אישור הגשת תביעה ייצוגית נגד חברת שטראוס

רקע ביום 18.4.19 הגישה המבקשת, צרכנית מן השורה, תובענה ייצוגית (להלן: "התובענה") כנגד שתי חברות: חב' שטראוס פריטו ליי בע"מ (להלן: "שטראוס פריטו") וחברת ויטה פרי הגליל (החדשה) בע"מ (לעיל ולהלן: "משיבה 2" או "ויטה". שתי המשיבות יכונו יחד: "המשיבות").

היינו, בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן. לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

...

ההיפך הוא הנכון – על פני הדברים, נוכח שינוי הכיתוב על גבי אריזת המוצרים, כאמור, והסדרת כלל הטענות בבקשת האישור ביחס למשיבה 2, מצטייר כי בקשת ההסתלקות הינה במקומה, ואין עוד מקום לניהול הליך זה. מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשים אחרים חלף המבקשת, ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר הריני מאשרת את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור נגד משיבה 2 ומורה על מחיקת בקשת האישור נגד משיבה 2.

התביעה האישית שהגישה המבקשת נגד משיבה 2 - נדחית.

עניינה של התובענה המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד חברת שטראוס מים בע"מ (להלן – המשיבה).

...

עוד הוסכם כי בתוך 60 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה, תשלם המשיבה למבקש ולבאי כוחו סך כולל של 225,000 ₪ בתוספת מע"מ כנגד חשבוניות מס, כמקדמה על חשבון הגמול ושכר הטרחה.

בהתאם, ההסכמה בדבר אופן חישוב שיעור הגמול ושכר הטרחה מקובלת עליי והיא מאושרת.

יוטעם כי תשלום הגמול ושכר הטרחה נפסק בנוסף להטבה הכספית הניתנת לחברי הקבוצה, ואין בו כדי לגרוע מהטבה זו. סוף דבר לאור כל האמור אני מאשרת את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה. על מנת לוודא שהסדר הפשרה יוצא מהכוח אל הפועל, חלק מתשלום הגמול ושכר הטרחה מותנה בביצוע הסדר הפשרה בפועל.

ביום 19.3.18 הוגשה הבקשה המאוחדת לאישור התובענה כייצוגית כנגד חברת בקרנה (אשר כונתה בבקשה "בית המטבחיים חיפה").

הבקשה לתיקון התובענה ובקשת האישור בבקשה לצרוף נתבעים (אשר במהותה הנה בקשה לתיקון בקשת האישור וכתב התביעה) אשר הוגשה ביום 16.9.18, עתרו המבקשים לצרף את חברת ח.ש. שנוע (המשיבה 4), ואת מנהליה חברת א.ד.י שיווק (משיבה 5) וחברת סחר י.ש.י (משיבה 6), וכן את מר יהודה שטראוס (משיב 7) שהנו בעלים במשותף עם שמואל שטראוס בחברת י.ש.י בקר, כנתבעים נוספים בתביעה.

...

אני סבורה גם כן, בדומה לפסקי דין אלו, כי אין מניעה לדון במסגרת תובענה ייצוגית בעילות של הטלת אחריות אישית על אורגן בתאגיד וכן בעילה של הרמת מסך, ולפיכך אין בנימוק זה משום טעם ראוי שלא לצרף המשיבה 4, כמו בעליה המשיבות 5 ו-6 וכן את המשיב 7, לתביעה שבנדון.

סוף דבר הבקשה לסילוק התובענה ובקשת האישור על הסף - נדחית.

אני נעתרת לבקשה להוספת נתבעים ולתיקון בקשת האישור כמבוקש בבקשה ובהתאם לבקשת האישור המתוקנת אשר צורפה כנספח 7 לבקשה מיום 16.9.18.

ביום 3.7.2012 הגיש התובע, מר יורם גלוזברג (להלן: "התובע") בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית כנגד הנתבעת, חברת שטראוס גרופ בע"מ (להלן: "הנתבעת").

...

נוכח המפורט לעיל, נראה לי, כי הסדר הפשרה שאישורו מבוקש הינו הסדר ראוי, הוגן וסביר בנסיבות העניין, ושוכנעתי כי סיום ההליך בהסדר פשרה זה הינו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

באשר לשיעור הגמול לתובע ושכר הטרחה לבא כוחו: לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה, את המלצת הצדדים בעניין, ואת הערת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה, סבורני שניתן לומר כי סכומים אלה הינם על הצד הגבוה.

הנתבעת תשלם לתובע גמול בסכום כולל של 45,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד לבא כוחו בסכום של 90,000 בצירוף מע"מ, וזאת בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק דין זה, בכפוף לתנאים שצוינו בסעיף 11 של הבקשה לאישור הסדר פשרה (פיסקה 4.8 של הסדר הפשרה).

המשיבה הגישה תגובה מפורטת לבקשת האישור, במסגרתה נטען: נוכח היות המשיבה שחקן מִשני בשוק משקאות השוקו (כאשר חברת יטבתה מקבוצת שטראוס גרופ חולשת על כשני שלישים משוק זה, טרה מחזיקה בנתח שוק של 2-3%, ונתח השוק של מחלבות רמת הגולן זניח), צריכת משקאות השוקו שלה גם בתכולות שאינן מצוינות בתקן, מעידה כי שיווקם מביאה לצרכנים תועלת, בכך שהיא משפרת את מיגוון המוצרים העומד בפניהם.

בסוגיה זו כתב כב' הנשיא א. גרוניס ברע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ, בפסקה 17 (26.4.2010) [להלן: "עניין קו מחשבה"]: "האפשרות לתקוף תקנות על דרך תקיפה עקיפה במסגרת תובענה ייצוגית עלתה בעיניין עיזבון גת (הכוונה לרע"א 6567/97 בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' עזבון המנוח אליהו גת ז"ל, פ"ד נב(2) 713 (1998) – י.ג.). שם נאמר, כי "גם אם נסבור כי ניתן לתקוף את התקנות בתקיפה העקיפה בדרך של תובענה ייצוגית המוגשת נגד בזק, תהיה מסקנתי כי לא היה מקום לאשר את הגשת התובענה הייצוגית בעניינינו" (עמ' 717; כן ראו, ע"א 3613/97 אזוב נ' עריית ירושלים, פ"ד נו(2) 787, 806­807 (2002)).

...

אשר על כן, דין בקשת האישור להידחות, וכך אני מחליט.

הואיל ומחד גיסא הגעתי למסקנה, כי המשיבה הפרה את הוראות תקן ישראלי 1118(2), שהיה תקן רשמי ומחייב עד ליום 14.5.2014, ומאידך גיסא הגעתי למסקנה, כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח כי נגרם לה לכאורה נזק, סבורני, כי ראוי הוא שלא יינתן צו להוצאות בגין הליך זה, וכך אני מחליט.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: נוכח המפורט לעיל – אני דוחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה המבקשת.