אישור הסדרי פשרה בתובענה ייצוגית על הפרת דיני טיפול בעופות

משקל הפחיות נושא הדיון 400 גרם והמזון, ,,מעדן פטה לחתולים'', בטעמים כבד, עוף, ברווז, דגים, סלמון, מיקס עוף וכבד ומיקס סלמון ופורל.

עילתה המרכזית של התביעה הייתה הטעה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, ומלבדה נשענו המבקשים לחלופין גם על עילות חוזיות (הפרת חוזה, היתנהגות חסרת תום לב, הטעה ולחלופין טעות); על אי-התאמה לפי דיני המכר; על דיני עשיית עושר ולא במשפט; על דיני הנזיקין (הפרת חובות החקוקות בסעיפים 2 ו-15–18 לצוו המספוא.

(שם, סעיף 17) לאחר שעיינתי בתצהיר שוכנעתי כי יש להעביר את התרומה לעמותה זו כקבוע בהסכם הפשרה, ובילבד ש-21 אחוזים ממנה יופנו לטפול בבעלי חיים בקרב בני המיעוטים.

סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע: בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר פשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.

מאותו מיסמך, שבו פורטו נתוני המכירות של המוצרים לפני איסופם מהמדפים ואחריו, עלה כי ממוצע המכירות לחודש טרם האיסוף עמד על כימעט 407 אלף ש"ח. אם נכפיל את הסכום בששת חודשי התקופה החשובה לענייננו נמצא שסכום המכירות הכולל הוא כ-2.4 מיליון ש"ח. פיצוי שסכומו מיליון ש"ח נראה איפוא סביר בנסיבות העניין, ואני סבורה כי הוא מגשים את תכלית התובענה הייצוגית להרתיע מפני הפרת הדין.

...

מן הטעמים שפורטו החלטתי לאשר את הסדר הפשרה.

לפרשה שלפניי יש חשיבות ציבורית, ושקילת כל השיקולים הללו הביאה אותי למסקנה כי הסכומים שעליהם הומלץ סבירים וכי ראוי לאמץ את המלצת הצדדים.

על-כן המשיבה תשלם למבקשים ולבאי-כוחם כאשר הוסכם.

בפניי שתי בקשות לאישור הסדרי פשרה (להלן: "הבקשות") בתובענה ייצוגית שעניינה בטענה שהמשיבות הפרו את הוראות הדין בנוגע לטפול בעופות, זאת הן באשר לשמירה על הגיינה, בטיחות המוצרים ובריאות הציבור, והן באשר לרווחת בעלי החיים.

בבקשת האישור הוגדרו שתי קבוצות שונות: האחת, "כל מי שרכש ו/או צרך מוצרי עוף שמקורם בנתבעים 1-3, בין שנרכשו מהנתבעות 1-2 ובין שנרכשו מהנתבעת 4, במהלך 7 השנים שקדמו להגשת תביעה זו"; השנייה, "כל מי שרכש ו/או צרך מוצרי עוף שמקורם בנתבעת 5 במהלך 7 השנים שקדמו להגשת תביעה זו". המבקש סבר שהמשיבות פגעו באוטונומיה של חברי כל קבוצה בהתאמה ו/או עוולו כלפיהם בנזיקין ו/או הפרו כלפיהם את הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ו/או הפרו כלפיהם את חובותיהן מכוח דיני החוזים והמכר וגרמו להם נזקים ו/או התעשרו על חשבונם שלא כדין.

...

לאחר בחינת השיקולים לפי החוק והפסיקה, אני מאשר את הגמול ושכר הטרחה כפי שהומלצו על ידי הצדדים.

סוף דבר על פי הנימוקים שפורטו, אני מאשר את הסדרי הפשרה ונותן להם תוקף של פסק דין.

אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בנוסח שיאושר על ידי לאחר שיוגש על ידי הצדדים תוך 3 ימים, על חשבון המשיבות בבקשת האישור, תוך 14 ימים, בשני עיתונים יומיים מבין העיתונים ישראל היום, הארץ וידיעות אחרונות, ביום שישי, וכן באחד משני העיתונים כלכליסט או גלובס, בגופן שלא יפחת מהגופן בו מפורסם החומר המערכתי של העיתון, וכן באתרי האינטרנט של המשיבות, בהפנייה ישירה מדף הבית.

בפני בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") אשר במסגרתה נטען כי הנתבעת הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן עת חייבה את צרכנייה חיוב יתר וזאת בשל אי התאמה בין מחיר מוצר במבצע כפי שהופיע בשלטים שהוצבו בסניפים השונים של הנתבעת, לבין מחיר המוצר בקופה.

סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות קובע: "(א) בית המשפט יקבע את שכר הטירחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טירחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסכם הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.

הנתבעת תשלם לתובע גמול בסך של 25,000 ₪ (בתוספת מע"מ) ושכר טרחה לבא כוחו בשיעור של 200,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום".

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית) רקע והבקשה לאישור הסדר פשרה בקשת האישור הוגשה לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), ועניינה בטענה כי המשיבה מחייבת את הצרכנים הרוכשים ממנה מוצרי עוף טרי באמצעות אתר האנטרנט (להלן גם: "אתר האונליין"), במשקל שגבוה מזה שמופיע על מדבקת המוצר, וכי עקב כך משלמים הצרכנים סכום גבוה יותר בעבור מוצרים אלה, העולה על המחיר הנקוב על גבי המוצרים עצמם.

בסעיפים 76-130 לבקשת האישור נטען לעילות מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") (הפרת תנאי עסקת מכר מרחוק, הטעה, ניצול, הפרת הוראות הנוגעות לסימון כמות ומחיר טובין לצרכן מכוח חוק הגנת הצרכן ומכוח תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפירסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ"א-1991); עילות מכוח דיני החוזים (הפרת תום לב, הטעה); עשיית עושר ולא במשפט; עוולות נזיקיות (תרמית, גזל ושליחת יד); עוגמת נפש; פגיעה באוטונומיה.

המשיבה הצהירה כי נכון למועד הסדר הפשרה העניין טופל, וכי כבר החל מחודש נובמבר 2017 ואילך, עבור כל מוצר עוף טרי שנמכר במשקל ושנרכש באמצעות אתר האונליין, היא מקזזת אוטומאטית את משקל האריזה המאקסימאלי לאותו סוג מוצר ובכך מובטח כי בכל המכירות של המוצרים מתבצע קזוז משקל האריזה, ואף באופן זה המשיבה מיטיבה עם הלקוחות שכן היא סופגת את השווי הכספי של פערי המשקל גם במוצרים שמשקל האריזה שלהם בפועל נמוך מן המשקל המאקסימאלי המקוזז.

כאמור בסעיף 19(א) לחוק, על בית המשפט המתבקש לאשר הסדר פשרה להשתכנע "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות בנסיבות העניין". סעיף 1 לחוק מגדיר את מטרות החוק כמימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין, וניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

...

אני סבור כי הסדר הפשרה מבטיח תכליות אלה, ובפרט כאשר שווי ההטבה מבוסס על הנחות מחמירות של המשיבה, כמפורט בתצהיר (החסוי) שהוגש על ידי המשיבה (ר' סעיף 6 לעיל).

בהתחשב בתועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה, הן מבחינת ההשבה, הן מבחינת ההסדרה העתידית, והן מבחינת הטרחה והסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ובאי הכוח, כשלכך יש להוסיף את תפקידי הפיקוח שאטיל להלן על ב"כ המבקש, המצדיקים גמול ושכ"ט בשיעור מעט גבוה יותר מהשיעור המקובל, אני מאשר שכר טרחה לב"כ המבקשים בסך של 130,000 ₪ בתוספת מע"מ וגמול למבקשים בסך של 20,000 ₪ לכל אחד מן המבקשים.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.

בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") אשר במסגרתה נטען כי המשיבה, שוק העיר (ט.ע.מ.ס) בע"מ (להלן: "המשיבה") הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") זאת עת לא הפחיתה את משקל האריזה ממוצרי בשר אשר נמכרו על ידה.

כמו כן לצורך הסדר הפשרה הסכימו הצדדים כי הקבוצה תוגדר כדלהלן: "כלל לקוחות המשיבה שרכשו מוצרי בשר, עוף ודגים, קפואים וארוזים מראש וחויבו בתשלום עבור אריזות המוצר, עד למועד אישור הסכם הפשרה בהליך דנא ומתן פסק דין." עוד הוסכם בין הצדדים כי המשיבה תפצה את חברי הקבוצה בהטבה בסך כולל שלא יפחת מ-400,000 ₪ כפצוי בגין העבר (להלן: "הפצוי") באופן הבא: בתוך 60 ימים ממועד מתן החלטה הנותנת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה ("המועד הקובע") תעניק המשיבה הנחות ללקוחות, כמפורט להלן.

לפי תקנה 7א(א)(3) לתקנות האגרות אם התובענה התקבלה במלואה, בחלקה או בהסדר פשרה, המשיבה תישא בעלות האגרה כולה, כלומר עליה לשלם את חלקה השני של האגרה ולשפות את המבקש הייצוגי על חלקה הראשון של האגרה.

תכליתם של דינים אלה היא, איפוא, לקבוע "כללי משחק הוגנים" ביחסי הצרכן והעוסק; למנוע מעוסקים לנצל לרעה את פערי המידע והכוח האמורים; ולחזק את האוטונומיה של הצרכן, על-ידי הבטחת יכולתו לקבל החלטה מושכלת, בין היתר באמצעות קבלת מלוא המידע הרלוואנטי (דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385, 432 (2003); עניין פייסבוק, שם).

סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות: (א) בית המשפט יקבע את שכר הטירחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טירחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

...

30 ימים לאחר הגשת תצהיר רואה החשבון מטעם המשיבה, כאמור בסעיף 26 לפסק הדין, תשלם המשיבה לבא כוח המבקשת 35% משיעור שכר הטרחה וכן את יתרת הגמול למבקשת.

30 ימים לאחר הגשת עדכון מטעם הצדדים על השלמת ביצוע התרומה לקרן לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, תשלם המשיבה לבא כוח המבקשת 30% משכר הטרחה.

הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום".