טיעוני הצדדים
בקשת האישור הוגשה בראש ובראשונה על בסיס הטענה שהפרקטיקה בה נהגה המשיבה עד לאותו מועד (מאי 2014), לפיה נגבה תשלום מגברים בגין שירות החלפת גלגל שניתן על פי כתב שירות פרימיום, שעה שאותו שירות ניתן לנשים בחינם, מהוה הפרה של הוראת סעיף 3 לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, תשס"א – 2000 (להלן: "חוק איסור הפליה"), ועל כן מהוה עוולה לפי סעיף 5 לחוק האמור.
מבוטח אצל המשיבה בביטוח רכב מקיף, או אדם שבקש לערוך אצל המשיבה ביטוח רכב מקיף, ואשר נחשף ב-7 השנים שקדמו להגשת התביעה למדיניות המפלה של המשיבה בקשר למתן שירותי דרך מסוג החלפת גלגל בפטור מתשלום לנשים בלבד, ואשר סבל בעקבות זאת נזק נפשי סובייקטיבי של השפלה ופגיעה בכבוד בגין ההפליה.
...
המסקנה המתבקשת היא שיש להכיר באפשרות שכתוצאה מההפליה נגרמו שני סוגי נזקים: נזק ממוני לאוכלוסיית לקוחות המשיבה, אשר נדרשו לשלם בעבור השירות (ואלו, לפי מדיניות המשיבה, גברים בלבד); נזק לא ממוני, לאוכלוסיית הלקוחות של המשיבה, ובכלל זה מי שניהל עימה משא ומתן בקשר לאפשרות להפוך ללקוח, אשר סבלו נזק נפשי סובייקטיבי של השפלה ופגיעה בכבוד בגין ההפליה (וזאת בין אם הנפגע היא אישה ובין אם הוא גבר).
עיון בתמלילי שתי השיחות יוצר את הרושם כי עניינו של המבקש הוא ברכישת ביטוח (ויוזכר, השיחות לא הוקלטו על ידי המבקש, אלא על ידי המשיבה), והעובדה שהמבקש לא עשה בסופו של דבר ביטוח אצל המשיבה (ואף לא שינה את הביטוח שהיה לו בחברה אחרת) לא מעידה כי פנה אליה מראש ללא כוונת התקשרות (נהפוך הוא, לו כל שרצה המבקש מלכתחילה היה להגיש תובענה ייצוגית, מה פשוט יותר מלערוך ביטוח?).
סוף דבר
לאור כל המפורט לעיל יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, וזאת בהתאם למפורט להלן:
חברי הקבוצה: כל המשתייך לאחת משתי תתי-הקבוצות הבאות:
לקוח של המשיבה, אשר בשבע השנים שקדמו למועד הגשת התובענה ביקש להזמין שירות של החלפת גלגל מכוח כתב שירות של המשיבה הכולל שירות זה, ונדרש לשלם תמורתו סכום של 80 ש"ח, וזאת בין אם הזמין את השירות בסופו של דבר ובין אם לאו.
