אישור בית המשפט על המחאת זכויות סמוך לכינוס נכסים

בית המשפט המחוזי בנצרת פר"ק 43633-04-17 ספארי לחי ולצומח בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:66 בפני כבוד השופט ערפאת טאהא בעיניין: ובעניין: חוק החברות, התשנ"ט-1999 פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 החוק הפקודה ובעניין: 1. ספארי לחי ולצומח בע"מ ח.פ 512461831 2. אלון וטרינאריה בע"מ ח.פ 513607440 החברות ובעניין: רו"ח יעקב זיצר ורו"ח דן לייבלר הנאמנים ובעניין: אסף קרן ת"ז 031984362 בעל השליטה ובעניין: ובעניין: כונס הנכסים הרישמי בנק מזרחי טפחות בע"מ הכנ"ר המשיב החלטה

לטענתו, סמוך לאחר מתן צו הקפאת ההליכים, הוא הודיע לנאמנים במכתב ששלח אליהם כבר ביום 17.5.2017, כי הוא אוחז כשורה בהמחאות של לקוחות החברות, וכי בכוונתו לפעול למימוש המחאות אלה ישירות מול הצדדים השלישיים שמחשבונם נמשכו ההמחאות.

על כן ובהיותו אוחז כשורה בהמחאות הוא היה זכאי לפעול לגבייתן ישירות נגד צדדי ג' שמשכו את השיקים ולא היה זקוק לאישור בית המשפט לצורך כך; השנייה, אף אם זכות הקניין נותרה בידי החברות, הרי לטובת המשיב נרשם שיעבוד קבוע ומשכון מדרגה ראשונה על מסמכים סחירים, ניירות ערך של החברה, המחאות סחירות שהחברה הפקידה בחשבון ועוד.

בתגובה לתשובה טענו הנאמנים, כי אין בסיס לטענת המשיב שלפיה, צו הקפאת ההליכים אינו חל על המחאות של צדדים שלישיים, אלא רק על הליכים נגד החברות.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

מעבר לנדרש אוסיף, כי יש לדחות את הבקשה אף מכוח השעבוד שנרשם על המחאות אלה לטובת המשיב.

בנסיבות אלה, עמדת הנאמנים שאין להכיר בתוקף השעבוד נוכח עיתוי העלאת הטענה, אינה צודקת ויש בה מידה מסוימת של חוסר תום לב. אשר על כן, הבקשה נדחית.

זאת ועוד, הנאמן בחר להיתחשב ברצונם של הנושים המממנים אשר ברובם לא הגישו תביעות חוב במסגרת הליך הפרוק בפרק הזמן הקבוע בדין, ועלולים היו למצוא עצמם מודרים מכל חלוקה צפויה של דיבידנד במסגרת הליך זה. עקרי הצעת הסדר הנושים אשר הובאה לפתחו של בית משפט זה לבקשת הנושים המממנים שיוצגו אותה עת על ידי עו"ד קומבליס ואשר אושרה ביום 26/07/19 היו כדלקמן: תשלום דיבידנד לנושים הלא מובטחים של החברה, ובכללם לנושים המממנים שלזכותם נרשמו הערות בדבר המנעות מבצוע עסקה של זכויות החברה במקרקעין, בסך של 50% ברוטו.

לאחר מאמצים אינטנסיביים נוספים שנקט הנאמן עלה בידי הצדדים להשלים את מהלך ביצוע העסקה באופן שהתקבלו לבסוף מלוא האישורים הדרושים לשם רישום זכויות החברה בחלקות על שם הרוכשת ובפועל ובסמוך להגשת בקשת הנאמן אף הושלם רישום הזכויות במקרקעין על שם הרוכשת.

כונס הנכסים עתר במסגרת בקשתו למתן הוראות על העברת מלוא הכספים שהתקבלו אצל הנאמן לקופת ההוצאה לפועל, זאת על מנת שסך של 558,500 ₪ יחולק שם מידית ואילו הסך של 941,500 ₪ תוחזק בקופת ההוצאה לפועל בהתאם להחלטות שיינתנו שם. הנאמן בתגובתו ציין כי על פניו בקשת כונס הנכסים סותרת את קביעות הסדר הנושים אשר אושר בהסכמת הנושים המובטחים עו"ד בן ששון וגב' דייזי ששון, וכן היא סותרת ביחס להעברת הסכום של 941,500 ₪ את הסכמות הביניים עם ה"ה יאמין כפי שאושרו בהחלטת בית המשפט מיום 19/06/17.

לבסוף יצוין כי באשר לדרישתו של הנושה המובטח להמחות לו את זכויות התביעה כלפי צדדים שלישיים זו הוגשה בלא כל פירוט וממילא אין מקום לבררה במסגרת בקשה זו. על מנת שניתן יהיה לידון בבקשה יאלץ הנושה המובטח להגיש דרישה מסודרת פרטנית ומלאה ולהציג פרטיה לנאמן וככל שיהיה צורך בכך תדון הבקשה גם בבית המשפט.

...

אשר לטענת הנושה המובטח עו"ד בן ששון לפיה יש לאפשר לו הגשת תביעת השבה כנגד מר ימין ויורשיו של המנוח שניידר ז"ל בגין חוב היטלי ארנונה בסך של 79,072 מקובלת עלי עמדת הנאמן כי ככל שתגובש הסכמה בין הנושה המובטח והנושים המממנים ניתן יהיה להמחות לנושה המובטח בכפוף לאמור בתגובת הנאמן את זכות התביעה של החברה כנגד מר ימין ויורשי המנוח שניידר ז"ל להשבה של חלקם היחסי בתשלום ששולם לעירייה וזאת בין כלפי הנושים המממנים ובין כלפי הנושה המובטח.

בהקשר זה מקובלת עלי גם עמדת הנאמן כי אין יסוד לדרישתו של הנושה המובטח כי הסך בגין חובות עבר בסך של 44,270 ₪ יופחת מן הדיבידנד המשולם לנושים המממנים.

סוף דבר הנני נעתרת לבקשת הנאמן לחלוקת דיבידנד במתכונתה למעט תיקון נוסח הצו שצורף לבקשה כך שזה יכלול הוראה לפיה האמור בצו אין בו כדי לפגוע בזכויות הנושים המממנים כלפי צדדים שלישיים שאינם החברה בהסדר, קופת ההסדר והנאמן, ותוך תיקון יתרת הסכום הקבוע בסעיף 7(ט) לבקשה לשם חלוקה לנושים המממנים והבלתי מובטחים בהתאם לאמור בסעיף 36 להחלטה.

ההסכם למכירת הדירה ייקרא להלן: "הסכם המכר". יצוין כי בנוסף לבקשה, עתר הנאמן למתן החלטה בבקשה אחרת שהוגשה על-ידו עוד ביום 2.6.2015 ואשר עניינה להורות כי הסתלקות החייבת מעזבון בעלה המנוח לטובת המשיב, מהוה הענקה פסולה בהתאם להוראת סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), וכן להורות כי המחאת הזכות שרשמה החייבת לטובת המשיב בטלה (להלן: "בקשה מס' 9").

ביום 26.5.2011, במסגרת דיון שהתקיים בתביעה הכספית, הצהירה באת-כוחה של החייבת כי מרשתה הנה היורשת היחידה של עזבון המנוח ומשכך הורה בית-המשפט על מחיקת עזבון המנוח מכתב התביעה.

אשר להתיישנות טען הנאמן, כי מכלול העובדות המבססות את הטענה כי מדובר בעיסקה למראית עין התברר לו "בהדרגה" רק לאחר מינויו עם מתן צו הכנוס לנכסי החייבת ביום 4.5.2015 ובסמוך למועד הגשת הבקשה דנן.

זאת, בין היתר, בשל כך שהחייבת המשיכה להתגורר בדירה במשך 30 שנה לאחר מכירתה; מהממצאים שהונחו בפני בית-המשפט עולה כי המשיב היה הרוח החיה מאחורי עסקת מכירת הדירה לחברה הזרה וכך גם בשנת 2016 עת נמכרה למר חיות, משכך יש לדחות את הטענה לפיה המשיב לא היה צד לעסקה; לא עלה בידו של המשיב להוכיח כי שילם להוריו את התמורה האמיתית בגין הדירה וכי מצבם הכלכלי באותה העת היה שפיר; הכונס הרישמי ציין כי לא שוכנע בלגיטימיות של אופן ביצוע הסכם המכר שכן מדובר בצדדים שמקום מושבם בישראל ואשר העבירו בעלות בנכס המצוי בשטחה, כך שביצוע העסקה באמצעות חברה זרה שמושבה בפנמה נעדרת כל תכלית הגיונית למעט הצורך בהסתרת הבעלות האמיתית בדירה והסכם המכר; לעניין יסוד התמורה סבר הכונס כי אין באסמכתאות שצורפו, למעט מיסמך אחד, כדי ללמד שאכן שולמו הכספים בעבור הדירה ובהקשר זה היה על המשיבים לזמן את עו"ד סבירסקי למתן עדות אודות נסיבות העברות הכספים לידיה כנטען; אשר למצבה הכלכלי של החייבת במועד ביצוע העסקה נטען כי לא ניתן להיתעלם מכך שחברת ציביאק לה הייתה ערבה נכנסה להליכי פירוק באותן שנים וכפי שעולה מחקירתו של המשיב בדיון, וכי הוא והוריו נערכו לתרחיש שבו ידרשו לשאת בחובות מכוח ערבותם.

ברם, ככל ובית-המשפט יסבור כי יש מקום לידון בבקשות במאוחד, אזי שהכונס הרישמי תומך בבקשה לפיה יש להורות על ביטול הסתלקות החייבת מזכויותיה בעזבון המנוח וזאת בהתאם להוראת סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

...

הסכם ההלוואה נערך בין החממה לבין חברתBHCO והחייב אינו צד להסכם, ועל כן לא ניתן להתעלם מהשלב ההכרחי של הרמת מסך ההתאגדות ו"לדלג" ישירות למסקנה כי מדובר בהענקה בטלה.

זאת ועוד, כפי שיובהר להלן, לגופו של עניין סבורני כי הקביעה הנוגעת לידיעתם של המערערים על מצבו של החייב, אשר דומה כי היא היוותה שיקול מרכזי בקשר לאותה זהות שייחס בית המשפט ל-BHCO ולחייב, אינה מעוגנת בתשתית הראייתית שהונחה בפני בית המשפט.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

עוד הוסכם, כי המנוח, ייכנס לנעלי הממחה בכל הקשור לתיק ההוצל"פ לרבות שני חוזים על תנאי מיום 3.11.03 שנחתמו בין חיים בריזל וכונס הנכסים, עו"ד שטרן.

היתנהלות נושה בחוסר תום לב, מחייבת פקוח של בית המשפט על המימוש וכאשר שווי הנכס עולה על גובה החוב לאותו נושה, ימונה בעל התפקיד למימושו להבטחת האנטרס של כלל הנושים.

בהמשך פסק הדין נדרש כב' השופט מינץ למשפט העברי, בעיניין הביטוי של הזכות לשעבד את נכסי חייב להבטחת פרעון הלוואה: "הכלל התלמודי הוא כי אם ניתנה ההלוואה בעל-פה, זכותו של המלווה לגבות את חובו מתוך נכסי הלווה היא אך ורק מהנכסים המצויים בידיו של הלווה. אך אם ההלוואה ניתנה בכתב – בשטר, זכותו של המלווה לגבות את חובו היא גם מתוך נכסי המקרקעין...אפשרות זו אינה צריכה להיאמר במפורש בשטר ההלוואה, ואף כאשר לא סוכם דבר על אודות שיעבוד הנכסים, נכסי המקרקעין של הלווה משועבדים לפרעון החוב (בבלי, בבא מציעא, שם) " ודייק בעיניין משמעות רישום המישכון ה "נעוצה ביציאתו של 'קול' – הפירסום בקרב הציבור אודות קיומה של ההלוואה" (שם, פסקות 9-11.

כל שטען החייב בזיקה להסכם המישכון הראשון, כי זה לא הוצג ע"י הנאמנת וכי החייב סמוך ובטוח כי המנוח, ימציאו במסגרת ההליך.

מימוש הנכס בת"ח 3 ייעשה ע"י כונס הנכסים שמונה בתיק ההוצל"פ ומוטב שעה אחת קודם, באישור ראש ההוצל"פ ובכפוף לאישור של בית משפט של פשיטת רגל.

...

לאור התוצאה בנוגע להעמדת ת"ח 2 כבטוחה במשכון שנירשם לטובת המנוח וכיום, המשיבה, נדחית הבקשה למינוי הנאמנת ככונסת נכסים על אותו הנכס.

יובהר, כי עד למימוש, תשלם המשיבה לקופת הכינוס דמי שימוש ראויים.

אני מורה על מחיקת הבקשה כנגד משיבים 5 ו-6 בהיעדר יריבות ועילת תביעה כנגדם.

בית המשפט המחוזי בירושלים חדל"ת 27514-07-22 אבוביץ נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז ירושלים ואח' בפני כבוד השופט אביגדור דורות בעיניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ה-2018 חוק חדל"פ מאיר אבוביץ ע"י ב"כ עו"ד מתן גוטמן ועו"ד ניר פרידמן המבקש ובעניין: 1. פסח (אשדוד) יזום ומסחר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יריב שי ישינובסקי ועו"ד צליל מועלם החייבת ובעניין: 2. טרונטולן נכסים בע"מ ע"י עו"ד ארז חבר הזוכה ובעניין: 3. עו"ד מירב גולן (בנאמנות) הרוכשת ובעניין: 4. עו"ד ארז חבר, כונס הנכסים הכונס ובעניין: הממונה על הליכי חדלון פרעון ושקום כלכלי ע"י עו"ד יוסף בכריה הממונה החלטה

עקרי הבקשה מאיר אבוביץ (להלן: "המבקש") עתר למתן סעדים זמניים לפי סעיפים 20-21 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), לרבות מינוי נאמן זמני לנכסי החברה, המצויים סמוך לרובע ז' בעיר אשדוד, חלקות 33-37 בגוש 182 (להלן: "המקרקעין").

בעקבות זאת, נאלצה טרונטולן לפדות את החוב המובטח מידי הבנק וביום 27.1.14 נחתם הסכם המחאת זכות, במסגרתו המחה הבנק את מלוא זכויותיו לטרונטולן.

בתגובה צוין עוד כי כונס הנכסים פעל למימוש הנכס לטובת המרבה במחיר וביום 21.3.22 נערכה היתמחרות ובסופה הוכרזה כזוכה עו"ד מירב גולן, בנאמנות לטובת אחרים, בסך של 38.4 מיליון ₪ בתוספת מע"מ. בתגובה נטען כי החברה החלה לפעול בתיק ההוצאה לפועל ונקטה בשורת פעולות שפורטו בתגובה (כמפורט בסעיף 25 לתגובה), לרבות הסכמה בהליך הבוררות מול המבקש, כי האחרון יקבל חנות, למרות שהנכס הוא מיגרש ריק שלא קיימת כל תכנית מפורטת לבנייה על המקרקעין, וזאת שנים לאחר שניתן פסק דין חלוט, שאישר הסכם פשרה, בגדריו ויתרה החברה על זכויותיה בנכס.

...

בשלב הנוכחי ולאחר שאושר המכר בסכום העולה באופן ניכר על מחיר השמאות, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה למתן סעדים זמניים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה למתן סעדים זמניים נדחית.

המבקש ישלם הוצאות ושכ"ט עו"ד לטרונטולן ולכונס הנכסים יחדיו בסכום כולל של 15,000 ₪ ולקונה ישולם על ידו סכום זהה (בסך הכל – 30,000 ₪) והכל תוך 45 ימים מהיום.