הוצאות (או אף חיוב בהוצאות על ידי בית הדין לו הבקשה הייתה נדחית); החשיבות הציבורית של התובענה לעניין ההשלכות שלה על המשיבה ואופן התנהלותה, הרי ששכר הטרחה למבקשים הייצוגיים כאמור בהסדר הפשרה הוא סביר.

סוף דבר לאחר שבחנו את הסדר הפשרה, מצאנו כי הוא סביר, הוגן וראוי בכפוף לשינויים כאמור לעיל.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ת"צ 21588-03-19 24 נובמבר 2022 לפני: כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר המבקש: חיים **** ידוואב ע"י ב"כ: עו"ד מ. וקרט המשיב: המרכז האקדמי רופין 580314193 ע"י ב"כ: עו"ד ת. הדס החלטה בבקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית

פיצוי בגין אי עידכון שכר לפי טבלאות השכר של הות"ת. המבקש טען כי עילות התביעה נשוא ההליך משותפות לכל קבוצת המורים מן החוץ ולפיכך ביקש לאשר לו לנהל את ההליך דנן כתובענה ייצוגית.

לאחר מספר ארכות והמתנה ארוכה, ביום 22/9/22 הוגשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר הביע הסתייגות מחלק מרכיבי ההסכם וניתנה לצדדים האפשרות להשיב להערות היועמ"ש. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים להלן הכרעתי: עקרי הסכם הפשרה בהתאם להסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, מבלי להודות באיזו מטענות המבקש, המשיבה תפצה את חברי הקבוצה שעליה נמנים כל המורים מן החוץ שהועסקו בשבע השנים שקדמו לפתיחת ההליך בגין שני רכיבי התביעה הראשונים אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה (גמל+פ"פ) בגין רכיב דמי חופשה / פדיון חופשה – הוסכם כי הנתבעת תשלם לחברי הקבוצה פיצוי כספי אשר יחושב וישווה לחישוב ההפרשה שלטענת התובע היה על הנתבעת לבצע במהלך 7 השנים שקדמו להגשת התובענה כמפורט בטבלה שבהסכם.

בשים לב לעילת התביעה של כל אחד מחברי הקבוצה בתיק זה שהיקפה הכספי מוגבל, ולגודלה של הקבוצה, אני סבורה כי ההגנה על זכויותיהם של חברי הקבוצה אף מתיישבת עם ההסכמה כי הפצוי לעובד שלא אותר יועבר לקרן לרווחת העובדים ואולם אני סבורה כי יש למקום להאריך את התקופה בה יתאפשר לעובד לפנות ולקבל את הפצוי בהתאם להסכם ולהעביר את התשלומים לקרן רק בתום תקופה משמעותית.

...

לאחר שעיינתי בהסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים וכן בהתייחסות היועץ המשפטי לממשלה הגעתי לכלל דעה כי דין ההסכם להתאשר בכפוף למספר תיקונים ואלה טעמי: עיקר העובדות הצריכות לעניין המבקש הועסק על ידי המשיבה במשרת "מורה מן החוץ" בין השנים 2002-2018.

לאחר מספר ארכות והמתנה ארוכה, ביום 22/9/22 הוגשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר הביע הסתייגות מחלק מרכיבי ההסכם וניתנה לצדדים האפשרות להשיב להערות היועמ"ש. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים להלן הכרעתי: עיקרי הסכם הפשרה בהתאם להסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, מבלי להודות באיזו מטענות המבקש, המשיבה תפצה את חברי הקבוצה שעליה נמנים כל המורים מן החוץ שהועסקו בשבע השנים שקדמו לפתיחת ההליך בגין שני רכיבי התביעה הראשונים אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה (גמל+פ"פ) בגין רכיב דמי חופשה / פדיון חופשה – הוסכם כי הנתבעת תשלם לחברי הקבוצה פיצוי כספי אשר יחושב וישווה לחישוב ההפרשה שלטענת התובע היה על הנתבעת לבצע במהלך 7 השנים שקדמו להגשת התובענה כמפורט בטבלה שבהסכם.

הכרעה לאחר שעיינתי בעמדת היועמ"ש ובטענות הצדדים אני סבורה כי יש מקום לאשר את ההסכם בכפוף למספר תיקונים.

בשים לב לעילת התביעה של כל אחד מחברי הקבוצה בתיק זה שהיקפה הכספי מוגבל, ולגודלה של הקבוצה, אני סבורה כי ההגנה על זכויותיהם של חברי הקבוצה אף מתיישבת עם ההסכמה כי הפיצוי לעובד שלא אותר יועבר לקרן לרווחת העובדים ואולם אני סבורה כי יש למקום להאריך את התקופה בה יתאפשר לעובד לפנות ולקבל את הפיצוי בהתאם להסכם ולהעביר את התשלומים לקרן רק בתום תקופה משמעותית.

בהקשר זה אציין כי בעת שנקבע מנגנון מסוג Opt Out יש להקפיד על ידוע של חברי הקבוצה ולפיכך אני סבורה כי יש מקום להוסיף על משלוח דואר רשום גם הודעת SMS למספרי הטלפון של חברי הקבוצה וכן ליצור תמריץ לב"כ המבקש לאתר את חברי הקבוצה ולפיכך יש לזכות את ב"כ הקבוצה בשכר טרחה בגין הפיצוי הרטרואקטיבי אך ביחס לעובדים שקיבלו את הפיצוי בפועל, ואשר לא הודיעו על רצונם לצאת מהקבוצה.