ההסכם למכירת הדירה ייקרא להלן: "הסכם המכר".
יצוין כי בנוסף לבקשה, עתר הנאמן למתן החלטה בבקשה אחרת שהוגשה על-ידו עוד ביום 2.6.2015 ואשר עניינה להורות כי הסתלקות החייבת מעזבון בעלה המנוח לטובת המשיב, מהוה הענקה פסולה בהתאם להוראת סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), וכן להורות כי המחאת הזכות שרשמה החייבת לטובת המשיב בטלה (להלן: "בקשה מס' 9").
ביום 26.5.2011, במסגרת דיון שהתקיים בתביעה הכספית, הצהירה באת-כוחה של החייבת כי מרשתה הנה היורשת היחידה של עזבון המנוח ומשכך הורה בית-המשפט על מחיקת עזבון המנוח מכתב התביעה.
אשר להתיישנות טען הנאמן, כי מכלול העובדות המבססות את הטענה כי מדובר בעיסקה למראית עין התברר לו "בהדרגה" רק לאחר מינויו עם מתן צו הכנוס לנכסי החייבת ביום 4.5.2015 ובסמוך למועד הגשת הבקשה דנן.
זאת, בין היתר, בשל כך שהחייבת המשיכה להתגורר בדירה במשך 30 שנה לאחר מכירתה; מהממצאים שהונחו בפני בית-המשפט עולה כי המשיב היה הרוח החיה מאחורי עסקת מכירת הדירה לחברה הזרה וכך גם בשנת 2016 עת נמכרה למר חיות, משכך יש לדחות את הטענה לפיה המשיב לא היה צד לעסקה; לא עלה בידו של המשיב להוכיח כי שילם להוריו את התמורה האמיתית בגין הדירה וכי מצבם הכלכלי באותה העת היה שפיר; הכונס הרישמי ציין כי לא שוכנע בלגיטימיות של אופן ביצוע הסכם המכר שכן מדובר בצדדים שמקום מושבם בישראל ואשר העבירו בעלות בנכס המצוי בשטחה, כך שביצוע העסקה באמצעות חברה זרה שמושבה בפנמה נעדרת כל תכלית הגיונית למעט הצורך בהסתרת הבעלות האמיתית בדירה והסכם המכר; לעניין יסוד התמורה סבר הכונס כי אין באסמכתאות שצורפו, למעט מיסמך אחד, כדי ללמד שאכן שולמו הכספים בעבור הדירה ובהקשר זה היה על המשיבים לזמן את עו"ד סבירסקי למתן עדות אודות נסיבות העברות הכספים לידיה כנטען; אשר למצבה הכלכלי של החייבת במועד ביצוע העסקה נטען כי לא ניתן להיתעלם מכך שחברת ציביאק לה הייתה ערבה נכנסה להליכי פירוק באותן שנים וכפי שעולה מחקירתו של המשיב בדיון, וכי הוא והוריו נערכו לתרחיש שבו ידרשו לשאת בחובות מכוח ערבותם.
ברם, ככל ובית-המשפט יסבור כי יש מקום לידון בבקשות במאוחד, אזי שהכונס הרישמי תומך בבקשה לפיה יש להורות על ביטול הסתלקות החייבת מזכויותיה בעזבון המנוח וזאת בהתאם להוראת סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל.
...
הסכם ההלוואה נערך בין החממה לבין חברתBHCO והחייב אינו צד להסכם, ועל כן לא ניתן להתעלם מהשלב ההכרחי של הרמת מסך ההתאגדות ו"לדלג" ישירות למסקנה כי מדובר בהענקה בטלה.
זאת ועוד, כפי שיובהר להלן, לגופו של עניין סבורני כי הקביעה הנוגעת לידיעתם של המערערים על מצבו של החייב, אשר דומה כי היא היוותה שיקול מרכזי בקשר לאותה זהות שייחס בית המשפט ל-BHCO ולחייב, אינה מעוגנת בתשתית הראייתית שהונחה בפני בית המשפט.
סוף דבר
מכלל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.