מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

איסור על מסמך בהליך משפטי כראיה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת עותרת לגילוי מסמכים ספציפיים כדלקמן: כתבי האישום שהוגשו כנגד המשיב; מסמכים בהליכים המשפטיים המתנהלים בין המשיב לבין חיים אתגר; עותק ממרשם פלילי; תיכתובות בין המשיב או מי מטעמו לבין בית הדין המיוחד בקשר עם התלונות כנגדו; תיכתובות בין המשיב או מי מטעמו לבין הנתבע 1 בקשר עם האשמות כלפיו; תיכתובות בין המשיב למי מטעמו לבין הנתבעת 2 או מי מטעמה בקשר עם האשמות כלפיו; זימונים למישטרה/חקירות ועותק תלונות שהוגשו נגד המשיב; כתבי הטענות בהליכים משפטיים שנקט המשיב או שננקטו כנגדו; פרוטוקולים, החלטות וראיות בהליכים משפטיים שנקט המשיב או שננקטו כנגדו.
יתרה מכך, לא ניתן להורות על גילוי באופן בו התבקש ואשר יתכן ועלול לחשוף פרטים שגילויים אסור על פי דין.
בכפוף להוראות כל דין ובפרט לענין איסור גילוי פרטים מזהים ככל וקיימים, מצאתי להורות על גילוי המסמכים הבאים: תיכתובות בין המשיב או מי מטעמו לבין הנתבע 1 הנוגעות להאשמות כלפיו לעניין הטענות נושא הפרסומים; מכתבי התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים ששלח המשיב בקשר עם פרסומים שהוצאו נגדו על ידי מאן דהוא למעט מכתבים שצורפו לכתב התביעה והכל לענין הטענות נושא הפרסומים.
...

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

תחילה אציין, כי הצדדים לא התייחסו בטענותיהם להוראת סעיף 30(א) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958, שקובעת כי "דו"חות, חוות דעת או כל מיסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי". בע"ע (ארצי) 283/07 משה – רשות העתיקות, ניתן ביום 24.12.2007, הבהיר בית הדין הארצי כי סעיף זה אוסר על שימוש ראייתי ישיר במסמכים שהוציא המבקר.
...
אשר על כן, בקשת התובעת ביחס לכלל המסמכים והראיות בהקשר זה, דינה להידחות; אשר לסעיף 15 למכתב – תלונת הפקח מר אוהד י' למבקר המדינה, וכן התייחסות הנתבעת 2 לתלונה זו – הנתבעת 2 טוענת כי ככל שהתובעת מבקשת לקבל מידע ממבקר המדינה, הרי שעליה לפנות אליו, ומה גם שהיא אינה רשאית למסור מידע שפוגע בפרטיותו של צד ג'.
לגופו של עניין, לאחר שעיינתי בטענות ובעמדות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את בקשת התובעת.
לאחר שבית הדין יעיין במסמך, תתקבל החלטה משלימה בנושא זה. לסיכום – בקשת התובעת מתקבלת בחלקה, וביחס לסעיפים 12 א', ג', ד' ו-ו' להחלטה זו. בקשת התובעת נדחית ביחס לסעיפים 12 ב' ו-ה' להחלטה זו. בהתאם לכך, המסמכים שעל הנתבעת 2 להעביר לידי התובעת יוגשו על ידה לתיק בית הדין, בצירוף תצהיר גילוי מסמכים ספציפי ערוך כדין, עד ליום 8.11.2020.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ונוכח כל זאת, על יסוד ההלכה המתירה למומחה לבסס את מסקנותיו בתחום המומחיות לשמה נתבקשה ממנו חוות דעת גם על תשתית שהוא מביא מכלי שני ובחריגה מהכלל האוסר הגשת עדויות מפי השמועה – הטענה שיש למחוק את חוות הדעת או חלקים הימנה, והטענה שיש לסלק מחוות הדעת נספחים כלשהם בשל אי הגשתם לפי דיני הראיות – נדחית.
בהתאם להוראת סעיף 30 (א) בחוק מבקר המדינה,תשי"ח-1958 (להלן: "חוק המבקר"): "דו"חות, חוות דעת או כל מיסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי". תכליתה של הוראה זו הבטחת יכולתו של מבקר המדינה לאסוף מידע הנידרש לו, בלי כל יסוד לחשש של מי ממקורות המידע שמא זה ישמש כראיה בבית המשפט.
...
ולפיכך – טענה זו של המבקשות נדחית.
ואשר על כן, אני מקבל את הבקשה בחלקה, ומורה על מחיקת סעיפים 36 – 43 של חוות הדעת, וסילוק נספחים ט"ז ו- כ"ו של חוות הדעת.
כל יתר הטענות – נדחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

לעניין זה נטען, כי בהתאם להוראת אי-הקבילות הסטאטוטורית הקבועה בסעיף 10 לחוק הבקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 (להלן: חוק הבקורת הפנימית) האוסרת על קבלת דו"ח ביקורת פנימית כראיה בהליך משפטי, הרי שגם אסורה חשיפת הדיון בדו"ח, ממצאיו או כל מידע אחר המתייחס אליו.
כידוע, משמעותו של חיסיון החל על המסמך אינה רק שבית המשפט לא יקבל את המסמך כראיה בהליך המשפטי, אלא גם שבעל המסמך חסין מפני בקשה לחשוף מיסמך זה במסגרת ההליך המשפטי לצד שכנגד (עניין עוז, שם; רע"א 6171/17 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת, פסקות 15-10 (4.9.2017); רע"א 86/23 בלו מרבל בע"מ נ' רום גבס חפוי וקירוי (1997) בע"מ, פסקה 11 (13.2.2023)).
...
בתגובה לבקשת ההוצאה, טענה המבקשת כי דינה של הבקשה להידחות על הסף, וזאת מכיוון שהמועד המתאים להכריע בקבילות מסמכים הוא בעת ההכרעה בבקשת הגילוי לגופה, ולא במסגרת הליך טרום-מקדמי.
יצוין, כי במסגרת תגובתה לתשובה המבקשת לא התייחסה לעניין זה. בנסיבות אלו, סבורני כי לאור חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון אין מקום להגביל באופן גורף את פרסום פרטי ההליך (סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה; רע"א 3456/21 ברק נ' מדינת ישראל מנהל מס ערך מוסף (8.7.2021); רע"א 6624/20 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' גולובינסקי, בפסקאות 29-28 (19.1.2021)).
ואולם, נוכח האפשרות כי טיוטת הפרוטוקול והתצהיר חוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח, ובשים לב לכך שאלו צורפו להליך על ידי המבקשת ולא על ידי הבנק, אני סבור כי יש למנוע, לעת הזו, את פרסומם.
לפיכך הבקשה למתן צו למניעת פרסום התצהיר וטיוטת הפרוטוקול מתקבלת, מבלי שיהיה בכך כדי למנוע פרסום החלטה זו. סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות במובן זה שטיוטת הפרוטוקול, וכן ההתייחסויות אליה ולדו"ח הביקורת המופיעות בכתבה, יוותרו מחוץ לתיק בית המשפט כאמור בהחלטת בית משפט קמא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת מצדה היתנגדה לבקשה, הפניתה לתצהיר גילוי המסמכים הספציפי שהגישה ביום 9.3.23, וטענה כי דרישת הגילוי רחבה באופן קצוני ואינה רלוואנטית להליך זה. הדרישות הבודדות שכן היו רלוואנטיות נענו תוך הסבר שכולו בכתב ההגנה תוך הפניה לנספחים ספציפיים ואין זה נכון כי הדין אוסר על גילוי מסמכים על דרך ההפניה.
בדומה, המסמכים בסעיף (ב) לדרישת הנתבעת, הכוללים את התכתובת בין התובעים או באי כוחם לבעלי הדין ביחס להליכים המשפטיים האמורים מהוה אף היא מסע דיג פסול של ראיות ומהוה דרישה מכבידה שלא לצורך; המסמכים בסעיף (ג) לדרישת הנתבעת מתייחסים לצדדי ג' שאינם צד לתביעה זו ואין בדרישתם אלא ניצול הליך זה כדי לצורך קבלת מסמכים לשם ניהול התביעה בהליך במחוזי.
...
· אשר על כן הבקשה למתן מענה מפורט יותר לשאלון – נדחית.
משהתקבלה הבקשה בחלקה ונדחתה בחלקה האחר - כל צד יישא בהוצאותיו לעניין זה. סיכום בקשות התובעים לגילוי מסמכים ולמתן מענה על שאלון נדחית בחלקה הארי ובקשתם למחיקת חלקים מנספח 5 לכתב ההגנה – נדחית.
בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף, בקשתה לעיכוב הליך זה בשל ההליך במחוזי, ובקשתה לחיוב התובעת 2 בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות – נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו