המשיבים 1 ו-2, מנהל הארנונה של עריית נתניה ועיריית נתניה, ומשיבים 3 ו-4, מנהל הארנונה של עריית חדרה ועירית חדרה, יכונו להלן ובהתאמה, "עריית נתניה" ו"ערייה חדרה", או "המשיבות".
על פי הנטען בעתירה, בתי הספר המופעלים על ידי העותרת בערים חדרה ונתניה, זכאים לפטור מארנונה, כאשר אי מתן הפטור מהוה אפליה אסורה, ומכל מקום - אין להטיל עיקול על חשבונות הבנק של העותרת נוכח הוראות חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), תש"ס-2000 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות").
העותרת נסמכת, כאמור, על חוק הרשויות המקומיות, כאשר לטענתה חוק זה אוסר להטיל עיקול על הכספים בחשבונות הבנק שלה, שכן כספים אלו הועברו במסגרת תיקצוב משרד החינוך, והם מיועדים לתשלום משכורות למורים.
סעיף 10 לחוק קובע כהאי לישנא:
"(א) הכספים שבחשבון יהיו פטורים מעיקול ולא יהיו ניתנים להמחאה או לשיעבוד ואולם, בית דין לעבודה, על פי תביעתו של עובד רשות חינוך מקומית המועסק באחד ממוסדות החינוך שלשם קיומם הועברו ההקצבות, רשאי להטיל עיקול על כספי ההקצבות שבחשבון..."
החוק מפנה בסעיף 2, סעיף ההגדרות, להגדרת "רשות חינוך מקומית" בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, וזה קובע בסעיף 1 כי רשות חינוך מקומית פירושה "לגבי תחום שיפוטה של רשות מקומית - אותה רשות מקומית; אולם רשאי השר לקבוע בצו שפורסם ברשומות, כי אדם או חבר-בני-אדם, המקיימים מוסד חינוך לגילאי לימוד חובה בתחום מועצה אזורית, יהיו רשות חינוך מקומית נפרדת לגבי שטח המוסד שיוגדר בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים, ולאחר שנתן למועצה האזורית היזדמנות לטעון טענותיה".
משכך, הצדק עם המשיבות הטוענות כי הכספים המוגנים מפני עיקול הם כספים המועברים על ידי המדינה לרשויות המקומיות עצמן לשם מימון מוסדות החינוך, וכי ההגנה אינה חלה על כספים המצויים בידי גופים אחרים, כדוגמת העותרת שהיא גוף פרטי, גם אם כספים אלה משמשים למטרות חינוך.
...
המשיבות טענו, מנגד, שיש לדחות את העתירה על הסף מחמת השיהוי בהגשתה, בשל הסתרת פרטים מהותיים, ובכלל זאת דבר קיומם של הליכים קודמים רלוונטיים וחוסר ניקיון כפיים, ולחילופין – אף לגופה של העתירה.
למעלה מן הצורך אוסיף כי אף לגופם של דברים מצאתי כי יש לדחות את העתירה.
אין בידי לקבל טענה זו. המחוקק אמר את דברו בצורה ברורה וחד משמעית, וגם אם הרחבה זו של איסור העיקול עולה בקנה אחד עם הדין הרצוי – ואיני קובע כך – היא אינה עולה בקנה אחד עם הדין המצוי.
בשים לב לכל האמור - העתירה נדחית.
