אישור הסדר תובענה ייצוגית כנגד חברה משכנת להצעת הסדר פשרה

הנסיבות הצריכות לעניין הנן בתמצית אלה: ביום 7.5.2018 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, חברת סבון של פעם (2000) בע"מ, המפעילה, בין היתר, אתר למסחר מקוון בשם המיתחם www.sabon.co.il [להלן: "האתר"].

ביום 16.1.2019 הוגשה עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, לפיה אין הוא מיתנגד להסדר הפשרה המוצע, וזאת מבלי להביע עמדה לגופה של הבקשה לאישור הסדר פשרה.

לאחר שנתתי דעתי לבקשה לאישור הסדר פשרה על נימוקיה, ובהעדר התנגדויות להסדר הפשרה, סבורני, כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה לפי המבוקש וליתן לו תוקף של פסק דין על כל סעיפיו וחלקיו, בכפוף לשינוי אחד עליו אורה להלן, וזאת בהיות הסדר הפשרה הדרך היעילה וההוגנת לסיום ההיתדיינות בהליך זה. נוכח בקשת הצדדים בהודעתם מיום 17.1.2019, לפיה תנתן למשיבה שהות של יום עבודה אחד ממועד מתן פסק הדין לצורך יישום הסדר הפשרה באתר, אני מורה שיש לתקן את הגדרת ה"מועד הקובע" בהסדר הפשרה (בסעיף 1 של ההסדר), כך שבמקום ההגדרה המופיעה בהסדר הפשרה, תופיע ההגדרה הבאה: "יום עבודה אחד לאחר המועד בו אושר הסכם הפשרה על ידי בית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין". לא ראיתי צורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) של חוק תובענות ייצוגיות.

...

כמו כן, תשלם המשיבה שכר טרחת עורך דין לבאת כוח המבקשת בסכום של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, כנגד חשבונית מס כדין.

עוד אני מורה, שבתוך 14 ימים ממועד המצאת פסק דין זה, יפרסמו באי כוח הצדדים מודעות בדבר מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, כאשר פרסום מודעות אלה יהא באותם עיתונים, ובאותו אופן בו פורסמה המודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה.

סוף דבר: אני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם לבקשה שהוגשה לי לאישור הסדר הפשרה, ובכפוף לתיקון שבפיסקה כ"ב דלעיל, ונותן להסדר הפשרה תוקף של פסק דין על כל סעיפיו וחלקיו.

ביום 22.4.2014 ניתנה על ידי החלטה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בתיק דנן במסגרתה אשרתי את הגשת התביעה הייצוגית כנגד המשפחות בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, יתר העילות שנטענו בבקשת האישור נדחו.

הבקשה לאישור הסדר הפשרה ועיקרי הסדר הפשרה להלן יובאו עקרי הסדר הפשרה המוצע: חברי הקבוצה שהסדר הפשרה יחול עליהם הם כל אדם ותאגיד שהיו בעלי מניות בתום המסחר בבורסה ביום 30 בנובמבר 2011 למעט מי שמכר את מניותיו לקבוצת דלק במסגרת העסקה של הנתבעים 1-4 עם הנתבעת 5, שנחתמה באותו היום (להלן: "חברי הקבוצה").

במסגרת הסדר הפשרה התובעים, חברי הקבוצה וכל מי מטעמם מוותרים באופן סופי ומוחלט ובלתי חוזר על כל העילות שבבקשת האישור והתובענה הייצוגית כלפי הנתבעים, עובדיהם, נושאי המשרה בהם, מנהליהם וכן כלפי החברה וכל מי שמכר את מניותיו במסגרת העסקה, לרבות ביחס לדרישות לפיצויים כספיים וכן להרדמת מניות.

...

על כן, לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים ובהינתן העובדה שהעובדות בתיק מוכרות לי היטב – על הייחודיות שבהן, וגם בנותני את הדעת לתוצאות הערעור על החלטתי לאישור הבקשה בתיק, מצאתי לקבוע שהמלצת הצדדים בכל הנוגע לשכר טרחה וגמול איננה מידתית ונוטה לצד הגבוה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשר את הסדר הפשרה, בכפוף לעריכת התיקונים בו כמפורט לעיל (לעניין גובה הגמול, שכר הטרחה לב"כ התובעים המיוצגים וחלוקת הגמול ושכר הטרחה), ונותן לו תוקף של פסק דין.

בכפוף לתיקון השינויים המתחייבים מפסק דין זה, אני מורה לנתבעים על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר הנתבעים הם שיישאו בעלות פרסום המודעה.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 11692-09-18 סולוביצ'ק נ' חברת שור טבצניק בע"מ ואח' מספר בקשה:7 לפני כבוד השופט מנחם רניאל המבקשת גילי סולוביצ'יק ע"י ב"כ עו"ד אורלי בן עמי המשיבות 1. חברת שור טבצניק בע"מ 2. אינטרנט דראגסטור ע"י עו"ד יאיר אברהם החלטה

שיקולים באישור הסדר הפשרה: על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו, אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה.

שיקול נוסף כנגד אישור הסדר הפשרה הוא שמה שהוסכם בין הצדדים הוא הטבה לציבור ולא פיצוי לחברי הקבוצה.

...

לפיכך, אני מורה על תשלום גמול למבקשת בסך 6,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום מהיום.

כמו כן, אני מורה לשלם לבאת-כוח המבקשת שכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישולמו בשני שיעורים: מחצית בתוך 30 יום מהיום, ומחצית בתוך 14 יום מהשלמת ביצוע ההסדר.

פירסום הודעות על אישור הסדר הפשרה אני מורה על פרסום הודעה על אישור הסדר הפשרה, על פי סעיף 25 (א) (4) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר תכלול את הפרטים המנויים בסעיף 19 (ג) (1) ו- (2) בשני עיתונים יומיים מבין העיתונים הארץ, ידיעות אחרונות וישראל היום, ביום שישי, וכן באחד מבין העיתונים כלכליסט או גלובס, הכל בגופן שלא יפחת בגודלו מגודל הגופן שבו מפורסם החומר המערכתי באותו עיתון, וכן באתרי האינטרנט של המשיבות שפורטו לעיל, בהפנייה ישירה מדף הבית, למשך 3.5 חודשים.

ביום 13/8/2017 הגיש המבקש, עדו לייכטר, בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבות, איסופ שירותי ניהול ונאמנות בע"מ ואקסלנס נשואה שירותי בורסה בע"מ. בבקשתו טען המבקש כי המשיבות, שהן חברות קשורות, משמשות כנאמנות המחזיקות במניות שהוקצו לו בהיותו עובד של חברת מיקרוסופט מו"פ ישראל בע"מ. לטענת המבקש, המשיבות ניכו מס במקור מדיבידנד שחולק לבעלי המניות בשיעור העולה על השעור הקבוע בדין.

נתונים אלו משפיעים גם על הערכת הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה (ר' ס' 19(ג)(2) לחוק).

כמו כן, אני מורה על פירסום ההודעה השנייה בשני עיתונים יומיים בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בנוסח המצורף כנספח ב' לבקשה לאישור הסדר הפשרה.

...

אני מקבל גם את הסכמת הצדדים לשיפוי המבקש בגין התשלום עבור חוות הדעת, כנגד הצגת חשבונית.

סוף דבר לאור כל האמור אני מאשר את הסדר הפשרה.

כמו כן, אני מורה על פרסום ההודעה השנייה בשני עיתונים יומיים בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בנוסח המצורף כנספח ב' לבקשה לאישור הסדר הפשרה.

בפניי בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק" או "חוק תובענות ייצוגיות", ובהתאמה, "הסכם הפשרה") שהוגשה על ידי הצדדים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), אותה הגישה המבקשת – בינה, ניהול ותפעול מערכות גביה בע"מ (להלן: "המבקשת") כנגד המשיבה, הוט מובייל בע"מ (להלן: "המשיבה" או "הוט מובייל").

סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי הסכם פשרה בהליך של תובענה ייצוגית מחייב את אישורו של בית המשפט, בזו הלשון: "18(א) לא ייעשה הסכם ליישוב הסיכסוך שבענינו הוגשה בקשה לאישור או שבענינו אושרה תובענה ייצוגית (בחוק זה – הסדר פשרה), אלא באישור בית המשפט." הדרישה לאישור הסדר פשרה כאמור על ידי בית המשפט נובעת מהחשש האופף אישור הסכמי פשרה בהליך של תובענות ייצוגיות, הנוגע לקיומה של "בעיית נציג", היינו, כי הסדר הפשרה יטיב עם התובע הייצוגי, באי כוחו והנתבעים, ולא עם חברי הקבוצה שהמבקש נימנה עימם ומבקש לייצגם (ראו ת"צ 55436-01-17 יוסף שם טוב נ' יצוא חברה להשקעות בע"מ (22.10.20), פסקה 22; ת"צ 32754-11-18 תיסר נ' סונול ישראל בע"מ (14.1.20), פסקה 10; רע"א 3832/17 לוין נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ (4.7.17), פסקה 12; רע"א 1644/15 גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ (27.5.15), פסקות 9-8 (להלן: "עניין דור אלון"); ע"א 7094/09 ברוזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ (14.12.10), פסקה 9), וזאת בשים לב לעובדה כי בנגוד להסדר פשרה המאושר על ידי בית המשפט במסגרת הליך של תובענה רגילה אשר אינו יוצר מעשה בית דין כלפי מי שאינו צד להליך, הסדר פשרה בתובענה ייצוגית או בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מכריע בזכויותיהם של כל חברי קבוצת התובעים המיוצגים בה מבלי שנטלו חלק בעיצובה (ראו סעיפים 24, 19(ג)(2)(ו) ו- 19(ד) לחוק תובענות ייצוגיות; וכן האמור בפיסקה 8 בעיניין דור אלון).

נוסף לאמור, נקבעה בסעיף 19(ג) לחוק רשימת קריטריונים אשר על בית המשפט לשקול בטרם יגיע למסקנה כי מדובר בהסדר פשרה ראוי כאמור לעיל, ובכללם, בין היתר, עקרי הסדר הפשרה, הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה מכריע בית המשפט לטובת הקבוצה, התנגדויות ככל שהוגשו, השלב בו מצוי ההליך, הסיכונים והסכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, העילות והסעדים שלגביהם מהוה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר, וכן חוות דעת של בודק, שהנה חוות דעת הנדרשת כחלק מבחינת הבקשה בהתאם לסעיף 19(ב) לחוק וזאת, אלא אם סבר בית המשפט כי חוות דעתו אינה נידרשת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

...

סיכום לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, ולאור כל הטעמים שפורטו לעיל, מצאתי את הסדר הפשרה סביר, הוגן וראוי ועל כן הגעתי למסקנה כי יש לאשרו.

בנוסף לפיצוי שלעיל, תשלם הוט מובייל למבקשת גמול על סך של 150,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית מס. לבאי כוחה של המבקשת תשלם הוט מובייל שכר טרחה בסך של 700,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית מס. הגמול למבקשת וחמישים אחוז מסך שכר הטרחה, בתוספת מע"מ כדין, ישולמו בתוך 30 יום מהמועד שבו הפך פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה לחלוט.

אני מורה למשיבה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה.