מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

אישור הסדר פשרה עם אגף מס הכנסה

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בקשה מס' 119 פש"ר 1304-12-11 אגף מס הכנסה פקיד שומה ירושלים 1 ואח' נ' דודאי ואח' לפני כב' השופט איתן אורנשטיין בעיניין: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם-1980 ובעניין: עו"ד ארז חבר, נאמן פשיטת רגל לנכסי עיזבון המנוח דוד דודאי ז"ל – בפשיטת רגל ובעניין: 1. אסתר דודאי 2. גאי דודאי 3. דנה דודאי על-ידי ב"כ עוה"ד קוטלר המשיבים ובעניין: כונס הנכסים הרישמי פסק דין
שקלתי האם יש מקום להצטייד בחוות דעת של שמאי לגבי הבית קודם לאישור הפשרה וכנטען על ידי ב"כ מס הכנסה, אך לא ראיתי מקום לעשות כן. עניין זה נשקל כבר במסגרת הדיונים שקדמו להסדר הפשרה והוחלט שאין מקום להדרש לכך ולמצער בשלב זה. זאת בין היתר, לאור קיומה של חוות דעת קודמת הגם שאינה עדכנית; משך הזמן שיידרש להכין חוות דעת כאמור; התמורות שנקבעו שלא תהיינה מושפעות מחוות הדעת ובשים לב גם לכך שנקבעו מדרגות לחלוקת התמורות.
...
סבורני שאין בעצם התנגדות מס הכנסה כדי לאיין את המסקנה שלפיה לפניי הסכמה המבטאת את אומד הדעת של הצדדים להתקשר בהסכם פשרה מחייב.
משכך, יש ביכולתי לאמוד את הסיכונים והסיכויים של הצדדים וסבורני שההסדר משקף באופן ראוי ומאוזן את מכלול ההדרוש.
סוף דבר ניתן בזאת פסק דין המאשר את הסכם הפשרה שבין הצדדים, נספח א' לתגובת הנאמן לבקשת המשיבה לאישור הסדר הפשרה, בתיקונים שהוסכמו ובתוספת שנקבעה על-ידִי לעיל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

(ת"א (י-ם) 1208/06 מוסך אסייג ואח' נ' עריית ירושלים (20.8.1997), פס' 32) אותם עותרים שלא התפשרו עם הערייה, הגישו בשנת 1997 ערעור על פסק דינו האמור של כב' השופט רביד לבית המשפט העליון.
מתאור מהלך הדברים לעיל, עולה כי ניתן לחלק את העותרים לפניי לשלוש קבוצות (ראו בעיניין זה גם החלטתי מיום 18.9.2019): (א) בקבוצה הראשונה נמנים עותרים שנמנעו מלשלם את חוב היטל הסלילה על אף שהיו צד לתביעה בבית המשפט המחוזי והגיעו עם הערייה להסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין, במסגרתו נקבע הסדר תשלומים מפורש לפרעון החוב (להלן: הקבוצה הראשונה או: קבוצת העותרים שתבעו והתפשרו).
כאמור, הקבוצה הראשונה התפשרה תוך כדי ניהול התביעה וניתן בעיניינה פסק דין שאישר את הסכם הפשרה, תוך שנקבע בפסק הדין סכום החוב ומספר התשלומים לגבי כל עותר.
אין בידי לקבל את הטיעון האמור: ראשית, עמדת ב"כ העותרים מיתעלמת מכך שדחיית תביעתם של העותרים בקבוצה השנייה כנגד חוקיות היטל הסלילה וכנגד שיעורו, משמעותה המהותית היא כי ניתן בעיניינם פסק דין שמחייב אותם לשלם את היטל הסלילה (ראו והשוו: דברי כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס בע"א 1168/06 ברנוביץ נ' אגף מס הכנסה, סוף פס' 9 (19.9.2007)).
...
אני סבורה כי התשובה לכך שלילית.
בנסיבותיו הייחודיות של המקרה הנוכחי בו העירייה חדלה באופן ניכר מגביית חובותיה במשך שנים ארוכות, אני סבורה כי קמה הצדקה לסטות מהכלל הרגיל של חיוב בהפרשי הצמדה וריבית, ולהסתפק בהפרשי הצמדה בלבד (לכלל הרגיל של חיוב בהפרשי הצמדה וריבית בהקשר של חוק פסיקת ריבית, וליכולת לסטות מכך מטעמים מיוחדים, ראו: ע"א 672/81 עמיתי מלון ירושלים נ' טייק, פ"ד מ(3) 169, 223 (1986)).
סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שפורטו, עתירתם של העותרים בקבוצה הראשונה והשנייה (לפי הגדרתם בפס' 5 לעיל) נדחית בעיקרה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 1875/21 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: יוסף שחם נ ג ד המשיבים: 1. אגף מס הכנסה 2. משרד האוצר – אגף המס והמע"מ 3. הכונס הרישמי 4. רו"ח יואב כפיר – נאמן 5. עו"ד עמית לדרמן – נאמן 6. מרסלו איינהורן ו-4 עובדים בכירים אח' 7. אשבל טכנולוגיות בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 2.3.2021 בפר"ק 31074-08-13 ו-פר"ק 30781-10-13 שניתנה על ידי כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ בשם המבקש: עו"ד אילן מוריאנו בשם המשיבים 1 ו-2: עו"ד רנא חלאילה בשם המשיב 3: עו"ד מיכל דלומי בשם המשיבים 4 ו-5: עו"ד עמית לדרמן; עו"ד דורית קרני בשם המשיבים 6: עו"ד ליאור דגן; עו"ד לירון ליברמן ][]פסק דין
ביום 16.11.2020, בחלוף כשלוש שנים ממתן ההחלטה הראשונה, ולאחר שבנתיים נדחה העירעור הראשון, פנו הנאמנים לבית המשפט בבקשה לאישור הסדר פשרה כולל שמטרתו להביא לסיומם של כל ההליכים המתנהלים בתיק, ובכללם הערעורים הנוספים.
ביום 28.2.2021, בסיומו של דיון בבקשת הנאמנים, ולאחר שהמבקש לא הסכים להסדר הפשרה שהוצע על ידי הנאמנים, קבע בית המשפט קמא כך: "בשלב זה ולאחר שלא עלה בידי בית המשפט או הצדדים להגיע להסכמות, הדיון ב[ערעורים הנוספים] שהוגשו על ידי [המבקש] יקודם והודעות מתאימות יישלחו לצדדים". בהמשך לאמור, ביום 2.3.2021 ניתנה ההחלטה נושא בקשת רשות העירעור דנן, הקובעת כדלקמן: "בהמשך [להחלטה הראשונה], [משהמבקש] מבקש לידון בערעורים שהגיש על ההכרעה בתביעת החוב מטעמו (בקשה 92), ועל הכרעה בתביעת החוב מטעם מס הכנסה (בקשה 91), אני מחייבת את [המבקש] בהפקדת עירבון. בשים לב לכך שה[מבקש] שוחרר ממאסרו, סכום העירבון יעמוד על סך של 75,000 ש"ח בגין כל אחד מהערעורים, וזאת תוך 14 יום מהיום. ככל שלא יופקד העירבון תוך המועד שנקבע, אורה על דחיית הערעורים". על החלטה זו נסובה בקשת רשות העירעור שלפניי.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתשובות המשיבים לה, ובתגובה להן מטעם המבקש, הגעתי למסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה, בהתאם לאמור בסעיף 15 לעיל לעניין גובה הערובה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הנאמן ציין בבקשתו כי סמכותו להתפשר בעיניין תביעת החוב מקורה גם בסעיף 125 לפקודה, והטעים כי: "מבלי להכנס לטענות וכאמור בהסכם, תוך שמירתן עד לאישור ההסכם, יובהר שההסכמה היא סבירה. היא הושגה לאחר משא ומתן ממושך בסיוע רואה חשבון שמינה בית המשפט לבקשת הח"מ, ובאשר יש בה כדי לאזן טענות מס הכנסה וסכום החוב הנטען על ידו מחד, ולהועיל ליתר נושי החייב שאלולא הפחתת סכום החוב בדין קדימה לא ישולם להם דיבידנד כלשהוא". (ההדגשות אינן במקור, ע"א) ביום 5.7.18 הוגשה תגובת החייב לבקשה לאישור הסכם הפשרה אליו הגיעו הנאמן ואגף מס הכנסה, וביום 8.8.18 הוגשה תשובת הנאמן.
בדיון שהתקיים ביום 25.11.18, הסכימו ב"כ הצדדים כי: "מוסכם עלינו לא לעמוד על הטענה שהדרך הפרוצדורלית הנכונה היא לתקוף את הכרעת הנאמן במסגרת ערעור, אלא שהעניין ייבחן על ידי בית המשפט על פי בקשת הנאמן לאישור ההסכם ולאחר שתנתן אפשרות לב"כ החייב לחקור את המומחה שסייע לנאמן בגיבוש הסכם הפשרה עם מס הכנסה" (פרו', עמ' 17, ש' 4-2).
החייב מבקש לשמש שופרם של הנושים בדין רגיל וזאת בשעה שאף אחד מן הנושים בדין רגיל לא התייצב לדיונים ולא מחה על הסדר הפשרה שגובש בין הנאמן למס הכנסה ואף למדתי מפי הנאמן כי בעת שהיה החייב מיוצג על ידי בא כוחו הקודם, הוא אף ביקש לשכנע את הנאמן להיתקשר בהסכם פשרה עם מס הכנסה לפיו יועמד החוב בדין קדימה על סכום של 2.5 מיליון ₪, תוצאה שהנה גבוהה בהרבה מהסדר הפשרה אליו הגיע הנאמן עם מס הכנסה, הסדר לפיו הועמד החוב בדין קדימה על סך של 1.3 מיליון ₪.
...
דין הבקשה להידחות ממספר טעמים שיפורטו להלן: ראשית, הבקשה הוגשה באיחור ניכר ועל כך אין חולק.
נכון, רשויות מס הכנסה 'זגזגו' בעניין גובה החוב הנטען, וזגזוג זה, כמו גם שיעור החוב שנתבע בסופו של דבר (17 מיליון ₪!), אינו פועל לטובתן, אולם, לאחר שהחוב לשנים שביחס אליהן מתייחס הסכם הפשרה, נבדק על ידי הנאמן והמומחה, שוכנעתי שהפשרה שגובשה ביחס לחובות אלו, ראויה, סבירה, אינה פוגעת בחייב ומיטיבה עם הנושים.
וראו, בעניין זה: החלטתי המנומקת שצוטטה לעיל, שלא לאפשר הגשת חוות הדעת באיחור כה ניכר.
סיכומו של דבר, אני מאשרת את הסדר הפשרה בכפוף לכך שהחוב לשנים 2009-2007 לא יוחרג מן ההליך.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 1304-12-11 אגף מס הכנסה פקיד שומה ירושלים 1 ואח' נ' דודאי ואח' בקשות 138 ו - 141 לפני כב' השופט איתן אורנשטיין, נשיא בעיניין: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 ובעניין: מר דוד דודאי ז"ל החייב ובעניין: עו"ד ארז חבר נאמן לנכסי עיזבון המנוח דוד דודאי ז"ל - בפשיטת רגל הנאמן ובעניין: אסתר דודאי על-ידי ב"כ עו"ד שאול קוטלר המבקשת ובעניין: בנק הפועלים בע"מ על-ידי ב"כ עו"ד אברהם וקסלר בנק הפועלים ובעניין: כונס הנכסים הרישמי ע"י עו"ד כלנית הרמלין הכנ"ר החלטה
קדמה להסדר הפשרה מחלוקת בין הצדדים באשר לזכויות המנוח ברכוש ובגדרו בית המגורים ברח' מבואות 29 בסביון (להלן: "הבית"), אשר המשיבה רשומה כבעלת זכויות החכירה לדורות בו. בפסק הדין פירטתי בהרחבה את השתלשלות האירועים השונים, המחלוקות שבין הצדדים וכן את ההיתנגדות של מס הכנסה, שהנו הנושה העקרי של המנוח, להסדר.
בדיונים בבקשה לאישור הסדר הפשרה שהיו כרוכים בהתנגדות תקיפה של רשויות המס, וכן במסגרת ההסדר שהושג לבסוף ושאושר על-ידי בית המשפט, היה ברור באופן חד משמעי שהבית יימכר לצד ג' ללא שקיימת למבקשת זכות פדיון.
...
סוף דבר דין בקשת הפדיון להידחות.
לאור הודעת עו"ד קוטלר, ב"כ המבקשת, שלפיה הוא מבקש להשתחרר מתפקידו כנאמן משותף לביצוע המכר, אני מורה על שחרור עו"ד קוטלר מתפקידו כנאמן למכירת הבית.
אני מורה על עיכוב ביצוע ההחלטה עד ליום 20.8.16 ובלבד ובכפוף להפקדת הסך של 150,000 ₪ בקופת בית המשפט או ערבות בנקאית חלף הסכום האמור, לא יאוחר מיום 1.8.16.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו