חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אישור החלטת גורם בערעור על ערבות בנקאית שאינה מהותית בהצעה שניתנה במכרז

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

השופטת א' חיות: ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' פרסקי) אשר הורה על ביטול החלטה קודמת בה אישר מכר מקרקעין של המשיבה 1 (להלן: החברה) בבאר שבע למערערת בע"א 1267/16 (המשיבה 2 בע"א 1908/16 והמשיבה 4 בע"א 2271/16) (להלן: בלו סקאי) וזאת מחמת פגמים בהליך אישור המכר.
פישר סומכת ידיה על הקביעה שכונסי הנכסים פעלו בחפזון תמוה ומדגישה כי בנגוד לטענתם היא לא הסכימה לשפר את הצעתה רק לאחר שנודע לה על אישור המכר, שכן ביום 18.1.2016 ועוד לפני שנודע לה ולבנק הפועלים על ההחלטה לאישור המכר היא שיפרה את הצעתה טלפונית והייתה משוכנעת כי מדובר בחלק מהמשא ומתן.
מן האמור באגרת החוב עולה, אם כן, כי הבנקים רשאים לממש את רכוש החברה "לפי שיקול דעתו המוחלט של הבנק" ומקום בו יוחלט על מינוי כונס נכסים באפשרותו למכור את הרכוש המשועבד "לפי התנאים שימצא לנכון". פקודת החברות אינה קובעת תנאים למימוש נכסים על-ידי כונס נכסים המתמנה מכוח אגרת חוב ועל-כן לפי תנאי אגרת החוב הדרך שבה יבוצע מימוש הנכסים של החברה נתונה לשיקול דעתו של בעל התפקיד ובין הדרכים העומדות לרשותו בהקשר זה ניתן למנות מכירה פומבית (היתמחרות), מיכרז הכפוף לדיני המכרזים וכן מכירה למציע ספציפי מבלי שהתבקשו הצעות מאחרים (ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410, 427 (2001) (להלן: עניין לוי); לעמדה דומה בדין האנגלי ראו: Andrew R. Keay, McPherson’s Law of Company Liquidation, 7 (3d ed. 2013), להלן: Keay).
כך, למשל, יתערב בית המשפט בהחלטותיו של בעל התפקיד אם סטה בעל התפקיד באופן קצוני מחובתו למצות את הדרכים להשגת התמורה הראויה מהנכס שעל ממושו הופקד או אם הפר בעל התפקיד את חובות תום הלב וההגינות שהוא חב בהן כלפי הגורמים הישירים המעורבים בהליך המכר או כלפי צדדים שלישיים (עניין לוי, בעמ' 427; וולובסקי, בעמ' 224-220).
מנגד טען בנק דיסקונט כי שוורצברג, אשר תצהיר מטעמו לא הוגש והוא לא העיד, הבין מבכר כי ההצעה לשלם 390,000 ש"ח לדונם היא הצעה סופית, אך בית המשפט דחה גרסה זו ואימץ את גירסתו של בכר אשר העיד כי שוחח עם שוורצברג והבהיר לו שמכיוון שבלו סקאי לא גיבתה את הצעתה בערבות בנקאית טרם הגיעה העת להתמחרות וכן ציין כי ככל שתהיה הצעה אחרת מגובה בערבות בנקאית תהיה פישר מעוניינת לשפר את הצעתה.
אין המדובר, אם כן, במקרה בו בית המשפט המיר את שיקול דעתו בשקול דעתם של כונסי הנכסים כנטען, אלא בהחלטה לבטל את האישור שניתן ביום 14.1.2016 לעיסקת המכר עם בלו סקאי בשל פגמים מהותיים שנפלו בהליך המימוש ובהליך אישורו, כאמור.
...
הגעתי למסקנה שזה אמיתי ויש קונה בצד השני ואז הלכתי מהר והוצאתי את המכתב.
ומכל מקום, בית המשפט המחוזי לא הסתמך רק על עדותו של בכר בהקשר זה, אלא על מכלול של ראיות נוספות אשר פורטו לעיל המבססות את המסקנה שאליה הגיע.
בשל כל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחברותיי לדחות את הערעור.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כמו כן נקבע כי "ידוע למציע כי במידה וביטל אחד מהשותפים למגרש את ההישתתפות, תבוטל הצעתו של השותף/ים האחר/ים במיגרש. כן ידוע למציע כי אם אחד מהשותפים לא מעוניין לממש את הזכייה במיגרש, תבוטל הזכייה במיגרש והשותף השני לא יבוא לרמ"י בכל טענה או דרישה בעיניין ביטול הזכייה. ידוע גם למציע שאם תתבטל הזכייה במיגרש נוכח היתנהלותו של אחד השותפים רשאית רמ"י לחלט את הערבות כולה או חלקה, בכפוף לסעיף 16 לתנאי המיכרז". עוד יצוין כי המשיבים הפנו לעת"מ 13704-03-17 סארמילי ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל (6.6.17) אשר עסק אף הוא במיכרז נשוא עתירה זו, שם הועלו טענות בידי עותרים אשר צרפו להצעתם אישורי זכאות למכרזי מחיר למישתכן במקום תעודת זכאות כפי שנידרש בתנאי המיכרז, ובהמלצת בית המשפט חזרו בהם העותרים מעתירתם לאחר שהובהר להם כי לא ניתן לסטות מתנאי המיכרז.
לעמדתי , לאור אחריותם של המשיבים למצג אשר הוצג בפני העותרים 2-3 לפיו לא קיים פגם בהצעת העותר 1 , אין מקום לביטול זכייתם וזאת גם אם יקבע כי הפרשנות שיש ליתן להוראות סעיף 4.16 לתנאי המיכרז הנה כעמדת המשיבים דהיינו כי ההוראה מורה על ביטול הצעת העותרים 2-3 , בשל הפגם שנפל בהצעת העותר 1 , ובענין זה אפנה לפסק דינם של כב' המשנה לנשיאה (כתוארה אז) מ.נאור והשופט צ. זילברטל בעע"מ 5408/12 ברק 555 בע"מ נ' מגלקום תיקשורת מחשבים בע"מ סו(1) 407 (2013), שם קיבל בית המשפט העליון ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר פסל הצעה שהוגשה למכרז ושאליה צורפה ערבות בנקאית אשר לא עמדה בדרישות עדכניות של עורכי המיכרז אשר נשלחו למציעים מספר ימים לפני מועד הגשת ההצעה , וכב' השופטים נאור וזילברטל קבעו כי לא היה מקום לפסול את ההצעה,גם אם יקבע שהערבות שצורפה להצעת המציע פגומה בכך שלא התאימה לדרישות העדכניות שנקבעו במיכרז,וזאת בשל הפגמים שנפלו בדרך היתנהלותו של עורך המיכרז , במתן ההועדה על עידכון הדרישות מכתב הערבות.
סיכומו של דבר , לאור מכלול הנסיבות שפורטו לעיל , דהיינו תוקפה המלא של הצעת העותרים 2-3 באופן שהשארת זכייתם בתוקף אינה פוגעת בעקרון השויון , תום לבם של העותרים 2-3 והיעדר כל פגם בהתנהלותם, הספק בפרשנות ההוראה עליה מבססים המשיבים את טיעוניהם ,ואחריות המשיבים לתקלה שאירעה , אני סבור כי החלטת המשיב 1 לפסול גם את הצעת העותרים 2-3 הנה "בלתי צודקת בעליל" באופן המצדיק את היתערבות בית המשפט בדרך של ביטול ההחלטה וכפי שנקבע: "על היתערבות בהחלטותיה של ועדת המכרזים חל הכלל שלפיו בית-המשפט הבוחן החלטה מינהלית אינו ניכנס בנעלי הרשות ואינו קובע מהי ההחלטה שהוא היה מקבל בנסיבות האמורות, אלא הוא בוחן אם החלטת הרשות נתקבלה כדין ומשיקולים עינייניים, ואם מצויה היא במתחם הסבירות. בעינייני מכרזים אף נקבע כי גם כאשר פגם שנפל בהחלטת ועדת המכרזים הוא פגם מהותי, הנובע מטעות בתום-לב, ואין הוא גורם להפרת השויון או לפגיעה בעיקרון ההגינות, הרי שבית-המשפט לא ימהר להתערב בשקול-דעת ועדת המכרזים כל עוד החלטתה אינה שרירותית או בלתי צודקת בעליל"(דגש שלי ש.מ.) ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי פ"ד נז(1) 883,895 (2005) פסילת הצעת העותר 1 שונים הם פני הדברים ביחס לעותר 1.
בכל מקרה, לאחר שהערעור שהגיש העותר 1 למשיב 2 נדחה , ולא הוגשה עתירה מינהלית על ידי העותר 1 כנגד דחיית העירעור, אין מחלוקת על כך שבפועל העותר 1 לא היה זכאי לבקש להיכלל בקבוצת "בני מקום חסרי הדיור" ,וזאת נוכח אי עמידתו בקריטריונים של המשיב 2 אשר היו רלוואנטיים למועד הגשת ההצעה והוראת המיכרז לפיה "חסר דיור" הנו רק מי שמחזיק בתעודת זכאות של "חסר דיור" ,"על פי הקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון" ,וממילא נפל פגם בהצעתו בכך שבקש ונכלל בפועל בקטגוריה של "חסר דיור" מבלי שהיה זכאי לכך,והשאלה הנשאלת היא האם מדובר בפגם מהותי המצדיק את פסילתה הגורפת של ההצעה או שמא מדובר בפגם טכני הניתן לתיקון.
...
לחלופין מבקש העותר 1 , כי באם בסיכומו של דבר תשלל ממנו תעודת הזכאות שהוצאה על ידי המשיב 2 , ותבוטל זכייתו יושבו לידיו דמי הפיתוח ששולמו על ידו עבור המגרש.
כמו כן אני מורה על קבלת עתירת המשיבים 2-3 בעת"מ 33186-09-17 , ובהתאם אני מורה כדלקמן: 45.1.
אני קובע כי הצעת העותרים 2-3 עומדת בתוקפה ואולם העותרים 2-3 אינם רשאים להציב תנאים באשר לדרך קביעת השותף או זהות השותף עימו הם יחתמו הסכם פיתוח ביחס למגרש עם המשיב 1, והמשיב 1 יהיה רשאי לפעול על פי שיקול דעתו בכדי לקבוע את הדרך בה ייבחר מי אשר יזכה להיות שותפם של העותרים 2-3 במגרש.
45.2 לכשעצמי אני סבור כי הדרך הנכונה במקרה זה היא לפנות לכל המציעים "בני מקום בעלי הדיור" שהשתתפו במכרז ואשר נותרו ברשימת המתנה וליתן להם אפשרות להצטרף לזכיית העותרים 2-3 וככל שיהיו מספר מעוניינים תיערך הגרלה ביניהם ואולם בעניין זה אינני מוצא לנכון ליתן הוראות מחייבות למשיבים, והללו יפעלו כאמור על פי שיקול דעתם.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרקע והמחלוקות עתירה שחזרה אלי בגילגול נוסף לאחר שניתן על ידי פסק דין קודם ביום 23/3/17 בעת"מ 31486-02-17 ועת"מ 30834-02-17 (להלן: "פסק הדין הקודם"), כאשר בעירעור על פסק דין הקודם בבית המשפט העליון ניתן ביום 28/9/17 פסק דין שבו הסכימו הצדדים על מחיקת הערעורים על פסק דיני הקודם מאחר שתקופת מיכרז המסגרת חלפה והערעורים הפכו תאורטיים בלא שהנ"ל יקים מעשה בית דין בסוגיית הסמכות.
כך גם נטען שחילוט הערבויות הבנקאיות נעשה כדין לאחר שימוע וכצעד סביר ומתבקש ההולם את הדין ותנאי המיכרז ומדובר בהחלטה סבירה ומידתית שאין מקום להתערב בה. דיון והכרעה ראשית, יש להדגיש כי העתירות עוסקות למעשה בשאלת הסמכות בלבד, כשאלה משפטית ולא בהחלטה המהותית של משכ"ל שקבעה שנעשה תאום אסור בין העותרות בשלב של נוהל הצעת המחיר שהוגשו למספר רשויות מקומיות.
הזכיינים התחייבו לעמוד בכללים אלו ומכוחם הם רשאים להישתתף בנוהל הצעת המחיר בלא להפר את כללי המשחק (שאחרת לא היו זוכים מלכתחילה במיכרז), כשהציפיה של משתתפי המיכרז הנה שכלליו יישמרו, כולל תחרות הוגנת ותום לב גם במסגרת נוהלי הצעת המחיר ומי שיפר את הכללים ייצא מהמשחק וזאת ע"י הגורם הראוי שהנו לטעמי עורך המיכרז ולא כל רשות ורשות מקומית היכולה כמובן אף היא להחליט זאת לגבי נוהל הצעת המחיר הספציפי שבו היא עוסקת.
זאת, בין היתר, לאור האמור בתקנה 16ב לתקנות חובת המכרזים תשנ"ג (1993) (להלן: "תקנות חובת המכרזים") שוועדת המכרזים תהיה רשאית להורות על חילוט ערבות מיכרז של מציע, כולה או חלקה, לאחר שנתנה לו היזדמנות להשמיע את טענותיו כאחת מהחלופות של תקנה 16ב(ב) לתקנות חובת המכרזים, כמו עקב מסירת מידע מטעה או מידע מהותי בלתי מדוייק או תכסיסנות או חוסר נקיון כפיים או אי פעולה לפי ההוראות הקבועות במיכרז וכעולה מעע"מ 7201/11 רחמני ד.א עבודות עפר בע"מ נ' רשות שדות התעופה (7/1/14) (להלן: "פס"ד רחמני").
...
אני סבור שבמקרה דנן חילוט הערבויות הבנקאיות ובמלואן (100,000 ₪) הינה החלטה סבירה, מידתית וראויה בהתחשב בנסיבות הקונקרטיות בתנאי המכרז ובדין.
התוצאה לאור כל האמור אני דוחה את שתי העתירות.
אני מחייב את כל אחת מהעותרות לשלם למשכ"ל הוצאות משפט בסך 50,000 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מעבר לכך נטען כי המשתתפים במיכרז נדרשו לצרף להצעתם אישור בדבר איתנות פינאנסית, ואישור כאמור הוגש על ידי גינות יסמין, כך שלא ניתן לומר כי מטרתה של הערבות הבנקאית הייתה לבחון את איתנותם הפינאנסית של המשתתפים במיכרז.
יצוין כי לא הייתה בהחלטתה של ועדת המכרזים היתייחסות מפורשת לשאלה האם עמדה גינות יסמין בתנאי הסף של המיכרז בעיניין הגשת ערבות בנקאית, ויש להצטער על כך. בעיניין זה דעתי היא כי אכן נפל פגם בערבות הבנקאית.
בסעיף 2 רישה לתנאי הסף במיכרז נקבע באופן מפורש כי המשתתפים במיכרז נדרשים לעמוד בתנאים הסף שפורטו בהמשך הסעיף (וביניהם הגשת ערבות בנקאית כאמור בסעיף 2.4) – "בעצמם, ולא באמצעות צד ג'". פרשנות סבירה והגיונית של דרישה זו היא עמידת המציע במיכרז בתנאים באופן עצמאי מבלי להעזר בסיועו של גורם אחר.
צוין באופן מפורש כי הנפקת הערבות הבנקאית ללא סיועה של ג. מסעוד כרוכה הייתה בתהליך מסורבל אשר עלול היה להימשך זמן לא מבוטל, וכי גינות יסמין חששה שמא במקרה כזה לא תעמוד בסד הזמנים שנקבע במיכרז להנפקת ערבות בנקאית.
בעיניין איי.אף.אן. נדון מקרה שבו פסלה ועדת המכרזים את הצעתה של המערערת על הסף מהטעם שכתב הערבות ניתן לבקשתו של תאגיד אחר.
בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר בפגם מהותי בערבות הבנקאית, וכי מסיבה זו הצעת המציע אינה עומדת בתנאי הסף במיכרז.
...
ואולם, סבור אני כי לא יהיה זה צודק לקבוע שחלוף הזמן, שבחלקו נובע מההליכים המשפטיים שננקטו עד היום ובחלקו רובץ לפתחן של המשיבות 2-1, יקבע את התוצאה.
בנסיבות אלה סבור אני כי יש להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים, הגם שסעד זה לא התבקש באופן מפורש בכתב העתירה (אם כי ניתן לראותו בגדר הבקשה החלופית ל"כל סעד מתאים").
סוף דבר העתירה מתקבלת.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט ע' גרוסקופף: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד השופטת שרה דברת) בעת"מ 36875-09-17 מיום 7.12.2017 במסגרתו נדחתה עתירתה של מטיילי ירון בר בע"מ נגד זכייתה של מסיעי שקמים בע"מ במיכרז פומבי 12/2017 שפירסמה מועצה אזורית יואב למתן שירותי הסעות.
ביום 8.8.2017 היתכנסה ועדת המכרזים כאשר בפניה חוות דעת משפטית לפיה הערבויות הבנקאיות שהוגשו למכרז הן תקינות (להלן: "חוות הדעת המשפטית") וחוות דעת מקצועית של מנהל מחלקת התחבורה במועצה, מר שלום כץ, אשר כוללת סקירה של ההצעות במיכרז והמלצות ביחס לזוכים בו (להלן: "חוות הדעת המקצועית").
הפסיקה הבחינה בין "פגם טכני" לבין "פגם מהותי": כאשר מדובר בפגם טכני שנעשה בתום לב בדרך כלל הפגם לא יביא לפסילת ההצעה, ולעומת זאת כאשר מדובר בפגם מהותי הגורם להפרת עיקרון השויון בין המתחרים או לפגיעה בעיקרון ההגינות כי אז יש לפסול את ההצעה, אפילו אם הדבר נעשה בתום לב (בג"ץ 504/82‏ ‏כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ''ד לז(1) 651, 656-655 (1983).
אי עמידה בדרישות המיכרז לעניין היכולת להעמיד את כלי הרכב הדרושים המערערת טענה כי הזוכה הגישה הצעה לכ-100 מסלולים כאשר צרפה אישורים נדרשים רק ל-16 כלי רכב, וכי בכך אין די כדי לבצע את ההסעות הנ"ל. לעמדת המערערת הצעת הזוכה אינה עומדת בתנאי סף של המיכרז, המחייב הצגת כלי רכב בכמות התואמת את מספר המסלולים להם הגישה את הצעתה, זאת במיוחד כאשר בהצעת הזוכה ישנם מסלולים חופפים מבחינת שעות ביצועם העולים על מספר כלי הרכב שלגביהם ניתנו האישורים.
ויובהר, נקודת המוצא להכרעה בעירעור זה היא כי בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתה המקצועי של ועדת המכרזים בשקול דעתו שלו ורק סטייה מהותית מעקרונות יסוד של ניהול מיכרז תקין תצדיק היתערבות שיפוטית בהחלטת הועדה ([עע"מ 5408/12]ברק 555 בע"מ נ' מגלקום תיקשורת מחשבים בע"מ, פסקה 18 (14.2.2013); עע"מ 9023/14 פנינת י.ב.א בע"מ נ' משרד האוצר - החשב הכללי מנהל נכסי הדיור הממשלתי, פסקה 8 (27.7.2015); עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות, פסקה 26 לפסק דינו של השופט עוזי פוגלמן והאסמכתאות המובאות שם (28.2.2011)).
...
מהטעמים שיפורטו להלן, אציע לחבריי לדחות את הערעור, ולאשר את פסק דינו של בית משפט קמא.
עמדה זו מקובלת עליי, הן לאור טיב השינויים, והן בשים לב לכך שבטופסי המכרז נכללה הוראה מפורשת המתייחסת למצב בו הזוכה לא עומד בהתחייבותו לעניין ביצוע הביטוחים, כולם או מקצתם, אשר קובעת כי במקרה כזה תעמוד למועצה האפשרות לבצעם במקומו, תוך ניכוי עלות הביטוח בצירוף תקורה של 15% מכל סכום לו זכאי הזוכה (סעיף 5.8 לחוזה המכרז).
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אמליץ לחבריי לדחות את הערעור ולהשאיר את החלטת בית משפט קמא על כנה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו