ביום 9/12/04 חתם הנתבע על הסכם עבודה עם DTR ו- GSS [להלן: "הסכם העבודה" –ת/1] בו התחייב כי:
"4.2 בתקופת ההסכם לא יהיה חכמון רשאי לעסוק, ביו במישרין ובין בעקיפין, בכל עיסוק, משלח יד, עבודה, מסחר או עסק אשר יקנו לו שכר, טובת הנאה או תמורה מכל סוג שהוא, אלא אם קיבל את אישור החברה על כך מראש ובכתב"
בנוסף, סעיף 6 להסכם העבודה הטיל על הנתבע חובת שמירת סודיות מידע שהגיע אליו במסגרת עבודתו ושאינו נחלת הכלל, ולתקופה של שנה לאחריה, ובכלל זה נקבע כי "הסכמי זיכיון ורישיון, מחירי רכישה ומכירה, שמות ופרטים של לקוחות ושמות ופרטים של ספקים, מהוה מידע סודי של החברה".
כמו כן, נקבעה תניית אי תחרות לתקופה של שנה לאחר תום תקופת ההעסקה לפיה התחייב הנתבע לא לעסוק בשום עיסוק ולא לתת שירות העלול להעמידו ביחסי תחרות ישירה או בנגוד אינטרסים עם מעסיקתו וכן לא לעסוק במכירת מוצרים הנושאים מותגי ילדים ו/או של החברות הבינלאומיות ו/או בזכיינות מותגים כאמור.
ביום 7/8/2006 הוגשה בש"א (ת"א) 7558/06, בה התבקש בית הדין ליתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד אשר יאסור על הנתבעים בתביעה הראשונה להיתקשר עם בעלת המותגים Marvel ועם לקוחות וספקים המנויים ברשימה סודית אשר הוגשה לבית הדין במעטפה סגורה [להלן: "הבקשה להגבלת חופש העיסוק"].
...
ואלה, בתמצית, טענות הנתבע בתובענה –
המניע האמיתי מאחורי התביעה, הוא ניסיונן של התובעות למנוע מ- BLI להתחרות ב LDI ועל כן, דין תביעתן להידחות.
הנתבע ישלם לתובעות סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/2006 ועד ליום התשלום בפועל.
בנסיבות העניין משרוב התביעה נדחתה, ישלמו התובעות לנתבע שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.
התובעות ישלמו לנתבע את הסכום האמור תוך 30 יום מהיום שיומצא להן פסק הדין שאלמלא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.
