איסור פיטורי עובד שנעדר עקב מחלה

דיון והכרעה האם פיטורי התובע נעשו כדין? סעיף 4א לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 קובע איסור לפטר אדם שנעדר מעבודתו "עקב מחלתו". איסור זה אינו יתום מסייג – "אין מדובר במיגבלה ש'אין לה שיעור'; פיטוריו של עובד אסורים "עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4‘. בחלוף מניין הימים הקבוע בסעיף 4 לחוק – 90 ימים – רשאי המעסיק לפטר את העובד, חרף המשכות מחלתו" (עא 7215/17 קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ נ' נורה ארונוסון (19.2.19)).

...

מכאן שאין בסיס לטענתו של התובע ודינה להידחות.

לפיכך, הטענה לניכוי שלא כדין משכר ספטמבר 2016 נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בסכומיו (ולא בכתב התביעה) טען התובע כי מכח הוראות ההסכם הקבוצי הכללי זכאי למעשה לצבירת 10 חודשי מחלה וכי לפיכך ומכח הוראות סעיף 12 לחוק דמי מחלה, היו הפיטורים מנועים עד אז. (למעשה בפועל עסקינן ב28.9.14 שכן כאמור התובע נעדר בשל מחלה, לדבריו כבר מאז 28.11.13- ואולם כאמור, התובע צרף לראיותיו אישורי מחלה עד לסוף חודש אוגוסט בלבד (ואף בעדותו בהליך הזמני טען כי בידיו אישורים עד חודש יוני 2014- רישת עמ'9) כך שבלאו הכי אין רלבאנטיות לטענה- שכן בפועל, כאמור מעלה, שולמו לו משכורות עד סוף חודש אוגוסט 2014.

קשה לפרש איסור זה כמתפרס ללא מיגבלה , אלא ודאי יש לפרשו כאיסור לפטר עובד בעת זכאותו לדמי מחלה.

...

על כן תשלם הנתבעת לתובע פיצוי בגין עגמת נפש בסך 35,000 ₪ חישוב פיצויי פיטורין התובע טוען כי יש לחשב פיצויי פיטוריו בהתאם לשעור שכרו שלפני ההפחתה לסך של 17,000 ₪ בכך הוא מקשר בין הבטחה של הנתבעת שלא להפחית את שכר התובע עם החזרה לפניאל לבין ההפחתה בפועל.

הטענה נדחית סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 35,000 ₪ פיצוי בגין עגמת נפש.

יתר טענות התובע נדחות.

בהתאם לסעיף 4א(ב)(1) לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976, איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו לא יחולו, אם המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים בטרם נעדר העובד עקב מחלתו.

...

עוד מצאנו להעיר, כי לא נעלמו מעינינו דבריו של מר נלקנבאום, כי "יש לו משכורת גלובלית הוא היה בתוך קבוצה שיש לה תרבות מסוימת ועובדים עד שמסיימים את המשימה. משכורת גלובלית אין הגדרה...מדי פעם החברה מבינה שיש אנשים שעבדו קשה ויש מנגנון פיצוי יחודיים אז מכירים במעמד שלו ומקבל סוף שבוע. אין בנושא הזה כלל. זה שיקול דעת של מנהל. יכול להיות ארוחה ולא דברים משמעותיים" (ע' 14 ש' 31-33; ע' 15 ש' 1-7).

אשר על כן, התביעה נדחית, על כל רכיביה.

נוכח מורכבות ההליך ושוויה הכספי של התביעה אשר דרשו מהנתבעת משאבים ניכרים כדי להתגונן בפניה, אנו מחייבים את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

התובעת טוענת כי הרקע להזמנה לשימוע, מקורו היה בשיחת בירור שערך איתה יונתן יום קודם לכן, במסגרתה ביקש לברר מדוע סיימה את עבודתה בשעה 19:00 ולא נשארה להשלים שעות עבודה, בעקבות העדרותה בתחילת החודש (העדרות בשל מחלה).

כאמור, כל עוד לא ניתן היתר כדין לפיטורי התובעת- היה אסור לנתבעת לממש את כוונתה לפטר את התובעת על ידי הרחקתה ממקום העבודה, שכן, לא ניתן להסתפק בעצם תשלום של שכר בתקופת ההעדרות (בתקופה המוגנת) .

...

כאשר מדובר בתשלום חלף הודעה מוקדמת ובמצב בו לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים בתקופת ההודעה המוקדמת, אין מקום לתשלום תנאים סוציאליים בגין תקופה זו. לפיכך גם טענה זו של התובעת דינה להידחות.

לסיכום: אשר על כן ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים שלהלן: פיצוי בגין פגיעה בהכנסה בתקופה המוגנת בסך של 15,216 ₪ פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים כלפי התובעת, בסך של 26,666 ₪ הפרש פיצויי פיטורים בסך של 9,623 ₪ חלף הודעה מוקדמת בסך של 13,333 ₪ פיצויי הלנה בסך של 15,000 ₪ על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הנ"ל, תוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.4.18 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

למען שלמות התמונה אציין כי סעיף 43(א) לחוק המשמעת קובע כי "החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים .... כאמור בסעיף 40(ב), רשאי שופט בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הבצוע עד להחלטה בעירעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה – להורות על החזרה למשרתו; החליט השופט לעכב הבצוע, רשאי הוא לצוות על השעיית העובד מתפקידו". השניה, הוראת סעיף 4א לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן: חוק דמי מחלה), הקובע כי ככלל אסור לפטר עובד במהלך העדרותו מעבודה עקב מחלה ובתקופה שהוא זכאי לדמי מחלה בכפוף לחריגים המנויים בסעיף עצמו.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את כלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא תגובת הצד שכנגד.

מטעמים אלה לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לצד המבקש.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית, ומשלא התבקשה תגובת הצד שכנגד אין צו להוצאות.