איסור מימוש ערבות בנקאית לקבלן שפיגר בביצוע

במקביל ניתנה על ידי ביום 27.3.2020 החלטה נוספת ובה קבעתי כי :" לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים , ובטרם תנתן על ידי החלטה בשאלת הסעד הזמני , אני סבור כי מבלי לקבוע מסמרות כלשהם , על שני הצדדים לשקול פעם נוספת את ההצעה שהועלתה על ידי בדיון ביום 3.3.2020 , שלפיו תידחה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבות, את הפסקת ההיתקשרות עמה,והמשיבות תהינה רשאיות להיתקשר עם כל קבלן על פי שיקול דעתן שישלים את ביצוע העבודות בפרוייקט נשוא הסיכסוך בין הצדדים.מאידך יעמוד בתוקפו הצוו הזמני שניתן על ידי ביום 29.1.2020 , כך שמימוש הערבות הבנקאית שצוינה בצו הזמני, יעוכב , עד לגמר בירור התביעות הכספיות שבין הצדדים, ובהתאם לתוצאות הבירור.

בהקשר זה של קבלני המשנה אציין כי בהחלטתי שניתנה בסיום הדיון ביום 29.1.2020 איפשרתי לעפר השרון שהנה אחד מקבלני המשנה המרכזיים של המבקשת,להגיש בקשה להצטרף להליך ככל שלא תיערך היתקשרות ישירה של המשיבות עימו , אך בקשה כאמור לא הוגשה גם לאחר שהמשיבות הודיעו כי הן אינן יכולות להיתקשר עם עפר השרון בהיעדר סיווג קבלני מתאים כנדרש על פי דין , ובהתאם אינני נידרש להתייחס באופן נפרד לעניינו של קבלן משנה זה. לעומת זאת ,מבחינתן של המשיבות ,לא ניתן לבטל את טענתן הנסמכת על היתנהלות העבודות בפרוייקט עד עתה, שלפיה המשך התקשרותן עם המבקשת ,יוביל לאיחורים ופיגורים חוזרים ונשנים בבצוע העבודות , באופן שיגרום נזקים של ממש לא רק למשיבות אלא לציבור הרחב אשר נפגע כבר כיום מבצוע העבודות הגורמות למפגעי תחבורה רבים, וכי נזקים מצטברים אלו אינם ניתנים לפצוי כספי .

...

בנסיבות אלו ביקשו המשיבות לשנות את החלטתי מיום 29.1.2020 ולאפשר להן להתקשר עם קבלנים אחרים בהתקשרות ישירה לצורך ביצוע עבודות דחופות.

יצוין כי הפסיקה בה נקבעה ההלכה לעיל , עסקה בעיקרה בהסכמי זכיון , סוכנויות וכיוב',הסכמים שמטבעם מחייבים רמת אימון גבוהה בין הצדדים, ואולם הגיונה נכון גם למקרה כגון זה שבפנינו שבו ניכר על פני הדברים כי המשך ההתקשרות בין הצדדים הינה לצערי מתכונת בדוקה להמשך סכסוך משפטי שבסיכומו של דבר יוביל בסבירות גבוהה לפגיעה באפשרות ביצוע העבודות נשוא ההסכם, בלוח זמנים סביר .

סיכום סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל אני דוחה את בקשת המבקשת למתן צו מניעה כנגד הפסקת ההתקשרות עימה על ידי החכ"ל, והמשיבות רשאיות להשלים את הליך איתור קבלן חליפי שעימו הן יתקשרו לצורך השלמת העבודות, הליך שהחל על פי הסכמת הצדדים כבר ביום 29.1.2020.

שאלת ההוצאות בבקשה תידון ותוכרע על ידי במסגרת החלטתי בענין הערבות הבנקאית.

     הנושא העומד לדיון בפני הוא הבקשה לצוו  שיאסור על מימוש הערבות הבנקאית שהעמידה המבקשת לטובת המשיבה בהתאם להסכם.

  נטען כי בהסכם יש תנאים מפורשים בדבר חילוט הערבות על פי שיקול דעתו הבלעדי של המזמין, קרי המשיבה, בכל עת שלדעתה הקבלן הפר את התחייבויותיו, לרבות פגור בבצוע העבודות, וכך גם במקרה של סילוק ידו של הקבלן מהאתר ובנוסף לו (סעיפים 9.2, 44.7).

מכל מקום, המבקשת בסיכומיה  זנחה טענה זו.   אציין כי טענה זו אינה סבירה מאחר שברי כי סילוק ידה של המבקשת מהאתר נעשה על רקע טענות המשיבה להפרת ההסכם, פגור בבצוע ואי עמידה בזמן המסירה המוסכם, וברי כי על רקע זה היתה המשיבה זכאית לממש את הערבות הבנקאית כדי לכסות את ההפסדים שנגרמו לה ואין זה סביר שהיתה מסכימה בהבל פה לוותר עליה.

...

  לפיכך אני קובעת כי המבקשת לא הראתה חריג המצדיק אי מימושה של הערבות הבנקאית האוטונומית.

  אני דוחה את הבקשה.

בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לממש את הערבות הבנקאית האוטונומית בסך 705,000 ₪ המוחזקת בידה, שניתנה ע"י המבקשת, ונועדה להבטיח את ביצוע החוזה למתן שירותי בניה שנחתם בין הצדדים.

ב"כ המבקשת ניסה לצמצם את מספר חודשי הפגור במסירת הדירות, וטען שההסכם נחתם ב-23.3.15, הוצא היתר בניה חדש ב-10.9.15, שכלל הוספת 2 יחידות מגורים נוספות.

מנהלת המשיבה העידה בעמ' 11 שורות 14-16:" כשאנחנו מזמינים עבודות נוספות מסכמים על סכום, בדרך כלל שנידרש זמן נוסף הוא מסוכם, ופה לא היה סיכום... לא היתה דרישה לזמן נוסף ". נציין בעיניין זה, שבסעיף 23.10 לחוזה נקבע : " ביצוע שינויים אינו דוחה את המועד הקבוע להשלמת ביצוע העבודות ומסירתן למזמין וכי הקבלן אחראי גם להשלמת ביצוע השינויים במועד הנקוב לגמר ביצוע העבודות". כאמור מחלוקת עובדתית או חוזית אין בה די כדי למנוע את מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית, ואף אין די בראיות לכאורה.

...

סוף דבר הבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על חילוט הערבות האוטונומית – נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום ההחלטה ועד לתשלום בפועל.

הנתבע טען גם שהיה על התובע לשלוח לו הודעות שנתיות בהתאם לנוהל עליו העידה עדת התובע גב' גראודנס, ולמצער מכוח חובה המוטלת על התובע למסור לערב מידע "גם טרם חלוף שנתיים וזאת כל מקרה של סיכון, שינוי מהותי או שינוי בתנאי החשבון". כן נטען שהתובע לא כימת את סכום התביעה כנדרש, בדרך של פירוט "יתרת הלוואה תוך הפרדה לקרן, הפרישי ריבית, הפרישי הצמדה, ריבית וריבית פיגורים" וכי "עולה חשש" לחיוב מופרז בריביות מכוח ההלוואה לה ערב, שהיא הלוואה בעקבות המדינה.

התובע, מנגד, דחה את טענות הנתבע בנימוקים שחלקם יוצג בהמשך, ובכלל זה טען כי רבות מטענות הנתבע הן בבחינת "הרחבת חזית" אסורה וחלקן נטען בעלמא וללא ביסוס, כי הנתבע אינו "ערב יחיד" היות שהיווה בעל עניין בחברה, כי ערבותו לא בוטלה בשיחה עם עומרי וכי התובע עמד בחובותיו לפי דיני הערבות.

בתצהיר העדות הראשית נקט הנתבע בקוו דומה וכך טען, למשל, שלו ידע שערבותו לא בוטלה בשיחה עם עומרי היה פועל כדי למנוע את מימוש ערבותו (פסקה 28 לתצהיר).

בנוסף, הוא עצמו צירף לתצהירו מיסמך של התובע מיום 20.11.15 שאף הוא חלק מבדיקת בקשת ההלוואה, בו נימסר שהטיפול עוכב "כדי לקבל הבהרות על רקע השותף מר משה בראשי שאיננו בעל מניות רשום..." וכי הנתבע מסר הבהרה לפיה "הוא אינו סמוי, הוא מורשה חתימה לכל דבר ועניין והוא אינו רשום כבעלים מאחר ואין לו סיווג קבלני" (נספח 3 לתצהיר הנתבע).

גם טענת הנתבע, הנסמכת על דפי החשבון, לפיה בעת ביצוע השיחה עם עומרי הייתה יתרת זכות גדולה בחשבון החברה (פיסקה 39 לתצהירו, בהפניה לנספח 10 לתצהירי הבנק במועד 19.8.16 ואילך), וזאת בניסיון לטעון שמצב החברה היה טוב אותה עת ולו "הבין" שערבותו בתוקף היה מבטלה, אינה שלמה.

...

הכרעה התביעה מתקבלת.

בשל רכיב הריבית ועל מנת שסכום החיוב יהיה ברור אני מורה לתובע להגיש פסיקתא מפורטת לחתימה, עד 20.8.21.

במכלול השיקולים אני קובע, שעל הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 15,500 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין כולל מע"מ בסכום של 30,518 ₪.

בית משפט השלום בעכו ת"א 58714-03-17 ס.ה.ל. - אלובין בע"מ ואח' נ' al-mikdam lnvestment company LTD ואח' בפני כב' השופט ג'מיל נאסר, שופט בכיר תובעת/נתבעת שכנגד ס.ה.ל. - אלובין בע"מ נתבעים/תובעים שכנגד 1.al-mikdam lnvestment company LTD 2.ראדי חגאזי פסק דין

נטען כי הקושי התזרימי בא לידי ביטוי בפגור בתשלומים משוטף 90-120 יום לשוטף 150 יום ויותר, כאשר עד שנת 2015 הקצתה אלובין לנתבעים אובליגו בגובה 4 מיליון ₪, ואילו בעקבות הפיגורים בתשלומים הגיעו הצדדים להסכמה על העמדת האובליגו על סך 3.3 מיליון ₪.

טוענת אלובין כי הנתבע תיכנן בזדון את כל המהלכים שפורטו לעיל, מסר לה 3 שיקים שמועד פרעונם הנו מאוחר למועד פקיעת הערבות הבנקאית, משקיבלה אלובין את מכתבי הנתבעים והבינה כי הנתבע אינו מתכוון לדאוג לחדש את הערבות הבנקאית ולא לשלם את יתרת החוב, היא פנתה וביקשה לממש את הערבות הבנקאית מול הבנק הפלסטינאי בטענה של הפרה צפויה.

שנית, גרסת מנהל התובעת שכנגד אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים, שכן לגירסתו, וללא קשר לפרויקט רוואבי, סוכם כבר בראשית הדרך בין הצדדים על מתן בלעדיות בשיווק הפרופילים לתובעת שכנגד באזורים הנדונים (טענה שכאמור לא הוכחה), וכאשר ממילא התובעת שכנגד טוענת כי היא ידועה באותם אזורים כמשווקת בלעדית ובהיקפים גדולים של פרופילים ומוצרים נלווים מתוצרת אלובין, וכן בעלת ניסיון קודם בבצוע פרויקטים גדולים, ואם כך- מדוע פנתה התובעת שכנגד (באמצעות ראדי) לאלובין בהצעה הנטענת, ולא ניצלה את קשריה העיסקיים הנטענים עם מינהלי הפרויקט, ובצעה בעצמה בתור קבלן ראשי הן את המכירות של הפרופילים הנדרשים והן את עבודות ההתקנה הנדרשות, ללא כל צורך במעורבות ישירה של אלובין בעיסקה.

...

אני דוחה את תביעת אלובין נגד הנתבע מס' 2.

אני דוחה את התביעה הנגדית במלואה.

אני מחייב את חברת אל מקדאם לשלם לחברת אלובין החזר אגרות משפט, באופן יחסי לסכום שנפסק, בצרוף הוצאות משפט בסך 7,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסכום שנפסק כשוויו להיום.