מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אירוע חריג בעבודה כגורם להתקף לב

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין אוטם בשריר הלב, שממנו הוא סובל, נדחתה על ידי הנתבע, בציינו כך: "... מבדיקת פרטי תביעתך, לא הוכח קיום ארוע תאונתי שארע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 29/10/2017. לא מדובר בארוע חריג הקשור לעבודתך. בעיון בכרטיסך הרפואיים קיימים גורמי סיכון להתקף לב. האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית. לפיכך, לא ניתן לראות במקרה זה תאונת עבודה". מכאן התביעה שבפנינו.
...
חמישית, איננו מקבלים את טענתו של הנתבע כי בשל העובדה שהתובע עובד כעורך-דין עצמאי, לא היתה לו סיבה אובייקטיבית להתרגז.
] "ויכוח וחילוקי דעות עם לקוחות, עורכי דין ואנשים אחרים היא תופעה יומיומית בעבודת המערער. הוא מתמחה בהופעות בבתי המשפט, עובד שעות רבות, וכעצמאי רובצת עליו אחריות, ללקוח, לבית המשפט ולעצמו. עם זאת, קיימת רמה מקובלת ורגילה של ויכוחים וחילוקי דעות. לפי העובדות שנקבעו, האירוע בבית המשפט חרג מהשגרה, המתוחה בלאו הכי, של חיי עורך דין. נושא הויכוח היה עדין, ובר-הפלוגתא שלו היה נציג בכיר של הלקוח החשוב ביותר של המערער. ועוד, ויכוח קולני שעורך דין שותף בו, בפרוזדור של בית המשפט, מבייש ומבזה את עורך הדין. נסיבות אלה הביאו אותנו למסקנה כי הויכוח בפרוזדור בית המשפט היה "אירוע חריג" בעבודת המערער.
] ".. אין בכך שהתובע תואר על-ידי שפירא כאדם מהיר חימה או כמי שנוטה להתפרץ כדי ללמד שהוויכוח נושא ההליך כאן לא היה חריג בעוצמתו. חריגות האירוע צריכה להיבחן באופן סובייקטיבי לגבי המבוטח המסוים, ועדות התובע בדבר תחושותיו במהלך הוויכוח ובעקבותיו לא נסתרה במהותה, ואף זכתה לחיזוק מעדותו של שפירא שאף הוא חש ברע בשל הוויכוח שכלל אלימות מילולית וכמעט גלש למגע של ממש." לסיכום – שוכנענו בקיומה של תשתית עובדתית ומשפטית שיש בה כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מחלתו הכלילית שהתפתחה על רקע אנדוגני, קונסטיטוציונלי ו"שהגיעה לפירקה" עוד לפני הארוע החריג בעבודה, היא הגורם היחיד שגרם לו להיות בסיכון ובחזקת "שור מועד" ללקות בהתקף לב שאכן הופיע ביום 5.1.18.
...
להלן עיקר טענות ב"כ הנתבע בסיכומיו לאור העובדה כי המומחה קבע בחוות דעת מפורטת ומנומקת ואף השיב לכל שאלות ההבהרה, הרי שיש לקבל את עמדתו ודין התביעה להידחות.
ד"ר עמיקם הגיע למסקנה כי "לא האירוע בעבודה מהווה את ה"טריגר" להתפתחות האוטם במקרה זה, מכיוון שקדמה לו התפתחות קונסטיטוציונלית – אנדוגנית, שאינה קשורה באירוע חיצוני, שהתחילה את תהליך ההחמרה בעורק ה-LAD ובסופו של דבר של האוטם, כפי שקורה ברובם של החולים שלוקים בהתקף לב (כלומר, ללא סיבה חיצונית כלשהי)".
על כן, יש להעדיף את המסקנה הרפואית של ד"ר עמיקם ולקבוע כי אין כל קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה ובין הופעת האוטם.
נוכח האמור, התביעה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

האם נכון שרמה זו גבוהה הרבה יותר מפי 10 מהסף העליון של הנורמה ולמעשה מוגדרת כאוטם שריר הלב מסוג 5 לפי הגדרה אוניברסאלית של אוטם שריר הלב? "בהחלט מדובר ברמה כמגדירה אוטם בשריר הלב סביב פרוצידורה [צינתור או ניתוח מעקפים]." האם נכון לומר שהארוע החריג בעבודה ועקב העבודה הביא או גרם בסמיכות זמנים הדוקה לרצף האירועים של תעוקת הלב, צינתור לב ואחריו ניתוח מעקפים ואוטם שריר הלב? "נכון, הארוע לדעתי גרם לתעוקת לב ואז לשרשרת האירועים שהם צינתור, ניתוח והתקף לב." האם נכון לומר כי מדובר באוטם שריר הלב בקיר אינפרולטראלי כפי שאף מודגם בבדיקת מפוי הלב, בתאריך 26.6.2018: "צלקת בקיר אינפרולטראלי"? "בהחלט נכון." האם נכון לומר כי יש לראות באוטם כחלק בלתי נפרד מרצף האירועים שהופיעו עקב הארוע החריג בעבודה וכי האוטם קשור סיבתית לארוע החריג בעבודה, שכן אילמלא הארוע החריג מועד התרחשותו של הארוע (ה)לבבי והאוטם בשריר הלב במועד שהופיע היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר ויתכן שלא היה קורה כלל, לכן השפעתו הייתה משמעותית יותר מגורמי הסיכון? "זו תשובה שלדעתי כבוד השופטת צריכה להחליט. בכול אופן אם נשאלתי אז לדעתי יהיה נכון לומר שאם הארוע יוצא הדופן בעבודה גרם לתעוקת לב שגרמה לצינתור לב שגרם לניתוח מעקפים והתקף לב, אזי בהחלט יש לראות בהם רצף תוצאתי אחד ותוצאה אחת לארוע שהחל אותם." ביום 1.3.2021 הופנתה למומחה שאלת הבהרה נוספת.
...
עוד טוען המערער כי חוות דעת המומחה מהווה קביעה רפואית עובדתית מובהקת, ועל כן חרג בית הדין האזורי מתפקידו, עת התערב בה. המוסד טוען כי דין הערעור להידחות, מן הטעם שחוות דעתו של המומחה מובילה למסקנה הנטענת כי "לא מהבחינה הרפואית, ואף לא מהבחינה המשפטית, אין התקף הלב קשור סיבתית ותוצאתית לתעוקת הלב". לטענת המוסד "תעוקת הלב ממנה סבל המערער לא גרמה ולא החמירה את מצב מחלת הלב התלת-כלית הקונסטיטוציונלית, ממנה סבל המערער, אלא רק חשפה את המחלה ואת מימדיה". ניתוח המעקפים שבוצע במערער הוא תוצאה של מחלת הלב ממנה סבל המערער, אשר מימדיה ושלביה המתקדמים התגלו אגב תעוקת הלב ולא כתוצאה מתעוקת הלב.
לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל.
אנו קובעים כי יש לראות גם באוטם מיום 30.4.2018 כתאונת עבודה על פי החוק.
סוף דבר – הערעור מתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמשך תשובותיה לשאלות הבהרה המומחית קובעת ברחל בתך הקטנה כי בלתי אפשרי ליתן מענה ברור למבחן העיתוי בנסיבות הענין ובמילותיה "הנני סבורה שלגורמי סיכון משקל מהותי יותר מאשר לחץ הנפשי לאחר הארוע בעבודה. מאידך השאלה שעדיין נשארת פתוחה בעיני הנה האם הסוכרת היתה מאובחנת במועד הספציפי הזה אם הארוע בעבודה לא היה גורם להתקף לב?" בשל העובדה שמחלת הסכרת בעניינינו התפרצה במועד שאינו ידוע באופן מדוייק ואינו סמוך למועד הארוע החריג בעבודה, סבורים אנו כי שימוש במבחן העיתוי יהיה מלאכותי.
...
בנסיבות אלה סבורים אנו שאין כל הצדקה לסטות ממסקנתה זו של המומחית (ר' עב"ל (ארצי) 22879-08-12 דוד אדרי נגד המוסד לביטוח לאומי (20.8.14), דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי, עב"ל (ארצי) 341/96 מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377, עב"ל (ארצי) 579/06 צמח נגד המוסד לביטוח לאומי (23.8.2007) ועב"ל (ארצי) 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי (6.6.200)).
מהטעמים המפורטים לעיל הגענו לכלל מסקנה שאין מנוסח מדחיית התביעה.
משכך - התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לתובע אין כל עבר רפואי ואין לו גורמי סיכון רפואיים המזרזים התקף לב. עדות התובע היתה עקבית ומפורטת ועלתה בקנה אחד עם יתר הראיות בתיק.
על המבוטח להוכיח קרות ארוע חריג בעבודתו, בסמוך לפני קרות האוטם, אשר גרם לו לדחק נפשי (מסוג היתרגזות או התרגשות) בלתי רגיל או מאמץ גופני יוצא דופן (עב"ל (ארצי) 208/09 יהושע לב - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (13.2.11) ועב"ל (ארצי) 27065-05-15 מישה ציונוב -המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (21.2.16)).
...
לא מצאנו אף לקבל את הטענה לפיה התובע ומר אפרים תיאמו גרסאות, טענה שנטענה בעלמא.
מצאנו את עדותם של התובע והעדים מטעמו כנה ומהימנה ושוכנענו כי הויכוח שהתנהל בין התובע למר אפרים היה חריג.
סוף דבר: מהנימוקים שפורטו, נקבע בזאת כי בתאריך 12.7.20 אירע לתובע אירוע חריג במקום העבודה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו