תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין אוטם בשריר הלב, שממנו הוא סובל, נדחתה על ידי הנתבע, בציינו כך:
"... מבדיקת פרטי תביעתך, לא הוכח קיום ארוע תאונתי שארע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 29/10/2017. לא מדובר בארוע חריג הקשור לעבודתך. בעיון בכרטיסך הרפואיים קיימים גורמי סיכון להתקף לב. האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית. לפיכך, לא ניתן לראות במקרה זה תאונת עבודה".
מכאן התביעה שבפנינו.
...
חמישית, איננו מקבלים את טענתו של הנתבע כי בשל העובדה שהתובע עובד כעורך-דין עצמאי, לא היתה לו סיבה אובייקטיבית להתרגז.
]
"ויכוח וחילוקי דעות עם לקוחות, עורכי דין ואנשים אחרים היא תופעה יומיומית בעבודת המערער. הוא מתמחה בהופעות בבתי המשפט, עובד שעות רבות, וכעצמאי רובצת עליו אחריות, ללקוח, לבית המשפט ולעצמו. עם זאת, קיימת רמה מקובלת ורגילה של ויכוחים וחילוקי דעות. לפי העובדות שנקבעו, האירוע בבית המשפט חרג מהשגרה, המתוחה בלאו הכי, של חיי עורך דין. נושא הויכוח היה עדין, ובר-הפלוגתא שלו היה נציג בכיר של הלקוח החשוב ביותר של המערער. ועוד, ויכוח קולני שעורך דין שותף בו, בפרוזדור של בית המשפט, מבייש ומבזה את עורך הדין. נסיבות אלה הביאו אותנו למסקנה כי הויכוח בפרוזדור בית המשפט היה "אירוע חריג" בעבודת המערער.
]
".. אין בכך שהתובע תואר על-ידי שפירא כאדם מהיר חימה או כמי שנוטה להתפרץ כדי ללמד שהוויכוח נושא ההליך כאן לא היה חריג בעוצמתו. חריגות האירוע צריכה להיבחן באופן סובייקטיבי לגבי המבוטח המסוים, ועדות התובע בדבר תחושותיו במהלך הוויכוח ובעקבותיו לא נסתרה במהותה, ואף זכתה לחיזוק מעדותו של שפירא שאף הוא חש ברע בשל הוויכוח שכלל אלימות מילולית וכמעט גלש למגע של ממש."
לסיכום – שוכנענו בקיומה של תשתית עובדתית ומשפטית שיש בה כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.
