איסור פיטורי עובד לפני מתן פסק דין סופי

בית דין איזורי לעבודה בחיפה פ"ה 39258-08-16 01 ינואר 2017 לפני: כב' השופטת דניה דרורי נציג ציבור (עובדים) מר שלמה ליב נציג ציבור (מעסיקים) מר ליאור לוין התובע סלאח עבד אל חלים ע"י ב"כ: עו"ד האשם דלאשה הנתבעת מועצה מקומית כפר מנדא ע"י ב"כ: עו"ד ויסאם יאסין פסק דין

ראשיתו של הליך זה בבקשת העובד למתן צו זמני שימנע את הפיטורים וימנע שיבוץ עובד אחר תחתיו, עד למתן פסק-דין סופי בהליך.

המועצה טענה כי בנגוד לטענות העובד, זה לא פוטר בשל ביצוע עבודת חוץ אסורה אלא בין השאר בשל הזנחת עבודתו לטובת העסק הפרטי.

...

עוד מצאנו כי המועצה מושתקת כיום להעלות טענות כנגד כשרות המינוי בהתחשב בהסכמה שניתנה מטעמה בהליך שהתנהל בין הצדדים בבית הדין הארצי.

בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל, לרבות היות המועצה גוף ציבורי, כינוסה של ועדת פיטורים בהרכב השונה מזה שנקבע בדין, היעדר שיקולים עניינים בהחלטת הפיטורים או בסיס לעילות הפיטורים שנזכרו במכתב הזימון לשימוע – מצאנו כי יש בהצטברותם של הפגמים שנפלו בהחלטת הפיטורים ובהליך הפיטורים כדי להצדיק מתן סעד של אכיפה.

סוף דבר – התביעה מתקבלת ואנו מורים על ביטול הודעת הפיטורים מיום 11.8.16.

נסיונה המלאכותי של המשיבה לרפא את הפגמים שדבקו בשימוע שעה שלא הועברו לידי המבקש המסמכים שהתבקשו לרבות בקרת משרד הבריאות, ולאור ביטול הרשאתו למערכת עובדי המשיבה החל מיום 5.1.20, מעידים על פיטוריו טרם "השימוע המשלים" אשר בוצע ביום 14.1.2020 והיה שימוע למראית עין בלבד.

דיון ומסקנות התשתית הנורמאטיבית הסעיף הרלוואנטי לענינינו האוסר פגיעה בעובד בשל חברותו או פעילותו בועד עובדים או ארגון עובדים, הוא סעיף 33י' לחוק הסכמים קבוציים הקובע כך: "33י.(א) מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא ימנע מקבל יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:

בעיניין הסעדים אשר יש להעניק בהליכים זמניים לעובד שפוטר או קיימת כוונה לפטרו או לפגוע בתנאי העסקתו, בנסיבות בהן הוא פעיל באירגון עובדים או בהתארגנות חדשה, נפסק כי: "לאור עקרם אלה, ונוכח הפגיעה החמורה בחופש ההתארגנות באמצעות פגיעה בעובד כאמור, המדיניות הנכונה בהליכים זמניים היא לקבוע כלל, לפיו במקרים של פיטורים על רקע פעילות לאירגון מקום עבודה, הסעד הזמני העדיף יהיה להורות שלא לפגוע בעובד ולהשאיר אותו בעבודתו, עד למתן פסק דין סופי בתובענה. כמובן, כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו ולא מן הנמנע, כי ייתכנו חריגים לכלל. במקרים החריגים בהם יחליט בית הדין שלא לפעול על פי כלל זה, תנומק ההחלטה ויפורטו הנסיבות המיוחדות המצדיקות המנעות מביטול הפגיעה בעובד שנטל חלק מרכזי בהתארגנות" (בש"א (ארצי) 634/09 יעקב (קובי) חביב נ' ק.א.ל. - קוי אויר למטען בע"מ, [פורסם בנבו] (מיום 24/3/10)].

...

בהעדר משרה פנויה אותה יכול לאייש המבקש לאור גיוס עובדים במשיבה, ומשעה שטענת המשיבה עלפיה השבת המבקש לתפקיד אחר תוביל לפגיעה בעובדים אחרים לא הופרכה , התוצאה היא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה.

אחרית דבר לאור כל המקובץ לעיל, לא מצאנו בשלב זה של ההליך כי פיטורי המבקש נעשו במטרה לפגוע בהתארגנות ושלא מטעמים עניינים.

על כן, איננו מתערבים בהחלטת הפיטורין ובפועל יוצא מכך אנו מורים על דחיית הבקשה לסעד זמני.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 744-11-20 ניתן ביום 20 ינואר 2021 איילה תומר המבקשת 1. בנפיט קד"מ מערכות שיווק בע"מ 2. שלומי דאובר המשיבים לפני: השופטת לאה גליקסמן, השופטת חני אופק גנדלר, השופט אילן סופר נציגת ציבור (עובדים) גב' יעל רון, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ברכה סמו בשם המבקשת – עו"ד יאיר דוד, עו"ד יורם ברוק בשם המשיבים – עו"ד הלית שמחוני ועו"ד ירון אפט פסק דין

המבקשת הגישה כתב הגנה, ובגדרו טענה, בין היתר, כי "במצב הדברים כפי שהיה בין התובעת והנתבעת 1, יש לראות בנתבעת 1 עובדת של התובעת, ואשר חלו בין שני הצדדים הללו יחסי עובד-מעסיק בכל דבר ועניין. הגם שאין כאן המקום להאריך בענין זה, הרי שלאור העובדה שבכוונת הנתבעת 1 לפנות בהליכים מתאימים ע"מ להביא לכך שהסכסוך אשר בינה ובין התובעת יתנהל לפני ביה"ד לעבודה, כנדרש בדין. במקרה דנן תפרט הנתבעת 1 בקצרה ובאופן חלקי בלבד, מס' דוגמאות המעידות באופן ברור וחד משמעי על כי בין התובעת לנתבעת 1 חלו יחסי עובד-מעסיק לכל דבר וענין". ביום 6.8.17 היתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בבקשה לצוו מניעה במסגרתו ניתן גם צו לניטור תיבת הדואר האלקטרונית של המבקשת, וכן ניתן נגדה צו מניעה לתקופה של תשעה חודשים האוסר עליה לעסוק באופן גורף בכל פעולת שיווק ו/או מכירה בתחום השלוט הפנים סניפי.

המשיבים הגישו בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית וזאת בהיעדר יחסי עבודה בין הצדדים; סילוק התביעה כנגד המשיב 2 בשל העידר יריבות והיעדר עילה; ולחלופין עיכוב ההליכים בתובענה בבית הדין עד למתן פסק דין סופי בתביעה התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי וזאת בשל קיומה של סוגיה זהה להכרעה – ההיתחשבנות הכספית על פי ההסכם בין המבקשת למשיבה.

רק סך שך 54,461.97 ₪ הוא עבור זכויות סוציאליות (פצויי פיטורים, הבראה ופנסיה) ועבור נזק בלתי ממוני.

...

אנו סבורים שיש קושי בהותרת הכרעה זו לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וזאת במיוחד בשים לב לכך שטענה זו משליכה על הסמכות העניינית לדון בתובענה, כשבסוגיות אלה יש חשיבות להכרעה מוקדמת וברורה, ככל הניתן.

יתר על כן. בשונה מעניין אורג'ניקס בע"מ, הכרעה בהליך בבית המשפט המחוזי לא תייתר את הדיון בבית הדין לעבודה, שכן כמובהר ככל שייקבע - ואיננו מביעים עמדה בקשר לכך - שחלו יחסי עבודה בין המבקשת לבין המשיבה, גם ההתחשבנות על פי ההסכם היא בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ויהיה עליו לדון בה והכריע בה. סוף דבר – הבקשה מתקבלת, והתיק מוחזר לבית הדין האזורי על מנת שידון בשלב ראשון בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעסיק, ולצורך כך ישמע ראיות.

המבקשת תשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה נצרת סע"ש 47655-03-20 לפני: כב' הרשמת מירב ניר שלו התובעת: סלמא ח'אזן ע"י ב"כ: עו"ד יהושוע רובין הנתבע: בית חולים מישפחה קדושה ע"י ב"כ: עו"ד פאדי מטאנס החלטה

התובעת עתרה בכתב התביעה לסעדים הבאים: ביטול הפיטורים, השלמת הליך השימוע ותשלום שכרה של התובעת עד למתן פסק דין סופי כאשר סכומי הכסף אשר שולמה לה במסגרת גמר החשבון ישמשו בתור שכרה.

כן נטען כי כל הסוגיות שהתעוררו בעקבות הדיון נטענו בפרוטרוט בכתב ההגנה ועל כן מדובר בהרחבת חזית אסורה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בנוסח כתב התביעה המתוקן, בשים לב לנושאים אשר עלו בדיון המוקדם אשר התקיים בתביעה וכן לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין הבקשה, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה באופן חלקי בלבד.

- סעיף 20 מתייחס להתנהלות הנתבעת לאחר הגשת כתב התביעה והטענה כי השימוע לא הושלם – כבר נטענה במסגרת כתב התביעה ועל כן אין מקום גם לתיקון כתב התביעה, על דרך הוספת סעיף זה. לסיכום, התובעת תגיש נוסח כתב תביעה מתוקן בהתאם למפורט בהחלטה זו. למען הסדר הטוב, תתקן התובעת גם את מועד תחילת עבודה ליום 1.3.1989.

לאור התוצאה אליה הגעתי, כאשר הבקשה ברובה נדחתה מהסיבות אשר פורטו במסגרת החלטה זו וכן משלא ניתן הסבר המניח את הדעת מדוע הפירוט אשר הותר במסגרת התיקון, לא נטען ונכלל כבר במסגרת כתב התביעה - תשלם התובעת לנתבעת הוצאות בסך 1,800 ₪.

כן נרשם כי הדין מחייב את שובו של העובד לעבודה ו"מודיעה המועצה כי במידה ולא תיתקבל עד ליום 19.12.2017 (5 ימים ממועד שליחת המכתב – א.ש.ב.) הודעה האוסרת על השבתו של מר קטרי לעבודה היא תשיב אותו לעבודתו ללא המתנה נוספת".

יום למחרת הוא הגיש בקשה למחיקת הבקשה שכן "בערבו של 20.12.2017 לאחר הגשת הבקשה ועוד בטרם הומצאה למשיבה הורה מזכיר המועצה למבקש לשוב לעבודתו וזאת בבוקר יום 21.12.2017". התובע חזר לעבודתו ביום 22.12.2017, כחודש לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

סעיף 47(ה) לחוק המשמעת קובע: "הושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי – עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי נציב שירות המדינה להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.

היות והחזרתו לעבודה של התובע נעשתה שלא כדין ובנגוד להחלטת נציב שירות המדינה ובהנתן שבסיומו של ההליך פוטר התובע, אין לראות בו כמי שהוחזר לשירות בתום תקופת ההשעיה ומשכך אין להכיר בתקופת ההשעיה ובתקופת העבודה שלאחר הרשעתו בפלילים כתקופה המזכה בגימלה.

...

לסיום, ובהערת אגב נציין, כי הן בשל התנהלות המדינה כפי שפורטה לעיל והן בשל פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ביגייסקי, אנו סבורים שלאור המורכבות של תיק זה, היו הצדדים פועלים נכון אילו היו מגיעים לפשרה.

מכל המפורט לעיל – דין תביעת התובע להידחות.

באשר למועצה - אנו סבורים שהתנהלות המועצה היא אשר גרמה לתובע לחזור לעבודה מבלי לקבל את הסכמת הנציבות ואף בהמשך להגיש תביעה זו. על כן, על אף תוצאות פסק דין זה אשר דוחה את תביעת התובע, אנו סבורים שעל המועצה לשלם את הוצאות התובע בסך 10,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.