אישור הממונה על השכר כקריטריון לניהול משא ומתן

מר אברהמי ציין לעניין המגעים הפנימיים בין הנהלת הקופה לאירגון רופאי הקופה, כי "במכתבו הראשון של לוין אמר שהועדה המרכזית תיקבע את הקריטריונים. במכתב השני נאמר שכל קופה תיקבע את הקריטריונים. אני מפנה לסעיף 25 לנספח א'. ברגע שהוא אמר שכללית תוציא הנחיה נפרדת, אבל שוב ההנחיות האלה היו במשא ומתן בין הצדדים"[footnoteRef:37].

] לבסוף, לגבי היתקדמות המגעים וההסכמות שגובשו בסופו של דבר, הוא ציין כי "בסוף נובמבר 2011 קיבלנו הודעה שהמענקים כנראה לא יחולו על הקהילה מתקציב המדינה. ואיפשרו לנו שאם אנו רוצים הסכם אחר לפריפריה במסגרת עלות ההסכם לרופאי הקהילה. בשלב הזה, רופאי קהילה סירבו להקצות לזה כסף לטובת הפריפריה. זה היה ארגון רופאי הקהילה בתוך שירותי בריאות כללית. לאחר נובמבר המשכנו לנהל משא ומתן בגין נושא של פריפריה כי ארגון רופאי כללית לא הסכים להקצות לזה חלק מעלות ההסכם וסיימנו את המשא ומתן וההסכם נחתם ב- 01/03/2012. כשהעברנו לאישורו של הממונה על השכר, אין הסכם שלנו תקף ללא אישור מהממונה על השכר"[footnoteRef:39].

...

לסיכום לסיכום ולאור כל האמור לעיל, דין טענת התובעת ולפיה היא זכאית למענק פריפריה להידחות על כל חלקיה ועל כל טענותיה.

על כן, דין התביעה להידחות, הן כלפי הקופה והן כלפי המדינה.

הוצאות – בנסיבות העניין הגענו לכלל מסקנה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

הממונה, שנטל חלק במשא ומתן, נתן אישורו להסכם הקבוצי.

במכתב מיום 10.6.13 מאת גב' יפעת קוזלינר, מנהלת תחום תגמול- תמרוץ באגף הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אושר דו"ח שיטת שכר העידוד וזאת בכפוף להערות המצוינות במכתב זה .

לפיכך כפופה הערייה להוראות חוק זה ובהן, בין השאר, הוראת סעיף 29 לחוק לפיה היא איננה רשאית להעניק לתובעים או לכל עובד אחר תנאי שכר או פרישה החורגים מן המקובל בקרב כלל עובדי המדינה אלא באישורו של הממונה על השכר.

רק לאחר קבלת אישור הממונה למודל "שכר העידוד" גובשו הקריטריונים והתאפשרה מדידת עבודתם של התובעים לצורך חישוב גובה הפרמיה.

...

לפיכך התביעה לתשלום תוספת נהיגה עצמית ב', נדחית אף היא.

אין בידי לקבל טענה זו של התובעים .

סיכום נוכח כל האמור לעיל, התביעה על כל רכיביה – נדחית.

עיון בתצהירו של מר הנו מעלה כי הצהיר בכל הנוגע לתקינה ומתח דרגות:" הנספח להסכם קבע טבלת שכר יסוד של 12 רמות. בהמשך באישור הממונה נוספו רמות שכר נוספות. כיום יש לדירוג בקרי הגבול 16 רמות שכר. בנוסף המדינה מנהלת משא ומתן קבוצי מול הסתדרות ליצירת הסכם קבוצי חדש , אשר יעדכן את טבלאות השכר לדירוג 519 ואת הדרגות. 24. לכל משרה בתקן בשירות המדינה צמוד מתח דרגות. עובד המתקבל לעבודה במדינה ומאייש משרה בתקן, מקבל דרגה במתח הדרגות הצמוד למשרתו , בהתאם לנתונים האישיים. העובד יכול להתקדם בדרגות הצמודות לתקן משרתו בלד, והכל בהתאם לכללים הקבועים בתקשי"ר. כדי להתקדם למישרה אשר מתח הדרגות שלה גבוה יותר, על עובד המדינה להיתמודד במיכרז, לעמוד בקרטריונים ולזכות בו. 35. לפי ההסכם, מתח הדרגות הצמוד למישרה של בקר גבול הוא 1-5. דרגות 6-9 צמודות למשרת אחמ"ש , והדרגת 9-16 צמודות למשרת ניהוליות בכירות יותר. על מנת לאייש משרות של אחראי משמרת או מנהל מעבר, יש לעמוד בקרטריונים ולזכות במיכרז. פרק הזמן המינימאלי בגין דרגה לדרגה בתוך מתח הדרגות הוא שנתיים וניתן לקצר את פרק הזמן ולשנות בהמלצת הממונה. מכל מקום , כל עליה בדרגה אינה אוטומאטית... נציבות שירות המדינה... הנה הגורם המוסמך לקבוע בהתאם לחוק שירות המדינה ( מינויים ) את תקן המשרה , מתח הדרגות הצמוד לו והמבנה האירגוני וההירארכי של כל יחידה במשרדי הממשלה. נש"מ קבעה מתוקף סמכותה כי מתח הדרגות הצמוד לבקר גבול הנו 1-5 בדירוג 519, מתח הדרגות לאחראי משמרת.. הנו 6-9 .. ומתח דרגות למשרות ניהוליות בכירות יותר הנו 9-16". תצהירו לא נסתר ועולה בקנה אחד עם חקירתו הנגדית, כמצוטט: "מופנה לנספחים 2ב' עד ד' – לעניין היתערבות הממונה על השכר ברמות שכר של בקרי הגבול, אני משיב: מדובר במסמכים רבים ואני לא יכול לבדוק אותם. עורכת הדין שלי מפנה לנספח 2 ד' לכתב ההגנה. 2ד' זה לא המחייב אבל הוא אחד המחייבים. וגם 2ה' ו- 2ו' יש גם רמות שכר וגם ב- 2ג'. מופנה לנספח 2 ד' – לטענתך לפיה זה נייר פורמאלי של רשות המדינה, אני משיב: לא רואה חותמת. יש כאן בעיה עם קצין ביקורת הגבולות שאני לא רואה אותו בבקורת גבולות. אני מכיר בקר ואחראי משמרת. קצין הבקורת היה במעברי הגבול. ואין לי כאלה שמועסקים אצלי ובעלי תואר כזה. הנספח הזה מחייב בקר ואחראי משמרת. לשאלתך לפיה נספח 2 ד' כשאת משווה אותו למעברי הגבול, הדרגות שהספח 2 ד' מדבר עליהם שונה לגמרי ממה שבפועל, ... ואם את טוענת שזה מקביל להסכם הקבוצי, לשאלתך לפיה בקר לפי 2 ד' המשכורת הראשונה שלו מקבילה ל-דרגה 4 של ההסכם הקבוצי, אני משיב: אני לא יודע ולא מכיר את הטבלה של ההסכם הקבוצי. " 'ר עמ' 23 שורות 8-18.

...

משכך שוכנענו כי יש להגביל את הזמן שעל הנתבעת לבצע תחשיבים בהתאם למפורט בקביעותינו לעיל ולבצע תשלום כפועל יוצא מכך.

במידה והנתבעת לא תעמוד בזמנים שנקבעים לצורך ביצוע התשלום, כמפורט, הרי ששוכנענו כי יש להטיל סנקציה של חיוב בפיצויי הלנה, ככל שהמדינה לא תפעל לביצוע התחשיבים במועדים שיקבעו.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה כמפורט: ניתן פסק דין הצהרתי הקובע כי על הנתבעת לבצע תחשיבים על כל הסעיפים שהתקבלו כמפורט לעיל.

ביום 3.11.2019 היתקיים דיון הוכחות שבמהלכו העידו העדים הבאים: מטעם המבקשים העיד מר סולטני ומטעם המדינה העידו גב' חג'ג ומר חנן לזימי – מנהל תחום באגף השכר והסכמי עבודה מטעם הממונה על השכר.

הצדדים פעלו על פי הוראות התקשי"ר לעניין "עבודה פרטית", לרבות ההוראות המחייבות קבלת היתר מתאים לבצוע עבודה זו, וכן על פי ההנחיות והנהלים שהוצאו באופן חד צדדי על ידי המדינה ללא ניהול משא ומתן עם נציגות העובדים ואשר נכתב בהם במפורש שמדובר ב"עבודה פרטית".

כמו כן, משהתעריפים אושרו על ידי מינהלי הלשכות ללא כללים ברורים ואחידים, ספק אם ניתן לקבוע שקיים נוהג מחייב בעיניין זה. עם זאת, נציין כי אף אם היינו קובעים שקיים נוהג מחייב בנוגע לתעריפים של החזרי הוצאות הנסיעה לא היה בכך כדי לשנות מהתוצאה אליה הגענו שלפיה המדינה רשאית ואף חייבת לקבוע קריטריונים אחידים שעל פיהם ישולמו החזרי הוצאות הנסיעה גם אם הדבר ייעשה באופן חד צדדי, כפי שיפורט בהמשך.

...

בנסיבות אלה, אנו סבורים כי המדינה רשאית לקבוע קריטריונים אחידים לתשלום החזרי הוצאות נסיעה בתיקי ההוצאה לפועל, באופן חד צדדי, לאחר שההידברות בין הצדדים נכשלה.

סוף דבר בקשת הצד נדחית.

על מנת ליתן לצדדים להיערך ליישום הכללים האחידים בנוגע לאופן חישוב החזר הוצאות הנסיעה בגין ביצוע ההליכים המבצעיים ולהחלתם בכל הלשכות, אנו מורים שהכללים ייכנסו לתוקף ביום 1.6.2020.

לקראת יום התחילה, הכריזה ההסתדרות על סיכסוך עבודה וביקשה לנהל משא ומתן מול משרד האוצר ביחס לשתי קבוצות עובדים: עובדים במסלול פנסיה צוברת חדשה הזכאים לקיצבת גישור.

הממונה על השכר אישר בקשות חריגות אלה על אף חוסר הוודאות באותה תקופה באשר לסגירת הרשות בהתאם הסכמי העקרונות המקוריים, אולם הסכמים מאוחרים יותר אשר לא גרעו מן התנאים המיטיבים אלא הוסיפו עליהם אינם חלים על המשיבים ולא ניתנה להם הבטחה כי יחולו עליהם.

עוד ציין המערער כי אין בעובדה שמדובר במספר עובדים מצומצם כדי להצדיק שינוי ההחלטה או חריגה של הממונה מהקריטריונים הראויים שקבע.

...

לאור האמור, איני מקבל את טענות המערער בסוגיה זו ואין בהן כדי להביא לקבלת הערעור על הכרעות המפרקת.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ערעור הממונה על השכר נדחה.

המערער ישלם למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 9,000 ₪, תוך 45 ימים מהיום.