אישור בקשת חברת הביטוח איילון להעברת מקום הדיון

בתשובה שהוגשה ע"י המבקשת ביום 4.11.19 צורפו העתקי המסמכים ובכללן הצעות הביטוח והפוליסות הרלבנטיות, מהן עולה כי עסקינן בקופת גמל ובפוליסת "תגמולים לעצמאי". בהחלטתו מיום 4.11.19 קבע בית משפט קמא כי הפוליסה שלפניו היא פוליסה פרטית שאינה קשורה ליחסי עבודה לפיכך אין מקום להעביר הדיון לבית הדין לעבודה.

סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה שכותרתו היא "סמכות בית-דין איזורי" מורה כך: "לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון... תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקיצבה הנובעת מיחסי עבודה" קופת גמל הוגדרה בסע' 1 לחוק הגנת שכר - "קופת גמל" - קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעסיק והעובד או המעסיק בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעסיק שניתנה להם הסכמת קופת הגמל, וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קבוצי או צו הרחבה, או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963"(הדגשה שלי - צ.ו)

בעיניין דבע נו/10-6 - איילון חברה לביטוח נ' ערן אנוך, (1997) הבהיר בית הדין הארצי לעבודה כי – " המונח "קופת גמל", על-פי הגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, כולל קופות פנסיה הפועלות על בסיס הדדי, ולצדן בטוחי גמלה על בסיס אינדיוידואלי ("ביטוח מנהלים")"

...

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 63939-12-16 בלום ואח' נ' מדינת ישראל ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מרב בן-ארי תובעים 1. נועם בלום 2. צבר ישראלי בע"מ נתבעת: צדדים שלישיים: צדדים רביעיים: מדינת ישראל 1.עריית דימונה 2. מעיינות הדרום בע"מ 3. חברת קולחי דימונה בע"מ 4. שמעון אהרוניאן 1. מדינת ישראל- הרשות הממשלתית למים ולביוב 2.קולחי דימונה בע"מ 3. שמעון אהרוניאן 4. איילון חברה לביטוח בע"מ החלטה

רשות המים אישרה את הבקשה ואולם בפועל, אהרוניאן לא ביצע את מלוא העבודות, ובכל זאת קיבל תשלום, לאחר שהגיש קבלה מזויפת.

להשלמת התמונה יצוין כי החל משנת 2015 המדינה מסרה את מיפעל ההשבה לאחריות חברה אחרת, קולחי הדרום, שאינה צד להליך זה. השתלשלות ההליך: הליך זה נוהל ע"י מותב קודם, שקבע אותו לדיון הוכחות ללא הגשה מקדימה של תצהירים (יצוין שב"כ התובעים עתר להגיש חו"ד מומחים בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 13.11.19).

לאחר בקשות שונות, שלא זה המקום לפרטן, הועבר התיק לטפול מותב זה. ביום 10.3.19 ניתן ע"י המותב הקודם צו גילוי מסמכים הדדי, וביום 19.6.19 ניתן צו גילוי ועיון נוסף.

...

בכל אמת מידה דיונית, יש לדחות את בקשת התובעים.

עסקינן בבקשה כוללנית ולא מפורשת אשר יש בה כדי להכביד שלא לצורך על המשיבים ואיני מוצאת להיעתר לה. דרישה לגילוי כה גורף, נדרש היה שתלווה בתצהיר, המבהיר לצורך מה נדרשת כל התכתבות שהוחלפה בין המשיבים 3 ו-4 לבין משרד החקלאות או רשות המים בקשר למפעל המים בין השנים 2002- 2019, מה הצורך בהמצאת חוות דעת שניתנו, ככל שניתנו בשנים אלה והמצאת כל בקשה שהגישו להקצאות מים וכל המסמכים הקשורים לכך.

סיכום: נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

כך, במקרים בהם הגיש התובע את תביעתו לבית משפט הנעדר סמכות מקומית, רשאי הנתבע להגיש בקשה לבית המשפט שאליו הוגשה התביעה להעברת מקום הדיון, וככל שטענותיו מוצדקות – יועבר הדיון (ראו: בש"א 5831/22 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, בפיסקה 5 (21.9.2022) (להלן: עניין איילון)).

אמנם, המבקשת-הנתבעת היא חברת ביטוח שלה סניפים בכל רחבי הארץ, אך למעשה הארוע נושא התביעה נעדר זיקות למחוז ירושלים: מהבקשה על נספחיה עולה כי התאונה ארעה במחוז דרום ומקום מושבם של המשיבים-התובעים אינו מחוז ירושלים.

הטעם היחיד שניתן לבחירה במקום הדיון הוא שמשרד בא כוחם של המשיבים פועל בין היתר בירושלים.

...

אני סבורה כי אין בטעם זה די בכדי להצדיק את הבחירה בבית משפט השלום בירושלים.

לנוכח האמור, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, אני מורה על העברת מקום בדיון בת"א 47560-09-22 (שלום י-ם) לבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

] המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות בסך 500 ₪.

התביעה הוגשה כנגד המבקשת – חברת ביטוח שביטחה את המשיב בעת קרות התאונה.

לגישתה, מדובר בניסיון של המשיב לבצע "forum shopping" במטרה להבטיח שמותב אחר ידון בתובענה החדשה, בין היתר בשל הפשרה שהציע בית המשפט בתובענה הראשונה ושאותה המשיב דחה.

דיון בבקשה כזו מחייב בירור של מאזן הנוחות בין הצדדים, כאשר על המבקש להעביר את מקום הדיון מוטל הנטל להוכיח כי הוא נוטה לטובתו באופן מובהק (ראו למשל: בש"א 2218/23 המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" נ' פלוני, פסקה 6 (16.4.2023) (להלן: עניין "הפול"); בש"א 5831/22 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 5 (21.9.2022) (להלן: עניין איילון); בש"א 4096/08 מדינת ישראל נ' מוחמד חנפי אבו מוסטפא, פסקה 7 (22.1.2009)).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

לנוכח האמור, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, אני מורה על העברת מקום בדיון בת"א 55739-11-22 (שלום פ"ת) לבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

המשיב ישלם למבקשת הוצאות בסך 500 ₪.

יוער כי המבקשת טוענת כי חברת שירביט אינה המבטחת שלה, כי אם "הפניקס חברה לביטוח בע"מ" (להלן: חברת הפניקס); וממילא אין בכוונתה לעשות שימוש בפוליסת הביטוח.

יחד עם זאת, גם כאשר תביעה מוגשת בהתאם לכללים אלה, רשאי הנתבע לבקש להעביר את מקום הדיון – בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט (ראו מיני רבים: בש"א 5831/22 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 5 (21.9.2022); בש"א 3161/23 עריית ירושלים נ' פלונית, פסקה 5 (14.5.2023) (להלן: עניין פלונית); בש"א 5027/23 עריית ירושלים נ' אמויאל, פסקה 6 (30.7.2023) (להלן: עניין אמויאל)).

זאת בין היתר משום שמתן אפשרות להגיש בקשות כאלה באיחור, עלול לפתוח פתח לעיכוב לא רצוי של הליכים על ידי נתבעים.

...

אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה לאור המועד בו היא הוגשה.

בנסיבות אלה ומשלא ניתן הסבר שיצדיק את העיכוב המשמעותי הזה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה להעברת מקום דיון נדחית.