אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בגין עמלת דמי כרטיס אשראי

בפני בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") במסגרתה נטען כי המשיבה, מקס איט פיננסים בע"מ (לשעבר לאומי קארד בע"מ) (להלן: "המשיבה") גובה עמלת "דמי כרטיס" בגין חודש מלא וזאת כאשר גם במהלך אותה התקופה הכרטיס בוטל או לא היה בשימוש וזאת בנגוד לכללי העמלות אשר נקבעו מכוח חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981 וכן בנגוד לנוהל 1/08 של המפקח על הבנקים.

עוד ציינו הצדדים כי עם אישור הסדר הפשרה, תפורסם הודעה על כל בעיתונות, כך שאם בכל זאת לקוח גם ביטל את כרטיס האשראי, גם סגר את חשבון הבנק וגם החליף מספר טלפון סלולרי הוא יוכל הודות למודעה לפנות למשיבה לצורך קבלת הזיכוי.

העובדה כי המשיבה, החלה לחייב את לקוחותיה חיוב יחסי בגין עמלת דמי כרטיס, כך שלקוח שמחזיק בכרטיס בחצי מהחודש ישלם דמי כרטיס בשיעור של 50% יש בה כדי לעמוד בהוראות סעיף 2(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

...

בכל הנוגע לדרך חישוב שכר הטרחה שיש לפסוק, נקבע בעניין שמש כי כעקרון, יש לבכר את שיטת האחוזים: "סיכומם של דברים עד כה הוא, כי אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן". יוער, כי בפסיקה מאוחרת יותר- בעע"מ 2978/13 מי הגליל -תאגיד והביוב האזורי בע"מ נ' יונס (פורסם בנבו, 2015), הבהיר בית המשפט העליון, כי על אף ששיטת האחוזים הינה השיטה המקובלת בישראל לחישוב שכר הטרחה, הרי שאין בית המשפט מחויב לה, אלא בנסיבות מסוימות: "...נקודת המוצא היא אם כן, כי השיטה המקובלת בישראל לחישוב שכר טרחה וגמול בתובענות ייצוגיות היא שיטת האחוזים, החלה כאשר נפסק סעד כספי לטובת חברי הקבוצה המיוצגת. אמנם, אין משמעות הדבר כי בית המשפט חייב לפסוק בשיטה זו, אלא כי אם יבקש לנקוט בשיטת חישוב מסוימת, מעבר לשיקולים הכלליים המנויים בסעיפים 23-22 לחוק, שעניינם גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא-כוחו, יש לעשות זאת בדרך של שיטת האחוזים" במסגרת הסדר הפשרה המליצו הצדדים הינה כי סך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין ישולמו למבקש וכי לבא כוח המבקש ישולם סך של 180,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, כנגד חשבונית מס כדין.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה המתוקן ונותן לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 60,000 ₪ (בתוספת מע"מ) ושכר טרחה לבא כוח המבקש יעמוד על 180,000 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת בהתאם לאמור בסעיפים 123 ו-126 לפסק הדין.

עקרי הסדר הפשרה הקבוצה המיוצגת: "כלל הלקוחות אשר קיבלו מהמשיבה הלוואה בשבע השנים עובר להגשת בקשת האישור ועד לסוף שנת 2018 (להלן: "התקופה הרלבנטית"), במסגרתה הונפק להם כרטיס אשראי מטעמה לצורך קבלת ההלוואה, אשר בגינו הם חויבו בתשלום עמלת דמי כרטיס חודשית (להלן: "דמי כרטיס"), ואשר הריבית האפקטיבית שהוצגה להם במסגרת מיסמכי ההלוואה לא כללה את דמי הכרטיס ורכיבים נוספים".

מובהר בזאת, כי לקוח יחויב בתשלומים בגין החזרי ההלוואה שנטל מהמשיבה ואת התשלומים עבור פעולות אינהרנטיות לכך (כדוגמת תשלום עמלות בגין ההלוואה) באמצעות כרטיס אשראי מועדון הרכב, אף אם לא שפעל את הכרטיס.

ויתור על תביעות ומעשה בית דין בכפוף לאישור הסדר הפשרה על-ידי בית המשפט, מוותרים חברי הקבוצה (למעט חברי הקבוצה על ידם תנתן הודעת פרישה מן הקבוצה בהתאם לסעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ולמעט חברי הקבוצה אשר ביצעו למעלה מ-5 פעולות החיצוניות להלוואה בכרטיס אשראי מועדון הרכב, במהלך התקופה בה הכרטיס היה בבעלותם ו/או מי מטעמם, באופן סופי ומוחלט, על כל טענה ו/או דרישה ו/או זכות ו/או עילה הנובעים ו/או הכרוכים עם איזו מהטענות ו/או הדרישות הכלולות בכתבי הטענות מטעם המבקש.

...

מקובלת עלי עמדת הצדדים לפיה הסדר הפשרה הוגן, סביר וראוי בנסיבות העניין, בהתחשב במהות התובענה, מגבלותיה, הנסיבות העובדתיות המתוארות ובסיכויים ובסיכונים של כל אחד מהצדדים בניהול התיק.

גמול למבקשים ושכר טרחת עורכי הדין המייצגים כאמור הצדדים המליצו לקבוע כי המשיבה תשלם גמול למבקשים בסכום כולל של 132,500 ₪ בתוספת מע"מ ושכר טרחת ב"כ המבקשים בסך 477,000 ₪ בתוספת מע"מ. מצאתי לנכון שלא להתערב בהמלצת הצדדים ביחס לשיעור הגמול ושכר הטרחה כמוסכם וכן ביחס לחלוקה הפנימית של הגמול בין המבקשים ושכר הטרחה בין ב"כ המבקשים.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

הצדדים מציינים כי הסדר הפשרה מבוסס על הצהרת מקס לפיה לא גבתה ואינה גובה דמי כרטיס מכרטיס אשראי חדש או מחודש של לקוח, כהגדרתם בהסכם הפשרה, לפני שהכרטיס "אוקטב" (הוכנס לפעולה), או שנעשתה בו פעולה.

אישור הסדר הפשרה בסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות נקבע: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". .

הסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשת האישור: מתן צו לא תעשה שבו ייקבע כי מקס מנועה מלהפיק כרטיס בדרך של חידוש כרטיס אשראי שכבר היה מבוטל במועד החידוש, בלא שיש לה בקשה מתועדת ומפורשת של הלקוח; מתן צו לא תעשה שבו ייקבע כי מקס מנועה מלגבות עמלת דמי כרטיס בגין כרטיס אשראי 'מחודש' (כרטיס אשראי שמחליף כרטיס אשראי שפג תוקפו) שהונפק ללקוח, אולם טרם נימסר לו; מתן צו לא תעשה שבו ייקבע כי מקס מנועה מלגבות עמלת דמי כרטיס בגין כרטיס אשראי שהונפק בדרך של חידוש אך טרם הופעל על ידי הלקוח; סעד כספי של השבת מלוא עמלת דמי הכרטיס שנגבו מחברי הקבוצה.

...

מקובלת עלי עמדת הצדדים לפיה הסדר הפשרה הוגן, סביר וראוי בנסיבות העניין, בהתחשב במהות התובענה, מגבלותיה, ובסיכויים ובסיכונים של כל אחד מהצדדים בניהול התיק.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים לשכר הטרחה והגמול הראויים בטווח המוסכם, ובשים לב לעקרונות המנחים לפסיקת שכר טרחה וגמול הקבועים בסעיפים 23-22 לחוק תובענות ייצוגיות ובהלכה שנקבעה בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, סה(2) 681 (2012), לאחר שקלול מצאתי להורות כי המשיבה תשלם גמול למבקש בסך 12,000 ₪ ושכר טרחה לב"כ המבקש בסך 48,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין (20% לגמול ו-80% לשכר טרחה כפי שהתבקש על-ידי הצדדים).

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית) הבקשה לאשר את התובענה שבכותרת כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") הוגשה לפי פרט 3 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") ועניינה בטענה כי הנתבעת (להלן גם "מקס", לשעבר לאומי קארד בע"מ) לא שיגרה ללקוחות כרטיסי אשראי המשויכים למועדוני הלקוחות "שופרסל" ו- "יש" (להלן: "כרטיסי אשראי "שופרסל" ו- "יש") הודעה מוקדמת לגבי תחילת חיוב בעמלת דמי כרטיס, לאחר שבמשך שנה קיבלו ממקס הטבה של פטור מתשלום עמלת דמי כרטיס מיום ההצטרפות לכרטיסים (להלן: "ההטבה") .

ההתייחסות להלן תהא לבקשה המתוקנת לאישור הסדר הפשרה, ולהסדר הפשרה המתוקן שצורף לה, והם ייקראו להלן, בהתאמה: "הבקשה לאישור הסדר פשרה" ו-"הסדר הפשרה". עקרי הסדר הפשרה הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה – "לקוחות לאומי קארד (כיום מקס) בכרטיסי אשראי של המועדונים 'שופרסל' ו'יש' שלא ניתנה להם הודעה מוקדמת על סיום הטבת דמי הכרטיס כנדרש ע"פ דין, ואשר ביטלו את כרטיס האשראי או ביקשו לחדש את הטבת הפטור מתשלום דמי כרטיס ונענו בחיוב (ללא החזר של דמי הכרטיס שנגבו מהם), וזאת בתקופה שהחלה ביום 1.4.2015 ליום 31.3.2017". הלקוחות שיקבלו את הפצוי יהיו רק הלקוחות שביטלו את הכרטיס לאחר שהחלה גביית עמלת דמי הכרטיס (להלן: "הלקוחות המבטלים") או הלקוחות שפנו למקס וניתנה להם הטבה של תקופת פטור נוספת מתשלום דמי כרטיס ללא החזר של דמי הכרטיס שנגבו מהם עד למתן הטבת הפטור (להלן: "הלקוחות המחדשים").

שונות מעשה בית דין, ויתור וסלוק - עם אישור הבקשה לאישור הסדר הפשרה, מוותר כל אחד מחברי קבוצת התובעים (למעט חברי הקבוצה שתנתן על ידיהם הודעת פרישה מן הקבוצה כמפורט להלן) ו/או מי מטעמם, באופן סופי ומוחלט על כל טענה, תביעה , זכות, או עילה ככל שקיימות לו נגד הנתבעת בכל עניין הקשור עם איזו מהטענות או הדרישות שנטענו במסגרת ההליך או בבקשה לאישור התביעה כייצוגית ועל כן יהיה מנוע מהגשת תביעה, אישית או ייצוגית, נגד הנתבעת או צדדים הקשורים לה או שפועלים מטעמה, בכל עניין מבין העניינים המנויים לעיל.

...

אני מקבל גם את טענת התובע ובאי הכוח המייצגים כי הושקעו על ידם תשומות ניכרות ויוצאות דופן המסתכמות במאות שעות עבודה במהלך למעלה מ-6 שנים, ובכלל כך: הליך בקשת האישור היה מורכב וארוך וכלל בין היתר הליכים מקדמיים, 5 ישיבות קדם משפט, ובקשות רבות, לעתים "חריגות", כשלגבי דחייתה של אחת מבקשות הנתבעת הוגשה בר"ע לבית המשפט העליון.

אני מאשר, אפוא, את הגמול ושכר הטרחה שהתבקשו, את אופן החלוקה בין הגמול לתובע לבין שכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים, וכן את אופן ביצוע התשלום, והכל כנזכר בסעיף 29 לעיל, בתיקון אחד: המחצית השנייה של שכר הטרחה תשולם תוך 14 יום מיום שאאשר כי מקס ביצעה את מלוא התחייבויותיה לפי הסדר הפשרה.

מינוי מפקחים על ביצוע הסדר הפשרה מקובלת עלי הצעת באי הכוח המייצגים, והם ישמשו כמפקחים (ללא שכר נוסף) על ביצוע הסדר הפשרה (להלן: "המפקחים").

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.

...