מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

אישור בני זוג חד מיניים לויזה

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביתר פירוט היתייחס בית הדין לדברי המערערת, כפי שבאו מפיה בראיון שנעשה לה, ועמד על הסבריה, כי עזבה את מדינתה לצרכי פרנסה וכי נותרה בישראל בשל עבודתה ומחמת כי נהנתה מהחופש לנהל את חייה בישראל, כי אז הכירה בת זוג עימה מנהלת היא קשר אינטימי.
בית הדין עמד על העובדה, כי המערערת אישרה כי בני משפחתה מודעים לנטיותיה המיניות ולסגנון חייה וכי על אף זאת, נסעה המערערת לביקורים בארצה מבלי שטענה לפגיעה פיסית או ניסיון פגיעה בה. עוד עמד בית הדין על כי למעט הטענה כי המערערת לא תוכל לנהל את חייה בחופשיות בסרילנקה, אין המערערת מיחסת רדיפה אובייקטיבית לרשויות בארצה.
בית הדין הוסיף והתייחס לחוות דעת אשר נערכה על ידי גורם מקצועי אצל המשיב (ראו חוו"ד מיום 7.8.2019 – נספח 5 לתגובת המשיבים), ממנה עולה כי על אף שהחוק בסרילנקה אוסר על קשר חד מיני לא ידוע על העמדה לדין בשל כך בשנים האחרונות ואין סיכון לרדיפה מדינתית.
כמו כן, עולה מחוות הדעת כי מדינת סרי לנקה אימצה המלצות ארגונים בנלאומיים להגנה על הקהילה הלהט"ב מפני אפליה ואף גובשה תכנית פעולה ארצית לטפול באלימות מינית מגדרית, הגם שיתכנו הטרדות של בני הקהילה על ידי גורמים שאינם גורמים ממשלתיים, שאינן עולות כדי פגיעה חמורה או רדיפה המצדיקה הגנה על פי אמנת הפליטים.
המערערת, מפי בא כוחה חזרה וטענה, כי העיכוב בהגשת בקשת המקלט נבע מהעובדה כי שהתה בישראל על פי אשרות שהייה כמטפלת סיעודית, וכי רק משפקעה אשרת השהייה שלה ראתה לנכון למצות הליכים לבקשת מעמד כפליטה, והכל בהנתן נטיותיה המיניות.
...
ואולם, במקרה דנן, נחה דעתי כי נשקלו נסיבותיה של המערערת באופן יסודי ועל כן סבורה אני, כי בדין נדחתה בקשתה בדין על הסף, מבלי שבאה בפני טענה המלמדת על פגם מהותי בתהליך קבלת ההחלטה בעניינה.
חוות הדעת אך חיזקה וביססה את המסקנה המושכלת שהתקבלה על ידי המשיבים בסמוך לאחר הריאיון.
סוף דבר - לאור כל האמור לעיל, לא נותר לי אלא לדחות הערעור.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

כאם חד הורית המגדלת ילד לבד, ללא בן זוג, הרגישה שהיא חייבת להגן על ביתה, "אני גם גבר וגם אשה והכל, כשהוא בא לחצר בלי להזדהות ונוגע לי בחזה, היה לי דופק מאוד גבוה כי הייתי בוויכוח עם הווטרינר, אמרתי לו אל תיגע בי. לא אמרתי לו אל תיגע בי בבקשה, נכון זו היתה טעות, אמרתי לו אל תיגע בי" (עמ' 36).
בהמשך, הסבירה הנאשמת כי ראתה במעשיו של השוטר דולי תקיפה מינית ממש – "אמרתי אם אני אגיש תלונה נגד השוטר שתקף אותי מינית אפשר להגיד, הוא נגע לי בחזה. הוא יכל לפגוע בכל חלק אחר בגוף, למה בחזה דוקא? זה דבר הכי חשוב לאישה. זה לא גבר" (עמ' 39, ש' 5).
במהלך עדותה, סיפרה הנאשמת בקצרה קורות חייה – בגיל עשר יצאה הנאשמת יחד עם אמה לכיוון אוסטרליה ושהתה כפליטה באיטליה עד לקבלת ויזה.
הנאשמת טענה כי החוקרת מנעה ממנה את זכות ההיוועצות עם עורך דין ולא איפשרה לה להיתקשר לעורך דין, ואף סיפרה על כך לבאת כוחה (עמ' 37, ש' 24), אולם גובת ההודעה כלל לא נישאלה על כך ולא הועלתה כל טענה מצד ההגנה בענין זה. זאת יודגש, כאשר הנאשמת עצמה אישרה כי עוד בטרם נילקחה לתחנת המישטרה על ידי השוטר דולי, הוא איפשר לה להיתקשר לאחיה של אמה, שהנו עורך דין במקצועו, אשר ייעץ לה טלפונית להסכים למעצר.
...
לא השוטר דולי ולא גובת ההודעה (החוקרת יעל בר אור רפס) מאשרים ענין זה – ועדותם מקובלת עלי.
לאור האמור לעיל, אני קובע כי תוך כדי ויכוח עם הוטרינר, ומשניגש השוטר דולי לכיוון הנאשמת ואמר לה שעליה לפעול על פי הצו שהוצא כנגדה, תקפה את השוטר דולי, ביודעה כי מדובר בשוטר (או למצער כשהיא חושדת בקיום נסיבה זו ונמנעת מלבררה).
סוף דבר אני מרשיע את הנאשמת בעבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו, בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

על כן, לא ניתן להעתר לבקשה במקרים בהם בני הזוג, שניהם או אחד מהם, אינם בעלי רישיון לישיבת קבע בישראל או שאינם מתגוררים בה. עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לדרישת התושבות, מאמצת את גישת המחוקק כפי שבאה לידי ביטוי בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו 1996- ובחוק אימוץ ילדים, תשמ"א 1981- (להלן - "חוק הפונדקאיות" ו"חוק אימוץ ילדים" בהתאמה).
רישיון לישיבת אירעי - בתום תקופה של שנה ממועד כניסתו של בן הזוג הזר לישראל, מקום שבו בני זוג נשואים; או תקופה של שלוש שנים מקום שבו בני הזוג אינם נשואים, תונפק לבן הזוג הזר אשרת שהייה מסוג א/ 5 המעניקה מעמד של תושב אירעי בישראל (עת"ם (י-ם) 8634/08 לריסה שם טוב נ' שר הפנים ( 12.8.2009 ).
מקום שבו עסקינן בבני זוג חד מיניים - יתבצע הרישום באופן הבא: בנות זוג בני זוג האם הביולוגית אזרחית ישראלית האם הביולוגית אזרחית זרה האב הביולוגי אזרח ישראלי האב הביולוגי אזרח זר האם תרשם במירשם והקטין יוכר כאזרח ישראלי ? האב ירשם במירשם והילד יוכר כאזרח ישראלי ? נוהל הוספת פרטי אב לקטין תושב ישראל הרשום במירשם האוכלוסין (נוהל מספר 5.2.0004 תאריך עידכון 1.8.2005 ) קובע כדלקמן: הינה כי כן, בנסיבות בהן אב ישראלי מביא ילד לעולם עם אזרחית זרה, תרשם אבהותו במירשם האוכלוסין והקטין יקבל אזרחות מכוח לידה.
...
התוצאה היא אותה תוצאה.
ברוח זו, סבורני כי ככל שתוכר זכותו להורות של בן הזוג הלא-ביולוגי, לא ניתן יהיה להפלות משפחות אלטרנטיביות או יחידים, שכל רצונם הוא להביא ילד לעולם.
סוף דבר כחלק מזכותו של הפרט לכבוד נגזרת אף זכותו לאוטונומיה וחופש הרצון.

בהליך רשות ערעור מנהלי (רע"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בשנת 2019 קיבלה אשרת ב/1 נוכח זוגיותה עם המבקש, מכוח נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני זוג מאותו המין שמספרו 5.2.0009 (להלן: "הנוהל").
ביום 14.09.21 ניתנה החלטה של המשיב לפיה אושרה הארכת אשרת ב/1 לחצי שנה והנפקת תמי"ל (תעודת מעבר ישראלית לזרים – להלן: "תמי"ל") עם אשרת כניסה חד פעמית.
...
על כן, בנסיבות העניין, כאשר לא הוצגו בפני בית הדין מלוא הנתונים לצורך קבלת החלטה בבקשה למתן סעד זמני, וכאשר בית הדין לעררים הוא הערכאה המתאימה לבירור טענות הצדדים לעניין הקושי בקבלת דרכון זר וכניסה למדינת מוצאה של המבקשת, אני סבור כי יש להחזיר את העניין לדיון מחדש בפני בית הדין לעררים.
יובהר כי אינני סבור כי בהחלטת בית הדין לעררים נפל פגם כלשהו בהתייחס לנתונים שהוצגו בפניו, אך אני סבור כי התשתית העובדתית שהונחה בפניו בטרם קבלת ההחלטה שבנדון לא הייתה מלאה, ומכאן הפגם שבהליך כולו.
אשר על כן, לאור המפורט לעיל, בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה שהעניין יוחזר לבית הדין לעררים אשר יחליט בעניין הבקשה לסעד ביניים לאחר שתוצג בפניו התשתית העובדתית המלאה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בשלהי אותה שנה ביקשו בני הזוג בלישכה בתל-אביב להאריך את האשרה הראשונה בשנה.
בסמוך לחודש מאי 2015 ולאחר שט' נפרדה מבן זוגה, פנה הנאשם אל ט' על מנת לקבל ממנה מתת מיני תמורת סיועו לה, כשהוא מודע לתלות שפיתחה בו כאיש הקשר שלה ברשות, ולתקוותה כי בקשתה תאושר בסיועו.
...
אשר על כן, אני מרשיע אפוא את הנאשם בעבירה של פגיעה בפרטיות שיוחסה לו באישום השמיני.
סיכום סופו של יום אני מרשיע את הנאשם בעבירות שוחד שיוחסו לו באישומים השני, השלישי והחמישי.
כמו כן אני מרשיע אותו בעבירה של פגיעה בפרטיות שיוחסה לו באישום השמיני.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו