איסור פיטורים עקב טיפולי פוריות

על פי הנפסק בעיניין אשכנזי – "לשונו של סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, המפנה במפורש לסעיף 7(ג1) לחוק שעניינם זכות ההעדרות בגין טפולי הפריה חוץ גופית ופוריות, וכן ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים והסביבה החקיקתית שבה הוא מצוי, תומכים בפירוש שאליו כיוונו המשיבים ולפיו קיימת זיקה בין איסור הפיטורין הקבוע בו ובין תקופת ההעדרות בשל טפולי הפוריות." כאמור, האיסור על פיטורי עובדת בתקופה בה היא עוברת טפולי פוריות, מעוגן בסעיף 9 לחוק, שכותרתו "הגבלת פיטורים" והוא כולל הוראות שונות שכולן עוסקות בהגבלת פיטורים במועדים שונים הקשורים להריון וללידה: טפולי פוריות, הריון, חופשת לידה והתקופה שלאחר תום חופשת הלידה.

...

אשר לניכוי בגין שימוש בטלפון, מאחר שהנושא לא נזכר בתצהירי הנתבעת, מצאנו לפסוק סכום זה לזכות התובעת.

לא מצאנו להיעתר לתביעה ל"גילום מס", הן משום שהתובעת לא כימתה את תביעתה ברכיב זה והן מאחר שאין בידינו כל נתון לגבי שיעור המס בו התובעת חייבת בגין הרכיבים בהם התביעה התקבלה.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (ללא היתר, בניגוד להוראת סעיף 9(ה)(1) לחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954), בסך 24,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.12 (עם הגשת כתב התביעה המתוקן) ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך 318 ₪; חלק המעסיק בפנסיה, בסך 697.2 ₪; החזר ניכויים מהשכר בסך 862 ₪; שכר בגין שעות התלמדות בסך 301 ₪.

מנגד, לטענת המבקשים, המשיבה לא עשתה כל מאמץ להימנע מפיטורי חברי ועד העובדים במשיבה, ואף אין כל קשר בין אי פיטוריו של מר לוי לבין היותו חבר ועד העובדים, שכן ממילא המשיבה לא יכלה לפטר את מר לוי עקב העובדה שפיטוריו אסורים בתקופה זו, על פי סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, התשי"ד -1954, בשל טפולי הפוריות שהוא עובר, כפי שהמקרה בעיניינה של הגב' גב' נעה הכהן-עוז, שפיטוריה נימנעו עקב האיסור לפטר עובדת בהריון ובחופשת הלידה.

...

אשר לסעד הפיצויים שהתבקש, הרי שבמסגרת סיכומיהם לא חזרו המבקשים על עתירה זו, ובכך ויתרו על סעד זה, מה גם שכפי שציינו בראשית הדברים, לא שוכנענו כי מדובר במקרה זה ברף העליון של פגיעה בחופש ההתארגנות, פגיעה שכאמור נבלמה בעודה באיבה, ועל כן וגם אלמלא ויתור המבקשים על סעד זה, ספק אם זהו המקרה לפסוק למבקשים פיצויים ללא הוכחת נזק בהתאם לחוק.

סוף דבר - אשר על כן, אנו נעתרים לבקשת המבקשים ומורים על ביטול פיטוריהם של המבקשים 3 ו-4 מעבודתם במשיבה.

עם זאת ולאור המבואר לעיל, העתירה לחיוב המשיבה בפיצויים - נדחית.

כמובא לעיל, בהתאם לסעיף 9(ה)(3) לחוק עבודת נשים, האיסור לפטר ללא היתר עובדת המצויה בטיפולי פוריות ואשר אינה נעדרת מהעבודה, מותנה בהודעה למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ובמסירת אישור רפואי בתוך 14 ימים מאותו מועד.

האם הפרה הנתבעת את חוק שויון הזדמנויות בעבודה? בסעיף 2(א) לחוק חוק שויון הזדמנויות בעבודה נקבע איסור הפליה בעבודה, בין היתר מחמת טפולי פוריות או הפריה חוץ גופית: "לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טפולי פוריות, טפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, ... בכל אחד מאלה:

...

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים בסך 10,050 ₪.

התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש נדחית.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.

דיון והכרעה האם זכאי התובע להגנה מפיטורים עקב טפולי פוריות טוען התובע, כי עבר טפולי פוריות יחד עם אישתו ביחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים אסותא.

יודגש, להבדיל מן האיסור הגורף לפטר ללא היתר עובדת בהיריון, בהתאם לסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, שאינו מותנה באישור כלשהוא, או אף בידיעה, ההגבלה במקרה זה גדורה ומצומצמת, בתנאים שנקבעו.

...

התביעה לפיצוי בגין הליכי הפיטורים נדחית.

סיכום סיכומו של דבר, התביעה נדחית ברובה.

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי חלף הפרשות בחסר לפנסיה בסך 1,375 ₪, והשלמת הפרשות לפיצויים בסך 1,792 ₪.

אין מחלוקת, כי לא התבקש היתר לפיטורים בהתאם לחוק עבודת נשים, ומכאן כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק באשר במועד הפיטורים טרם חלפו 150 ימים מהמועד בו נעדרה התובעת בשל טפול פוריות.

לעניין זה לקחנו בחשבון את העובדה, כי בעוד שנציגי הנתבעת העידו שלא היו מודעים לאיסור פיטורים, הנוגע לטיפולי פוריות (וטענה זו לא נסתרה) , התובעת (לפי עדותה) הייתה מודעת היטב להוראות החוק בעיניין.

...

האמור נכון מכוח קל וחומר נוכח פיצוי לא ממוני שנפסק לתובעת בשל נסיבות פיטוריה, כמו גם בגין הפרת חוק עבודת נשים, כאשר הללו מגלמים גם את עוגמת הנפש בגין הליך הפיטורים על כל ההפרות הכרוכות בו. בנוסף, לא מצאנו, כי התנהלות הנתבעת הייתה נגועה בחוסר תום לב מובהק, שכן כאמור קבענו שהנתבעת נתפסה לטעות בהבנת המצב החוקי (השווה בשינויים המחויבים: ע"ע (ארצי) 39347-12-21‏ ‏ ניצנית דדון - רפי ונציה שמאות וסקרים בע"מ (16.8.22)).

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי ממוני בגין הפרת חוק עבודת נשים בסך 27,617 ₪.