בפניי בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק" או "חוק תובענות ייצוגיות", ובהתאמה, "הסכם הפשרה") שהוגשה על ידי הצדדים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), אותה הגישה המבקשת – בינה, ניהול ותפעול מערכות גביה בע"מ (להלן: "המבקשת") כנגד המשיבה, הוט מובייל בע"מ (להלן: "המשיבה" או "הוט מובייל").
סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי הסכם פשרה בהליך של תובענה ייצוגית מחייב את אישורו של בית המשפט, בזו הלשון:
"18(א) לא ייעשה הסכם ליישוב הסיכסוך שבענינו הוגשה בקשה לאישור או שבענינו אושרה תובענה ייצוגית (בחוק זה – הסדר פשרה), אלא באישור בית המשפט."
הדרישה לאישור הסדר פשרה כאמור על ידי בית המשפט נובעת מהחשש האופף אישור הסכמי פשרה בהליך של תובענות ייצוגיות, הנוגע לקיומה של "בעיית נציג", היינו, כי הסדר הפשרה יטיב עם התובע הייצוגי, באי כוחו והנתבעים, ולא עם חברי הקבוצה שהמבקש נימנה עימם ומבקש לייצגם (ראו ת"צ 55436-01-17 יוסף שם טוב נ' יצוא חברה להשקעות בע"מ (22.10.20), פסקה 22; ת"צ 32754-11-18 תיסר נ' סונול ישראל בע"מ (14.1.20), פסקה 10; רע"א 3832/17 לוין נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ (4.7.17), פסקה 12; רע"א 1644/15 גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ (27.5.15), פסקות 9-8 (להלן: "עניין דור אלון"); ע"א 7094/09 ברוזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ (14.12.10), פסקה 9), וזאת בשים לב לעובדה כי בנגוד להסדר פשרה המאושר על ידי בית המשפט במסגרת הליך של תובענה רגילה אשר אינו יוצר מעשה בית דין כלפי מי שאינו צד להליך, הסדר פשרה בתובענה ייצוגית או בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מכריע בזכויותיהם של כל חברי קבוצת התובעים המיוצגים בה מבלי שנטלו חלק בעיצובה (ראו סעיפים 24, 19(ג)(2)(ו) ו- 19(ד) לחוק תובענות ייצוגיות; וכן האמור בפיסקה 8 בעיניין דור אלון).
נוסף לאמור, נקבעה בסעיף 19(ג) לחוק רשימת קריטריונים אשר על בית המשפט לשקול בטרם יגיע למסקנה כי מדובר בהסדר פשרה ראוי כאמור לעיל, ובכללם, בין היתר, עקרי הסדר הפשרה, הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה מכריע בית המשפט לטובת הקבוצה, התנגדויות ככל שהוגשו, השלב בו מצוי ההליך, הסיכונים והסכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, העילות והסעדים שלגביהם מהוה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר, וכן חוות דעת של בודק, שהנה חוות דעת הנדרשת כחלק מבחינת הבקשה בהתאם לסעיף 19(ב) לחוק וזאת, אלא אם סבר בית המשפט כי חוות דעתו אינה נידרשת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
...
סיכום
לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, ולאור כל הטעמים שפורטו לעיל, מצאתי את הסדר הפשרה סביר, הוגן וראוי ועל כן הגעתי למסקנה כי יש לאשרו.
בנוסף לפיצוי שלעיל, תשלם הוט מובייל למבקשת גמול על סך של 150,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית מס. לבאי כוחה של המבקשת תשלם הוט מובייל שכר טרחה בסך של 700,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית מס.
הגמול למבקשת וחמישים אחוז מסך שכר הטרחה, בתוספת מע"מ כדין, ישולמו בתוך 30 יום מהמועד שבו הפך פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה לחלוט.
אני מורה למשיבה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה.