ברע"א 359/85 קוק נ' קוק פ"ד ל"ט(3)421, שניתן ע"י כבוד השופטת בן פורת נקבע כך:"ספק בליבי, אם לאחר קבלת אישור להסכם ממון בין בני זוג, במעמד של שופט (בלי שערערו על פגם בהליך האישור) יכול בן זוג להשמע בטענה, שכרת את ההסכם בנגוד להצהרתו, מרצונו הטוב והחופשי. ואם נגרוס אחרת, תתרוקן לכאורה מתוכנה, הדרישה לאישור כזה, הבא לפי עצם טיבו וטבעו, להבטיח שבני הזוג יבינו היטב, את תוכן ההסכם ויסכימו לו מרצון".
אומנם במקרה דנן טוענת האישה כי נפל פגם באישור ההסכם, אולם משבית המשפט לא קיבל טענה זו, נכונים הדברים המובאים מעלה.
...
סיכומו של דבר בתלה"מ 37072-11-20
הסכם ממון –
המדיניות השיפוטית הראויה הינה לדבוק בחובת צדדים להסכם לכבד את ההסכם ולפעול לפיו.
משכך, ונוכח כל המפורט מעלה, אני דוחה את התביעה לביטול הסכם.
לחילופי חילופין עתרה האשה לאיזון שלא מחצה על מחצה – מכל המקובץ לעיל עולה כי לא ניתן, במקרה דנן, לקבוע חלוקה שאינה שוויונית.
לענין זה יעשה בית המשפט שימוש בשיקול דעתו, הנתון לו בשאלה של חיוב בדמי שימוש, כשם שנעשה בעמ"ש 949-03-23 ב.נ' ב, שניתן רק לאחרונה, על ידי כבוד השופט ויצמן, כדלהלן:
".... לסברתנו בנסיבות העניין ובהתייחס לכך שחיוב דמי שימוש בין בני זוג נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר על בית המשפט לשקול את מכלול השיקולים הקשורים בבני הזוג ולהשקיף על הנסיבות בכללותן, הרי שבנדון בהתייחס לעובדה שיחד עם המערערת התגוררו גם ילדי בני הזוג הקטינים (המשיב לא חויב ישירות במדורם שכן שילם את החזרי המשכנתא על הבית) ובהתחשב במאמצים שהושקעו על ידי המערערת בטיפוח הבית והרחבתו, מאמצים אשר אין מקורם בהכרח בהונה של המערערת אלא באונה, ובהתייחס לכך שעל אף המאמצים הנזכרים אין היא מקבלת תגמול כספי בעניין זה, הרי שלסברתנו צירוף הנסיבות הנזכר יש בו להצדיק שלא להוסיף ולחייבה אף בתשלום דמי שימוש בגין שימושה בבית, כאשר מנגד בידי המשיב יש נכסי מקרקעין אותם יכול היה לנצל למגוריו שלו. דומה כי "זעקת ההגינות" מתעוררת דווקא לעניין זה. לפיכך אנו מורים כי יהא זה ראוי לפטור את המערערת מדמי שימוש ככל שתפנה את בית המגורים תוך 5 חודשים ממועד פסק דיננו זה, שאם לא כן ישוב ויעמוד חיובו של בית משפט קמא לעניין זה על כנו (למכלול השיקולים בקביעת דמי שימוש בין בני זוג הצורך בראיית "התמונה בכללותה" ראו כדוגמה - תמ"ש (ת"א) 13251/03 פ.ד.נ'.ד.ד. (2005); תמ"ש (י-ם) 3532/01 שמעון דיסקין כונס נכסים נ' ט.א. (2009)).
"
סיכומו של דבר בתביעות לסילוק יד ודמי שימוש
תביעת האיש לסילוק ידה של האשה מבית המגורים מתקבלת.
נוכח התוצאה אליה הגעתי, דחיית תביעת האשה וקבלת תביעות האיש, ועל פי התקנות החדשות, אין מנוס מחיוב האשה בהוצאות משפט.
