איסור נטילת כספים במירמה באמון

עוד אמר שמריה לחוקר, במפורש, שבהיות ברנשטיין מיופיי כוח אסור היה להם לנהוג כפי שנהגו ולקחת כסף לכיסם: "חוקר: מיליון מאתיים יפה לקבל תיווך על כזה דבר. שמריה: אסור, אסור להם גם לקחת מפה כלום. חוקר: אה, אסור להם לקחת? שמריה: בטח, זה הכל, אה... חוקר: מהצד. שמריה: אסור להם, הם מיופי כוח. מה, מותר להם לקחת כסף?" (תמליל 8 עמ' 24 שו' 17-9).

בעניינינו, חומרת מעשיהם של ברנשטיין, אשר ניצלו את האמון הרב שגוטמן נתנו בהם ואת הקרבה ששררה ביניהם במשך שנים רבות וחומרת מעשיו של שמריה, אשר ניצל את ההזדמנות וחבר לברנשטיין, כאשר שלושתם רימו את התובעים במשך תקופה ארוכה, בשני הפרויקטים, גזלו את כספם ושלשלו לכיסם כספים רבים, על חשבונם של התובעים (ולולא נחשפו היו גוזלים מהתובעים כספים רבים נוספים), מצדיקה כי שלושת אלה יישאו, ביחד ולחוד, במלוא הנזק שניגרם לתובעים, גם אם לא כל הנזק הגיע, בסופו של דבר, לכיסיהם.

...

לגבי מגרש זה מתקבלת התובענה, חלקית, באופן שניתן בזה פסק דין הצהרתי, המצהיר כי הסכם המכר של מגרש 108 בחלקה 13 בגוש 10121, בין ח.ומ.ג לחגאי נותר בתוקפו (בשל זכויות צד ג' - צוקרנמדל) ויש לרשום את המגרש על שם חגאי, בכפוף להוראות כל דין, על מנת לאפשר רישומו על שם צוקרמנדל.

אני דוחה את שתי התביעות שכנגד, - זו שהוגשה על ידי ברנשטיין וזו שהוגשה על ידי שמריה, על כל חלקיהן.

אני דוחה את ההודעה לצדדים השלישיים.

כך אכן נכתב לתובע בזימון לשימוע "1. לקיחת כספים במירמה. 2. תלונה של דיירת שהוגשה למישטרה ופתיחת חקירה פלילית ע"י המישטרה. 3. עבירת משמעת חמורה, לקיחת כסף מדיירת. 4. ניצול מעמדך כעובד כלפי דיירת קשישה בת 97 והפעלת לחץ ריגשי כלפיה במשך שנה וחצי (נספח 7 לתצהיר מנכ"ל)(דגש ש.ש.).

נוכח הפסיקה לעיל ומשבפועל הוכח שהתובע ידע שאסור לקבל כסף, הוכח שניתן בו אמון מעל ומעבר (בכתב ובע"פ) והוא הודה בכך, הוכח שהעלים את נטילת הכספים מהדיירת בכוונת מכוון, לאורך זמן, באופן חוזר ונשנה , ובסכומים גדולים.

...

תביעת התובע לשעות נוספות בימי שישי לאחר 1.12.12 נדחית.

התביעה ל3.33 ימים נוספים נדחית.

התביעה לפיצוי בגין לשון הרע נדחית נדחית כליל ביחס לשני המסמכים שנטענו, כל אחד מטעמיו.

תביעת השבה זו הוגשה בסכום של 3,801,456 ₪ ולפיה נטען כי עו"ד גנות הוציא מידי דוד כספים בסכום התביעה באמצעות מניפולציות והצגת מצגי שוא ומרמה, תוך שניצל את האמון הרב שרכש לו דוד, לאור מעמדו הנחזה של עו"ד גנות כעו"ד ותיק ומנוסה , המנהל נכסים בשם לקוחותיו (סע' 1 לתביעת ההשבה).

לעניין תפקידו של נאמן מטעם בית המשפט והסמכויות שהוענקו לו, הבהיר הש' שפירא בבהמ"ש המחוזי ב-בש"א 2833/05 אחד לבנין בע"מ נ' אילן שגב (ירושלים), ניתן ביום 05/04/2006): "נאמן פועל על פי הסמכויות שהוענקו לו על ידי בית המשפט, ואם זו אינה קיימת הרי שפעולתו אסורה". בעיניין זה נישאל דוד בחקירה נגדית: "ש. לא נראה לך משונה שהוא מנהל נכס ושזה בנאמנות, והוא לא מוציא לך קבלה שום דבר לא רשום. לא נראה לך לא הדליק לך אור אדום?

הדבר מוביל אותי לתכתובות האלקטרוניות שנעשו בין דוד לבין עו"ד גנות, ואשר שמשו גם ראיות בתיק ההשבה (עליו דברתי לעיל) לפיו התחייב עו"ד גנות להשיב כספים שנלקחו במירמה מדוד.

...

יחד עם זאת, אני נעתרת לבקשה לפיצול סעדים.

לעניין זה אני קובעת, כי צו לפיצול סעדים לפיו התובע רשאי להגיש תביעה נוספת מסודרת, חל גם על בקשה זו, שכן הבקשה הוגשה לאחר סיום הליך ההוכחות ולא ניתן היה לחזור ולשמוע הוכחות לצורך מתן החלטה מבוססת.

סוף דבר: אני מקבלת, אפוא, את התביעה בשני התיקים ומורה על פינויים וסילוק ידם של הנתבעים, או מי מטעמם, מהמושכרים ברח' דיזינגוף 95 בתל אביב, כשהם נקיים מכל אדם וחפץ (הן החנות בקומת הקרקע והן הדירות).

בית משפט השלום בחיפה היתייחס לעברה הפלילי העשיר של המבקשת בתחום המירמה, אך עם זאת נתן דעתו גם לנסיבות מקילות בעיניינה, ובכללן: תסקיר שירות המבחן שהמליץ על מאסרה של המבקשת בדרך של עבודות שירות, הזמן הרב שחלף ממועד ביצוע המעשים ועד להכרעת הדין (כתב האישום הוגש בנפלאות התביעה במאי 2008), מצבה הנפשי של המתלוננת, הודאתה המיידית בעובדות כתב האישום והחזרת רוב הכסף שנטלה במירמה.

בנוסף, טענה המשיבה, כי גזר הדין חוטא למטרתו מקום שמצבה של המבקשת לא הורע כל עיקר בעקבות ההרשעה, שכן בשל חפיפת העונשים, אינה נידרשת לרצות ולו יום נוסף בבית האסורים בגין הרשעתה הנוכחית, והיכן העונש עליה.

בית המשפט המחוזי צטט דברים שנאמרו בע"פ 6941/04 מדינת ישראל נ' פורטל (לא פורסם): "בית המשפט ראוי שיתן יד למאבק נגד מי שמנצלים לרעה את אמון הזולת ששם בהם מבטחם ושולחים ידם אל ממונו. אמרו חכמים: "אי זהו גנב, זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים, כגון הפושט ידו לתוך כיס חברו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים" (רמב"ם, משנה תורה, הילכות גניבה א', ג')".

...

הכרעה אין בידי להיעתר לבקשה.

סוף דבר – אף שאין להקל ראש בעונש המאסר שעתידה המבקשת להמשיך ולרצות, שאינו קצר, דומה בעיני כי אין מנוס מכך, וכל שנותר הוא לקוות שלאחריו תפנה המבקשת לחיים נורמטיביים.

איני נעתר לבקשה.

יפים דבריו הבאים של ביהמ"ש העליון ברע"פ 4025/10 אגבארייה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.5.10): " ידוע הוא כי עורך דין מחויב בנוסף לידע ולמיומנות, בעמידה בסטאנדארטים גבוהים של אמינות ויושרה, באופן שיצדיק את האמון שנותנים בו לקוחותיו, הציבור בכללותו ובתי המשפט. מי שביודעין מתחזה לעורך דין, פוגע פגיעה קשה באנטרס הצבורי ובמערכת המשפט, ובצד היתנהגות שכזו יש תג מחיר כבד". אשר לעבירת איסור הלבנת הון, הערך המוגן שניפגע הוא תקינותה וחוסנה של המערכת הפינאנסית ושימור היתנהלות בנקאית וכלכלית שקופה ואמינה.

בהמשך למעשיהם הפסולים, פתחו הנאשמים מספר חשבונות בנק על מנת להלבין את הכספים שנטלו במירמה, מה שמגביר את חומרת המעשים ומדגיש את מימד התחכום והמרמה שבהם.

הנאשם פעל בדרכי מירמה שונות כדי לחלץ כספים מאנשים תמימים, אותם שיכנע באמצעות מצגי שוא שונים, לתת בו אמון ולמסור לידם סכומי כסף, הנעים בין אלפי שקלים למאות אלפי שקלים.

...

לאחר שקילת מכלול הנתונים, תוך מתן משקל לחלקה המשמעותי בביצוע העבירות, היותה משמעותית, מרכזית ואף מחוללת העבירות, וכן לשיקולי ההלימה וההרתעה מחד גיסא, ולאינטרס השיקומי והנסיבות המשפחתיות מאידך גיסא, אני סבור כי קיימת הצדקה לחרוג לקולא, במידה מסוימת, ממתחם הענישה עד כדי הקלה בעונש המאסר (בעיקר למען הילדים), אך לא כזו המאפשרת להסתפק בעונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות בלבד.

סוף דבר לפיכך, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: לנאשמת: 14 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרה לפי רישומי שב"ס. מאסר מותנה בן 10 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורה מהמאסר, לבל תעבור עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, התחזות, הלבנת הון, או כל עבירת רכוש מסוג פשע.

בנוסף אני מורה על חילוט הרכוש שנתפס, כמפורט בבקשה לחילוט רכוש המצורפת לכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון, לרבות הכספים ורכב ניסאן מ.ר. 68092501 לפי הפירוט בסעיף 1 לבקשת החילוט.