אישור הזמנת עד חדש בערעור

המערערת, המציגה עצמה כחברה המיתמחה בפתוח, ייצור ושיווק פיתרונות הדבקה, חפוי, איטום ובידוד, חומרי שקום לבטון ועוד, טענה כי מוצריה ממותגים תחת "BG", והם מוכרים וידועים היטב בישראל ובעולם בתחום מוצרי הבניה ומוצרי הגמר לתעשייה, ונהנים ממוניטין גבוה בתחום זה. נטען כי סימני מסחר של המערערת, המתנגדת, רשומים מאז 2015 והם סימנים מוכרים היטב, כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 ("הפקודה").

בין סוגי ההחלטות עליהן לא תנתן רשות ערעור, מצוין בסעיף 1(5) לצוו בתי המשפט: "החלטה בעיניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של היתנגדות בעיניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעיניין בקשה לעדות מוקדמת;" בהתייחסו להחרגה שבסיפא סעיף 1(5) הנ"ל ציין כב' השופט דנציגר: "... החרגה זו אינה מקרית, שכן החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה יכולה במקרים מסוימים להוביל להתנהלות מיותרת של ההליך או להתנהלותו בדרך שגויה באופן שמצריך בחינה ערעורית מיידית חלף הגשת ערעור בסוף ההליך. לכן, במקרים המתאימים, יכולה בקשת רשות ערעור על החלטה שלא להתיר זימון עד או הגשת ראיה להיות מוצדקת, וזאת כדי למנוע ניהול הליך מיותר שיביא בסופו של דבר לפגיעה בצדדים וביעילות הדיון." רע"א 4010/13 "ניצנים" קבוצה ארץ ישראלית א' של הנוער הציוני קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' קבוצת אפאל בע"מ (26.6.2013), סע' 7.

...

בכך נעתר הרשם לבקשה שהוגשה מטעם המשיבה.

לאחר עיון בבקשה ובתשובה, ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018 ("תקנות סדר הדין האזרחי 2018"), החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

במקרה שלפנינו לא מצא לנכון הרשם להיעתר לבקשה לפי תקנה 41 משסבר כי המערערת לא הסבירה מדוע לא הוגשה הראיה מלכתחילה.

סוף דבר – הערעור מתקבל במובן זה שחוות הדעת תישאר בתיק וההוצאות מבוטלות.

] בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג) בת"א 12196-09-17 מיום 20.7.2022, במסגרתה נדחתה בקשתם של המבקשים להעיד עד נוסף לאחר שהסתיים שלב ההוכחות, ולאחר שבית משפט קמא כבר נעתר לבקשה קודמת מטעמם להעיד עד לאחר תום שלב ההוכחות.

אשר לעיתוי המאוחר של הבקשה, המבקשים הסבירו כי בסוף חודש יוני 2022 קיבלו דואר אלקטרוני ממכרה של זימבלי שהסכימה לקשר בינו לבין המבקשים, וכי עד אז "לא הייתה כל אפשרות לדעת מי הוא וכיצד לפנות אליו". המשיבים היתנגדו לבקשה בטענה שהתנהלות המבקשים, אשר חוזרים ומבקשים לזמן עדים חדשים לאחר סיום פרשת התביעה, אינה ראויה וכרוכה בפגיעה באינטרסים דיוניים של ההגנה וביעילות ההליך.

קביעה זו נסמכה, בין היתר, על כך שזימבלי לא נחקר במישטרה, גם לא לאחר שהמבקשים עתרו לבג"ץ בבקשה למצות את חקירת המקרה, לרבות בדרך של זימון עדים נוספים (ראו בג"ץ 3469/18 NEWMAN נ' היועץ המשפטי לממשלה (31.10.2019)).

...

] בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג) בת"א 12196-09-17 מיום 20.7.2022, במסגרתה נדחתה בקשתם של המבקשים להעיד עד נוסף לאחר שהסתיים שלב ההוכחות, ולאחר שבית משפט קמא כבר נעתר לבקשה קודמת מטעמם להעיד עד לאחר תום שלב ההוכחות.

בנסיבות העניין, שיקולים אלה אכן מובילים למסקנה שאין להתיר את שמיעת העדות, ומכאן שלא נפל כל דופי בהחלטת בית המשפט המחוזי.

מסקנה זו נאמנה עליי, בייחוד בהתחשב בכך שהטענה העובדתית בדבר בקשת המנוח להפסיק את הטיול – זו שלשיטת המבקשים מצדיקה את שמיעת העדות – נדונה גם במסגרת עדויות אחרות (ראו למשל בעמודים 72-71, 91-90, ו-345 לפרוטוקול).

על יסוד האמור לעיל, הבקשה נדחית.

אשר לטענה בדבר אי-מתן היתר לזימון עדי הגנה, אציין תחילה כי היא הוצגה באופן מטעה כאילו בית המשפט "לא נעתר לזימון של אף עד מטעם המערערת". בפועל, המערערת ביקשה לזמן שמונה עדים מטעמה, מתוכם קיבלה רשות לזמן ארבעה (ההורים, הבוחן המשטרתי, והחוקר הפרטי מטעמה; ואין חשיבות לכך שחלקם זומנו גם מטעם צדדים נוספים), ולגבי ארבעת האחרים (אחיו הקטין של המשיב, העובדת הסוציאלית שטיפלה באח, השכנה גברת א', ובנה שעל פי הטענה היה עד לתאונה), בית המשפט החליט שלא להעתר לבקשה לזמנם באותו שלב, וקבע כי "החלטה אם לזמן עדים אלה ובאלה תנאים תנתן לאחר שמיעת העדויות האחרות" (החלטה מיום 14.5.2021).

המערערת לא הגישה בקשה נוספת לזמן את ארבעת העדים לאחר שמיעת העדויות והסיכומים, ולא עוררה את העניין מחדש.

...

בנוסף, נקבע כי ניתן היה להגיע למסקנה שהאם נהגה ברכב גם בהתבסס על החזקה כי בעל הרכב הוא שנהג בו. לטענת המערערת, בית משפט קמא לא התיר לה לזמן עדים מטעמה ובכך מנע ממנה להוכיח את טענתה כי אחיו של המשיב נהג ברכב.

לכן, באיזון בין הרלוונטיות של העדות והתועלת שניתן להפיק ממנה לגילוי האמת לבין מצבו הנפשי הרגיש ביותר של האח – אני סבור שבית המשפט הגיע למסקנה ראויה.

ברם, באותו עניין הגיע בית משפט זה (השופט זילברטל) למסקנה כי סכום הפיצוי שנפסק בראש הנזק של עזרת הזולת הוא על הצד הנמוך, ועל אף שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון דא, העלה את הפיצוי באופן משמעותי בשיעור של 50%, כך שעבור כל חודש לאחר הגעת התאומים לגיל חמש, הועמד סכום הפיצוי על 7,500 ₪ עבור כל תאום (ולשניהם ביחד – 15,000 ₪).

סוף דבר: הערעור, על שני ראשיו, נדחה.

ביטון הגיש בחודש ינואר 2022 בקשה לזימון עדים ובקש בין היתר לזמן עד מטעם חברת הוט על מנת שיוכל לפרט "מהם הפרטים המזהים של מי שהחזיק בכתובת ה- IP האמורה, ובאמצעות מידע זה, יוכיח המבקש כי מי שעומדים מאחורי יצירת הפרופיל "אלברט גבאי" הם המשיבים.

לאחר עיון בטענות המבקש מצאתי לנכון שלא לתת רשות ערעור על ההחלטה מיום 3.10.2022: א) במערכת היחסים הנבחנת בתביעה קמא בין התובע – המבקש ובין המשיבים – הנתבעים אינני סבורה כי יש בהחלטה "...כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" כמשמעותו בסעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 וזאת ככל שתתאפשר השגה ערעורית על ההחלטה רק במסגרת ערעור על פסק הדין.

המנגנון לא בוטל בתקנות החדשות ותקנה 59 (ב) מאפשרת לבית משפט לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענת חיסיון העולה בפניו.

...

בית משפט העליון קבע כי בהעדר הסדר חקיקתי, אין לאפשר חשיפת זהותו של הגולש.

באשר לטענת המבקש ולפיה מכוח תיקון 5 לחוק זכויות יוצרים יש להיעתר לבקשתו: נקבע כי בית המשפט המחוזי הוא המוסמך לדון בבקשה לחשיפת זהותו של מפר זכויות היוצרים (סעיף 60 א' לחוק – הגדרת "בית משפט") ולא בית משפט השלום.

בית משפט נעתר לבקשת המבקש ודאג לכך שחב' הוט תמציא את פירטי המשתמש הרשום בכתובת ה- IP הרלבנטית.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, אינני נותנת רשות ערעור על החלטת הביניים.

ביום 20/2/23 הגישה מעיינות בקשה להתיר זימון עדי הזמה והגשת ראיות מפריכות.

מר אוחנה אף נישאל בעמ' 5 לפרוטוקול, שורות 18-21: "ש: אני אומר לך שבמעמד עסקת הניכיון עם הנתבעת ידעתם שפאהד במצוקה כלכלית ובאמצעות העיסקאות האלה רציתם לשמוע על זכויותיכם. במקום שהוא יוותר חייב על החוב של חיפה, שישלם לכם את הכספים בעיסקה החדשה ויש לכם את השקים של מעיינות. בספטמבר 2019 ערכת עסקת ניכיון איתו למרות שידעתם שהיא במצוקה כלכלית. " והוא השיב: "ת: זה לא נכון." עוד העיד מר אוחנה בעמ' 6, שורות 5-13, וכן בעמ' 9 לפרוטוקול, שורות 12-16: "... שנית מעיינות נצרת שילמו שקים הרבה בסכומים גבוהים קודם לכן. היו לאורך השנים עיסקאות קודמות ששולמו, גם מעיינות נצרת נראתה חברה לגיטימית ועובדת על פי מאגרי המידע ולא היתה סיבה להניח שהעסקאות האלה אין מאחוריהם עיסקאות אמיתיות, לאור ההיסטוריה והניסיון." לאור עדותו האמורה של מר אוחנה, אשר מצאתיה מהימנה כאמור, טענת מעיינות לחוסר תום לב או לעצימת עיניים מצד אופל - נדחות.

לעניין זה השוו ואבחנו ע"א (מרכז) 3649-02-22 רזיאל אלישיב נ' שמואל איזנקוט (9/8/22), ס' 54-55: "שאלת קיומה של שיחה בין המשיב לבין המערער טרם ביצוע עסקת הניכיון חשובה מאוד לענייננו, שכן היא העומדת ביסוד הקביעה ביחס לתום ליבו של המשיב. יוזכר, כי ביצוע שיחה כזו הוא אף מצופה בנסיבות העניין, שבהן התעורר חשד בליבו של המשיב ביחס לשיקים, או למצער, צריך היה להתעורר חשד. תום לב, הן אובייקטיבי והן סובייקטיבי, לא הוכח.

...

אני יודע עובדתית שזה לא. אני מחליט בתאום עם הלקוח לאן שייך הכסף.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, דין ההתנגדויות - להידחות ודין שתי התביעות - להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪.