מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור הסכם גירושין בהיעדר אחד הצדדים

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

במסגרת תיק הנוער, נקבע כי החל מחודש יולי 2019 הקטין א' יעבור להתגורר בהוסטל --- ב---, כאשר הוא ייצא כל סופי שבוע לחופשה, וישהה לסירוגין בביתו של כל אחד מהצדדים.
((2002) 634 ( 2001 ); בג"צ 8578/01 חליווה נ' חליווה, פ"ד נו( 5 ) 125 ( נו( הסכם גירושי הצדדים אושר בביה"ד הרבני, אולם לפי ההלכה הפסוקה לבית דין, המאשר הסכם גירושין ללא דיון לגופו, אין סמכות נמשכת לידון בתביעה להפחתת מזונות הילדים.
ואולם, בהיעדר כריכה, בהיעדר הסכמה בין הצדדים להקנות את הסמכות לבית הדין הרבני, ובהיעדר דיון לגופו של ההסכם שבין הצדדים, לרבות בסוגיית מזונות הילדים – מצוי עניין מזונות הילדים מחוץ לגדרי סמכותו של בית הדין".
...
בנסיבות אלה, אני מורה על מחיקת התביעה וביטול החלטתי מיום 8/12/19 ביום 27.1.20 , ולאחר שהנתבע הגיש תביעה בעניין מזונות הקטין א' בפני ביה"ד הרבני, דן האחרון בבקשה וקבע: "הופיעו הצדדים וב"כ, וביה"ד הקשיב לדבריהם בקשב רב וסבלנות.
נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי בימ"ש זה לא "קנה" סמכות נמשכת לדון בנושא מזונות הקטינים, ההחלטה בעניין הפחתה זמנית בדמי המזונות בוטלה, ובעקבות פסק הדין היה מותר לנתבע להגיש תביעת מזונות לביה"ד הרבני.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת בקשתו של הנתבע ומורה על מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית, משקבעתי כי לביה"ד הרבני בחיפה נתונה "סמכות נמשכת" לדון בענייני מזונות הקטינים.
נוכח תוצאת פסק דין זה, ובשל העובדה שהתביעה הוגשה תוך העלמת עובדות רבות בחוסר תום לב, התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד בסכום של 2,340 ₪.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

האם מדובר בתביעת קטין למזונות או בתביעה להגדלת מזונות קטין לאחר אישור הסכם הצדדים ביום 3.6.12 במעמד גירושי הצדדים, ניתן תוקף של פסק דין להסכם בין הצדדים, בו נקבע כי על הנתבע לשלם לקטין מזונות בגובה 500 ₪.
הנתבע בכתב הגנתו מצד אחד בחר להתייחס לתביעה כתביעה להגדלת מזונות, ומהצד האחר לא טען כי אין לבית משפט זה סמכות לידון בתביעה בשל העובדה כי בית הדין הרבני הוא שאישר את הסכם הצדדים.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בהעדר כל ראיה מצד התובעת להוכחת צרכי הקטין, ובשים לב לזהירות הרבה בה מחויב בית המשפט לנהוג בקביעת מזונות קטין אני מעמידה את מזונות הקטין כולל מדור על סך 1,700 ₪ וזאת בהתאם לכך שהתרשמתי כי רמת החיים של שני הוריו, המתקיימים בעיקר מקצבאות וזכאים למגורים בעלות סמלית היא על הצד הנמוך.
...
מזונות אלה הוסכמו בשנת נוכח האמור לעיל אני קובעת כי עת הסכימו הצדדים על גובה מזונות הקטין לא נשקלה טובתו של הקטין ולכן קיימת לקטין היום זכות לתבוע את מזונותיו.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בהיעדר כל ראיה מצד התובעת להוכחת צרכי הקטין, ובשים לב לזהירות הרבה בה מחויב בית המשפט לנהוג בקביעת מזונות קטין אני מעמידה את מזונות הקטין כולל מדור על סך 1,700 ₪ וזאת בהתאם לכך שהתרשמתי כי רמת החיים של שני הוריו, המתקיימים בעיקר מקצבאות וזכאים למגורים בעלות סמלית היא על הצד הנמוך.
נוכח העובדה כי הקטין כבר בן 10 , ועל שני הוריו לשאת במזונותיו לפי הבע"מ, אני קובעת כי חלקו של האב במזונות הקטין ובמדורו הוא 1,258 ₪.

בהליך י"ס (י"ס) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

גם ללא מצב החרום כבר היו מקרים שבהם בתי המשפט לעינייני מישפחה אישרו הסכמים בהעדר צד אחד או שניהם (ראו למשל: תמ"ש (כ"ס) 28580/03 ע.ה. נ' ע.ה. ]פורסם בנבו[ 2/3/2004 )[, תה"ס (טב') 18609-04-11 א.ל. נ' מ.ס. ]פורסם בנבו[ ( 15/6/2011 ), תמ"ש 32 ) 1 (ראשל"צ) 10672-07-10 פלוני נ' אלמונית, ]פורסם בנבו[ ( 20/2/2011 ), תמ"ש (חדרה) 4480/05 .
לפיכך ולאחר שבחנתי את הוראות ההסכם בקפידה, סעיף אחר סעיף וכאשר הצדדים צרפו תצהירים המבארים הבנתם את כל הוראות ההסכם וכאשר שניהם מיוצגים וקיבלו ייעוץ משפטי ביחס להסכם ושניהם מצהירים כי אכן עשו את ההסכם מרצונם הטוב והחופשי, ללא שום כפייה או לחץ ובהבינם היטב את משמעותו ותוצאותיו ולאחר שניתנו לצדדים הסברים נאותים אודות תוכן ההסכם, נוסחו, סעיפיו, לשונו, מהותו ומשמעות אישורו, אני רואה לנכון לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין בהתאם להוראות החיקוק הבאות: ; סעיף 2(א), 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973  ; סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, התשנ"ה – 1995  ; סעיף 12 (ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט – 1959  ; סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות, התשכ"ב – 1962  למען הסר ספק, אין באישור ההסכם ומתן לו תוקף של פסק דין משום אישור להתחייבויות הצדדים להסדיר את הגירושין ביניהם, עניין שמצוי בסמכות בית הדין הרבני, אך מובהר לכל צד כי עליו לנהוג בתם לב ובדרך מקובלת בבצוע כל חיוב חוזי והסכמי שנטל על עצמו.
...
לפיכך ולאחר שבחנתי את הוראות ההסכם בקפידה, סעיף אחר סעיף וכאשר הצדדים צירפו תצהירים המבארים הבנתם את כל הוראות ההסכם וכאשר שניהם מיוצגים וקיבלו ייעוץ משפטי ביחס להסכם ושניהם מצהירים כי אכן עשו את ההסכם מרצונם הטוב והחופשי, ללא שום כפייה או לחץ ובהבינם היטב את משמעותו ותוצאותיו ולאחר שניתנו לצדדים הסברים נאותים אודות תוכן ההסכם, נוסחו, סעיפיו, לשונו, מהותו ומשמעות אישורו, אני רואה לנכון לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין בהתאם להוראות החיקוק הבאות: ; סעיף 2(א), 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973  ; סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995  ; סעיף 12 (ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט – 1959  ; סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות, התשכ"ב – 1962  למען הסר ספק, אין באישור ההסכם ומתן לו תוקף של פסק דין משום אישור להתחייבויות הצדדים להסדיר את הגירושין ביניהם, עניין שמצוי בסמכות בית הדין הרבני, אך מובהר לכל צד כי עליו לנהוג בתם לב ובדרך מקובלת בביצוע כל חיוב חוזי והסכמי שנטל על עצמו.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

פסק הדין קבע כי חלוקה לא שויונית של רכוש בני זוג שחלה לגביו הילכת השתוף אינה מתיישבת עם מהותן וטיבן של הזכויות על פי הלכה זו. זכות קניינית אשר נתונה לפי הדין הכללי לבן זוג אחד, מועברת במחציתה לבן הזוג השני, סטייה מכלל השויון בהעדר הוראה מפורשת בחוק, פוגעת בזכויותיהם הקנייניות של בני הזוג.
לפיכך, משמצאתי כי מיתקיים שתוף בדירת המגורים, ומאחר ולא ניתן ואף לא ראוי לכמת את המאמץ המשותף של הצדדים והשקעתם בתא המשפחתי, בין אם כלכלי, היתנהגותי, טפול בילדים, ומאחר ומדובר בדירת המגורים של בני הזוג לגביה הוכח שתוף ספציפי מכוח הדין הכללי, אני קובעת כי השתוף יהיה שוויוני, בשיעור של מחצית לכל אחד מהצדדים.
אינדיקאציה נוספות המלמדת לדעת האשה על שתוף בנכס נעוצה בהסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת תלה"מ 59380-10-18, במהלכו הגישו הצדדים בקשה לאישור הסכם גירושין, לפיו תקבל האשה סך 25% משווי הדירה.
...
לפיכך, משמצאתי כי מתקיים שיתוף בדירת המגורים, ומאחר ולא ניתן ואף לא ראוי לכמת את המאמץ המשותף של הצדדים והשקעתם בתא המשפחתי, בין אם כלכלי, התנהגותי, טיפול בילדים, ומאחר ומדובר בדירת המגורים של בני הזוג לגביה הוכח שיתוף ספציפי מכוח הדין הכללי, אני קובעת כי השיתוף יהיה שוויוני, בשיעור של מחצית לכל אחד מהצדדים.
לאור כל המקובץ, שוכנעתי כי דירת המגורים של הצדדים היא דירה משותפת של שניהם, על אף הרישום על שם הבעל.
שוכנעתי כי בנסיבות חייה של המשפחה התקיימה "שותפות נמשכת בחיי הנישואין ולה ביטויים מסוגים שונים, גם אם לא היו החיים 'גן של ורדים' בכל עת ובכל שעה, כן מצדיקה ההגינות כי תגבר ההתייחסות לחזקת השיתוף, ובייחוד על נכס כמו דירת המגורים, קן המשפחה" (ראו דבריו של כב' השופט רובינשטיין בבע"מ 5939/04 פלוני נ' פלונית, פורסם בנבו).
לאור כל המקובץ, אני פוסקת כדלקמן: תביעת הבעל לפינוי – נדחית.
תביעת האישה לסעד הצהרתי – התקבלה: אני קובעת כי האישה זכאית להירשם כבעלים של מחצית הזכויות בדירה בכל פנקס המתנהל על פי דין.
אני ממנה את באי כוח הצדדים עו"ד רון סולן ועו"ד מוסטפא ראפע ככונסי נכסים למכירת הדירה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו