אישור הסדר פשרה בייצוגית בעקבות מעשי עובד לשעבר

מתן תוקף של פסק דין להסכם זה יהווה מעשה בית דין בכל הנוגע לאישור התובענה הייצוגית בעילת התובענה הייצוגית כמפורט בהסכם זה. בהתאם להוראות סעיף 18(ז)(2) לחוק, המליצו הצדדים כי בית הדין יקבע את שכ"ט ב"כ המבקש כמפורט: 80,000 ₪ + מע"מ תוך 10 ימים ממועד אישור הסכם הפשרה על ידי בית הדין.

סעיף 19(ב) לחוק קובע כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקבל חוות דעת מאדם שמונה לשם כך שהוא בעל מומחיות בתחום בו עוסקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, אלא אם כן, בית המשפט סבור שחוות הדעת אינה נידרשת מטעמים מיוחדים שירשמו.

כמו כן ציינו כי בסעיף 11 להסכם הפשרה נרשם כי :"עובד ו/או עובד לשעבר שאין ברשותו מסמכים המוכיחים את תקופת עבודתו במשיבה, כאמור לעיל, יפנה למחלקת כוח אדם במשיבה, אשר תיבדוק את זהותו ותאשר את תקופת עבודתו ומקום עבודתו בפועל". כמו כן נכתב בהסכם כי ככל שלמי מחברי הקבוצה תהיה בעיה באיתור המסמכים הנ"ל המשיבה תסייע לו באיתור.

...

שוכנענו כי יש לפסוק גמול לתובע המייצג בסך 50,000 ש"ח ברוטו ,שישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בהתאם למפורט בסעיף להסכם הפשרה המתוקן.

בכל הנוגע לשכ"ט ב"כ התובע בשלב זה אנו קובעים כי ישולם בגין רכיב שכר הטרחה סך של ₪ 120,000 ₪ + מע"מ, ( סך של 80,000 ₪ + מע"מ תוך 10 ימים ממועד אישור הסכם הפשרה על ידי בית הדין וסך של 40,000 ₪ + מע"מ תוך 30 ימים ממועד סיום תקופת ההתייצבות.

כמו כן- בהתאם להוראות סעיפים 25(4), 25(5) לחוק תובענות ייצוגיות, אנו מורים על פרסום הודעה בדבר אישור הסכם פשרה, ב- 2 עיתונים יומיים, על ידי הנתבעת ובמימונה ועל שליחת מכתבים כמפורט בסעיף 25 (א) (4) לחוק תובענות ייצוגיות .

(2) לעומתם, עובדים שהתקבלו לעבודה כשהם לא מבוטחים, זכאים מכוח ההסכמים הקבוציים של לישכת המסחר להפרשות לקרן פנסיה בשיעור של 5%, מהיום הראשון לעבודתם, ואין הם צריכים להמתין 10 חודשים עד שתתגבש זכאותם זו. לעניין עילת התביעה בגין ימי בחירה – היועמ"ש טען כי הסדר הפשרה לא צריך להוות מעשה בית דין בעילה שלא הוסדרה בו ולכן מוצע לשנות את נוסח הסעיף כך שעילת התביעה בגין ימי הבחירה נמחקת.

במקרה דנן, בהתאם להסדר הפשרה, יקבלו עובדים ועובדים לשעבר (מבוטחים ושאינם מבוטחים) פיצוי - הפקדה של 5% משכרם בגין תקופת 6 החודשים הראשונים להעסקה שלהם, ובילבד שהשלימו במשיבה 10 חודשי ותק.

בהקשר זה יש לזכור כי במסגרת הסדר הפשרה, לא זו בלבד שינתן פיצוי בגין העבר בעבור חצי השנה הראשונה להעסקה, אלא הצדדים הגיעו להסדרה של המצב לעתיד כך שהמשיבה התחייבה כי גם ביחס לעובדים המועסקים במועד אישור הסכם הפשרה ואילך היא תפריש להם בעבור חצי השנה הראשונה להעסקה 5% לתגמולים ככל שלא היו מבוטחים עת התקבלו לעבודה (ובכפוף להשלמת 10 חודשי עבודה) (לגבי עובדים שהתקבלו לעבודה כשהם כבר מבוטחים – יחולו הוראות הדין).

שכר הטירחה כאמור הוא סביר ומידתי ביחס למידת ההשקעה בניהול ההליך (בכלל זה הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית והתביעה הייצוגית, ניהול משא ומתן לפשרה, ניסוח הסכם פשרה, התייצבות בגינו לדיון ונסוח הסכם פשרה מתוקן) וכן נוכח התרומה לחברי הקבוצה, המאמצים שהושקעו בתובענה בעלת חשיבות ציבורית וכן נוכח החובות שהוטלו על ב"כ המבקש לעניין הפיקוח על ביצוע הסדר הפשרה.

...

בהלכת רייכרט הובהר כאמור כי "שכר טרחתו של עורך הדין ייגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק". זאת בשל הפער, שעשוי להיות משמעותי, בין הסכום אותו קבע בית המשפט או הסכום אליו מגיעים הצדדים בפשרה, לבין הסכום ששולם לחברי הקבוצה בסופו של דבר, וכן על מנת לתמרץ את ב"כ המייצג לפעול להוצאתו של פסק הדין או הסכם הפשרה אל הפועל עד סופו.

משכך והואיל ואף היועמ"ש לא עמד על כך כי ימונה בודק, יש כדי להגיע למסקנה כי אין צורך במינוי בודק בנסיבות העניין.

סוף דבר מכל הנימוקים כמפורט לעיל, הסכם הפשרה המתוקן מאושר בזאת, בכפוף לשינויים כאמור לעיל.

עוד נקבע כי הודעה בדבר הסכם הפשרה תשלח לעובדי המשיבה לשעבר בדואר רשום, ולעובדים פעילים באמצעות מייל פנים אירגוני.

לנוכח תשובת הצדדים בהחלטתי מיום 30/12/21 קבעתי כך: "הגם שדעתי אינה נוחה מההסדר המוצע, מאחר ששימוש בסעיף 12 לחוק תובענות ייצוגיות טרם יושם בהליכים בפני בית הדין לעבודה, הסכם הפשרה המוצע יועבר להתיחסת היועמ"ש." עמדת היועמ"ש הומצאה לתיק ביום 22/9/22 ולצדדים ניתנה היזדמנות להתייחס להערות היועמ"ש. לחלק מההערות היועמ"ש הצדדים הסכימו, ובכלל זה הסכימו להבהיר כי החל ממועד החתימה על ההסכם הנתבעת ותפריש לפנסיה ותשלם דמי חופשה ופדיון חופשה בגין רכיב עמלות מכירה כדין.

הצדדים אף מפנים למספר רב של הליכים משפטיים שבהם אושרו הסכמי פשרה שבהם הועברו יתרות הכספים לקרן הרווחה של העובדים שתהיה בפקוח ב"כ המייצג.

בעבר הבעתי את דעתי כי אפשר שפתרונות הכרוכים באכיפה חלקית של זכויות קוגנטיות, שיש בהם ויתור מלא או חלקי על זכות קוגנטית מצדיקים שימוש במודל opt in (סעיף 12 לחוק תובענות ייצוגיות) דהיינו כי בכל הנוגע לוויתור על זכויות קוגנטיות, ראוי כי הסכם הפשרה יחול רק על מי שהסכים לפשרה במפורש, ורק עליו יחולו מעשה בית דין והשתק פלוגתא.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בעמדת היועץ המשפטי החלטתי לדחות את הבקשה לאישור הסכם פשרה וטעמי הם כדלקמן: עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן: הנתבעת מנהלת רשת חנויות למכירת ריהוט, חיפויים ופרטי עיצוב לבית.

בהקשר זה אציין כי על מנת ליצור תמריץ לאתר את חברי הקבוצה אני סבורה כי יש לזכות את ב"כ הקבוצה בשכר טרחה בגין הפיצוי הרטרואקטיבי אך ביחס לעובדים שקיבלו את הפיצוי בפועל ואשר לא הודיעו על רצונם לצאת מהקבוצה.

לצד ההערות עליהן עמדתי לעיל בגינן אני סבורה כי אין מקום לאשר את ההסכם אציין כי בהליכי פרט שענינם הפרשות חסרות לקרן פנסיה אין זה דבר נדיר שהסעד שנפסק (בין במסגרת אישור פשרה ובין במסגרת פס"ד) מבוצע בדרך של תשלום פיצוי לעובד חלף הפרשה רטרואקטיבית לקרן פנסיה, אשר במרבית המקרים ממילא איננה אפשרית.

מכל הטעמים שפורטו לעיל הבקשה לאישור הסכם פשרה נדחית.

כך למשל, חברי הקבוצה יהיו חסומים מלתבוע בגין רכיב עמלות יעד בהפרשות לפנסיה או במסגרת תשלום דמי חופשה או פדיון חופשה עבור התקופה שקדמה לאישור הסדר הפשרה, מחמת מעשה בית דין.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בעיניין הגענו לכלל מסקנה כי די שההודעה לעובדים קיימים (להבדיל מעובדים לשעבר) תמסר באמצעות תליית מודעה על לוח המודעות וכן משלוח דוא"ל במייל הפנימי (כאמור בסעיף 27.8 להסדר הפשרה).

לחלופין, על מנת שלא להותיר עובדים אלו ללא פיצוי, מוצע כי כלפי עובדים שאירע להם מקרה בטוחי במהלך התקופה הרלבנטית יחול מעשה בית דין רק אם בחרו באופן פוזיטיבי להצטרף להסדר הפשרה, בהתאם לסעיף 12(א) לחוק תובענות ייצוגיות אשר מאפשר ניהול תובענה ייצוגית באופן חריג לכלל המקובל בתובענות ייצוגיות ובדרך של הצטרפות (opt-in).

...

בהלכת רייכרט הובהר כאמור כי "שכר טרחתו של עורך הדין ייגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק". זאת בשל הפער, שעשוי להיות משמעותי, בין הסכום אותו קבע בית המשפט או הסכום אליו מגיעים הצדדים בפשרה, לבין הסכום ששולם לחברי הקבוצה בסופו של דבר, וכן על מנת לתמרץ את ב"כ המייצג לפעול להוצאתו של פסק הדין או הסכם הפשרה אל הפועל עד סופו.

משכך והואיל ואף היועמ"ש לא עמד על כך כי ימונה בודק, יש כדי להגיע למסקנה כי אין צורך במינוי בודק בנסיבות העניין.

סוף דבר מכל הנימוקים כמפורט לעיל, הסדר הפשרה מאושר בזאת, בכפוף לשינויים המוצעים שפורטו בסעיפים 37, 39, 44, 57 ו-62 לעיל וכן בכפוף לשינויים המוסכמים על הצדדים (כאמור בסעיפים 33 ו-53 לעיל).

עניינה של התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית במעשים שביצע, לפי הנטען, עובד לשעבר של המשיבה, מר ולדימיר יבסטפייב (להלן: יבסטפייב), שהואשם והורשע על פי הודאותיו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות פליליות שעניינן, בין היתר, ביצוע פעולות אסורות בניירות ערך בחשבונות שנוהלו על ידי המשיבה לטובת העמיתים שלה, ובחשבונות פרטיים בשליטת שותפו של יבטפייב ואחרים.

עם זאת, ועל מנת לוודא שבאי כוח המבקש ימשיכו לעקוב אחר ביצוע הסדר הפשרה, ובשים לב לכך שממילא הסדר הפשרה אמור להיות מבוצע בתוך 21 ימי עסקים ממועד אישור ההסדר, הריני לקבוע כי תשלום החזר ההוצאות, הגמול ושכר הטירחה ייעשה רק לאחר השלמת ביצוע הסדר הפשרה, ורק לאחר שהמשיבה תגיש לבית דין זה הודעה, אשר תתמך בתצהיר, בדבר השלמת תשלום הפצוי לקבוצת התובעים המאושרת, בהתאם להסדר הפשרה.

...

בקשת האישור הוגשה ביום 9.7.17 למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, אך בסמוך לאחר הגשתה הגישה המשיבה בקשה לסילוקה על הסף בטענה כי הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית דין זה, בהתאם להלכת מנורה (רע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל נ' פלונית (21.3.16)), ובתום דיון מוקדם התקיים בפני כב' השופטת רות רונן ביום 17.4.18 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה במובן זה שהורה על העברת הדיון בבקשה לבית דין זה. לאחר שהתיק הועבר לבית דין זה ולאחר שתוקנו כתבי הטענות, התקיים ביום 21.5.20 קדם משפט בפניי במהלכו המלצתי לצדדים לפנות להליך של גישור.

לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, ואת שאר המסמכים שבתיק, לרבות את שני מכתבי המגשר, נחה דעתי כי הסדר הפשרה הינו הוגן וצודק ועומד בתנאים שנקבעו בחוק לצורך הסדר פשרה, ומשכך החלטתי לאשרו ולתת לו תוקף של פסק דין.

אשר לנושא החזר ההוצאות, הגמול ושכר הטרחה – לאחר שבחנתי את המלצת הצדדים לעניין החזר הוצאות, גמול למבקש (2% מהתשלום הכולל כהגדרתו בהסכם) ושכר טרחה לבאי כוחו (20% מהתשלום הכולל כהגדרתו בהסכם) נחה דעתי כי היא תואמת את ההלכות המנחות בעניין זה, את המקובל במקרים כגון זה ואת נסיבות העניין, והחלטתי לאשרה במלואה.

לסיכום ניתן בזה תוקף של פסק דין להסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים, וכן ניתן תוקף של פסק דין להמלצת הצדדים לעניין החזר הוצאות, גמול למבקש ושכר טרחה לבאי כוחו.