איסור תיקון כתב תביעה בהוספת עילה חדשה

לבסוף, ביחס לטענת הנתבעת לפיה יש לאשר לה להגיש ראיות לסתור, טוענת התובעת כי אין בדין הוראה האוסרת על נפגע להגיש לועדה הרפואית חוות דעת פרטית מטעמו, ובהקשר זה הפניתה לכך שבחוות הדעת של ד"ר רנד, שהוגשה כאמור מטעם הנפגע, הנכות הצמיתה שנקבעה לנפגע עומדת על 10%, ואילו הועדה הרפואית קבעה נכות צמיתה בשיעור של 5%.

השאלה אם מדובר בתיקון שבא להוסיף עילה חדשה, חשוב גם מהיבט נוסף: כאשר בקשה לתיקון כתב תביעה מוגשת לאחר חלוף תקופת ההתיישנות והתיקון המבוקש כולל עילה חדשה החורגת מעילת התביעה המקורית, או אז הענות לבקשה תקפח את האנטרס של הנתבע ותאפשר לתובע לעקוף את דיני ההתיישנות (ראו, בין היתר, רע"א 6590/10 עיזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון‏, פסקה 11 והאסמכתאות שם (פורסם בנבו, 28.5.2012)).

...

וזאת מדוע? בשל הכלל לפיו רואים את כתב התביעה המתוקן כאילו הוגש במועד הגשת כתב התביעה המקורי, ובמקרה זה – נחסמת טענת התיישנות ככל שהיא נוצרה לאחר הגשת כתב התביעה המקורי ולגביה אילו התביעה הייתה מוגשת במועד התיקון הייתה נדחית בשל התיישנות (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 (1980)).

גם יתר השיקולים מוליכים למסקנה כי יש לקבל הבקשה: ראשית, הבקשה הוגשה בשלב מקדמי של ההליך ובטרם החל בירור התובענה לגופה, בתיק התקיימו שתי ישיבות קדם משפט, באחת מהן ניתנה הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה, וטרם נקבעה ישיבת הוכחות.

על כן, אני נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה על פי הנוסח המתוקן שהגישה התובעת.

הנתבעת מיתנגדת לתיקון כתב התביעה המבוקש בטענה כי הוספת טענות חדשות מהוות הן הרחבת חזית אסורה והן עילת תביעה חדשה ועצמאית של ההורים, עילת תביעה אשר היתיישנה זה מכבר.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה ולהתיר לתובעים לתקן את כתב תביעתם כמבוקש, בכפוף לתשלום הוצאות.

לבית המשפט הסמכות להורות על תיקון כתב התביעה בכל עת, כך היה במשטר התקנות הקודם ובדומה מורה תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט 2018 כי תיקון כתב התביעה יתאפשר: "... לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". הפסיקה הנוהגת דוגלת בפרשנות ליברלית ומאפשרת את תיקון כתב התביעה, יחד עם זאת אין לאפשר את תיקון כתבי טענות כל אימת שייגרם למשיב נזק בלתי הפיך הנובע מהתיקון ומהעיתוי שבו התבקש תיקון כתב התביעה, על חריגים אלה נמנית טענת ההתיישנות.

מנגד, טענה הנתבעת, שהתובע מבקש לאפשר לו לתקן את כתב התביעה ולהוסיף עילה חדשה, טענתו לעגמת נפש שנגרמה לו, וסעד חדש לפצוי כספי בראש נזק חדש ונפרד.

לטענת התובע, לנוכח גילוי חוזה השכירות שנחתם בין הנתבע לבין התלמידות לראשונה רק בסמוך לישיבת קדם המשפט, העלה במהלך הדיון בקשה לסעד זמני, שיאסור על הנתבעת להמשיך ולהשכיר את דירתו לאחר סיום תקופת השכירות ביום 14.8.23 ולהורות לה למסור לו את החזקה בדירתו באותו מועד.

...

לטענת התובע, יש להיעתר לבקשתו גם לאור שיקולי הפסיקה ובכללם, שמדובר בישיבת קדם המשפט הראשונה; התיקון דרוש לבירור השאלות האמתיות השנויות במחלוקת, ובהתבסס על המחלוקת שמונחת; התיקון לא יצריך שמיעת ראיות או עדויות נוספות כלשהן ולא יהיה בהתרתו כדי להאריך את משך בירור התובענה.

לכן לטענת הנתבעת, אין טעם בתיקון המבוקש ודין הבקשה להידחות וככל שתתקבל הבקשה, ביקשה הנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן במועד שייקבע, ולחייב בהוצאות.

הנתבעת טענה, כי דין הבקשה להידחות.

נזק התובע כספי בלבד ומתבטא בהפרש בין שמשולם לו ובין שלטענתו מגיע לו. ממכלול טעמי הנתבעת ולו הדיוניים יש לדחות את הבקשה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 1,000 ש"ח. סוף דבר לבסוף, גם בשים לב לטענת הנתבעת, שמדובר בתביעה שעניינה יחידה בשטח 50 מ"ר והמחלוקת הכספית מצומצמת, ספק אם קיימת תועלת רבה לצדדים בבירור ההליכים עד תום, על כל הכרוך בכך וההוצאות הכרוכות בניהולם.

עוד ביקשו התובעים להורות על איסור ביצוע עבודות שיאפשרו את חיבור הכביש לדרך הנ"ל. הבקשה לסעד זמני נדחתה בהחלטה מפורטת מיום 20.10.23.

תיקון כתב תביעה על דרך של הוספת עילה חדשה הוא בגדר האפשרי אמנם, אך בית המשפט לא יטה לאשרו בקלות.

...

דיון והכרעה לאחר שקילת הדברים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

השאלה כעת היא האם יש לאפשר לתובעים לתקן את תביעתם ע"י הוספת עילה חדשה לחלוטין, בדמות בניית קיר הבוטה מתוכנית המתאר מכוחה מבוצע הכביש, וסבורני כי התשובה לכך היא בשלילה.

נוכח כל האמור אני מורה על דחיית הבקשה.

כמו כן נקבע כי לא ייתכן כלל האוסר תיקון של כתב תביעה, בשל שינוי העילה, והשאלה היא מהו השינוי שנעשה בעילה המקורית והעניין הוא ענין שבדרגה (ועל כך ראו י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי).

עיון בתיק מעלה כי החלטת בית המשפט בדבר הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, התייחסה אך ורק לצורך בכימות כתב התביעה וממילא בתשלום אגרת בית המשפט שכן לא היה ספק כי מטרתו של ההליך היא לקבלת סעד כספי ולא הצהרתי, ולא בהוספת עילות תביעה חדשות, כדוגמת סעיף 48 לכתב התביעה המתוקן.

...

אין ספק, שהתנהלות אחרת מטעמם של התובעים היתה חוסכת זמן רב ומשאבים לא מבוטלים לכל הנוגעים בדבר, ויש להצר על כך. לצד זאת, שוכנעתי כי כתב התביעה המתוקן, למעט סעיפים 42 ו-48 לכתב התביעה המתוקן, הינו נדרש, ואף עשוי לסייע בהמשך ניהול ענייני ויעיל של ההליך, לטובת כל הנוגעים בדבר.

לאור האמור, וכן בשים לב לכך שתיקון כתב התביעה ידרוש מעש נוסף ולא מבוטל מצד הנתבעת , הנני מחייבת את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו, בסך של 7,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא, הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

כמו כן וכעולה מבקשת הנתבעת הנני קובעת כי הצדדים רשאים לטעון בפני בעניין הפקדת ערובה להוצאות, בתוך 14 יום מהיום.