איסור עבודה אצל מתחרה: תנאים והגבלות

(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השמוש הוא בנגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד; (3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השמוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהוא באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.

לשאלת הגבלת העיסוק, כשמר איילון נישאל מדוע נכלל סעיף 5 בהסכם העבודה עם התובע, השיב: "מישהי מכוח אדם שהיא הביאה את התובע כמועמד לעבודה, היא הכניסה את הסעיף הזה בתור חלק מהתנאים שמוסכמים ושנינו חתמנו והסכמנו על זה". ובהמשך עדותו: "מכיוון שלדעתי מקובל בחברה בעבודה של אמון, כמו התפקיד הבכיר של התובע, של לשמור על אי תחרות בתוך שנה. גם כשאני הייתי שכיר החתימו אותי על אי תחרות לשנה קודם." (עמ' 27 לפרוטוקול מול שורה 4 ואילך).

התובע אף אישר כי בשיחה שקיים במשרדו של עו"ד חיים כהן, הנושא לא עלה, וכדבריו: "... בהתחלה כשניסינו לדבר בפגישה אצל חיים כהן זה לא עלה לנושא כי חשבנו שזה יתרת הפיצויים ועמלות, לאחר מכן חיים כהן הציע את העניין הזה בגלל הסכם העבודה, שהוא טען שהוא לא חוקי, אותה פסקה לגבי השעות הנוספות". ובהמשך: "בזמן שישבתי בפגישה, הנושא לא עלה". כשנשאל האם היה תובע שעות נוספות, אילו הושגה הסכמה בעיניין הגבלת התחרות, השיב: "יכול להיות שהיינו יורדים, השאלה היא למה אתה קורא הסכמה". לגופו של עניין, בתצהירו, טען התובע כי מעת לעת נאלץ לעבוד בשעות נוספות והסתמך על תשלומים בגין חנייה, נסיעות בכביש 6 והודעות דוא"ל ששלח מביתו בשעות שלאחר שעות העבודה (סעיף 46 לתצהירו).

...

הצדדים החליפו ביניהם תכתובות נוספות בעניין (נספחים ח' ו-ט' לכתב התביעה), ובסופו של דבר הגיש התובע את כתב התביעה דנן.

אחרית דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה והנתבעת תשלם לו את הסכומים הבאים: הפרשי עמלות – סך של 40,696 ₪.

סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעהועד לתשלום מלוא הסכום בפועל; הפרשי פיצויי פיטורים – אני מורה לנתבעת להעביר לתובע, באמצעות בא כוחו, בתוך 14 ימים מהיום, מכתבי שחרור המופנים לקופת הפיצויים על שם התובע, בחברת הביטוח מגדל, וזאת ביחס לכל הסכומים שנצברו לטובתו מכוח פוליסת ביטוח המנהלים שהיתה לו בתקופה הרלוונטית להעסקתו בנתבעת; התביעה שכנגד – נדחית.

בנוסף לאמור לעיל, ובשיםלב לכך שמחד גיסא תביעתו של התובע התקבלה בחלקה, ומאידך גיסא, התביעה שכנגד נדחתה, אני מורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ וכן השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 13,000 ₪.

מנגד לטענת הנתבעת: למרות שהנתבעת קידמה את התובע ונתנה לו תנאי העסקה נדיבים, בחר התובע לסיים את עבודתו אצלה תוך גרימת נזקים של מיליוני שקלים, תוך הצגת מצגים מטעים בפני הנהלת הנתבעת, חיוב הנתבעת בהזמנות פרטיות שהזמין התובע לביתו, הפרה בוטה של הסכם העסקה עימו, כאשר לאחר סיום עבודתו עבר לעבוד בחברה מתחרה תוך שהוא עושה שימוש בסודות מסחריים ובמידע חסוי של הנתבעת לרעתה ותוך תחרות בלתי הוגנת, בחוסר תום לב. התובע התפטר ולכן אינו זכאי לפצויי פיטורים וכי בהתאם להסכם העסקה והנוהג הקיים בנתבעת, שולמו לתובע כל הכספים שהצטברו בקופת הגמל אליה הפרישה הנתבעת במשך כל השנים.

הכשרה מיוחדת: במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת; זאת, כתמורה עבור ההשקעה של המעסיק בהכשרתו.

עיון בחקירתו הנגדית של מר יונס מעלה כי תצהירו לא נסתר בנידון ותוך שהוא מחדד את אופן פעולתו הבעייתי של התובע בנידון:"אסור לתובע לעבוד בתחום עם חברות אחרות? ת.לטענתי פדרמן הוא קבלן אלומיניום שעבד בפרויקט בר"ג או גבעתיים. ביקש מהנתבעת הצעת מחיר לבצוע עבודות זכוכית לאותו אתר. התובע שניהל את התחום באופן אישי היה באתר ומאוחר יותר התברר שהתובע בתור איש המכירות או עובד של דר' זכוכית ביצע את הפרויקט ישירות לקבלן הראשי ש. איפה הראיות שלך? ת. יש פה מכתב של פדרמן שבא אלינו בטענות למה התובע שעבד אצלינו גנב לו פריוקט שהיה אמור לתת הצעה לקבלן האלומיניום, לפדרמן, פעל מאחורי גבו וגבנו, וביצע את העבודה ישירות לקבלן. ש. מתי יצא המיכרז לאותה עבודה?ת. במהלך 2016 ש. אתה יכול לצרף מיסמך כדי להוכיח את טענתך? ת. זה ההודעה שקיבלנו, כל הניירת לא נימצאת אצלנו, היא אצל התובע" (ר' עמד 25 שורות 17-30).

...

לאחר ששקלנו את השיקולים הדרושים, ובכלל זה מידת הפסול שדבקה במעשיו של התובע , תפקידו הבכיר ותקופת העסקתו , מצאנו לנכון לחייב את התובע בפיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובות תום הלב והאמון כלפי התובעת בגין רכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין הסכומים המפורטים להלן: הפרש פיצויי פיטורים בסך 193,051 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

מנגד התובע ישלם לנתבעת תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין סך של 40,000 ₪ בפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב במהלך תקופת העסקתה וכן סך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב לאחר תקופת העסקתו, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

המבקשת טוענת כי בקשתה להגביל את המשיבים למשך תקופה בת 12 חודשים היא מוגבלת ומידתית שכן אין היא מבקשת למנוע מהמשיבים 2-5 לעבור לעבוד אצל המתחרה העסקי, והיא אף איננה מבקשת למנוע מיונייטד לפנות לסוכני ביטוח שמטופלים אצלה, אלא אך להגביל את כל אחד מהמשיבים 1-5 מלפנות לסוכני ביטוח שהקשר בינו לבינם נוצר בשליחותה של המבקשת, בתקופת עבודתו.

לטענת ב"כ המשיבים 1-6 סיום עבודתם של המשיבים 1-5 מעבודתם במבקשת היתה על רקע תכנית שהיתה למבקשת לפגוע בתנאי עבודתם ואף להעביר את תחום השיווק לחברה חיצונית, ולכן לדידו לא ניתן להתיחס לעניין כאל קנוניה של עובדים.

עם זאת, העובדה שסעיף אי התחרות נוסח לכאורה באופן גורף יתר על המידה, איננה מובילה לביטול מוחלט של חובת תום הלב והאמון של העובד כלפי מעבידו, אלא שבית הדין הוא שיקבע בבוא היום את הקפו המידתי של האיסור שחל על העובד – שלא ליצור קשר עם לקוחות של מעסיקו לשעבר, בין אלה שהיו בטיפולו הישיר ובין אלה שלא היו בטיפולו.

...

אני סבורה, כי חופש העיסוק של העובד מאפשר לו לעשות שימוש בידע ובכלים המקצועיים שרכש אצל מעבידו, להתקדם ולהתפתח, ואין כל מניעה כי יפתח עסק עצמאי המתחרה במעבידו, ואולם לטעמי, ככלל, עובד איננו רשאי, בשם חופש העיסוק, לבסס את עסקו על מאגר הלקוחות של המעביד, על דרך של שימוש בעסק של המעביד, ובמאגר הלקוחות של המעביד (שעמם יצר קשרים בתקופת עבודתו), כפלטפורמה להקמת עסק עצמאי משלו על חורבותיו של מעבידו.

לנוכח האמור לעיל, ובשים לב לתשתית החלקית שהובאה בפני, אני מורה כי כל אחד מהמשיבים 2-5 ו- 7 לא יצור כל קשר (בין באופן ישיר ובין באמצעות אחרים, לרבות לא במסגרת של "חפיפה") עם סוכני ביטוח שהיו בטיפולו בתקופת עבודתו אצל המבקשת, ולא ישדל אותם לעבור לחברת יונייטד וזאת עד ליום 1/9/18.

בשים לב למעמדו של המשיב 1, לשכר ולבונוסים ששולמו לו על ידי המבקשת אני מורה כי המשיב 1 יהיה מנוע מלפנות לסוכני ביטוח שהיו לקוחות של המבקשת ערב התפטרותו, וזאת עד ליום עד ליום 1/10/18.

מבוא להכרעת בית הדין בפתח הדיון נמפה את הסוגיות שנדרשות להכרעתנו, כמפורט להלן: הסוגיה הראשונה – מהן נסיבות עזיבתו של הנתבע את עבודתו אצל התובעת, ובכלל זה – האם ניתן לראות את הנתבע כמתפטר בדין מפוטר, לאור הרעת תנאי העבודה שלו וכנטען על ידו; הסוגיה השניה – האם הנתבע היה חסר תום-לב כלפי התובעת, והאם הוא שידל את המרכז הרפואי לסיים את החוזה עם התובעת; הסוגיה השלישית – האם הנתבע מחזיק במידע סודי ובקניין רוחני של התובעת, והאם לתובעת יש "סוד מסחרי" שהנתבע מחזיק בו או העביר אותו הלאה; הסוגיה הרביעית – האם תניית העדר התחרות שעליה חתום הנתבע עומדת בהנחיות הפסיקה, ובכלל זה בתנאי הילכת צ'ק פוינט; וכן – האם הנתבע מפר את תניית אי-התחרות בתובעת, ומהו התפקיד שהוא מבצע כיום במרכז הרפואי.

] "... עיקרון זה מקורו בדיני יושר, וביחסים שבין מעביד ועובד הוא מבוסס על תנאי מכללא בחוזה עבודה, האוסר על העובד לגלות סודות מסחריים של מעביד ולהפיק תועלת לרעת המעביד מכל סוד מסחרי או מכל ידיעה סודית שהגיעה אליו במהלך עבודתו וכתוצאה ממנה. אולם אותה התחייבות מכללא של העובד, שעליו לקיימה גם אחרי סיום יחסי העבודה, מוגבלת לידיעות סודיות ואיננה חלה על ידיעות שהן נחלת הכלל ועל ידיעות מקצועיות כלליות וניסיון מקצועי שרוכש העובד מתוך עבודתו." בעיניין ורגוס אף נקבע כי לדרישה שהמידע יהיה סודי, יש שני פנים: האחד, נסיבות העברת המידע.

ברי, שאם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק הקודם רשאי להגבילו בשימוש שיעשה בה. (ג) תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק: יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצידו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד-מעביד.

...

לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי יש מקום לקיזוז הסכומים המועטים שלהם זכאית התובעת, כנגד ההוצאות שנגרמו לנתבע כתוצאה מכך שרוב רכיבי התביעה נדחו.

גם ההתייחסות בסיכומי הנתבע לעמדת התובעת היתה בלשון בוטה, שאינה מקובלת עלינו[footnoteRef:91].

] בסיכום כל הדברים, אנו סבורים כי התוצאה הראויה והצודקת היא שכל צד יישא בהוצאותיו, ובמובן זה שאיש לא יצטרך לשלם דבר לצד שכנגד, הן ביחס לחיוב הכספי והן ביחס להוצאות.

בחוזי עבודה מופיע לא פעם סעיף האוסר על העובד לעבוד אצל המתחרים או אף באותו תחום עיסוק של המעסיק, הן במקרה של פיטורים והן במקרה של התפטרות – זאת לתקופות שנעות בין שלושה חודשים לשנה ואפילו שנתיים.

מותר להגביל את חופש העיסוק של העובד במקרים בהם עסקינן בשימוש בפטנט רשום או בזכויות יוצרים, במקרים של שימוש שלא כדין בסודות מסחריים, במקרים בהם המעסיק השקיע משאבים מיוחדים בהכשרת העובד ונקבעה בחוזה ביניהם התחייבות של העובד לעבוד פרק זמן מינימאלי אצל המעסיק, במקרים בהם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות במעסיק עם תום יחסי העבודה ביניהם, וכן במקרים בהם בחינת תום הלב וחובת האמון והנאמנות בין הצדדים מחייבת את אכיפת התניה.

הגבלת יכולת ניידות העובד ממקום עבודה אחד למישנהו, תיפגע בזכותו לסיפוק והגשמה עצמית, לרבות לצורך שיפור תנאי עבודתו במקום עבודה אחר או לפתיחת עסק משלו.

...

בהמשך לאמור ולאשר פירטתי בעילות התביעה אשר נותחו לעיל, ולאחר שעיינתי בראיות התובעת, מסקנתי היא כי לא הוכח בפני כי ארעה נטישת מתאמנים ומאמנים לאחר עזיבת התובעת ובגללה.

נוכח זאת, דין תביעתה בענין, להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, דין התביעה על כל רכיביה להידחות.