אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בדבר הטעיית צרכנים בסימון ביצים

לטענת המבקשת, היתנהלות זו של המשיבה עולה כדי הטעה צרכנית המנוגדת להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א -1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").

כמו כן, טענה המשיבה 3, כי סימון המוצר בעברית נעשה כדין, הכיל מידע מלא ומדויק של המוצר, ותיאר אותו תאור נכון ולא מטעה, ובעניין זה אף למבקשת אין כל טרוניה.

דיון מינוי בודק בסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע, כי: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נידרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר". בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 לחוק התובענות הייצוגיות: "מטרת סעיף זה וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסיכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה". [עוד על השיקולים שבמינוי בודק ראו רע"א 1644/15 גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ (פורסם בנבו, 27.05.2015)].

...

בכל הנוגע לדרך חישוב שכר הטרחה שיש לפסוק, נקבע בעניין שמש כי כעקרון, יש לבכר את שיטת האחוזים: "סיכומם של דברים עד כה הוא, כי אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן". עם זאת, בפסיקה מאוחרת יותר, עע"מ 2978/13 מי הגליל -תאגיד והביוב האזורי בע"מ נ' יונס (פורסם בנבו, 23.7.2015), הבהיר בית המשפט העליון, כי אינו מחויב לשיטת האחוזים, אלא בנסיבות מסוימות: "נקודת המוצא היא אם כן, כי השיטה המקובלת בישראל לחישוב שכר טרחה וגמול בתובענות ייצוגיות היא שיטת האחוזים, החלה כאשר נפסק סעד כספי לטובת חברי הקבוצה המיוצגת. אמנם, אין משמעות הדבר כי בית המשפט חייב לפסוק בשיטה זו, אלא כי אם יבקש לנקוט בשיטת חישוב מסוימת, מעבר לשיקולים הכלליים המנויים בסעיפים 23-22 לחוק, שעניינם גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא-כוחו, יש לעשות זאת בדרך של שיטת האחוזים". בנסיבות העניין שלפניי, ולאחר בחינת הקריטריונים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, מצאתי לאשר את הגמול ושכר הטרחה כפי שהומלצו על ידי הצדדים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה על פרסום ההודעה השנייה, אשר צורפה כנספח נ2 להסדר הפשרה, בעיתונים "הארץ" ו"גלובס".

הגדרת הקבוצה - הקבוצה בשמה הוגשה התובענה הייצוגית במסגרת בקשת האישור הוגדרה כך "כלל ציבור הלקוחות אשר רכש 'ביצה פלוס – ביצה אומגה טרייה' המשווקת ומיוצרת על-ידי ביו אומגה (ישראל) בע"מ והמכון למיון ושיווק ביצים אגודה שיתופית חקלאית ברמות השבים בע"מ במשך שבע השנים שקדמו להגשת התובענה ועד למועד בירור התובענה". בסעיף 5 להסדר הפשרה הוגדרה הקבוצה באופן הבא "כל אדם במדינת ישראל ו/או בשטחי יהודה שומרון אשר רכש את המוצר הידוע כביצה פלוס שמשווקות ביו אומגה (ישראל) בע"מ החל מיום 9.2.2008 ועד ליום הקובע.

העילות הללו, המתייחסות כולן לשיווק המוצר, הן כמפורט להלן: הפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ובפרט הפרת הוראות צו הפיקוח, הפרת הוראות חוק התקנים, התשי"ג - 1953 והפרת תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשנ"ג – 1968; הטעה צרכנית וניצול מצוקת הצרכן לפי סעיפים 2, 3 ו-13ד לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981; עילות לפי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א- 2010, חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973, חוק החוזים האחידים, תשמ"ג- 1982 וחוק המכר, תשכ"ח- 1968; הפרת חובת הגילוי, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.

במצב דברים זה, טוב עשו הצדדים שהשכילו להגיע להסכם פשרה, אשר מחד גיסא מביא לתיקון הרישום על גבי האריזה, באופן המבטיח כי המוצג לצרכן תואם את הערכים התזונתיים בפועל, ומאידך גיסא תנתן תרומה למטרות ציבוריות ראויות, המהוה סנקציה בגין מחדלי הסימון בעבר.

הצדדים יפרסמו בתוך 7 ימים, על חשבון המשיבות, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל.

...

ב"כ היועמ"ש הודיעה כי אין היא מתנגדת להסדר הפשרה, ואיש מחבריי הקבוצה לא הודיע על רצונו להתנגד להסדר הפשרה המתוקן או שלא להיכלל בו. לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים לעניין זה סברתי כי יש מקום לחייב את המשיבות לשאת בתשלום גמול למבקשת בסך של 15,000 ש"ח ושכר טרחה לבא הכוח המייצג בסך של 75,000 ש"ח בתוספת מע"מ. כן יישאו המשיבות בעלות הכנת חוות הדעת של ד"ר מלבסקי ועלות הבדיקות במכון התקנים, וזאת כנגד קבלות.

ו. סוף דבר לאור האמור לעיל הריני מאשר את הסדר הפשרה.

לטענת המשיבה, בסניפי הרשת מוצע למכירה מארז 60 יחידות ביצים (שהוא מארז כפול של 30 ביצים) המשווק כ"אריזה קמעונית", על כל המתחייב מכך, לרבות מלוא הסימונים הנדרשים לביצים באריזה קמעונאית על פי תקנות בריאות הציבור.

המלצת הצדדים לשעור שכר הטירחה מביאה בחשבון את התועלת הגלומה לחברי הקבוצה והציבור בהסדר הפשרה, ומידת ההשקעה הרבה שנדרשה מבא כוחו התובע בניהול ההליך עד כה, לרבות בהגשת הבקשות לאישור, התובענות והתשובות, קיום דיונים, לרבות דיון הוכחות, וישיבות גישור וניהול המשא ומתן לפשרה ובשים לב לשלב שבו מצויה התובענה המוקדמת בזמן (תובענה שאושרה לניהול כייצוגית).

סכום הפשרה (שאינו כולל את הגמול למבקשים ושכ"ט באי כוחם) לוקח בחשבון את ההפרש בין המחיר בו נמכר מארז 60 ביצים בפועל לצרכנים בשוק הקמעונאי לבין עלות המארז לנתבעת.

התבססות הצדדים על עילת עשיית עושר נעשתה בהמלצת המגשר ובשים לקביעות בית המשפט במסגרת ההחלטה על אישור התובענה הייצוגית המוקדמת בזמן, לפיהן: "המשיבה הצהירה, שהתשלום על ידה לחברת לסר נעשה כנגזרת של מחיר קמעוני (סעיפים 19-20 לתצהיר מטעם המשיבה) וממילא נראה, שמדובר בטעות בתום לב בפרשנות הדין ולא בהטעיה מכוונת. לא הונחה ולו ראשית ראיה לכך, שפעולות המשיבה נעשו בחוסר תום לב ומתוך כוונה להטעות". פירוט הנתונים וחישוב סכומי ההפרשים המצטברים כלולים בתצהיר מטעם הנתבעת, והם נבדקו ואושרו על ידי רואה החשבון החצוני המבקר.

הגדרת הקבוצה היא - "לקוחות אשר רכשו מארזי 60 ביצים בסניפי הנתבעת ושילמו מחיר העולה על המחיר המירבי, החל מיום 14.10.2011 ועד ליום 31.8.2019". המשיבה תגיש אישור רו"ח מפורט בדבר ביצוע הסדר הפשרה בתוך 24 חודשים מהיום.

...

לאחר שעיינתי בהסכם הפשרה וביתר כתבי הטענות סבורני, שיש לאשרו.

לאור כל האמור, אני מורה כדלהלן: ניתן בזאת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

זאת, בהתבסס על השיקולים הבאים: (1) סכויי התביעה: בהחלטת האישור אשרתי את ניהול התובענה הייצוגית בגין "הטעה צרכנית לפי סעיפים 2 ו-4 לחוק הגנת הצרכן, השתמ"א-1981 בכך שהנתבעת לא דאגה לידע את חברי הקבוצה (ישירות או באמצעות הרופא המטפל) בדבר הצורך בבצוע ניטור באמצעות בדיקת דם בתוך כשישה שבועות ממועד המעבר לשימוש בפורמולציה החדשה". החלטה זו ונימוקיה עומדים ברקע הסדר הפשרה המתוקן.

(10) סעיף 10 ישונה לנוסח הבא: "בקשת הפצוי תוגש בצרוף כל המסמכים הבאים: (א) טופס בקשה לקבלת פיצוי המצורף כנספח להסדר הפשרה המתוקן, ובו סימון של כל תופעות הלוואי מהן סבל מגיש בקשת הפצוי בעקבות נטילת הפורמולציה החדשה. הטופס זמין להורדה מאתר האנטרנט של משרד בא הכוח המייצג בכתובת www.altroxin.co.il, וכן בעותק קשיח במשרדי בא כוח המייצג ברחוב בוגרשוב 69, תל אביב-יפו; (ב) צירוף של אחד משני אלה: (1) תעוד רפואי מזמן אמת אודות התקיימותן של תופעות הלוואי הנטענות והמסומנות בטופס הבקשה (כגון: טופס סיכום ביקור אצל רופא, טופס ביקור בבית חולים ומכתב תלונה רישמי למשרד הבריאות או לגורם רפואי אחר עם פירוט תופעות הלוואי) או (2) אישור רופא מטפל בדבר התקיימותן של תופעות הלוואי המפורטות בטופס הבקשה". בסוף הסעיף יתוסף בשורה נפרדת: "מגיש הבקשה רשאי (אך אינו חייב) לבקש להופיע לשימוע בעל-פה בפני ועדת הפצוי, וזאת באמצעות סימון מתאים בטופס הבקשה. מובהר כי שימוע בעל-פה אינו נידרש לצורך קבלת פיצוי, וכי ביחס למגיש בקשה שלא יבקש קיום שימוע בעל-פה, או שיבקש שימוע בעל-פה אך לא יתייצב במועד השימוע שנקבע, תיתקבל החלטה בהתבסס על המסמכים שהוגשו במסגרת בקשת הפצוי". (11) סעיף 11 יימחק, וסעיף 12 הקיים ימוספר כ-11.

...

לאור האמור, הגעתי למסקנה כי יש לפסוק לתובעים המייצגים את שהומלץ בהסדר הפשרה המתוקן, דהיינו גמול בסך 1,080,000 ש"ח בתוספת מע"מ והוצאות בסך 248,000 ש"ח בתוספת מע"מ וכן שכר טרחה לבא הכוח המייצג בסך 6,000,000 ש"ח בתוספת מע"מ. ויודגש, שכר הטרחה הנדיב שנפסק לבא הכוח המייצג (הכולל גם את שכר טרחת עורכי הדין האחרים המייצגים את הקבוצה) מניח כי בא הכוח המייצג (ועורכי הדין האחרים המייצגים את הקבוצה) יפקחו על מימוש הסדר הפשרה, ויסייעו לחברי הקבוצה במימוש זכויותיהם על פיו.

סוף דבר לאור האמור הריני לאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה. למען הסר ספק, מובהר בזאת שוב כי בהתאם לתיקונים המוסכמים, עלות ביצוע הסדר הפשרה תושת במלואה על הנתבעת, כפי שמקובל ביחס להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות.

בהתאם להסכמת הצדדים, אני ממנה את רו"ח אלישע סער כממונה על ניהול חשבון הנאמנות וביצוע הסדר הפשרה.

הכרעה לאחר ששקלתי את הדברים, נחה דעתי כי בעניינינו מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית, כי הסדר הפשרה הנו ראוי, מאוזן ומיטיב עם קבוצת התובעים, וכי הסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

במוקד ההליך דנן, טענת המבקש כי המשיבה מטעה לקוחותיה עת היא שוקלת את מוצרי הבשר והעופות בסניפיה יחד עם המגשית והצרכן נאלץ לשלם אף על משקל זה. על פני הדברים, בקשת האישור מגלה עילת תביעה לכאורה, ומעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה ובהן, בחינת השאלה האם המשיבה הפרה את חובותיה כלפי קהל לקוחותיה וכללה, שלא כדין, את מחיר המגשית במחיר המוצר.

עוד טוענת המשיבה כי היא מסמנת את מחירי מוצרי הבבשר והעוף על המדף במקרר או על דלת המקרר החיצונית שכן הדבקת תוית המחיר אינה יעילה מאחר שמחמת הקור והרטיבות היא עלולה להתקלף או להידסק לאריזה אחרת.

...

מקובלת עלי עמדת הצדדים על פיה סכום הפיצוי נעשה על בסיס חישובים פשוטים למדי, שנתמכו באישור רו"ח ובתצהיר מטעם המשיבה כאמור לעיל.

לאור האמור, ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשתם שלא למנות בודק.

סוף דבר הריני מאשרת את הסדר הפשרה בין המבקש לבין המשיבה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.