איסור על הפרת זכויות יוצרים במדגמים; צו מניעה זמני

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 6522-07-17 דוכס יבואני אופנה בע"מ נ' רויאל פאשין בע"מ, אגבריה 02.08.17 תיק אזרחי 6522-07-17 לפני: כבוד השופט גדעון גינת, שופט עמית התובעת: דוכס יבואני אופנה בע"מ ח.פ. 513070912 הנתבעים: 1. רויאל פאשין בע"מ ח.פ. 514639996 2. מוחמד אגבריה ת.ז. 061245890 3. מוספטא אגבריה ת.ז. 039511332 בקשה מיום 04.07.17 מטעם התובעת למתן סעדים זמניים וסעד אירעי; כתב תביעה מיום 6.7.17 בשם התובעת: עוה"ד ישראל פפר ו-רועי בר בשם הנתבעים: עו"ד חוסיין אבו חוסיין פסק דין

ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים או מי מהם לייבא לישראל מתורכיה ולשווק כאן חולצות פולו הדומות לאלה שבקולקצית הקיץ האחרונה של Pierre Cardin .

אפילו בהנחה שניתן לראות את התובענה כתביעה בגין הפרה של זכות היוצרים בשירטוטים ששמשו יסוד ליצור החולצות הנושאות את השם Pierre Cardin (נספח 2 לכתב התביעה מביא 'דוגמא לשני תיקי מוצר של החולצות המקוריות של המבקשת אשר זויפו על ידי הנתבעים'), הרי לא צורף לכתב התביעה ואין בפני בית-המשפט היצירה או המסמך שלזכות יוצרים בהם טוענת התובעת.

...

במקום אחר כתבתי בעבר (ג' גינת "גניבת עין" דיני הנזיקין – העוולות השונות ג' טדסקי עורך, תשמ"ב 1982, עמ' 31-32 טכסט לה"ש 81-81): "מיהו בעל הזכות בעילה של גניבת עין? הדעה נותנת שהסעד ניתן לבעל המוניטין, בעליה של הזכות הקניינית, או זה שסחורתו היא נושא לחיקוי...המשפט יגן על מי שניזוק כתוצאה מפגיעה במוניטין שרכש לעצמו בסחורתו, והוא התובע הנכון במקרה זה... כאשר טובין מיובאים לישראל מחו"ל ונמכרים כאן, היבואן או המשווק אינו רוכש לעצמו בדרך כלל, זכויות כלשהן והמוניטין הצומחים לסחורה הנמכרת, הם של יצרנה... הבעלים של הזכות הקניינית אינו היבואן". מסקנות משעה שהתובענה הנוכחית הוגשה שלא על-ידי הבעלים של הזכויות הרליבנטיות אני מחליט, בהתאם לסעיף 2 להסדר המוסכם שהובא בסעיף 3 לעיל, לדחות את עתירות התובעת לסעדים כספיים.

בשים-לב לכך שמבקשה שהגישה התובעת לאחר הדיון בע"פ (לה הגיבו הנתבעים ללא צירוף תצהיר לאימות העובדות שבתגובה), עולה שהנתבעים לא קיימו במלואה את התחייבותם (שהובאה לעיל סעיף 3) להפסיק את השיווק והמכירה של חולצות הפולו, שיובאו כאמור מתורכיה, החלטתי לחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לקחתי לעניין גובה הסכום בחשבון גם את הדרך היעילה של ניהול ההליך מכוח הסכמת הצדדים ואת הליקויים בכתב התביעה כמוסבר לעיל.

אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 14000 (ארבע עשר אלף)₪, להיום.

בית המשפט (השופט ע' בנימיני) הורה ביום 11.1.2004 על צו מניעה זמני, במסגרתו נאסר על הרר לעשות כל שימוש או פעולה במכונות הישנות מתוצרתו, וכן הורה על צוי תפיסה וכינוס זמניים ביחס למכונות אלה.

התובעת איננה מבקשת להוכיח כי פטנט 147100, השייך לה הופר על ידי הנתבעים אלא מבקשת להראות כי העובדה שמכונות הנתבעים מפרות, לפי גירסתה, את פרק התביעות שבפטנט 147100 הרי שאף אם אין בתביעה זו דיי כדי להקנות לתובעת סעד בגין הפרת פטנט, הרי יש בכך כדי לתמוך בנאמר בכתב התביעה, לפיו הפגיעה בזכויות היוצרים של התובעת בשרטוטים, וכן הפרת זכויות נוספות של התובעת בעילות התביעה הנטענות, נתמכת בעובדה שמכונות הנתבעים הפרו את פרק התביעות של פטנט 147100". (ההדגשות הוספו – ד.מ.).

...

מקובלת עלי אפוא עמדת חברי המשנה לנשיאה – כי יסוד המודעות מתקיים בענייננו.

נוכח האמור, אין בידי לקבל את קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה יסוד הגרימה מתערער "בשים לב לתשובתה של סהג'ננד להרר מיום 6.2.00 (דהיינו – כשלושה חודשים עוד קודם לביצועה של עסקת המכר מחודש מאי שנת 2000) לפיה היא האחראית על יחסיה עם דיאליט, וכי מר הרר לא היה, ולא יהיה הגורם האחראי להפרה של הסכם ההפצה" (פסקה 27.3 לפסק הדין של בית המשפט המחוזי).

במשפט העברי מצאנו הכרה בזכותו של אדם לחופש עיסוק, בזכותו להציע מרכּולתו לאחרים, אלא שזכות זו אינה חפה מהגבלות וסייגים.

עניינה של הבקשה: המבקשת עותרת להוצאת למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים או מי מהם לשווק ולמכור בישראל ברז שלטענתה מהוה חקוי לברז המשווק על ידה תחת השם "Imagine". התביעה העיקרית הוגשה ביום 19.5.19, ואילו הבקשה לצוו מניעה הוגשה ביום 21.5.19.

לכן, כאשר התברר לחמת כי ברז דומה לברז שלה נמכר ע"י טופ בט, כך לטענתה, היא ראתה בכך משום הפרת זכויותיה ומכאן הבקשה לצוו מניעה.

כב' השופט רובינשטיין היתייחס לסעיף 7 הנ"ל בעיניין פישר פרייס והבהיר: "...עיון בהוראות החוק הרלבנטיות ובראשן סעיף 7 מלמד, כי המחוקק קבע בצורה מפורשת שמדגמים רשומים או מוצרים הכשירים להירשם כמדגמים לא יזכו להגנה של דיני זכויות יוצרים; זאת – למעט החריג של מוצרים שאינם מיוצרים באופן תעשייתי או מכוונים להיות מיוצרים באופן תעשייתי..." (שם, פסקה מ"א).

...

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן: הסמכות העניינית להכריע בסכסוך דנן מסורה לבית משפט זה. טענות המשיבים לסילוק התביעה כנגד המשיבים 2 – 4 מחמת העדר עילה/יריבות, נשמרות להליך העיקרי.

הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית בזה בשל שיהוי בהגשתה.

מתוך תקווה כי הצדדים יגיעו בסופו של דבר אל עמק השווה, אני מחליטה להורות כי כל צד ישא בהוצאותיו בבקשה זו. ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ט, 29 יולי 2019, בהעדר הצדדים.

ובכל הנוגע לזכויות יוצרים הוסיף בית המשפט העליון כי הואיל ומדובר בזכות קניינית "ראש וראשון לסעדים בגין הפרתה של זכות היוצרים הוא מתן אפשרות לבעל הזכות למנוע הפרה זו בדרך של עתירה לקבלת צו-מניעה. סעד זה הוא מיידי, ויש לתיתו כבר מעת שעלה בידי היוצר להוכיח כי זכותו הופרה. פיצוי כספי אינו תחליף לסעד המניעה, ובהעדר הסכמה לכך מצד בעל הזכות לא יוכל לבוא במקומו של סעד זה. אדרבה, על-פי-רוב יהיו הפיצויים בגין הפגיעה שגרמה ההפרה סעד משלים לסעד המניעה" (רע"א 6141/02 אקו"מ נ' גלי צה"ל, פ"ד נז(2) 625 (2003)).

נוכח כל אלו, שוכנעתי כי במבקשת הוכיחה קיומם של תנאים המצדיקים השארת הצוו הארעי שהוציא בית-המשפט המחוזי על כנו, ולפיכך ניתן בזאת צו זמני האוסר על משיבה לייצור ו/או לייבא ו/או לשווק ו/או למכור מוצרים מפרים (שופרי צעצוע) של מידגם 57244.

...

נוכח כל אלו, שוכנעתי כי במבקשת הוכיחה קיומם של תנאים המצדיקים השארת הצו הארעי שהוציא בית-המשפט המחוזי על כנו, ולפיכך ניתן בזאת צו זמני האוסר על משיבה לייצור ו/או לייבא ו/או לשווק ו/או למכור מוצרים מפרים (שופרי צעצוע) של מדגם 57244.

נוכח כל אלו, שוכנעתי כי במבקשת הוכיחה קיומם של תנאים המצדיקים השארת הצו הארעי שהוציא בית-המשפט המחוזי על כנו, ולפיכך ניתן בזאת צו זמני האוסר על משיבה לייצור ו/או לייבא ו/או לשווק ו/או למכור "מדבקות חיזוקים" כמופיע בסעיף 13 לבקשה.

סוף דבר הבקשה לסעד זמני מתקבלת.

מאחר ודרישות התובעת לא נענו, ואף לא שולם חשבון ההוצאות כפי שציינתי לעיל, הגישה התובעת ביום 10.3.16 את התביעה שבפניי, כשמהות התביעה מוגדרת: "כספית (על סך של 2 מיליון ₪, לצרכי אגרה בלבד), צו מניעה קבוע, צו עשה, מתן חשבונות". אציין כי אורלי אשר העידה מטעם התובעת (כן הוגש תצהיר מטעם היועץ העיסקי של התובעת, מר ראובן כרמל, יכונה להלן : "כרמל", בעוד ששמעון לא הגיש תצהיר מטעמו), נישאלה מדוע לא הגישה התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני, והשיבה כי הדבר כרוך בעלויות מרובות, ראו עדותה בעמ' 132 שו' 11-18.

15.2 הפרת חוזה אשר נכרת על בסיס הצעת המחיר מיום 11.3.15; 15.3 לחלופין, ניהול משא ומתן שלא בתום לב; 15.4 הפרת זכויות יוצרים, אשר באה לידי ביטוי בהעתקת ה - Q-TOMAK.

בנוסף לסעד הכספי עתרה התובעת לקבלת צו האוסר על השמוש ב - Q-TOMAK; עתרה לקבלת דין וחשבון מפורט לגבי השמוש שנעשה ע"י הנתבעת וגינדי השקעות ב - Q-TOMAK.

...

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי, התביעה כנגד גינדי השקעות 1 נדחית במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 500,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, ולאחר מועד זה ישא הסכום שנפסק ריבית והפרשי הצמדה עד התשלום בפועל.

בכל הנוגע להוצאות משפט – הנתבעת תשלם את החלק היחסי באגרה ששולמה וכן תשלם הוצאות משפט בסך של 75,000 ₪.