מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איסור עיקול על הקצבות מתקציב המדינה

בהליך בקשה לאישור עיקול (בע"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בהודעת מיפעל הפיס מיום 04/06/13, הדגיש הנ"ל את תפקידו, כגוף צבורי ללא מטרות רווח המפוקח ע"י המדינה ונתון לבקורת של מבקר המדינה.
בין לבין, הוגשה הבקשה שלפניי, במסגרתה טוען מיפעל הפיס, כי נוכח כניסת תיקון מספר 50 לחוק יסודות התקציב, לתוקף ביום 01/12/15, שתיקן את סעיף 31ד לחוק, יש להורות על סילוק ההליך לאישור העיקול על הסף.
התיקון הרחיב הגדרת "הקצבות לפיתוח", והחיל בהגדרה גם את הקיצבאות שמעביר מיפעל הפיס לרשות מקומית, כך שכספים אלו מוגנים מפני עיקולים וגם אם המועצה תעמוד בתנאים לקבלת המענק כספים אלו חסינים מעיקול.
...
ביצורית, טוענת כי יש לדחות את הבקשה.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.
נוכח קבלת התביעה בת.א 45749-09-12 באופן חלקי, ולצורך קידום התיק כאן, אני קובעת לקדם משפט ליום 05/05/16 שעה: 08:40.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המשיבים 1 ו-2, מנהל הארנונה של עריית נתניה ועיריית נתניה, ומשיבים 3 ו-4, מנהל הארנונה של עריית חדרה ועירית חדרה, יכונו להלן ובהתאמה, "עריית נתניה" ו"ערייה חדרה", או "המשיבות". על פי הנטען בעתירה, בתי הספר המופעלים על ידי העותרת בערים חדרה ונתניה, זכאים לפטור מארנונה, כאשר אי מתן הפטור מהוה אפליה אסורה, ומכל מקום - אין להטיל עיקול על חשבונות הבנק של העותרת נוכח הוראות חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), תש"ס-2000 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות").
העותרת נסמכת, כאמור, על חוק הרשויות המקומיות, כאשר לטענתה חוק זה אוסר להטיל עיקול על הכספים בחשבונות הבנק שלה, שכן כספים אלו הועברו במסגרת תיקצוב משרד החינוך, והם מיועדים לתשלום משכורות למורים.
סעיף 10 לחוק קובע כהאי לישנא: "(א) הכספים שבחשבון יהיו פטורים מעיקול ולא יהיו ניתנים להמחאה או לשיעבוד ואולם, בית דין לעבודה, על פי תביעתו של עובד רשות חינוך מקומית המועסק באחד ממוסדות החינוך שלשם קיומם הועברו ההקצבות, רשאי להטיל עיקול על כספי ההקצבות שבחשבון..." החוק מפנה בסעיף 2, סעיף ההגדרות, להגדרת "רשות חינוך מקומית" בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, וזה קובע בסעיף 1 כי רשות חינוך מקומית פירושה "לגבי תחום שיפוטה של רשות מקומית - אותה רשות מקומית; אולם רשאי השר לקבוע בצו שפורסם ברשומות, כי אדם או חבר-בני-אדם, המקיימים מוסד חינוך לגילאי לימוד חובה בתחום מועצה אזורית, יהיו רשות חינוך מקומית נפרדת לגבי שטח המוסד שיוגדר בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים, ולאחר שנתן למועצה האזורית היזדמנות לטעון טענותיה". משכך, הצדק עם המשיבות הטוענות כי הכספים המוגנים מפני עיקול הם כספים המועברים על ידי המדינה לרשויות המקומיות עצמן לשם מימון מוסדות החינוך, וכי ההגנה אינה חלה על כספים המצויים בידי גופים אחרים, כדוגמת העותרת שהיא גוף פרטי, גם אם כספים אלה משמשים למטרות חינוך.
...
המשיבות טענו, מנגד, שיש לדחות את העתירה על הסף מחמת השיהוי בהגשתה, בשל הסתרת פרטים מהותיים, ובכלל זאת דבר קיומם של הליכים קודמים רלוונטיים וחוסר ניקיון כפיים, ולחילופין – אף לגופה של העתירה.
למעלה מן הצורך אוסיף כי אף לגופם של דברים מצאתי כי יש לדחות את העתירה.
אין בידי לקבל טענה זו. המחוקק אמר את דברו בצורה ברורה וחד משמעית, וגם אם הרחבה זו של איסור העיקול עולה בקנה אחד עם הדין הרצוי – ואיני קובע כך – היא אינה עולה בקנה אחד עם הדין המצוי.
בשים לב לכל האמור - העתירה נדחית.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשה זו, שהוגשה במעמד צד אחד, נעתרה חלקית בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופטת עינת רביד ביום 8/8/16 ובמסגרתה ניתן "צו אירעי האוסר על דיספוזיציה בזכויות המשיב בנכסים... וזאת עד למתן החלטה אחרת". עוד נקבע, כי הבקשה הנוגעת לגימלאות המוסד לביטוח לאומי מחייבת בקשת הבהרה, שכן אינה מתיישבת עם הוראות הדין.
עיקר טענות המערער המערער טען כי טעתה כב' הרשמת בקביעת הרקע להחלטה, בכך שהמשיבה מפעילה גם בית ספר להנדסאים ומסלולים שונים שלא הוקצבו על ידי משרד החינוך (להלן גם – המשרד) אלא ממקורות אחרים, וכן, כאמור, בעובדה שהתביעה על סך 500,000 ₪ לא הוגשה כנגד המערער.
עיקר טענות המנהלים המיוחדים של המשיבה המערער ניהל במשך שנים רבות את המשיבה, שהנה עמותה אשר תוקצבה במיליונים רבים של שקלים על ידי משרד החינוך ואשר עיקר פעילותה הייתה הפעלת מכללה לא אקדמית להכשרת מורות, מורים וגננות של רשת "מעיין החינוך התורני". המערער ניהל ניהול כושל ביותר את העמותה.
נוסיף עוד, כי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו קובע כי "אין פוגעים בקניינו של אדם", אלא "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנידרש". לכן, במסגרת דיון בבקשה להטלת עיקול זמני, נידרש בית המשפט (או בית הדין) לאזן בין שני אינטרסים נוגדים; מחד גיסא – אינטרס התובע לקבל את זכויותיו אם וכאשר יינתן פסק דין לטובתו, ומאידך גיסא – אינטרס הנתבע שלא תפגע זכות הקניין שלו כל עוד לא ניתן פסק דין נגדו.
...
במצב דברים זה לא שוכנעתי, כי מצבת הנכסים של המשיב עשויה להספיק לתשלום החוב הנטען.
לסיכום נקודה זו, ובהתחשב בסכום התביעה, הונח יסוד ההכבדה וסביר להניח, כי אם בסופו של יום יחויב המשיב בסכום התביעה, ולו בהתייחס לרכיב שכר ששולם על פי הנטען שלא כדין, יקשה על המבקשת לממש את פסק הדין כנגדו".
לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו סבורות שיש לקבל את הערעור שהוגש על החלטת כב' הרשמת מרב חבקין מיום 1.1.18.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, לו ביקש המחוקק לעגן בחוק איסור על עיקול כספי התמיכה לאחר שנמסרו לגוף המתוקצב, סביר שהיה עושה זאת במפורש: כזכור, בסעיף קטן (א) נידרש המחוקק לכספי התמיכה ואף ייחד להם כינוי ספציפי: "תמיכה, מענק או הישתתפות אחרת מתקציב המדינה (בחוק זה – הקצבה)". לו ביקש למנוע עיקול של הכספים לאחר שהתקבלו, היה מנסח את סעיף קטן (ב) כמונע הטלת עיקול על כספי ה"הקצבה".
על מנת לוודא כי הכספים לא ישמשו את הרשות המקומית לצרכים אחרים, עוצב בחוק מנגנון המחייב ניהול חשבון בנק ייעודי ונפרד בידי הרשות המקומית, לצרכי הקצבות החינוך; המדינה חויבה להעביר את ההקצבה ישירות לאותו חשבון; נאסר על הרשות המקומית להשתמש בהקצבה אלא למטרה לשמה נועדה; ובמקביל: נאסר על הטלת עיקול על הכספים שבחשבון וכן על מיטלטלין של רשות חינוך מקומית המשמשים מוסד חינוך, מצויים בתחומו ונחוצים לפעילותו.
...
לא שוכנעתי כי מדובר בסוגיה שהיא חריג לסמכותו של בית משפט זה לתת סעד הצהרתי בהמרצת פתיחה, ועל כן יש לדחות את הטיעון.
הכרעה המרצת הפתיחה נדחית.
במכלול השיקולים אני קובע, כי המבקשת תישא בהוצאות כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ, בסכומים כוללים, כדלקמן: למשיבה 1 – 8,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ראה למשל: ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי פ"ד לט (4) 185.
טענות הנתבעת א. התובע לא עמד בלוח הזמנים אשר הוקצב לו לצורך ביצוע התוכניות, ועל כן המועצה רשאית היתה לבטל ההסכם עם התובע כפי שעולה מסע' 6(ה) להסכם.
בסע' 61 לבקשה לביטול עיקול נטען כי – "פקודת סדרי השילטון המקומי קובעת שהסכמים מעל לסכום של 50000 ₪ הינם מעל לאחריותו של ראש מועצה ויש צורך גם במכרז וגם באישור גזבר המועצה להסכם ע"מ שההסכם יהיה תקף, בנוסף להיות ההסכם חתום בשנת בחירות, דבר שמכתים את כשרות ההסכם". מבלי להתייחס לדבר החקיקה אליו התיימר הסעיף להפנות, הרי באה הטענה העובדתית כי אין אישור של הגזבר להסכם, וכי מדובר בתנאי בלעדיו אין לשם תוקפו.
בסע' 22 לתצהיר התומך טען הגזבר כי – "לא זו בלבד, אני אטען כי היקף ההסכם הינו מעבר לסמכותו של ראש המועצה ועל כן לא די בחתימתו ויש חובה כי חתימתי תצורף להסכם זה". וזו לשון סע' 62 ו 63 לבקשה השנייה, למחיקת כותרת: "אי עמידה בדרישות חוק יסודות התקציב 62. ההסכם חתום ע"י ראש המועצה דאז מר נמר מורקוס "בלבד", בעוד שסכום ההיתקשרות הינו מעבר לסמכות המוענקת לראש רשות ובכך אינו מחייב את המבקשת.
למעלה מן הצורך (שכן אף תזה זו לא נטענה): קשה להלום שניתן לקבל טענת השתק מכוח הבטחה של רשות, כאשר זו באה לאכוף התחייבות האסורה בחוק.
...
כבר ציינתי הפער הניכר בין מימצאי מומחה בית המשפט בדבר תעריף מקובל (שבסופו של דבר לא נגזר ע"י המומחה באופן סתמי אלא בזיקה לתעריפי תכנון מקובלים של לשכת האדריכלים) לבין התעריף בו נקב ההסכם.
אני דוחה את התביעה.
התובע ישלם לנתבעת סך של 3,000 ₪ ומע"מ כהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (בסכום אחד).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו