אישור הסדר חוב באסיפת נושים בהסכמה

מטעם החברה נטען כי היזם מבקש לנצל את מצוקת החברה, להמנע מתשלום החשבונות של עבודות שבוצעו בתקופת ההסדר וכן להעמיק את החוב כלפי הבנק כתוצאה ממימוש הערבות הבנקאית, דבר שיביא לביטול הסכמת הבנק להסדר החוב, באופן שיעמיד בסכנה את אישורו.

עוד נטען כי היזם נקט בסעד עצמי, בנגוד לחוק וכי בימים הקרובים תוגש בקשה לאישור הסדר החוב בעקבות קיום אסיפות הנושים בהן אושר ההסדר.

...

לאור כל האמור לעיל, אינני סבור כי יש להיעתר לבקשה.

גם אם ההסבר שניתן לכך אינו משכנע, סבורני כי העניין נרפא בכך שלתגובת החברה צורף תצהיר מפורט מטעם בעל השליטה בחברה.

לאור כל האמור, ישלם היזם לחברה הוצאות ושכ"ט בסך של 7,000 ₪ תוך 45 ימים מהיום ולאחר מועד זה יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

לגישת בעל התפקיד אשר מסתמכת על תחשיב המומחה שהוגש ביום 2.8.2020 אשר אליה הצטרף הכונס הרישמי בעמדתו המשלימה, בהתאם חלופה ג' לתחשיב ניתן למנות את הצבעות המחזיקים בסך של 1,758,240 ₪ ע.נ. מסדרה א' אשר הגיעו לאסיפה, יחד עם הסכמתם של המשקיעים הזרים וכן כלל נשייתם של מחזיקי אגרות החוב מסדרה ב' (הגם שבאסיפה המקדמית זו ההסדר אושר על-ידי מחזיקים בעלי 75,021,708 ₪ ע.נ. אשר מהוה 59.27% מכלל אגרות החוב של סדרה זו שטרם ניפרעו (דהיינו 127,057,318 ₪ ע.נ.) – כך שבהתאם לתחשיב זה הסדר הנושים זכה לרוב מניין וערך בהתאם להוראות סעיף 350(ט) לחוק החברות.

...

אמנם, לדברים אלה קשר ישיר לשאלת האבחון שבין קבוצות המחזיקים ולקביעה כי התביעה הייצוגית תנוהל על-ידי התובעת הייצוגית, סוגיה אשר ממתינה להכרעת בית-המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) במסגרת התובענה הייצוגית, ברם, מקובלת עלי עמדת בעל התפקיד אשר היפנה בהקשר זה לעניין אורבנקורפ, לפיו כל עוד לא הוכרעה הסוגיה דנן במסגרת התובענה הייצוגית, הרי שיש לראות בתובעת הייצוגית כמי שמצביעה לעת עתה מכוח זכות נשייתה האישית בהיקף של 7 ₪ בלבד, ולא כנושה בעלת ערך חוב בסך של כ-60 מיליון ₪ (כגובה הסכום הנתבע על-ידה בתובענה הייצוגית).

באשר לסוגיית שכר הטרחה, מאחר והשכר המבוקש זכה בתמיכת מרבית (כמעט מוחלט) של הנושים ובשים לב כי הכונס הרשמי בעמדתו מיום 22.7.2020 הותיר העניין לשיקול דעתו של בית-המשפט, מבלי לקבוע מסמרות במחלוקת שהועלתה בין בעל התפקיד לבין הכונס הרשמי בנוגע למתווה השכר הראוי בו יש לנקוט (האם במתווה שכר טרחה המבוסס על נוהל הכונס הרשמי מיום 7.10.2019, או שמא בהתאם לשכר המבוקש על-ידי בעל התפקיד), אני סבורה כי מאחר ושכר הטרחה המבוקש אושר על-ידי הנושים, אין מניעה כי במסגרת ההליך דנן יפסק השכר המבוקש והמוסכם.

לאור האמור לעיל, ובהתחשב בכך שההסדר זכה לרוב מניין וערך כנדרש בהוראת סעיף 350(ט) לחוק החברות ובכפוף לכך שנעשו פרסומים כדין אני נעתרת לבקשה, מאשרת את הסדר הנושים ודוחה את התנגדות התובעת הייצוגית.

בטרם הוכרעה הבקשה, הגיש גאבי שוקחה בקשה להעברת ההליך למסלול של שקום החברה, וטען שעלה בידו לגייס הלוואה מותנית באישור הסדר נושים, באמצעותה יסולקו מלוא חובות החברה.

מדו"ח הנאמן עולה כי במהלך אספת הנושים הסכימו המציעים לשפר את הצעותיהם; גאבי הודיע כי התשלום המזערי יעמוד על סך של 6.1 מיליון ₪ (במקום 5 מיליון ₪) ובני ג'ורג' הגדילה את התשלום המוצע מ-6 מיליון ₪ ל-7 מיליון ₪.

עם זאת ברור כי העדפת נושה, ללא כל צידוק ולא הסכמה של כלל הנושים או אישור בית המשפט, פוגעת בעקרון השויון ופוגעת בחובת ההגינות המוטלת על כל הצדדים להסדר.

...

ביום 01/08/2021, החלטתי כי על מנת לאתר את ההצעה הטובה ביותר לנושים, יוכל כל אחד מהצדדים להגיש הצעה לרכישת זכויות החברה.

סוף דבר לאור כל האמור אני קובע כי אף אחת משתי ההצעות שנדונו באסיפת הנושים מיום 03/10/2021 לא תאושר.

מכתב התביעה עולה, כי בסמוך לשנת 2011 הגישה החברה בקשה לכנוס אספות נושים לאישור הסדר חוב ולמינוי נאמנים לגיבוש הסדר החוב (נספח 1 לתשובת המשיב).

אולם, בקשה זו הוגשה בהסכמת מחזיקי אגרות החוב אשר בעת הגשת הבקשה היו מודעים למצבה הכלכלי הקשה של החברה ואף אחד לא מנע מהם לנקוט בהליכים משפטיים מתאימים להגנה על זכויותיהם, כבר בסמוך להגשת הבקשה לכנוס אספת נושים ומינוי נאמן להסדר בשנת 2011.

...

למעלה מן הצורך אוסיף, כי אילו הייתי מגיע למסקנה שיש להתחיל את מירוץ ההתיישנות ממועד מתן צו הפירוק, אפשר שהיה מקום לדחות את התביעה מחמת שיהוי ניכר, נוכח הנסיבות שפורטו לעיל, המלמדים כי מחזיקי אגרות החוב ו/או המשיב זנחו את זכות התביעה שהייתה להם בחלוף השנים הרבות בהן לא נקטו בהליך משפטי מתאים לתבוע את זכויותיהם.

ככל שמדובר בטענת הפטור והשיפוי ביחס לטענות ולעילות האחרות שבכתב התביעה, מקובלת עלי טענת המשיב לפיה מדובר בעניין המחייב בירור עובדתי לגבי כל אחד מהמבקשים, שאין לעשותו בדיון בבקשה לסילוק על הסף אלא במסגרת הדיון בהליך העיקרי, אלא שבכך אין להועיל למשיב נוכח מסקנתי לפיה התביעה התיישנה ואין להזדקק לה. סוף דבר הבקשות לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות מתקבלות.

המשיב ישלם למבקש 1 את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 8,600 ₪ וכסכום הזה למבקשים 2 – 7.

ראו והשוו: טיוטת תקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי (הסדר חוב ואישור תכנית לשקום כלכלי), התשע"ט-2019, מיום 15.4.2019 שם בעמ' 17 צוינו הדברים הבאים: אחד החידושים בחוק הוא מתן אפשרות לנושה להציע הסדר חוב גם בלא הסכמת התאגיד, במקרים בהם ניתן לראות את התאגיד כחדל פרעון.

כפי שנקבע בעיניין יונט קרדיט, על אף בררת המחדל לפיה בדרך כלל יורה בית-המשפט על כנוס אספות נושים לאישור הסדר חוב, הרי שבנסיבות המקרה דנן, לאור העדר מידע כה מהותי בנוגע למצבה של החברה ובפרט לעניין מצבת נכסיה, התכנות קיום הסדר החוב המוצע על חלופותיו ושיעור החזר החוב לו יזכו הנושים, אין מקום להורות על כנוס האספות והבאת הצעת ההסדר להצבעת הנושים.

...

בנסיבות אלה אני מורה כדלקמן: כל גורם שהוא רשאי להגיש הצעה להסדר חוב שיתייחס לכלל נושי החברה וזאת יעשה לא יאוחר מיום 17.10.2022.

בעניין זה צודק הנאמן הזמני בטענתו לפיה לא ניתן להעריך מהי הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים, האם הם רווחיים ומהי מצבת הנשייה הסופית של החברה, באופן המחזק את המסקנה כי מדובר בהצעה שאינה ישימה, ואוסיף לכך כי למעשה מדובר אף בהצעה מותנית של היזם ומשכך אין לראותה כישימה.

מנגד, הבאת הסדר חוב לאישור הנושים הכולל סעד המורה על סיום הליכי חדלות הפירעון בעניינה של החברה מיד עם אישור ההסדר מהווה למעשה פגיעה בהליך כאמור בסעיף 322(ג) לחוק חדלות פירעון ועל כן דין הבקשה להידחות גם מטעם זה. סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה המתוקנת להידחות.

לאחר שהוכח כי החברה חדלת פירעון במובנו בסעיף 2 לחוק חדלות פירעון ולאחר שמצאתי כי אין סיכוי סביר לשיקום הכלכלי של החברה, הנני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים שעניינו פירוק לחברת "קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ" ח.פ. 514349000 וזאת בהתאם להוראת סעיף 23(א)(2) לחוק חדלות פירעון.