אישור הסדר פשרה בתובענות ייצוגיות נגד חברות בנייה

(אישור הסדר פשרה עם המשיבה 1) הבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") הוגשה לפי פרט 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") ועניינה בטענה כי במסגרת ביטוח מבנה שנרכש על ידי המבקשים מידי המשיבות במסגרת הלוואת משכנתא, הועלו הכסוי הבטוחי ובהתאם הפרמיה שנגבתה מהם, מבלי שיידעו אותם ומבלי שקבלו את אישורם ואת הסכמתם.

ביום 23.9.20 אושרה על ידי בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת ביטוח אחרת (ביטוח ישיר) בת"צ 60234-05-17 בטענות דומות ונקבע, בין היתר, כי העלאת סכום הביטוח ודמי הביטוח בשיעור בלתי מבוטל, מהוה שינוי מהותי בפוליסה הדורש הסכמה אקטיבית של המבוטחים לכך, כי לא ניתן בפוליסה היתר לחברת הביטוח לעשות כן ללא הסכמת המבוטחים, וכי המבוטחים לא נתנו הסכמתם בפוליסה לאמור לעיל.

עם זאת, יש לזכור כי אנו מצויים עדיין בשלב מקדמי של ההליך, ואין להיתעלם מטענותיה של מנורה, שצוינו בבקשה לאישור הסדר פשרה, שבעטיין לשיטתה יש לדחות את בקשת האישור, בכללן: הפוליסות נשוא התובענה ובקשת האישור נערכו במסלול של "ערך נכס" בהן סכום הביטוח מחושב לפי ממוצע עלות בניה למטר ריבוע וממילא לא נידרשת הסכמה מחודשת של המבוטחים לעידכון והתאמת סכום הביטוח נוכח עידכון עלות הבניה למטר ריבוע; המבוטחים הסכימו במועד ההיתקשרות לשינויים אפשריים שינבעו מהשתנות עלות הבניה ויודעו על השינוי בזמן אמת; המבוטחים קיבלו בפועל כסוי ביטוח גדול יותר ומותאם לעלות הבניה הריאלית; בלתי סביר לבצע את ההשבה המתבקשת; יידוע המבוטחים עולה כדי הסכמה, בודאי ביחס למבוטחים שהפוליסה שלהם התחדשה מאז העידכון – בראשית שנת 2015 – כמה וכמה פעמים וחזקה עליהם שקראו את מיסמכי החידוש והיו מודעים לפרמיה המעודכנת; יש לראות בהגדלת סכום הביטוח הצעה מזכה, נוכח תוספת העלות החודשית הנמוכה יחסית (שקלים בודדים), ולכן חזקה על הניצע שקבל אותה; הסוכנות על דעת עצמה היא שיזמה את המהלך לטובת המבוטחים ועל מנת שסכום הביטוח יתאם את שווי המבנה בקטסטרופה ולא עשתה כן על פי הנחיית חברת הביטוח.

...

אשר על כן, אני סבור שהסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, והוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

אי מינוי בודק מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.

במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, ציינה המשיבה כי היא דוחה את טענות המבקשים שהועלו נגדה ומבהירה כי מדד תשומות הבנייה הוא נתון אובייקטיבי שנועד לשקף עלויות הבנייה, וכי מסיבות שאין למשיבה כל שליטה בהן, הוא מתפרסם על ידי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה ב- 15 לחודש העוקב, ומשקף את העלויות של החודש הקודם.

כך וראשית, עיון בבקשת האישור מעלה כי על פניו במסגרת הבקשה מפורטות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וכי בנסיבות המקרה מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים 3, 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות, שכן בקשת האישור נסבה על תובענה של צרכן כנגד עוסק, לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות; על פניו התובענה ייצוגית היא הדרך היעילה להכריע בעיניינם של חברי הקבוצה הרבים; ולא מצאתי טעם לסבור כי המבקשים פועלים או מנהלים את ההליך שלא בתום לב. עילות התובענה, הסעדים שנתבעו ועיקרי הסדר הפשרה המוצע הם כמפורט לעיל.

זאת אף זאת, כתימוכין נוסף באשר לצימצום הקף הנזק, ניתן להביא קביעת הפסיקה ובהתאם לה, בעת בחינת הפער הנראה בין סכום הנזק המוערך לבין סכום הפצוי בהסדר הפשרה, יש אף לקחת בחשבון את האנטרס הקיים למבקש בהליך ייצוגי להעריך ביתר את סכום הנזק לחברי הקבוצה (ת"צ 14148-08-15 שמעון דבוש נ' "מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ (21/3/21); ת"צ 18245-11-14 אורי גולדשטיין נ ' המשביר לצרכן בתי כלבו בע"מ (16/8/20); ת"א 64087-01-17 שמן משאבי נפט וגז בע"מ נ' חלפון (13/1/20); ת"צ 29520-03-13 לייטקום (ישראל) בע"מ נ' חבס (19/3/17)).

...

סוף דבר; לאור האמור לעיל, מצאתי לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין, והכל בשינויים המפורטים לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות תוך 7 ימים ממועד פסק דין זה, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה תישא בעלות פרסום המודעה.

המשיבה תשלם למבקשים גמול בסך 2,140 ₪ בצירוף מע"מ וכן החזר של הוצאות המבקשים בסך 9,554₪ - אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום - וכן שכר טרחה לבאי כוח המייצגים בסך 16,067 ₪ בצירוף מע"מ, באופן ש-70% מסכום שכר הטרחה ישולם בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה ואילו יתרת 30% מתשלום שכר הטרחה ישולם בתוך 14 יום ממועד הגשת דיווח לבית המשפט בדבר ביצועו של הסדר הפשרה, מספר חברי הקבוצה שאותרו ועל סיום העברת מלוא סכום הזיכוי לחברי הקבוצה.

בבקשת האישור נטען כי המשיבה - חברת בנייה שמכרה דירה למבקש במסגרת פרויקט "מחיר למישתכן" – חייבה את רוכשי הדירות בסכומים גבוהים יותר מהמותר לה על פי התנאים הקבועים בסעיף ההצמדה בהסכמי המכר שלה.

לעניין זה, הפנו הגורמים המקצועיים לתנ"ג 40745-08-18 וולפנר נ' פלרם תעשיות (1990) בע"מ (16/8/20) (להלן: "עניין וולפנר"), שם קבע בית המשפט כי יש לחשב את הגמול ושכר הטירחה על דרך חישוב "נטו". עוד בעיניין זה, ראו החלטתו של כב' השופט גרוסקופף (בשבתו בבית המשפט המחוזי מרכז) בעיניין תנ"ג 10466-09-12 אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (11/2/18) (להלן: "עניין אוסטרובסקי"), שם קבע בית המשפט, במסגרת אישור הסדר פשרה בתביעה נגזרת, כי שכר הטירחה יקבע בשיטת "נטו" ולא "ברוטו", כשהוא קובע כי: "שכר הטירחה והגמול חושבו בהתאם לסכום נטו שיוותר בידי החברה לאחר תשלום הגמול ושכר הטירחה..." גם כאן, לעמדת הגורמים המקצועיים, יש חשיבות בציון שעורי הגמול ושכר הטירחה המדויקים, ולא בהצגתם בשיטת "הברוטו". לגופם של דברים, מותירים הגורמים המקצועיים את שיעור שכר הטירחה הקונקרטי הראוי בנסיבות המקרה לשיקול דעתו של בית המשפט, ובילבד שהדברים ייבחנו, כאמור, על פי שיטת "הנטו" שהיא השיטה המקובלת והראויה.

זאת בהנתן שבקשת האישור נסבה על תובענה של צרכן כנגד עוסק, לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות; כי על פניו התובענה ייצוגית היא הדרך היעילה להכריע בעיניינם של חברי הקבוצה הרבים שבהקשר אליהם מתעוררות שאלות מהותיות-משותפות של עובדה או משפט ; וכן לא מצאתי טעם לסבור כי המבקש פועל או מנהל את ההליך שלא בתום לב. עילות התובענה, הסעדים שנתבעו ועיקרי הסדר הפשרה המוצע הנם כמפורט לעיל.

...

סוף דבר; לאור האמור לעיל, מצאתי לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין, והכל בשינויים המפורטים לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות תוך 7 ימים ממועד פסק דין זה, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה תישא בעלות פרסום המודעה.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ וכן שיעור של 5% מסך סכומי ההשבה בצירוף מע"מ וכן שכר טרחה לבאי כוח המייצגים בסך 18,000 ₪ בצירוף מע"מ וכן שיעור של 15% מסך סכומי ההשבה בצירוף מע"מ – כך ש- 50% מסכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהמועד הקובע, ואילו 50% הנותרים ישולמו תוך 30 יום לאחר החלטת בית המשפט המאשרת את הודעת המשיבה בדבר עמידתה בכל התחייבויותיה על פי הסדר הפשרה.

בכך, יזכו חברי הקבוצה לתיקון הקפוח ולפצוי משמעותי בגין הנזק הנטען, וזאת מבלי שאישור הסדר הפשרה ותוכנו ישמשו בשום צורה כנגד המשיבה.

גמול ושכר הטירחה השיקולים לקביעת שכר טירחה במסגרת הסדר פשרה נקבעו בסעיף 23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות: התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה; מורכבות ההליך והטרחה שנטל על עצמו עורך הדין המייצג והסכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה וההוצאות שהוציא לשם כך; מידת החשיבות הציבורית של התובענה; האופן שבו נוהל ההליך; והפער בין הסעד המבוקש בבקשה לאישור לבין אלה המוסכמים בהסדר המוצע.

כותרת הפירסום תהיה: "הודעה בדבר אישור הסדר פשרה בת"צ 49033-03-22 סיידוף נ' ד. אליאספור חברה קבלנית לבניה בע"מ". הפירסום ייעשה באותו האופן שבו פורסמה בקשת אישור הסכם הפשרה לקבוצה הסגורה.

...

עם זאת, אין בכך כדי להביא לידי מסקנה כי הסעד שיפסק עבור כל אחד מחברי הקבוצה יהיה מלוא הסעד המבוקש.

באשר למחציתו הראשונה של האגרה, אשר שולמה עם הגשת הבקשה לאישור: בית המשפט מורה כי המשיבה תשיב למבקש את מחציתה הראשונה של האגרה עד ליום 15-10-23 באשר למחצית השנייה של האגרה: תקנה 7(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז־2007 אני מורה כי יש מקום לפטור מתשלום מחציתו השני של האגרה "מטעמים מיוחדים שיירשמו" ואלה הטעמים : לאחרונה ניתנו לא מעט החלטות הפוטרות משיבים בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות ממחציתה השנייה האגרה מטעמים הדומים לטעמיה של המשיבה, כגון העובדה שההליך נסתיים בשלב מוקדם יחסית, וכי פטור כאמור מהווה תמריץ להגיע להסדרי פשרה.

סוף דבר והוראות אופרטיביות בהתאם לסעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מאשר את הסדר הפשרה ובתוך כך מאשר את הגדרת הקבוצה אותה הגדירו הצדדים בסעיף 3 להסדר עילות התובענה, השאלות המהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בה, עיקרי הסדר הפשרה (הכול כפי שפורט לעיל בפתח פסק־דין זה).

מאז אותה החלטה שניתנה בעיניין רון, החלו להיות מוגשות "כפטריות אחר הגשם", בקשות לאישור תובענה כייצוגית כנגד חברות בנייה בשל קיומם של סעיפי הצמדה דומים הקבועים בהסכמי המכר שלהן.

אכן, בסוגיה זו שבה נטען לקיומו של סעיף מקפח בהסכמי מכר עת הוא מצמיד תמורה המשולמת בין ה- 1 ל- 15 לחודש, למדד עתידי שטרם פורסם, באופן שאינו עיקבי ומיטיב עם חברת הבניה, כבר קיימת פסיקה אשר ראתה לאשר תובענות ייצוגיות בעיניין זה. ראו: החלטת חברי כב' השופט חסדאי בעיניין רון; החלטותיה של חברתי, כב' השופטת ביבי בת"צ 53081-11-21 יפרח נ' רייסדור בנייה בע"מ (26.3.2023); בת"צ 6642-03-22 קורפן נ' מרדכי שכטר בע"מ (6.8.2023); וממש לאחרונה בת"צ (ת"א) 14037-12-21 מלכה נ' אלקטרה השקעות (1998) בע"מ (11.4.2024); לא זו אף זו – למרות שעסקינן בבקשה לאשר הסדר פשרה, המדינה בעניינינו ראתה בכל זאת להביע עמדה עקרונית לגופו של עניין, ולפיה היא רואה בסעיף הצמדה כדוגמת הסעיף העומד למבחן בעניינינו, כמקפח.

...

אני מאשרת את הסכמת הצדדים בדבר שיפוי המבקשים על ידי המשיבות בגין עלויות חוות הדעת והאגרה ששולמה על ידי המבקשים.

למען הסדר הטוב, אני מורה כי דיווח המשיבות באשר לביצוע התחייבויותיהן, יוגש בליווי תצהיר מטעם גורם מוסמך במשיבות.

בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בשפה העברית.