מנגד, טענה הנתבעת, שהתובע מבקש לאפשר לו לתקן את כתב התביעה ולהוסיף עילה חדשה, טענתו לעגמת נפש שנגרמה לו, וסעד חדש לפצוי כספי בראש נזק חדש ונפרד.
לטענת התובע, לנוכח גילוי חוזה השכירות שנחתם בין הנתבע לבין התלמידות לראשונה רק בסמוך לישיבת קדם המשפט, העלה במהלך הדיון בקשה לסעד זמני, שיאסור על הנתבעת להמשיך ולהשכיר את דירתו לאחר סיום תקופת השכירות ביום 14.8.23 ולהורות לה למסור לו את החזקה בדירתו באותו מועד.
...
לטענת התובע, יש להיעתר לבקשתו גם לאור שיקולי הפסיקה ובכללם, שמדובר בישיבת קדם המשפט הראשונה; התיקון דרוש לבירור השאלות האמתיות השנויות במחלוקת, ובהתבסס על המחלוקת שמונחת; התיקון לא יצריך שמיעת ראיות או עדויות נוספות כלשהן ולא יהיה בהתרתו כדי להאריך את משך בירור התובענה.
לכן לטענת הנתבעת, אין טעם בתיקון המבוקש ודין הבקשה להידחות וככל שתתקבל הבקשה, ביקשה הנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן במועד שייקבע, ולחייב בהוצאות.
הנתבעת טענה, כי דין הבקשה להידחות.
נזק התובע כספי בלבד ומתבטא בהפרש בין שמשולם לו ובין שלטענתו מגיע לו.
ממכלול טעמי הנתבעת ולו הדיוניים יש לדחות את הבקשה.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 1,000 ש"ח.
סוף דבר
לבסוף, גם בשים לב לטענת הנתבעת, שמדובר בתביעה שעניינה יחידה בשטח 50 מ"ר והמחלוקת הכספית מצומצמת, ספק אם קיימת תועלת רבה לצדדים בבירור ההליכים עד תום, על כל הכרוך בכך וההוצאות הכרוכות בניהולם.