המועצה ציינה כי בררת המחדל החוקית היא שאין לאפשר העסקת קרובי מישפחה ברשות, ותפקיד הועדה לבחון האם קיימת הצדקה לחריגה מהאיסור החוקי, כשהנטל לשכנע בדבר קיומה של הצדקה מוטל על הטוען לכך.
ככל שטענת התובע מכוונת להזדמנות חד פעמית להתקדם באותה מועצה שבו הוא מועסק כמהנדס – נאמר כי הגם ששאיפת התובע להתקדם באותה רשות שבה הוא מועסק מזה מספר שנים בהחלט מובנת, הרי בנסיבות העניין, האפשרות לממש היזדמנות זו נסוגה מפני האנטרס הצבורי.
...
בית המשפט העליון דחה טענה זו בקבעו כך: "מקובל עלינו שמינויו של מנכ"ל העיריה, שהוא גיסו של ראש העיריה, יוצר מצב פסול של ניגוד עניינים, שאין להשלים עמו; הרי מנכ"ל העיריה הינו העובד הבכיר ביותר בעיריה והוא כפוף במישרין לראש העיריה, ללא כל דרג ביניים. הוא מקבל הוראות מראש העיריה וראש העיריה אמור לפקח על ביצוען. ראש העיריה חייב להעריך את עבודתו של המנכ"ל והוא אשר חייב להחליט אם המנכ"ל מבצע את עבודתו כהלכה. אם מתברר שהמנכ"ל נכשל בתפקידו, שומה על ראש העיריה לנקוט נגדו בצעדים המתבקשים מכך, לרבות הפסקת עבודתו. בנסיבות אלו יש לראות את המינוי כפסול מעיקרו; העובדה שבדברי חקיקה אחרים נכללה הוראת פסול מפורשת, שאינה חלה על עיריות, אינה מעלה או מורידה, שכן מדובר בעקרון יסוד אוניברסלי 'המרחף' מעל כל דברי החקיקה הרלבנטיים ואין מפעילים לגביו את הכלל שיש ללמוד דבר משתיקת המחוקק...".
לפיכך, אנו סבורים כי אפילו היה מעמדה של כפר כנא עיר, בנסיבות העניין לא היה מקום לאשר את מינוי התובע כמהנדס הרשות, שעה שראש המועצה הוא בן דודתו, זאת מכוח העיקרון הכללי האוסר על הימצאות במצב של ניגוד עניינים.
לסיכום
לאור כל המפורט לעיל, לא מצאנו כי בהחלטות הוועדה שלא לאשר את מינוי התובע נפל פגם כלשהו, אשר מצדיק את התערבות בית הדין.
משלא נמצא דופי בהחלטות הוועדה, התביעה, על כל ראשיה, נדחית.
