אירוע מוחי בעקבות ויכוח עם המעסיק

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 14572-05-14 22 פברואר 2017 לפני: כב' השופטת רוית צדיק נציג ציבור (עובדים) גב' אורלי מלי נציג ציבור (מעסיקים) מר ערן בסטר התובע: יצחק שחק ע"י ב"כ: עו"ד בארי קפלן הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רונית סגל החלטה

מעדותה עולה מפורשות כי היו ויכוחים עם התובע ואווירה לא נעימה עם התובע אולם לא היתקיים כל ארוע חריג כמשמעותו בחוק ובפסיקה.

תימוכין לגירסת התובע מצאנו בעדות מנכ"לית העמותה הגב' כרמלה מאיר אשר העידה באופן ברור כי היה ויכוח בין התובע ובין מנהלת המרכז ביום בו אירע לתובע הארוע המוחי (עמ' 9 לפר' ש' 23-27).

...

הנה כי כן, מדבריה עולה מפורשות כי שקלה לסיים את העסקת התובע .סבורים אנו כי אף אלמלא הסדר התשלומים לרשויות המס, כוונת מנהלת המרכז לסיים העסקת התובע היא לכשעצמה מהווה הודעה חריגה בעלת משמעות רבה שכן מדובר במקור פרנסתו היחיד משך 16 השנים האחרונות.

תימוכין לגרסת התובע מצאנו בעדות מנכ"לית העמותה הגב' כרמלה מאיר אשר העידה באופן ברור כי היה ויכוח בין התובע ובין מנהלת המרכז ביום בו ארע לתובע האירוע המוחי (עמ' 9 לפר' ש' 23-27).

יחד עם זאת, בנסיבות מקרה זה בו מצאנו כי עדות התובע הייתה עקבית רציפה וקוהרנטית ואף נתמכת בעדות מנכ"לית העמותה , איננו סבורים כי בהחסרת נתון זה בעניין הוויכוח בפרט לאור המצב הרפואי בו היה שרוי התובע, יש כדי לאיין ולרוקן מתוכן את גרסת התובע.

תאונת עבודה מוגדרת בחוק כ - "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו." אמות המידה להכרה בארוע מוחי כתאונת עבודה, דומות לאלה שנקבעו בקשר עם אוטם שריר הלב.

לאור כל האמור, שוכנענו שהתובע לא הוכיח בראיות אובייקטיביות את קרות הארוע הנטען, עדותו לא הייתה עקבית ומהימנה ואף הוכח כי שגרת עבודתו כללה בעבר אירועים הדומים לארוע הנטען, בהם התובע התווכח עם לקוחות ואף אלו נקטו כלפיו באלימות ומשכך גם לו היה מוכיח את הארוע הנטען, ספק רב שהיה ניתן לראות בו בגדר "ארוע חריג". בנסיבות אלו, התביעה נדחית.

...

לאחר שעיינו בחשבוניות שוכנענו כי אין בהן כדי להעיד על נכונות גרסתו של התובע באשר לאירוע ולנסיבותיו ולא ניתן ללמוד באמצעותם דבר בנוגע לוויכוח הנטען.

מצאנו את הסבריו של התובע תמוהים לאור כך שבמקרים קודמים בהם התובע הלין על פגיעות בעבודה בפני רופאיו, הדברים כן תועדו ונרשמו.

לאור כל האמור, שוכנענו שהתובע לא הוכיח בראיות אובייקטיביות את קרות האירוע הנטען, עדותו לא הייתה עקבית ומהימנה ואף הוכח כי שגרת עבודתו כללה בעבר אירועים הדומים לאירוע הנטען, בהם התובע התווכח עם לקוחות ואף אלו נקטו כלפיו באלימות ומשכך גם לו היה מוכיח את האירוע הנטען, ספק רב שהיה ניתן לראות בו בגדר "אירוע חריג". בנסיבות אלו, התביעה נדחית.

האם לקה התובע בארוע מוחי עקב ויכוח עם עמית בעבודה - זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

טענות הנתבע: בכתב התביעה שהגיש התובע לביה"ד (ב"ל 11233-06-15) טען כי הארוע המוחי נגרם לו עקב סביבת עבודה עוינת ופעולה איטית של המעסיק בטיפול במצבו הרפואי.

...

הכרעה: לאחר ששמענו את עדותו של התובע ואת עדותו של אלקלעי שמעיה, אשר עבד עם התובע ביום האירוע החריג הנטען ובחנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע החריג הנטען לאירוע המוחי בו לקה התובע.

משכך, אנו מקבלים את עדותו של איזיק בפני המל"ל ובהעדר זימונו ע"י הנתבע אנו מקבלים את גרסתו.

בשים לב למצבו הבריאותי, ההודעה לחוקר של איזיק, הטפסים שמילא התובע בסמוך לאירוע ובו תיאר ויכוח חריף, אנו קובעים כי הונחה תשתית עובדתית לקרות האירוע החריג.

התשתית המשפטית "תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק, באופן הבא: "תאונה שארעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו". סעיף 83 לחוק עוסק בחזקת ה'סיבתיות' וקובע כך: "תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חצוניים הנראים לעין, בין שארעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על ארוע התאונה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים". בית המשפט העליון קבע כי "'תאונת עבודה' במובנה הקלסי, משמעותה, ארוע פיתאומי וחד פעמי הנראה לעין. בארוע כזה, הסיבה לתאונה היא בלתי צפויה וניתן לתחמה בזמן ובמקום. כאשר קורית ה'תאונה' תוך כדי העבודה, קם הקשר בין הפגיעה לבין העבודה (בכפוף לחזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק ולאפשרות סתירתה)"[footnoteRef:20].

לפיכך, העובדה שהוגשה תביעה לקיצבת נכות ולא תביעה לדמי פגיעה, מחזקת את גרסת הנתבע שלא היה ויכוח עם הלקוח במספרה לפני הארוע המוחי ולכן לא הייתה עילה לתבוע דמי פגיעה.

...

עם זאת, נפסק כי מסמכים רפואיים אינם חזות הכל ואינם יוצרים חזקה חלוטה שהאמור בהם מהווה את הגרסה הנכונה וכי בית הדין יכול להגיע למסקנה שונה על יסוד מכלול הראיות לרבות רישומים ממסמכים רפואיים ממועדים מאוחרים יותר[footnoteRef:49].

לפיכך, לא שוכנענו כי הסיבה לכך שלא נכתב בדו"ח מד"א על ויכוח עם הלקוח נבעה ממצבו הרפואי של התובע באותו זמן.

סוף דבר התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 51403-01-18 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד נציג ציבור (מעסיקים) מר גיל אלוני התובע: אלי עובדיה ע"י ב"כ: עו"ד יוגב הלוי הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי פסק דין

האם לקה התובע בארוע מוחי עקב ויכוח עם עמית בעבודה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

...

הכרעה : לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מצאנו את חוות דעתו של המומחה מנומקת ועקבית ואנו מאמצים אותה.

נוכח האמור בחוות הדעת, אין מנוס מדחיית התביעה.