מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

איסור הצגת מומחה פלת"ד

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

איסור הצגת חוות דעת רפואית למומחה שמונה מטעם בית המשפט ההסדר הדיוני שנקבע בסעיף 6א לחוק הפלת"ד, לפיו בית המשפט ימנה מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בעיניין נכותו הרפואית של נפגע, נועד לייעל את ההליך המשפטי ולייתר את השלב בו כל צד מגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית מטעמו התומכת בטענותיו (ראו: דברי הסבר להצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 5), התשמ"ד-1984, ה"ח הממשלה 192 (להלן: דברי ההסבר)).
...
משכך, אני סבורה כי ניתן להציג דו"חות בדבר קביעת נכות מטעם ועדות המל"ל למומחה מטעם בית המשפט, וזאת בבחינת "קל וחומר" מן ההיתר להצגתן של חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט.
ואולם, לנוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי אין מקום להחיל פסיקה זו על קביעת דרגת נכות רפואית על-ידי המל"ל המחייבת בתובענה הנדונה לפי הוראת סעיף 6ב לחוק.
סוף דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור, כמפורט בסעיף 27, ולבטל את החלטותיהן של הערכאות קמא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הפסיקה קבעה, כי מותר להציג לעיונו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתביעה לפי הפלת"ד, חוות דעת רפואיות שנערכו על ידי מומחים רפואיים אחרים שמונו מטעם בית המשפט, בין באותו הליך ובין בהליך אחר, וזאת במובחן מחוות דעת רפואיות מטעם הצדדים (רע"א 333/89 שלוח חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון ידידים, פ"ד מג (4) 375).
לא נעלמה מעיני הפסיקה שאסרה הצגת חוות דעת רפואית מטעם הצדדים לעיונו של מומחה בית המשפט גם במסגרת שאלות ההבהרה או החקירה הנגדית (בר"ע (מחוזי – חי') 646/95 קרני בלס נ' איתן חברה לביטוח בע"מ (18/06/95), ואולם הטעם לקביעה זו נבע לא מהחשש לפגיעה בשקול הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, אלא בשל החשש שביטול האיסור יתמרץ בעלי דין לבקשת חוות דעת פרטיות, אותן יציגו במסגרת שאלות הבהרה או חקירה נגדית, ודבר זה יביא להתארכות דיונית ולבזבוז משאבים.
...
סיכומם של דברים: מקום שבו בית המשפט נעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הנכות של המל"ל והורה על מינוי מומחה רפואי מטעמו לבדיקת מצבו של הנפגע, ניתן להעביר לעיונו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט את דו"ח המל"ל אך זאת רק לאחר שהמומחה כבר הגיש את חוות דעתו, היינו במסגרת שאלות הבהרה או במסגרת חקירה נגדית.
מן הכלל אל הפרט: בתיק שבכותרת נעתר בית המשפט לבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הנכות של המל"ל והורה על מינוי מומחה רפואי מטעמו.
אני נעתר אפוא לבקשת התובע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במישור הענייני, הפסיקה קבעה כי דוחות מלל מהוים "חוות דעת רפואית" האסורה להצגה בפני מומחה בית המשפט בהתאם לתקנות 8 (א) ו-9(ב) בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 5), התשמ"ז-1986 בפסק דין שניתן אך אתמול על ידי בית המשפט העליון, נקבע כי כפי שניתן להציג בפני מומחה שמונה על ידי בית המשפט חוות דעת של מומחים אחרים שמונו על ידי בית המשפט (באותו הליך או בהליך אחר, באותו תחום רפואי או בתחום רפואי אחר), אין מניעה להמציא למומחה מטעם בית המשפט שמונה לפי חוק הפלת"ד את דו"ח הועדה הרפואית של המל"ל אשר נמצא כמחייב לפי סעיף 6ב באותו חוק (רע"א 271/20 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (12.3.20).
...
בית המשפט העליון קבע בפסק דינו כי: "...מעמדן של קביעות המל"ל המחייבות לפי סעיף 6ב לחוק (ואשר לא נסתרו כדין) אף גבוה ממעמדה של חוות דעת שנערכה על-ידי מומחה שמונה מטעם בית המשפט מאחר שהמחוקק עצמו העניק להן מעמד מחייב. מהטעם הזה, ובניגוד להלכה הכללית בדבר דו"חות מטעם המל"ל אותם אסור להציג למומחה שמונה מטעם בית המשפט, במקרה שבו מדובר בקביעות המחייבות לפי סעיף 6ב לחוק, אין לייחס משקל לעובדה שמדובר בחוות דעת חיצוניות להליך השיפוטי ולכך שהמומחים שערכו אותן אינם חשופים לביקורת שיפוטית. כאמור, המחוקק עצמו מייחס לקביעות אלה חזקת אמינות ומקצועיות אשר הופכת אותן למחייבות אם לא נסתרו כדין". משכך, אני סבורה כי ניתן להציג דו"חות בדבר קביעת נכות מטעם ועדות המל"ל למומחה מטעם בית המשפט, וזאת בבחינת "קל וחומר" מן ההיתר להצגתן של חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט".
אשר על כן, מתקבלת הבקשה להעביר למומחה, פרופ' בן חור, את מסמכי המל"ל המתייחסים לתחום העיניים בלבד, בצירוף הנחייתי למומחה כי קביעת המל"ל בעניין זה היא קביעה מחייבת שלא הותר להביא ראיות לסתור לגביה, ולפיכך, יימנע המומחה מלחוות את דעתו באופן כלשהו לגבי הנכות שנקבעה בתחום העיניים, לרבות לעניין הקשר הסיבתי בין נכות זו לבין התאונה מושא התביעה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 61538-02-19 הכשרה, חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני המבקשת הכשרה חברה לביטוח בע"מ המשיב פלוני החלט בקשת המבקשת למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' הש' ד. גוטליב) מיום 27.1.19 במסגרתה נעתר בית המשפט לבקשת המשיב להעביר לידי מומחה רפואי שמונה מטעמו בנוסף למומחה קודם אשר אינו יכול להחקר על חוות דעתו מטעמים רפואיים, את חוות דעת המומחה הקודם אך דחה את בקשת המבקשת להעביר לעיון המומחה החדש את תיק המל"ל וקביעות הועדות הרפואיות בעיניינו של המשיב. הנידרש לנדון 1. המשיב הגיש בבית משפט קמא תביעה כנגד המבקשת לתשלום פיצויים מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד) בשל ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים (להלן- התאונה). 2. בית משפט קמא מינה כמומחה מטעמו בתחום האורתופדי את ד"ר איתמר אבנטוב, שקבע בחוות דעתו כי למשיב נותרה נכות של 10% בגין פגיעה בתנועות עמ"ש צוארי, 10% בגין מיגבלה בכתף שמאל, ו-10% בגין מיגבלת תנועה בעמ"ש מותני. ואולם כעבור זמן הודיע המומחה כי בשל מצבו הרפואי הוא אינו יכול להתייצב לחקירה על חוות דעתו. מתוך שכך עתרה המבקשת למנות מומחה חלופי התחום האורתופדיה. המשיב הסכים למבוקש ואולם עמד על כך שחוות דעתו של ד"ר אבנטוב תועמד לעיונו של המומחה החלופי. 3. המבקשת מצידה היתנגדה להעברת חוות העדת הקיימת לידי המומחה החדש שימונה, ולחלופין עתרה להציג לפני המומחה החלופי גם את מיסמכי המל"ל הכוללים את קביעת הוועדה הרפואית של המל"ל ביחס למשיב לפיה נכותו כתוצאה מהתאונה עומדת על - 9.75% מהם 5% בגין עמ"ש צוארי, ו- 5% בגין כתף שמאל, לטענת המבקשת קביעת המל"ל אינה מהוה חוות דעת מטעם הצדדים כך שבנסיבות העניין ונוכח הפערים בין חוות הדעת אין מניעה מהצגתה למומחה החלופי. החלטת בית משפט קמא 4. בהחלטתו מיום 27.1.19 קבע בית משפט קמא כי יש להעביר לעיון המומחה את חוות דעתו של ד"ר אבנטוב, וזאת בהיסמך, בין השאר, על פסיקת בית המשפט העליון בעיניין רעא 5472/16 - פלונית נ' פלונית, (2016) בו נקבע כי ראוי שמומחה שמונה ע"י בית המשפט תחת מומחה קודם אשר אינו יכול להחקר על חוות דעתו – יעיין בחוות הדעת שניתנה ע"י קודמו. מנגד דחה בית המשפט את בקשת המבקשת להעביר לעיון המומחה החלופי אף את מיסמכי המל"ל וקביעת דרגת הנכות של הוועדה הרפואית מטעמו ואף זאת בהיסמך על פסיקה עקבית של בתי המשפט האוסרת הצגת מיסמכי המל"ל למומחה בית המשפט שמונה מכוח חוק הפלת"ד. . על החלטה זו המבקשת עותרת ליתן לה רשות ערעור.
...
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובת הצד שכנגד.
החלטת בית משפט קמא ניתנה בדין ונימוקיה בצידה ולא מצאתי כל מקום להתערב בנימוקים אלו ובשיקול דעתה של הערכאה הדיונית לעניין זה שכידוע הוא רחב ביותר וערכאת הערעור תיטה על דרך הכלל שלא להתערב בו. הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

וראה מקבץ הדברים בסעיפים 19-22 לפסק דינה של כב' השופטת וילנר: "... חרף האמור, אני סבורה כי אין להחיל את האיסור על הצגת מיסמכי המל"ל למומחה שמונה מטעם בית המשפט בתביעה לפי חוק הפלת"ד על קביעות המל"ל המחייבות לפי סעיף 6ב לחוק, וזאת בדומה להחרגת האפשרות להציג חוות דעת של מומחה אחר מטעם בית המשפט כמפורט לעיל" ובהמשך דבריה בסעיף 21: "..סעיף 6ב לחוק הפלת"ד יוצר מצב בגדריו קביעת הנכות הרפואית על-ידי המל"ל הופכת לקביעה המחייבת את בית המשפט עצמו אם לא הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור (בקשה שתתקבל רק בנסיבות חריגות ביותר...) או אם בקשה שכזו נדחתה. נראה כי במצב דברים שכזה, בו קביעות המל"ל בדבר הנכות הרפואית של הנפגע מחייבות את בית המשפט ואת הצדדים להליך, הרי שמעמדן על-פי החוק בודאי אינו נופל ממעמדה של חוות דעת רפואית של מומחה מטעם בית המשפט, ואף שמא מעמדן גבוה יותר.... מעמדן של קביעות המל"ל המחייבות לפי סעיף 6ב לחוק (ואשר לא נסתרו כדין) אף גבוה ממעמדה של חוות דעת שנערכה על-ידי מומחה שמונה מטעם בית המשפט מאחר שהמחוקק עצמו העניק להן מעמד מחייב. מהטעם הזה, ובנגוד להלכה הכללית בדבר דו"חות מטעם המל"ל אותם אסור להציג למומחה שמונה מטעם בית המשפט, במקרה שבו מדובר בקביעות המחייבות לפי סעיף 6ב לחוק, אין לייחס משקל לעובדה שמדובר בחוות דעת חיצוניות להליך השפוטי ולכך שהמומחים שערכו אותן אינם חשופים לבקורת שיפוטית. כאמור, המחוקק עצמו מייחס לקביעות אלה חזקת אמינות ומקצועיות אשר הופכת אותן למחייבות אם לא נסתרו כדין. משכך, אני סבורה כי ניתן להציג דו"חות בדבר קביעת נכות מטעם ועדות המל"ל למומחה מטעם בית המשפט, וזאת בבחינת "קל וחומר" מן ההיתר להצגתן של חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט" (הדגשה אינה במקור- א.ב) לשון אחר, ככל שיתברר כי קביעת המל"ל בגין התאונה הקודמת שימשה כנכות על פי דין באותו ההליך, או אז ועל פי הראציונאל של הילכת פלוני, אין מניעה להתיר העיון בה למומחה בית המשפט, כטענת התובעת, ואולם ככל שיתברר כי מונה מומחה רפואי לפי המסלול של 6א לחוק הפיצויים, משמע שאין לקביעת המל"ל תוקף מחייב של נכות על פי דין, או אז אסור למומחה לעיין בה, כטענת הנתבעת.
...
וראה מקבץ הדברים בסעיפים 19-22 לפסק דינה של כב' השופטת וילנר: "... חרף האמור, אני סבורה כי אין להחיל את האיסור על הצגת מסמכי המל"ל למומחה שמונה מטעם בית המשפט בתביעה לפי חוק הפלת"ד על קביעות המל"ל המחייבות לפי סעיף 6ב לחוק, וזאת בדומה להחרגת האפשרות להציג חוות דעת של מומחה אחר מטעם בית המשפט כמפורט לעיל" ובהמשך דבריה בסעיף 21: "..סעיף 6ב לחוק הפלת"ד יוצר מצב בגדרו קביעת הנכות הרפואית על-ידי המל"ל הופכת לקביעה המחייבת את בית המשפט עצמו אם לא הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור (בקשה שתתקבל רק בנסיבות חריגות ביותר...) או אם בקשה שכזו נדחתה. נראה כי במצב דברים שכזה, בו קביעות המל"ל בדבר הנכות הרפואית של הנפגע מחייבות את בית המשפט ואת הצדדים להליך, הרי שמעמדן על-פי החוק בוודאי אינו נופל ממעמדה של חוות דעת רפואית של מומחה מטעם בית המשפט, ואף שמא מעמדן גבוה יותר.... מעמדן של קביעות המל"ל המחייבות לפי סעיף 6ב לחוק (ואשר לא נסתרו כדין) אף גבוה ממעמדה של חוות דעת שנערכה על-ידי מומחה שמונה מטעם בית המשפט מאחר שהמחוקק עצמו העניק להן מעמד מחייב. מהטעם הזה, ובניגוד להלכה הכללית בדבר דו"חות מטעם המל"ל אותם אסור להציג למומחה שמונה מטעם בית המשפט, במקרה שבו מדובר בקביעות המחייבות לפי סעיף 6ב לחוק, אין לייחס משקל לעובדה שמדובר בחוות דעת חיצוניות להליך השיפוטי ולכך שהמומחים שערכו אותן אינם חשופים לביקורת שיפוטית. כאמור, המחוקק עצמו מייחס לקביעות אלה חזקת אמינות ומקצועיות אשר הופכת אותן למחייבות אם לא נסתרו כדין. משכך, אני סבורה כי ניתן להציג דו"חות בדבר קביעת נכות מטעם ועדות המל"ל למומחה מטעם בית המשפט, וזאת בבחינת "קל וחומר" מן ההיתר להצגתן של חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט" (הדגשה אינה במקור- א.ב) לשון אחר, ככל שיתברר כי קביעת המל"ל בגין התאונה הקודמת שימשה כנכות על פי דין באותו ההליך, או אז ועל פי הרציונל של הלכת פלוני, אין מניעה להתיר העיון בה למומחה בית המשפט, כטענת התובעת, ואולם ככל שיתברר כי מונה מומחה רפואי לפי המסלול של 6א לחוק הפיצויים, משמע שאין לקביעת המל"ל תוקף מחייב של נכות על פי דין, או אז אסור למומחה לעיין בה, כטענת הנתבעת.
מסקנה זו עולה בקנה אחד עם תשובות המומחה כמפורט בסעיף 17 לעיל.
בהיעדר חוות דעת רפואית של מומחה בהמ"ש, אינני מקבלת טענת התביעה כי יש לייחס את האבחון של קלינאית תקשורת וקשיי שפה (מוצג 10) אותם תיארה הקלינאית "כתואמי גיל" לתאונה.
סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, הנתבעת תשלם לתובעת 1 סך של 100,000 ₪ ולתובעת 2 סך של 5,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ ואגרה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו