איסור פגיעה בעובד בגלל פעילות בארגון עובדים

הכרעה המסגרת הנורמאטיבית הדרושה לענייננו סעיף 33י לחוק הסכמים קבוציים, מכוחו ביקשה התובעת פיצוי כספי בגובה 200,000 ₪, קובע איסור על מעסיק לפגוע בעובד לעניין חברות או פעילות באירגון עובדים או בועד עובדים, ומנוסח בזו הלשון: (א) מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה: (1) חברותו או פעילותו באירגון עובדים; (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים; (3) המנעותו מהיותו חבר באירגון עובדים או הפסקת חברותו באירגון עובדים; (4) חברותו בוועד עובדים או פעילותו בוועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת; (5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.

...

" ביום 28.9.16 הגישה התובעת לנתבעת מכתב התפטרות (נספח י"ח לכתב התביעה), אשר בו פירטה את סיבותיה, כדלקמן: "הנני חברת וועד הפעולה מטעם הסתדרות העובדים החדשה, לאורך תקופת כהונתי כחברת וועד הפעולה סבלתי מהצקות והתנכלות ברמה האישית מצד הנהלת חברת נת"ע, בעת האחרונה, עת החלו וועד הפעולה והסתדרות העובדים להאיץ את המו"מ על ההסכם הקיבוצי, התגברו ההתנכלויות אליי מצד ההנהלה והפכו תכופות ומרושעות יותר, החל בהפצת שקרים מקוממים המופנים אישית להכפשת שמי לא פעם מאחורי גבי, בניסיונות פגיעה בקשרי עבודה ואחרים אותם יצרתי בעמל רב במסגרת עבודתי וכן ב"בישול" משוב מקצועי ע"י מנהלי האישי בניגוד מוחלט לפידבקים אותם אני מקבלת מכל הפונקציות מולן עבדתי, כולל מנהלי לשעבר.

עם זאת, בנסיבות העניין סבורני כי המסמכים שהוצגו על ידי התובעת מטעם הקרן עצמה מעידים כי הלכה למעשה חסרים כספים אשר אמורים היו להיות מופרשים לטובת התובעת.

עם זאת, אינני מקבלת את טענת התובעת כי הייתה זכאית לתשלום הפרשות בתקופת הלידה וההורות מעבר ל – 14 השבועות על פי חוק (בעת הרלוונטית).

סוף דבר נוכח האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 יום מהמועד בו יומצא לה פסק דין זה, את הסכומים הבאים: פיצויים לדוגמא בגין הפרת סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים, בסך 20,000 ₪.

בד בבד, הודגש בפסיקה כי – "פעילות באירגון עובדים או בועד עובדים אינה מקנה לעובד 'חסינות', ואין הוא רשאי לנהוג כעולה על רוחו, לזלזל בעבודתו, להפר את נהלי המעביד, להתבטא באורח בוטה כלפי הממונים עליו או להיתעלם מהם, וכיוצ"ב. על בית הדין לקבוע בכל מקרה לגופו, בנסיבותיו, על יסוד העדויות והראיות בפניו, אם החלטת המעביד נתקבלה משיקולים מקצועיים עינייניים או בשל מעורבות העובד בפעילות ההתארגנות". עס"ק (ארצי) 50409-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – פלא פון תיקשורת בע"מ (7.1.2013).

על מנת להיתמודד עם התופעה של פיטורי עובדים עקב מעורבות בהתארגנות תוך הסוואתם בנימוקים עינייניים, כגון בעיות בתיפקוד או פיטורי צימצום, נקבע בפסיקה כי - ".. במקרים בהם מפוטר עובד, או קיימת כוונה לפטרו או לפגוע בתנאי העסקתו, בנסיבות בהן הוא פעיל באירגון עובדים או בהתארגנות חדשה, 'הכלל הוא שעל המעסיק רובץ נטל ההוכחה כי בחירת המועמדים לפיטורים נעשתה מנימוקים עינייניים, ולא מטעמי השתייכות לאירגון העובדים'. נזכיר בהקשר זה את שהודגש על ידי בית דין זה לא פעם, כי 'די בחשד שנימוקי הפיטורים אינם עינייניים על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל המעביד להראות כי הליך הפיטורים נעשה כדין ומשיקולים עינייניים'". עניין חביב, סעיף 26 לפסק הדין (הערות השוליים הושמטו).

עוד יש לציין כי גם ההסתדרות תרמה משמעותית לכך שלא היתנהלה שיחה נוספת, נוכח העובדה שראתה בזימונו לשיחה של העובד כ"היתעמרות, פגיעה חמורה, אסורה ופסולה בהתארגנות עובדים", ודרשה לבטל את הזימון לפגישה (מכתבי גב' סופרו מיום 7.1.2018 ומיום 16.1.2018), ותקופה ארוכה הפגישה לא יצאה אל הפועל בשל היתנגדות ההסתדרות (עדות גב' ציוררו, ע' 129, ש' 29 ואילך).

...

סיכומו של דבר: בית הדין האזורי, על יסוד התרשמותו מהעדויות ומהראיות שלפניו, קבע כי בהתחשב במהות תפקידו של העובד כמנהל תיקי לקוחות, אשר כפי שהעיד מר שי ירון הוא "אחראי על יצירת הקשר עם הלקוח, ...ולאורך כל חיי העסקה הוא אחראי על כך שהלקוח ישאר מרוצה הוא חייב לשמור איתו על קשר אישי ושוטף באמינות ובשקיפות ככל שניתן כמובן ולגשר ולקשר בינו לבין כל המחלקות החטיבות והאגפים בחברת אוויס", ובמהות התלונות כנגד העובד ובהצטברותן - הוכח שפיטוריו של העובד נבעו מאי שביעות רצון מתפקודו המקצועי, וללא כל קשר למעורבותו ופעילותו בהתארגנות העובדים בחברה.

לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר הראיות שבתיק, וכאמור מנקודת מוצא שנטל ההוכחה מוטל על החברה, אנו סבורים כי אין מקום להתערב בקביעה עובדתית זו. סוף דבר – הערעור נדחה.

לא מצאנו כי במקרה הנדון יש לחרוג מהמקובל בסכסוכים קיבוציים לעניין חיוב בהוצאות משפט, ועל כן אין צו להוצאות.

ביום 25.7.19 הגישה ההסתדרות בקשת צד בסכסוך קבוצי ובקשה לסעדים הצהרתיים וכספיים הכולל בקשה לצוו הצהרתי המורה למשיבה להמנע מנקיטת כל פעולה שיש בה כדי להשפיע או לפגוע בהליך התארגנותם של עובדי המשיבה, לרבות צו האוסר על המשיבה לפנות אל העובדים בקשר להתארגנות ו/או להצטרפותם ו/או רצונם להצטרף למבקשת, וכן צו להורות על חיוב המשיבה בתשלום פיצוי כספי בסך כולל שח 1,117,260 ₪, בהתאם לסעיף 33יא(ב)(1) לחוק.

(1) חברותו או פעילותו באירגון עובדים; (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים; (3) המנעותו מהיותו חבר באירגון עובדים או הפסקת חברותו באירגון עובדים; (4) חברותו בוועד עובדים או פעילותו בוועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת; (5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.

...

לאור השיקולים המנויים בפסיקה, ובשקלול הדברים שהובאו עד כה אנו סבורים כי בנסיבות מקרה זה ובשם לב לעיתוי הפגיעות ולכלל הנסיבות, לא מצאנו לפסוק פיצוי שעולה על נקודת המוצא (עד 50,000ש"ח), בגין כל הפרה שעה שבנסיבות שפורטו לעיל ההפרות אינן מצדיקות לשיטתנו פיצוי ברף המקסימלי הגבוה.

סוף דבר בקשת הצד מתקבלת בחלקה.

המשיבה תשלם למבקשת סך של 100,000 ש"ח בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, לא ישולם הסכום במועד האמור, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ההלכה הפסוקה קבעה כי - "המחוקק עיגן את האיסור לפגוע בתנאי עבודתו של עובד, להמנע מלקבלו לעבודה או לפטרו בשל פעילותו בועד עובדים או באירגון עובדים, קבע את סעד האכיפה כסעד ראשון, והעניק לבית הדין לעבודה סמכות ליתן שורת סעדים אפקטיביים על מנת להבטיח את זכויות העובדים שבסעיפים 33 ט ו 33 י לחוק הסכמים קבוציים" [עסק (ארצי) 24/10 הוט טלקום בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית (16.3.2010)].

...

אנו סבורים כי אין בנתון זה כדי להטות את הכף לטובתם של התובעים.

לאור הדברים האמורים לעיל, מסקנתנו הינה כי ההחלטה על סיום העסקתם של התובעים התקבלה משיקולים עניינים, בשל צרכי המערכת ונוכח צמצום משמעותי של שעות ההוראה וירידה במספר התלמידים.

סוף דבר התביעה נדחית במלואה.

(1) חברותו או פעילותו באירגון עובדים; (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים; (3) המנעותו מהיותו חבר באירגון עובדים או הפסקת חברותו באירגון עובדים; (4) חברותו בוועד עובדים או פעילותו בוועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת; (5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.

בעס"ק 33142-04-13 אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה [פורסם בנבו ביום 10.04.2014) - (להלן - פסק דין אלקטרה)] הבהיר בית הדין הארצי כי פגיעה בזכות ההתארגנות של עובד מהוה פגיעה בתנאי עבודה כמשמעותה בסעיף 33י' לחוק הסכמים קבוציים: "הסעיף האמור אוסר, בין היתר, על פגיעה בתנאי העבודה, כאשר הגדרת תנאי עבודה אינה הגדרה סגורה, אלא מנוסחת כ"לרבות" קידום בעבודה וכו'.

עוד יש להוסיף לכל האמור לעיל כי בין המבטלים היו גם 7 עובדים שכלל לא הצטרפו להסתדרות מלכתחילה ובמקביל 4 עובדים שיעבדו תחת מנהלים שהיו מעורבים בצורה פעילה בפגיעה בהתארגנות, אם בדרך של שליחת/הפצת הקישור לביטול החברות (גב' שריקי), ואם בדרך של החתמת עובדים על ביטולים - (מר איציק לוי, ומר ירון טייב), העובדות הנ"ל מחזקות ומבססות את טענת ההסתדרות שבשל פעילות המשיבה ו/או מנהליה ובשל ה"קמפיין המסיבי והכוחני נגד ההתארגנות שהפעילה המשיבה" - ביטלו עובדים את חברותם בהסתדרות וכן מצביעות על הלחץ בו היתה נתונה המשיבה מחשש שההתארגנות תקרום עור וגידים.

...

על בסיס השיקולים הנ"ל ובהתעלם (בשל טענות המשיבה) מטענות ההסתדרות בנוגע להימנעותו של מר טל מלבוא ולהעיד ובשקלול כל הנתונים שהובאו בפסק הדין ,להלן סכומי הפיצוי בהם החלטתי לחייב את המשיבה: 27/04/21 - פרסום עמדה נגד ההתארגנות בפלטפורמה המקוונת "מה השאלה" והטעיית העובדים לגבי זכויותיהם כחברי הסתדרות - 15,000 ₪.

בכל הנוגע לצו שהתבקש בקשר למר סמיון - לא מצאתי לנכון לתיתו במסגרת הליך זה. סוף דבר - בקשת הצד התקבלה בחלקה הארי וכמפורט לעיל.

הוצאות משפט בשים לב להליכים הרבים שהתקיימו בתיק ולנוכח העובדה כי בשל הפרות המשיבה גם תוך כדי קיומו של ההליך, מצאה עצמה ההסתדרות נאלצת להגיש עוד ועוד בקשות לבית הדין, בקשות שעל פי רוב התקבלו, החלטתי כי מתקיימים החריגים המצדיקים חיוב בהוצאות משפט בהליך סכסוך קיבוצי ולכן הריני מחייבת את המשיבה לשלם להסתדרות הוצאות משפט בסכום של 50,000 ₪.